מ"ג במדבר ו י
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה אֶ֨ל־הַכֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה יַיְתֵי תְּרֵין שַׁפְנִינִין אוֹ תְּרֵין בְּנֵי יוֹנָה לְוָת כָּהֲנָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְיוֹמָא תְמִינָאָה יַיְתֵי תְּרֵין שַׁפְנִינָן אוֹ תְּרֵין גוֹזְלִין בְּנֵי יוֹנָן לְוַת כַּהֲנָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
קיז. שתי תורים או שני בני יונה מכאן אמרו (קנים פ”ב) אין מביאים תורים כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורים.
אל הכהן אל פתח אהל מועד מלמד שהוא חייב בטיפול הבאתם עד שיביאם אל פתח אהל מועד.
ועשה הכהן אחד לחטאת. שיפרישם הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה. אין לי (יומא מ”א) אלא הפרשה בכהן. הפרשה בבעלים מנין. אמרת קל וחומר הוא, אם מי שאין רשאי בהקדשתו רשאי בהפרשתו מי שרשאי בקדושתו אינו דין שיהא רשאי בהפרשתו. וכן הוא אומר ביולדת (שם יב) ולקחה שתי תורים או שני בני יונה. נמצינו למדים הפרשה בכהן והפרשה בבעלים נמצינו למדים קן סתומה וקן מפורשה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קטז. וביום השמיני , וה"ה שיוכל להביא אחר שמיני שכן במה שאמר ביום השמיני תתנו לי פי' מיום השביעי והלאה. כמה שאמר במקום אחר ומיום השמיני והלאה ירצה ובא רק להוציא שלא יביא ביום הז'.
קיז. שתי תורים , כבר התבאר בהתו"ה ויקרא ( ויקרא שכט) שזה נכתב בששה מקומות. ושם בארתי דרושיהם בפרטות. וכן איך למד הפרשת בעלים והפרשת כהן, ושצריך שיהיו ממין א' עיי”ש. ופה קצרו בדבר, וכן מה שאמר שחייב בטפול הבאתם התבאר בספרא ( ויקרא של ) וגם ביולדת.