ביאור:שורשים שמשמעותם בארמית הפוכה ממשמעותם בעברית
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בדרך כלל, השפה הארמית קרובה לשפה העברית, וישנם שורשים רבים שמשמעותם בשתי השפות זהה; אולם, ישנם כמה שורשים שמשמעותם בארמית הפוכה מבעברית:
א. שכח
[עריכה]בעברית משמעו לא זכר, איבד; ובארמית משמעו דווקא נמצא
- (דניאל ב כה): "... השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד, די פשרא למלכא יהודע"= נמצא איש מבני גלות יהודה, שיכול להודיע למלך את פתרון החלום.
- דניאל ו ה: " "אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא, וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה , כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת" "עלוהי. אדין" "גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנה עלוהי בדת" "אלהה. אדין" "גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה" " = ניסו למצוא עילה נגד דניאל ולא הצליחו, עד שמצאו אותו מתפלל לה'.
- עזרא ד טו: " "די יבקר בספר דכרניא די אבהתך, ותהשכח בספר" "דכרניא... ומני" "שים טעם ובקרו והשכחו..." " = ותמצא בספר הזכרונות
- (עזרא ז טז): "וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל, עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם"= כל כסף וזהב שתמצא בכל מדינת בבל.
בלשון ימינו משתמשים במילה " שכיח " = מצוי, ומקורה בארמית.
ב. עדה
[עריכה]בעברית משמעו לבש בגדים או תכשיטים, למשל:
- ישעיהו סא י: "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי,
- כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני, כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה"
- (ירמיהו ד ל): "ואתי שדוד מה תעשי, כי תלבשי שני, כי תעדי עדי זהב, כי תקרעי בפוך עיניך..."
- (ירמיהו לא ג): "עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל, עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים"
- יחזקאל טז יא: " "ואעדך עדי, ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך" ... "ותעדי זהב וכסף, ומלבושך ששי ומשי ורקמה..." "
- (יחזקאל כג מ): "... רחצת, כחלת עיניך, ועדית עדי"
- (איוב מ י): "עדה נא גאון וגבה, והוד והדר תלבש"
ובארמית משמעו דווקא הסיר או העביר:
- (דניאל ב כא): "והוא מהשנא עדניא וזמניא, מהעדה מלכין ומהקים מלכין, יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה"= מסיר מלכים ומקים מלכים.
- (דניאל ד כח): "לך אמרין נבוכדנצר מלכא, מלכותה עדת מנך"= המלכות סרה ממך
- (דניאל ו ט): "כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה, כדת מדי ופרס די לא תעדא... ... ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס די לא תעדא"= כדת מדי ופרס אשר לא תסור;
- (דניאל ה כ): "וכדי רם לבבה, ורוחה תקפת להזדה, הנחת מן כרסא מלכותה, ויקרה העדיו מנה"= כבודו הסירו ממנו;
- (דניאל ז יב): "ושאר חיותא, העדיו שלטנהון, וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן"= הוסר שלטונן;
- (דניאל ז יד): "ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו, וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון, שלטנה שלטן עלם די לא יעדה , ומלכותה די לא תתחבל"= שלטון עולם אשר לא יסור.
- (דניאל ז כו): "ודינא יתב, ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא"
ראו גם:
- משלי כה כ: "מעדה בגד ביום קרה, חמץ על נתר, ושר בשרים על לב רע" ( פירוט )
-
- הושע ב טו: "ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם, ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם ה'" (ראו נזם באף או נזמים באזניים )
-
- (דניאל ג כז): "...לא שלט נורא בגשמהון, ושער ראשהון לא התחרך, וסרבליהון לא שנו, וריח נור לא עדת בהון"= לא עבר בהם.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-04.
תגובות
[עריכה]
מאת: רמי ניר
אכן...כדאי ביותר להעמיק לחקור את נסיבות ההיפוך בשורשי המילים אשר הוצגו במאמר זה...
- מאת: אביתר כהן
- לשורש עד(ה) יש כמה משמעויות
- בין השאר - עדי / חלי (תכשיט)
- התכשיט נקרא כך כי הוא עודה / חולל - מקיף / סובב (את היד / צוואר)
- מקיף / סובב - חולף / עובר
- וכך למעשה בארמית נשמר אותו רעיון מקורי
- הסיר במובן החליף / העביר ..
- וכן "לא עדה עליו שחל" - לא עבר עליו שחל
- (ובהשאלה גם לבישת / ע(נ)ידת עדי מכונה עדיה..)
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ljon/dq/armit_hfuka