לדלג לתוכן

ביאור:רדה1

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא חלק מספר המילים של שבי"ל. ספר זה הוא קונקורדנציה לתנ"ך, שבה גם חלק מילוני. כאן בוויקיטקסט נמצא רק החלק המילוני המסביר את השורש. אם יש בידיכם את הספר, תוכלו לעזור לוויקיטקסט על ידי השלמת חלק ההפניות לפסוקים (ראו דוגמה כאן).

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: רדה1

= ענינו שליטה ונגישה בחזקה, ו"רידה" ענינו הכנעה והשפלה (שבי"ל)


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ה' ברא את האדם כדי שירדה בבעלי-החיים:

  • (בראשית א כו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ'"( פירוט );  
  • (בראשית א כח): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ".


כדי להבין את תפקיד האדם, יש להבין את משמעות הפועל רדה . הפועל מציין ממשלה ושלטון, אבל איזה שלטון בדיוק?

א. ברוב הפסוקים מדובר בשלטון עריץ - כמו ששולטים באויבים לאחר שכובשים אותם:

  • (ויקרא כו יז): "וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם; וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם, וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם"
  • (במדבר כד יט): "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב, וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר"
  • תהלים עב ח: " "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ." "לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים, וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ" ".
  • (ישעיהו יד ב): "וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת ה' לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם"
  • (ישעיהו יד ו): "מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה, רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ"
  • (ישעיהו מא ב): "יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ"( פירוט )
  • (יחזקאל כט טו): "מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם"
  • (תהלים קי ב): "מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן, רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ"
  • (נחמיה ט כח): "וּכְנוֹחַ לָהֶם יָשׁוּבוּ לַעֲשׂוֹת רַע לְפָנֶיךָ וַתַּעַזְבֵם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וַיִּרְדּוּ בָהֶם וַיָּשׁוּבוּ וַיִּזְעָקוּךָ"


או כמו שנוהגים מנהיגים מושחתים:

  • (ירמיהו ה לא): "הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר, וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל יְדֵיהֶם; וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן, וּמַה תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ?"
  • (יחזקאל לד ד): "אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם, וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ"
  • (תהלים סח כח): "שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי"


בתורה נאסר בפירוש לרדות בפרך את העבד העברי:
  • (ויקרא כה מג): "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ"
  • (ויקרא כה מו): "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ"
  • (ויקרא כה נג): "כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ, לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ"

ב. אולם, בכמה פסוקים מדובר בשלטון מנהל - כמו ששולטים בעובדים כדי לארגן אותם לבצע פרוייקט גדול:

  • (מלכים א ה ד): "כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר, וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב"
  • (מלכים א ה ל): "לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה", וכן מלכים א ט כג, דברי הימים ב ח י.
  • תהלים מט טו: "כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ, מָוֶת יִרְעֵם, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר, וצירם[וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ"
המילה "וירדו" רומזת שהשלטון של האדם בבעלי-החיים יכול להיות אכזרי ומושחת, או מנהיגותי ומיטיב; הבחירה ביד האדם. "וירדו בדגת הים. יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון ירידה, זכה רודה בחיות ובבהמות, לא זכה נעשה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו:" (רש"י) .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רדה - שלט בחזקה


מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-09-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rdh