ביאור:איכה א א
איכה א א: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם?! הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם?! שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס?!"
תרגום ויקיטקסט: איך זה קרה? איך זה ייתכן?! העיר ירושלים - שהיתה מיושבת בעם רב - עכשיו יושבת בדד בלי תושבים! הארץ שהיו מבקרים בה גויים רבים - עכשיו היתה כאלמנה שאפילו בעלה לא מבקרה! הממלכה שהיתה שרה ומושלת על מדינות - עכשיו היתה למס ומשועבדת לאחרים!
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א א.
דקויות
[עריכה]מבנה הפסוק
[עריכה]הפסוק מתחיל בקריאה "איכה!", איך קרה דבר כל-כך נורא ולא הגיוני?! איך ייתכן שהעיר ירושלים (שהיא משל לאומה הישראלית) נפלה משיא ההצלחה לשיא הכישלון?! בהמשך הפסוק ישנם מספר תיאורים של נפילה זו. ניתן להבין אותם בשתי דרכים:
1. הפסוק מתאר שלוש נפילות:
- א. איכה ישבה בדד - העיר רבתי עם,
- ב. היתה כאלמנה - רבתי בגויים,
- ג. שרתי במדינות - היתה למס.
כל נפילה מתייחסת להיבט אחר של ירושלים:
- הראשונה מתייחסת לעם אחד - עם ישראל. בעבר ירושלים היתה מאוכלסת באנשים רבים מעם ישראל, ועכשיו כולם יצאו לגלות והיא בודדה.
- השניה מתייחסת לגויים רבים - בעבר היו גויים רבים מבקרים בירושלים, ועכשיו אף אחד לא מבקר אותה, כמו אישה אלמנה שאפילו בעלה כבר לא מגיע הביתה.
- השלישית מתייחסת למדינה - מוסדות השלטון. בעבר ישבו בירושלים שרים ששלטו על מדינות רבות, ועכשיו ירושלים כבושה ואויביה הטילו עליה מס עובד.
בחלוקה זו, כל מושא מקבל תיאור אישי.
2. אולם, לפי התוכן, מתאים יותר לפרש את המושג אלמנה (בודדה) כניגוד של רבתי עם. הביטוי רבתי בגוים מבטא יותר את ענין השררה והגדולה המנוגד ל"מס". לפי זה חלוקת הפסוק היא:
- א. איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה.
- ב. רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס.
וכן החלוקה לפי טעמי המקרא.
בחלק א יש שימוש תחבירי כפול בביטוי 'העיר רבתי עם': הוא משמש כנושא גם לתחילת המשפט וגם לסופו. ההפך מ"רבתי עם" הוא "אלמנה": אשה שאישה עזב אותה עזיבה לא-רצונית (שלא כגרושה) - הוא מת, והיא נשארה בדד ללא בעלה. הנביא מדגיש את ירידתה ממרובה בעם שלה לאלמנה – הבודדה מבעלה (ולפי הפירוש 'מרובה בעמים שונים', יש לפרש שהפכה לקיצוניות השניה – כאלמנה – שאפילו האדם הכי קרוב אליה נטשה). חז"ל אומרים שלא נאמר "אלמנה" אלא "כאלמנה" – שעתיד לחזור בעלה. (ע"פ מאמר של מזמור שפורסם באתר הניווט בתנ"ך).
רבתי, שרתי
[עריכה]1. יש אומרים שהסיומת "תי" היא כינוי שייכות: ה' קורא לירושלים "הרבה שלי", "השרה שלי".
2. אולם ע"פ הפשט נראה שהסיומת היא ניקוד סופי.
מס
[עריכה]מס בלשון המקרא אינו מציין תשלום כספי, אלא עבודות שירות. בפסוקנו הוא מציין בעיקר את הכפיפות והשיעבוד של ממלכת יהודה לעם אחר, בניגוד למעמדה הקודם כשרה ומושלת.
הקבלות
[עריכה]איכה
[עריכה]המילה איכה מופיעה בכמה פסוקים. חכמי המדרש התייחסו לשלושה (כולל הפסוק שלנו):
- (דברים א יב): "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם"
- (ישעיהו א כא): "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה"
- (איכה א א): "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם"
ודרשו: (איכה רבה א א): "אמר רבי לוי: משל למטרונה שהיו לה שלושה שושבינין: אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה בניוולה. כך, משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם ואמר "איכה אשא לבדי טרחכם", ישעיה ראה אותם בפחזותם ואמר "איכה היתה לזונה", ירמיה ראה אותם בניוולם ואמר "איכה ישבה"." וראו גם ג פעמים איכה, הרב משה ארנרייך באתר ישיבה.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פירוש לפסוק הראשון במגילת איכה
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3201_0