ביאור:לקח אשה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: לקח אשה

כמה מקומות בתורה מציינים את הקשר בין איש לאשה בביטוי "איש לקח אשה" (למשל (בראשית ד יט): "וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים", ו2 : "וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ" - הכוונה שהם נשאו נשים, לא דווקא לקחו בחזקה ; , יא29 : "וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים", כד4 : "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק", כד67 : "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ", כה1 : "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה", כו34 : "וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית...", כז46 : "אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת...", כח6 : "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן", כח9 : "וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאֶל", לח6 : "וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ", (שמות ו כ): "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה", ו23 : "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה", ו25 : "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה", (ויקרא כ יד): "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ זִמָּה הִוא בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן וְלֹא תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם", כא7 : "אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו", כא14 : "אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקַּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקָּח אִשָּׁה", (במדבר יב א): "כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח", (דברים כב יג): "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ", כד1-4 : "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה...", כד5 : "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה...", כה5 : "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ", (שופטים ג ו): "וַיִּקְחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם", יד3 : "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי", יט1 : "וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה", שמ"א כה39 : "וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה", כה43 : "וְאֶת אֲחִינֹעַם לָקַח דָּוִד מִיִּזְרְעֶאל וַתִּהְיֶיןָ גַּם שְׁתֵּיהֶן לוֹ לְנָשִׁים", שמ"ב ה13 , דה"א יד3 : "וַיִּקַּח דוד עוֹד [פלגשים] ונָשִׁים מירושלם", יב9 : "אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בְּחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה", מל"א ד15 : "אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי גַּם הוּא לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה", טז31 : "וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל", (יחזקאל מד כב): "וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקָּחוּ לָהֶם לְנָשִׁים כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקְחוּ", דה"א ז15 : "וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים", דה"ב יא18 : "וַיִּקַּח לוֹ רְחַבְעָם אִשָּׁה", (רות ד יג): "וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ", (עזרא ב סא): "אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה", (אסתר ב ח): "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הֵגָי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים",  ב15 : "אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת").

בדברי חז"ל נמצאים שני פירושים לביטוי זה: פירוש אחד נמצא בתלמוד ( קידושין ב-ד ) , והפירוש השני נרמז בדברי רמב"ם ( ספר המצוות, עשה רי"ג ) .

1. ע"פ אחת הדעות בתלמוד,  לקח = קנה בכסף, כלומר יצר קשר פורמלי עם האשה ("אירוסין"). ואכן, בארמית הפועל לקח משמעו קנה, ומכאן גם המילים לקוח (קונה) ו מקח (קניה). אולם בפירוש זה יש כמה בעיות:

• בלשון התורה לא מצאתי פסוק שבו הפועל "לקח" משמעו "קנה". הפסוק שמובא בתלמוד, (בראשית כג יג): "נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי", אינו מתאים, כי בפסוק זה הלוקח הוא המוכר ולא הקונה (כפי שהעירו כבר בעלי התוספות שם) . גם  הפסוק ב (משלי ד ב): "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ"( פירוט ), אינו מדבר על קניה בכסף אלא על מוסר-השכל (שלוקחים ללב), כמו ב (ישעיהו כט כד): "וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח". הפסוק המתאים ביותר לפירוש זה הוא  (משלי א ה): "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה"( פירוט ), אולם שם (כמו ברוב ספר משלי) הפועל קנה מתייחס ל"קניין רוחני" של השגת חכמה, ולא קניין בכסף.
• ב (דברים כ ז): "וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ", מכאן שהלקיחה אינה האירוסין, אלא היא השלב הבא אחרי האירוסין.
• ב (דברים כה ה): "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ", אולם על-פי ההלכה היבם אינו צריך לארס את יבמתו; מכאן שהפועל "לקח" אין משמעו אירוסין.

 2. לכן לדעתי לקח = הביא אל ביתו למטרת מגורים משותפים. זהו השלב הבא אחרי האירוסין - מימוש הקשר בפועל. לפי רמב"ם, לפני מתן תורה לא הקפידו על אירוסין, והקשר התחיל עם תחילת המגורים המשותפים; לכן בפסוקים שלפני מתן תורה לא נזכר הפועל "אירש" אלא רק הפועל "לקח"; ראו אירוסין ונישואין לפני מתן תורה .

בכמה מקומות נזכר, במקום הפועל "לקח", הפועל הדומה "נשא" (למשל (שופטים כא כג): "וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם מִן הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ", דה"ב יג21 : "וַיִּתְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא לוֹ נָשִׁים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה", דה"ב כד3 : "וַיִּשָּׂא לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם", (רות א ד): "וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים", עזרא י מד: " "כָּל אֵלֶּה [נָשְׂאוּ] נָשִׁים נָכְרִיּוֹת" "), וזה הפועל המקובל גם בימינו לשלב שאחרי האירוסין - "נישואין".

תגובות

מאת: רפאל שחורי

שלום,

לקח = נשא.

האשה נקנית. לקח = קנה. "כי לקח טוב". מכאן: מקח וממכר = קניה ומכירה.

לקח = (ארמית) נסב = נשא.

)

אראל: "מקח וממכר" הוא ביטוי תלמודי, כמו גם הביטוי "לקוח". הפסוק "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" לא מדבר על קניה בכסף, ובכל אופן זה משל בלבד. ייתכן ש"לֶקַח" משמעו מוסר-השכל (שלוקחים ללב), כמו בפסוק (ישעיהו כט כד) "וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח". דוגמה טובה יותר היא הפסוק "ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה", אך גם זה משל ללימוד, ולא קניה בכסף ממש. האם אתה מכיר מקור תנ"כי, שבו הפועל "לקח" מציין קניה בכסף ממש?

1 עדיין לא הוסבר מהו "יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה" 3 שלבים הראשון ביאה השני לקיחה השלישי יבום ואולי ולקחה זה פירוש שלא תאמר יבוא עליה בדרך זנות אלא ולרחה וזה יבום ואינו שלבים.

2 מהו ואיש אשר יקח את..(עריות).

-- ישראל ב, 2019-06-19 19:20:37

1. ייתכן שהפועל "ייבם" עניינו "הוליד ילד על-שם אחיו". כך נראה מהפסוק הבא, דברים כה ז: "מאן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא אָבָה יַבְּמִי" . ואם כך יש כאן שלושה שלבים.

2. שאלה טובה - אני לא יודע. הרי איסורי עריות חלים בין עם ליקוחין ובין בלי ליקוחין.

-- Erel Segal-Halevi, 2019-07-05 16:20:56

מקורות

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lqxija