ביאור:מ"ג בראשית מט כז
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף[עריכה]
בנימין זאב יטרף. זאב הוא אשר יטרף נבא על שיהיו עתידין להיות חטפנין (שופטים כא) וחטפתם לכם איש אשתו בפלגש בגבעה. ונבא על שאול שיהיה נוצח באויביו סביב שנאמר (ש"א יד) ושאול לכד המלוכה וגו' וילחם במואב וגו' ובאדום וגו' ובכל אשר יפנה ירשיע:
בנימין זאב יטרף. על שאול שהיה מלך ראשון נתנבא שפשט בכל סביבותיו בכל האומות וכתב שם בכל אשר יפנה ירשיע. שחבל בכל האומות וגם בנימין היה עם מלכי יהודה הצדיקים אשר גברו על האומות כדכתיב באסא וביהושפט וביחזקיהו:
בנימין זאב יטרף. נתכוין אל שאול שעשה מעשה זאב שטורף במהירות כי מנהג הזאב הוא שאינו מתעכב בטריפתו אלא כל כך הוא ממהר וטורף, כמו כן עשה הוא ולא המתין לזמן שקבע לו שמואל אלא מהר (ש"א י"ג) לטרוף ומזה היה סיבה שלא אכל אלא בבקר ונפסקה מלכותו.
בנימין זאב יטרף. ע"ד הפשט המשיל את בנימין לזאב החוטף על שם שעתידים להיות בני בנימין חוטפים שנאמר (שופטים כא) וחטפתם לכם איש אשתו: וע"ד המדרש בנימין זאב יטרף עשרה בנים היו לו לבנימין כמנין זאב.
זאב יטרף. תקף הזאב וטרפו הוא בבקר ובערב עם מעוט האור, כאמרו "וחדו מזאבי ערב" (חבקוק א, ח). וכן היה ענין בנימין כי היתה מלכותו בתחלת זריחת מלכות אחיו בימי שאול, ואחר אבדן מלכותם בימי מרדכי ואסתר, כי אמנם מלכות בית שני היה כמו רגע, ועם שעבוד על הרב.
בנימין. דמהו לזאב כי גבור היה. והאות אנשי הגבעה:
בנימין זאב יטרף. נתכוין אל שאול שעשה מעשה זאב שטורף במהירות כי מנהג הזאב הוא שאינו מתעכב בטריפתו אלא כל כך הוא ממהר וטורף, כמו כן עשה הוא ולא המתין לזמן שקבע לו שמואל אלא מהר (ש"א י"ג) לטרוף ומזה היה סיבה שלא אכל אלא בבקר ונפסקה מלכותו.
וע"ד הקבלה בנימין זאב יטרף היה בנימין כלול משתי מדות שכל הבנין נכלל בהם ונקשר מעלה ומטה, וכן השכינה השורה בחלקו כלולה מן הכל והמשילו לזאב הטורף האוכל תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים, ולפי שהוא כלול מן העשר הוליד בנים כמנינם וכנגדם וזהו לשון יחלק שלל כלשון (תהלים סח) ונות בית תחלק שלל והיא השכינה, ומזה תרגם אונקלוס בארעיה תשרי שכינתיה והבן זה:
זאב יטרף. תקף הזאב וטרפו הוא בבקר ובערב עם מעוט האור, כאמרו "וחדו מזאבי ערב" (חבקוק א, ח). וכן היה ענין בנימין כי היתה מלכותו בתחלת זריחת מלכות אחיו בימי שאול, ואחר אבדן מלכותם בימי מרדכי ואסתר, כי אמנם מלכות בית שני היה כמו רגע, ועם שעבוד על הרב.
בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד[עריכה]
וטעם בבוקר. בתחלת המלכות. ולערב. בגלותא על דבר מרדכי. וזהו דרך דרש ודעת המתרגם ארמית ידוע:
בבקר יאכל עד. לשון בזה ושלל המתורגם עדאה. ועוד יש לו דומה בלשון עברית (ישעיה לג) אז חולק עד שלל.
עד. תרגום שלל. וכן אז חלק עד שלל. ליום קומי לעד. בגד עדים:
ועל שאול הוא אומר שעמד בתחלת בוקרן (ס"א פריחתן) וזריחתן של ישראל:
בבקר יאכל עד. זהו שאול בן קיש שהוא משבט בנימין שהיה המלך הראשון והיה תחלת בקרן של ישראל
וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל:[עריכה]
ולערב יחלק שלל. אף משתשקע שמשן של ישראל על ידי נבוכדנצר שיגלם לבבל:
יחלק שלל. מרדכי ואסתר שהם מבנימין יחלקו את שלל המן שנאמר הנה בית המן נתתי לאסתר. ואונקלוס תרגם על שלל הכהנים בקדשי המקדש:
ולערב יחלק הטרף ששלל לבניו וישועה אמר כי זה רמז לשאול שנצח את עמלק.
וטעם בבוקר. בתחלת המלכות. ולערב. בגלותא על דבר מרדכי. וזהו דרך דרש ודעת המתרגם ארמית ידוע:
ואומרו ולערב פירוש לעת ערב מלכותו יחלק שיאמרו (שם י"ח) הכה שאול וגו' ודוד ברבבותיו. או ירמוז שבאמצעות סיבתו תתחלק מלכות בית דוד על דרך אומרם ז"ל (יומא כב:) כשאמר דוד אתה וציבא תחלקו השדה יצתה בת קול ואמרה רחבעם וירבעם יחלקו המלכות, ומאז העריב שמשן של ישראל בעונות:
ולערב יחלק שלל. אף משתשקע שמשן של ישראל על ידי נבוכדנצר שיגלם לבבל יחלק שלל, מרדכי ואסתר שהם מבני בנימין יחלקו את שלל המן שנאמר (אסתר ח) הנה בית המן נתתי לאסתר:
ולערב יחלק שלל. שכן מנהגו של זאב. זאב ערבות ישדדם. כזאבי עקב לא גרמו לבקר:
בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל. צריך עיון מה זה ענין מראה הערב והבקר, ולמה קראו פעם שלל ופעם עד, וכאן נאמר לשון יאכל ואח"כ יחלק. וזה כי מהידוע שכל דבר שהאדם שואל כהוגן ניתן לו בפנים מאירות, דהיינו בבקר, וכל דבר שהאדם שואל שלא כהוגן ניתן לו בערב בפנים חשוכות, כמו שפי' רש"י על פסוק בתת ה' לכם בערב לאכול ולחם בבוקר לשבוע (שמות טז ח) וכל דבר שהוא הכרחי לאדם דהיינו כדי אכילתו להביא שבר רעבון ביתו הוא הדבר הניתן בפנים מאירות ולא יחסר לחמו לעד ולנצח, וכל המותרות שהאדם שואל יותר מכדי אכילתו לסוף יעזוב לאחרים חילו ויחלק לאחרים ואולי לנושא אלמנתו, והוא עצמו משולל ומרוחק מן אותן המותרות הנתנים לו בערב, לכך נאמר בבוקר היינו הדבר הניתן לו בפנים מאירות זה הדבר אשר יאכל, כי כדי אכילתו לבד ניתן לו בפנים מאירות, וניתן לו לעד, אע"פ שעד הוא ג"כ לשון שלל, מ"מ הזכירו בלשון עד המורה על הנצחיות, ולערב מה שניתן לו בפנים חשוכות הוא הדבר אשר יחלק לאחרים והוא משולל ממנו, כי יש במשמעות לשון שלל ענין הסרה, כמו ונשל הברזל (דברים יט ה) לשון שלילה והסרה. וסמך ענין זה, לברכת זאב יטרף, להוכיח גם את שופטי ישראל שלא יטרפו במלחמה יותר מכדי הצורך, כמ"ש (צפניה ג ג) שופטיה זאיבי ערב לא גרמו לבוקר, מאשים אותם הנביא במה שטרפו יותר מן ההכרחי, על כן קראם זאיבי ערב, ואמר לא גרמו לבוקר כי לא בקשו ההכרחי הניתן בבוקר, וכן מאשים את שאול שהיה מן בנימין, ותעט אל השלל (ש"א טו יט) כי לא זכר ברכת יעקב לבנימין, אבל באברהם נאמר (בראשית יד כד) בלעדי אשר אכלו הנערים וגו', דוקא כדי אכילתם לקח ולא לחלק להם שלל מותרי, ובזה נשא המשל מן הזאב הטורף לצורך מאכלו ולפעמים הוא טורף ומשחית ללא תועלת, וזה פירוש יקר.
ואחר שבארתי לך בכאן גם בפרשת לידת השבטים שכל אחד מהם נקרא על שם מדה ידועה ממדותיו של הקב"ה עוד תמצא אם תפקח עיני שכלך כי י"ב אבני החושן שבהם קבועים ומפותחים י"ב שבטים גוון האבנים ההם כפי גוון מדותיה למעלה, כי ראובן הרומז למדת הדין אבנו אודם ובנימן הכלול מכל המדות אבנו ישפה שהיא כלולה מגוונין הרבה, ובפסוק ועשית חשן משפט אזכיר זה בעז"ה ושם תראה:
ובבעל הטורים מסיק, שר"ת של התחלת ברכת כל השבטים עולה שס"ה כמנין ימות החמה, וס"ת עולה שנ"ד כמנין ימות הלבנה, לפי שבעוה"ז כל ממשלתם דומה ללבנה, פעמים נבנתה פעמים נפרצה, כך לפעמים הם חסרים מן המלכות, אבל בזמן שיציץ ציץ וצמח צדיק שמו של משיח שקדם לעולם (פסחים נד) אז כתיב (תהלים פט לז) כסאו כשמש נגדי, שיהיה מלכותם נצחי כשמש, ועל כן נרמזה השמש בראש תיבות, רמז לשמו של משיח שקדם לעולם, וזהו סוד זרח ופרץ שדרשו על חמה ולבנה, וזהו מראה הערב והבוקר שנזכר כאן בבנימין.