ביאור:מ"ג בראשית מט כב
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף[עריכה]
ועל דעתי בן כמשמעו, יאמר כי יוסף הוא בן שהוא כמו פארות אילן שתול על המעין אשר לא יכזבו מימיו, ועשתה בנות, צעדה אותן על החומות הגבוהות בשמים. וכנה הבדים אשר תצאנה מן פארה בבנות, כי הן בנות לפארות הגדולות, והוא דרך צחות לבן פורת. ולא נסמך בן אל פורת, אבל הוא כמו אשור ארז בלבנון (יחזקאל לא ג), נפתלי אילה שלוחה (לעיל פסוק כא), בנימין זאב (להלן פסוק כז). ולפיכך נקוד בצרי, כי אילו היה פירושו נטע שיש לו פארות משפטו בסגול. ואמר "בן", דרך חבוב, כמו מטרף בני עלית:
בן פורת יוסף. בן כמו סעיף והוא לשון נקבה. וכן ועל בן אמצת לך.
בן פרת יוסף. ע"ד הפשט מלת בן מלשון (תהלים פ) ועל בן אמצת לך ופירושו נטע שבו פארות רבות, וזהו רמז לשני שבטים היוצאים ממנו אפרים ומנשה, ומפני זה הזכיר שני פעמים בן פרת, וזהו שהמשילו משה לשור ולראם ופירש ואמר (דברים לג) והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, ומה שהקדים השבח לשם יוסף ולא נהג כן ביתר השבטים, מפני שהוצרך לכפול שני פעמים בן פורת כנגד שני השבטים ולא יתכן לכתוב יוסף בן פרת בן פרת עלי עין. על כן הוצרך להקדים השבח לשם יוסף ואמר פרת יוסף בן פרת עלי עין. ואמר בן פרת הראשון כנגד מנשה הבכור, ובן פרת השני כנגד אפרים, ולפי שהיתה מעלתו גדולה על מנשה הוסיף עלי עין: והרמב"ן ז"ל פירש בן פרת בן חן מלשון רז"ל אפריון נמטייה לר' שמעון בסוף בבא מציעא וכן לשון ברכה ושבח מלשון פורנא ליתמי ע"כ. וע"ד המדרש בן פרת בן פרות שע"י פרות נתגדל.
בן פרת. בן חן והוא ל' ארמי אפריון נמטייה לרבי שמעון בסוף בבא מציעא (דף קיח):
ד"א בן פורת. בן פותר ע"ש פתרון החלומות.
בן פורת יוסף. בן חן, והוא לשון ארמי (ב"מ קיט.) אפריון נמטיה לרבי שמעון. בן פורת עלי עין, חנו נטוי על העין הרואה אותו, לשון רש"י. ורחוק הוא מאד לסמכו אל הלשון ההוא, שלשונות כאלה בתלמוד יוני או פרסי ושאר לשונות, אין להם חבר בלשון הקדש. ועוד, כי לפי הנמצא ממנו איננו רק לשון ברכה ושבח. והנו"ן בו שרש, וכן בבראשית רבה (ס יג) ויברכו את רבקה, דוויין ושפופין ולא היו מפרנין אלא בפה. ודומה לי שהוא ממה שאמרו (כתובות נד.) פורנא ליתמי, שפירושו השבח שהשביחו הוא ליתומים, וקראו עוד הכתובה פורנא, אשה גובה פורנא מהם (שם סז.), הכתובה שהיא שבח בית אביה, וכמו שאמרו (ב"ר פ ז) מהר, פראנון: אבל בן פורת, או כדעת אונקלוס מלשון פוריה ועניפה, או כדברי בעלי הדקדוק (עיין ספר השרשים שורש בנה) שעשו פורת מלשון ותארכנה פארותיו (יחזקאל לא ה), והם אמרו כי בן כמו נטע, והביאו לו דומה (תהלים פ טז) וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך. והענין כאלו אמר נטע שבו פארות רבות יוסף:
בן פורת יוסף. פי' ארץ יוסף פרה ורבה כעץ על עין מים:
בן פרת יוסף. הנה יוסף הוא בן גפן פורת, ענף של גפן פוריה העושה צל לרבים כדרך הגפן, כאמרו "כסו הרים צלה" (תהלים פ, יא), וזה כי בצלו חי בגויים יעקב ובניו במצרים. בן פרת עלי עין בנות. וענינו היה כענין ענף של גפן פוריה סמוך למעין, שהיא "פורת" ומגדלת "בנות" שהם ענפים
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין. אמר יעקב כי יוסף מצד עצמו הוא בן פרת לשון פריה ורביה, כי יוסף לשון הוספה כמ יוסף עליכם ככם אלף פעמים. ואמר בן פורת עלי עין, מצד שהוא בעל חן על דרך שנאמר (אסתר ב טו) נושאת חן בעיני כל רואיה ע"כ יהיה עלי עין, שאין עין הרע שולט במי שנושא חן בעיני כל רואיו, והמופת על זה שהרי בנות צעדה עלי שור להסתכל ביופיו, ואעפ"כ לא ניזק מצד עין הרע אע"פ שבמקום שהריבוי מצוי אז ביותר העין הרע מצוי, מ"מ יהיה יוסף בן פרת שיפרה וירבה כדגים הללו, ואעפ"כ יהיה בן פרת חנו נטוי עלי עין הרואה לבל יזיקו.
פרת. תי"ו שבו הוא תקון הלשון כמו (קהלת ג) על דברת בני האדם:
ודקדוק פורת. פועלת כי על שני דרכים ימצא הפועל. כמו אויביה גם אויבתי וכן פורה ופורת מלשון פריה. ויש מי שפירש אותה מלשון ותשלח פארות. והזכיר בן פורת פעמיים כדרך אנשי לשון הקדש. כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך והטעם פעם אחר פעם תמיד. ועל הפירוש השני יהיה התי"ו תחת ה"א. כתי"ו ושבת לנשיא:
בן פרת יוסף. לא הזכירו בשמו כמו שעשה לאחרים שחילק לו כבוד בשביל המלכות והתחיל בשם בניו.
בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן[עריכה]
בן פרת עלי עין. חנו נטוי על העין הרואה אותו:
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין. אמר יעקב כי יוסף מצד עצמו הוא בן פרת לשון פריה ורביה, כי יוסף לשון הוספה כמ יוסף עליכם ככם אלף פעמים. ואמר בן פורת עלי עין, מצד שהוא בעל חן על דרך שנאמר (אסתר ב טו) נושאת חן בעיני כל רואיה ע"כ יהיה עלי עין, שאין עין הרע שולט במי שנושא חן בעיני כל רואיו, והמופת על זה שהרי בנות צעדה עלי שור להסתכל ביופיו, ואעפ"כ לא ניזק מצד עין הרע אע"פ שבמקום שהריבוי מצוי אז ביותר העין הרע מצוי, מ"מ יהיה יוסף בן פרת שיפרה וירבה כדגים הללו, ואעפ"כ יהיה בן פרת חנו נטוי עלי עין הרואה לבל יזיקו
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. הרי פסוק זה דוגמת לחצאים בראש המקרא אלא שמזכיר במי הוא מדבר וחוזר וכופל חצי ראש המקרא ומסיים דבורו. כמו נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם. כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל: ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב. אף כאן בן פורת יוסף בן הפורה וגדל יוסף ועל מה הוא גדל בן פורת עלי עין. גדל ורבה על עין להסתכל למעלה מן העין בקומתו וביופיו. בנות מצרים צעדה. כל אחת ואחת:
בן פורת יוסף. טעם הכפל הוא לומר כי לב' צדדין ראוי הוא לפרות, הא' לצד מה שהוא יוסף כאומרם ז"ל (סוטה לו:) ראוי היה יוסף להעמיד י"ב שבטים, והב' בן פורת עלי עין על אשר לא זנה אחרי עיניו.
בן פרת יוסף. ע"ד הפשט מלת בן מלשון (תהלים פ) ועל בן אמצת לך ופירושו נטע שבו פארות רבות, וזהו רמז לשני שבטים היוצאים ממנו אפרים ומנשה, ומפני זה הזכיר שני פעמים בן פרת, וזהו שהמשילו משה לשור ולראם ופירש ואמר (דברים לג) והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, ומה שהקדים השבח לשם יוסף ולא נהג כן ביתר השבטים, מפני שהוצרך לכפול שני פעמים בן פורת כנגד שני השבטים ולא יתכן לכתוב יוסף בן פרת בן פרת עלי עין. על כן הוצרך להקדים השבח לשם יוסף ואמר פרת יוסף בן פרת עלי עין. ואמר בן פרת הראשון כנגד מנשה הבכור, ובן פרת השני כנגד אפרים, ולפי שהיתה מעלתו גדולה על מנשה הוסיף עלי עין:
[מובא בפירושו לפרק ל"ג פסוק ז'] נגש יוסף ורחל. בכלן האמהות נגשות לפני הבנים אבל ברחל יוסף נגש לפניה אמר אמי יפת תואר שמא יתלה בה עיניו אותו רשע אעמוד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה מכאן זכה יוסף לברכת עלי עין:
בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר:[עריכה]
בנות צעדה עלי שור. בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו. ובנות הרבה צעדה כל אחת ואחת במקום שתוכל לראותו משם. (ד"א כצ"ל. כי לפירוש ראשון הוא שור חומה וק"ל). עלי שור. על ראייתו כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב. ומ"א יש רבים וזה נוטה ליישב המקרא: שור. כמו לשור. עלי שור בשביל לשור. ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו' וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד שנטלו חלק בשני עברי הירדן. ברי דיסגי יוסף פרת ל' פריה ורביה ויש מ"א בו המתישבים על הלשון בשעה שבא עשו לקראת יעקב בכולן קדמו האמהות ללכת לפני בניהם להשתחוות וברחל כתיב נגש יוסף ורחל וישתחוו. אמר יוסף רשע זה עינו רעה שמא יתן עיניו באמי יצא לפניה ושרבב קומתו לכסותה והוא שברכו אביו בן פרת הגדלת עצמך יוסף עלי עין על עשו לפיכך זכית לגדולה: בנות צעדה עלי שור. להסתכל בך בצאתך על מצרים. ועוד דרשוהו לענין שלא ישלוט בזרעו עין הרע. ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים. שאין עין הרע שולטת בהם:
עלי שור. לשון ראייה. כפל לשון של עלי עין. כמו ומגבעות אשורנו שהיו בנות מצרים צועדות והולכות לראותו כמו אשת פוטיפר וחברותיה. ומתוך כך וימררוהו ורובו מתוך שנתנה אשת פוטיפר עיניה בו השליכוהו בבית האסורים:
וטעם בנות צעדה עלי שור. שיוסף היה כבן פרת ועשה בנות. צעדה. כל אחת ואחת מהן על החומה. והטעם שגבהו מאד על החומות הבצורות: בנות צעדה על דרך זבובי מות:
בנות צעדה עלי שור. פי' כ"כ היא מגדלת תבואתה והפירות עד שצעדה עד הבנות עד העיירות בנות לשון ובנותיה: עלי שור. עד קצה החומה היא מגדלת פירותיה כלומר אין מקום פנוי שאין מגדלת פירות מהרב ר' דוד ז"ל:
ואומרו בנות צעדה יתבאר על דרך אומרם ז"ל (תנחומא) שאשת פוטיפר קראה כל נשי השרים והגדולים והכניסה יוסף לשרת לפניהם וקבוצם והקפם היה כאצעדה זו, עלי שור כדי להביט בו, אף על פי כן רוח הקודש מעידה עליו שלא הביט און, וכשם שהוא לא הסתכל בהם כמו כן לא תשלוט עין הרע בו:
בנות צעדה. בנות המלכים במצרים היו עולות וצועדות על החומות שבעיר כדי להסתכל בו ולא תלה עיניו לאחת מהן לכך סמך לו ותשב באיתן קשתו: וע"ד המדרש (...) עלי עין, אל תקרי עלי עין אלא עולי עין שעולים עלי עין, זה זרעו של יוסף שאין עין הרע שולטת בהם:
בן פרת יוסף. הנה יוסף הוא בן גפן פורת, ענף של גפן פוריה העושה צל לרבים כדרך הגפן, כאמרו "כסו הרים צלה" (תהלים פ, יא), וזה כי בצלו חי בגויים יעקב ובניו במצרים. בן פרת עלי עין בנות. וענינו היה כענין ענף של גפן פוריה סמוך למעין, שהיא "פורת" ומגדלת "בנות" שהם ענפים א. צעדה עלי שור. באפן שאותה הגפן צעדה על החומה או הגדר אשר לפני העין, באפן שקדם לכן לא היתה נראית מצד השני לחומה, והיתה בלתי נודעת לגמרי ליושבים שם, ואחר שצעדה על החומה נודעה היא ובנותיה. וכן קרה ליעקב בענין יוסף ובניו, שלא היה יודע מציאות יוסף, וכמו רגע נגלו אליו הוא ובניו, כענין "ראה פניך לא פללתי, והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך" (לעיל מח, יא).
בן פרת יוסף בן פרת עלי עין. אמר יעקב כי יוסף מצד עצמו הוא בן פרת לשון פריה ורביה, כי יוסף לשון הוספה כמ יוסף עליכם ככם אלף פעמים. ואמר בן פורת עלי עין, מצד שהוא בעל חן על דרך שנאמר (אסתר ב טו) נושאת חן בעיני כל רואיה ע"כ יהיה עלי עין, שאין עין הרע שולט במי שנושא חן בעיני כל רואיו, והמופת על זה שהרי בנות צעדה עלי שור להסתכל ביופיו, ואעפ"כ לא ניזק מצד עין הרע אע"פ שבמקום שהריבוי מצוי אז ביותר העין הרע מצוי, מ"מ יהיה יוסף בן פרת שיפרה וירבה כדגים הללו, ואעפ"כ יהיה בן פרת חנו נטוי עלי עין הרואה לבל יזיקו
בנות צעדה עלי שור. נבא על מלחמת יהושע ביריחו שיורו לו בחצים מן החומה:
ועל הכלל ראוי שנפרש בברכת יוסף שיהיה בה זכר לשני השבטים היוצאים ממנו, והוא לשון פורת ובנות, אבל מפני שהזכיר לוי, ושבטי ישראל אינם אלא שנים עשר, לא יעשה ממנו כן בברכתו שנים שבטים חלוקים אבל ירמוז להם. וכן במשה רבינו בברכתו דמה אותו לשור ולראם (דברים לג יז), והזכיר בו הקרנים, כי כל אחד מהם גוף אחד שממנו יתחלקו קרנים. ובעבור ששם לא הזכיר שמעון, אמר בפירוש והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה (שם):