ביאור:מ"ג בראשית מט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב[עריכה]


וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה[עריכה]


וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל[עריכה]


וַיְהִי לְמַס עֹבֵד:[עריכה]