ביאור:מ"ג בראשית מט יז
יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח[עריכה]
יהי. שבטו של דן נחש עלי דרך. להרוג את האומות:
ודמהו ברוב גבורתו לנחש.
ודע כי הכונה מפורשת בדן, ומה שנרמז בראובן נתפרש בדן וזהו לשון ידין עמו וכן נחש עלי דרך, וזה מבואר.
שפיפן. הוא נחש ואומר אני שקרוי כן על שם שהוא נושף כמו (בראשית ג) ואתה תשופנו עקב: ואונקלוס תרגם כחיוי חורמן שם מין נחש שאין רפואה לנשיכתו והוא צפעוני וקרוי חורמן על שם שעושה הכל חרם. וכפיתנא כמו פתן. יכמון יארוב:
שפיפון. שם לנחש שישוף עקב ונכפלה בו העי"ן. ואמרו בירושלמי במסכת תרומות (פ"ח מ"ג) מין קטן הוא ושפיפון שמו ודומה לשערה ונתנה רשות לארץ ליבקע מפניו.
גם יתכן להיות פירוש שפיפון מגזרת הוא ישופך ראש וטעם כפול:
שפיפון עלי ארח. המין הקטן שבנחשים נקרא שפיפון:
שפיפון. הוא נחש דק, כאמרם 'כחוט השערה הוא, ושפיפון שמו' (ירושלמי תרומות ח, ה), ועליו ספרו הרופאים שהוא נחבא באילנות לירות בעצמו כחץ על יתר בעלי חיים.
ויפל רכבו אחור. שלא נגע בו. ודוגמתו מצינו בשמשון (שופטים טז) וילפת וגו' את שני עמודי התוך וגו' ושעל הגג מתו.
ודמה שמשון לנחש, בעבור שלא היה שמשון בא על אויביו במלחמה כאשר השופטים או המלכים, רק הוא לבדו יוצא עליהם, כמו צפעוני היוצא ממאורתו על הולכי דרך, או המין הקטן שבנחשים שאינו ניכר כלל להולכי ארח. וטעם הנושך עקבי סוס, רמז לשני העמודים אשר הבית נכון עליהם (שופטים טז כט), ושלשת אלפים אשר על הגג (שם פסוק כז), הם הרוכב הנופל אחור, כאשר ישוך הנחש בעקבי הסוס יגביה הסוס ראשו ורגליו הראשונים ויפול רוכבו אחור.
יהי דן. המשילו הכתוב לנחש לכמה טעמים. האחד שלא היה שמשון נלחם כנגד אויביו כשאר המלכים או השופטים בחיילות רבות רק לבדו יוצא עליהם פתאום כצפעוני היוצא ממאורתו, והשני מה הנחש מקבל לחש כך שמשון קבל לחש שנאמר (שופטים טז) ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות ויגד לה את כל לבו וכתיב (שם) אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם, ועוד מה נחש נקרא שרף על שם שהארס שורף כך שמשון שרף באש קמות פלשתים דכתיב (שופטים טו) ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה, ומה נחש אין לו רגלים כך שמשון חגר בשתי רגליו היה, ומה נחש אינו מכה אלא במקום נמוך מפני קללת נחש הקדמוני על גחונך תלך וכתיב (בראשית ג) ואתה תשופנו עקב, כך שמשון הנושך עקבי סוס רמז לשני עמודים אשר הבית נכון עליהם, ובמדרש שפיפון עלי ארח שמשון חגר בשתי רגליו היה שכן כתיב בבלעם (במדבר כב) ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר, וכתיב (שם כג) וילך שפי וכאן כתיב שפיפון, חגר בשתי רגליו:
יהי דן נחש. הוא ממין הנחש הרע בתכלית, והוא הנקרא "צפעוני", ואצל רופאי הערב נקרא 'חורמן', כי אמנם צפעוני אחד ימית רבים יחדו בהבטתו ובקולו שישלח על אדם רב. וכן שמשון המית הוא לבדו רבים במעט רגע. וכן שמשון בהיותו נלחם לבדו היה בלתי נראה בחיל הרוגיו.
הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס[עריכה]
הנשך עקבי סוס. כך דרכו של נחש ודמהו לנחש הנושך עקבי סוס:
וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר:[עריכה]
ויפול רוכבו. האויבים נופלים לפניו:
ויפל רכבו אחור. שלא נגע בו. ודוגמתו מצינו בשמשון (שופטים טז) וילפת וגו' את שני עמודי התוך וגו' ושעל הגג מתו.
וטעם הנושך עקבי סוס, רמז לשני העמודים אשר הבית נכון עליהם (שופטים טז כט), ושלשת אלפים אשר על הגג (שם פסוק כז), הם הרוכב הנופל אחור, כאשר ישוך הנחש בעקבי הסוס יגביה הסוס ראשו ורגליו הראשונים ויפול רוכבו אחור.
ואמר ויפול רוכבו אחור על שלשת אלפים אשר על הגג, וקרא אותם רוכב הנופל אחור כי כאשר ישוך הנחש בעקבי הסוס יגביה הסוס ראשו ורגליו הראשונים ויפול רוכבו אחור, ומה נחש מכה בלא חרב כך הרוגי שמשון בלא חרב שנאמר (שופטים טז) ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו, ותמצא בב"ר מה נחש נוקם כך שמשון נוקם שנאמר (שם) ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים ע"כ:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ז] יעקב הקדים דן לגד כסדר תולדותם ומשה הקדים גד לדן לפי שהוא קבור בחלקו: