ביאור:מ"ג בראשית א כה
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ[עריכה]
ויעש. תקנם בצביונם בתיקונן ובקומתן:
ויעש אלהים. פירוש בריאת נפש החיונית על דרך שפירשנו בשרץ המים. ורש"י פירש באופן אחר ואלו ואלו דברי אלהים חיים:
ויעש אלהים את חית הארץ למינה. נתן לכל מין ההרגשים והסגלות כפי הצריך למין.
ויעש ה' וגו'. עשיה הוא כ"פ גמר תיקון הענין וצורה הפנימית של אותו דבר כמ"ש לעיל ובכ"מ.
וביאר הכתוב דמלבד שבשעת מאמר ה' יצא האריה ובו נכללו כמה מיני אריות בצורתם החיצונה. עוד עשה ה' את צורתם הפנימית למינם. שאין טבע כל מין אריה שוה בשלימות למין אריה השני. ומ"מ כולם מין אריה בפרט אחד השוה בכולם. אשר ע"ז הפרט נקראים בשם אריה. וכן הוא בשור וכדומה. כ"ז הוא בברואי היבשה. משא"כ בברואי המים לא היה כן. וכל מיני תרנגולים שוה תכונתם בשלימות ואין ביניהם אלא צורה החיצונה שנראו כשני מיני תרנגולים. והבורא ית' יודע טעמי הבריאה מדוע נשתנו בריאת בריות היבשה בא"א מבריות המים:
וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:[עריכה]
רמש האדמה. שהבדל בין ארץ לאדמה. דארץ הוא כלל שבו נכלל גם מקום ישוב היבשה גם מקום נהרות ואגמים. משא"כ אדמה הוא דוקא יבשה דוק ותשכח.
ובאשר יש כמה רמשי המים דזה נכלל בבריאת שרץ המים אשר בימים ג"כ מש"ה דייק הכתוב דבזה המאמר נבראו רק רמש האדמה: