ביאור:כרמל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כרמל = שדה מרעה ותבואה (?)[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: כרמל
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: כרמל

למילה כרמל יש לפחות 4 משמעויות שונות:

1. שם של יישוב או אזור במדבר:

  • נמצא בנחלת יהודה, (יהושע טו נה): "מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה";
  • שם גר נבל הכרמלי - אליו פנה דוד כאשר היה במדבר יהודה, (שמואל א כה ב): ""וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַּכַּרְמֶל...".
  • משם כנראה הגיע אחד מגיבורי דוד, שמואל ב כג לה, (דברי הימים א יא לז): ""חֶצְרוֹ הַכַּרְמְלִי".

2. שם של איזור הררי סמוך לים:

  • נמצא בנחלת זבולון, (יהושע יט כו): "וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל, וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת";
  • נמצא ליד יקנעם, שגם היא נזכרה בקשר לנחלת זבולון, (יהושע יב כב): "מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד".
  • איזור הררי, שם כנראה הרג אליהו את נביאי הבעל, (מלכים א יח יט): "וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל..."(זה היה במלכות שומרון - מצפון ליהודה).
  • שם כנראה פעל אלישע אחרי שנפרד מאליהו, (מלכים ב ב כה): "וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל הַר הַכַּרְמֶל וּמִשָּׁם שָׁב שֹׁמְרוֹן", (מלכים ב ד כה): "וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל וַיְהִי כִּרְאוֹת אִישׁ הָאֱלֹהִים אֹתָהּ מִנֶּגֶד וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ הִנֵּה הַשּׁוּנַמִּית הַלָּז"
  • זהו כנראה ההר שנזכר בנבואתו של עמוס, שחי במלכות שומרון, (עמוס א ב): "וַיֹּאמַר: ידוד מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל", (עמוס ט ג): "וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים, וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם"
  • נזכר כמה פעמים בהקבלה לבשן, (ישעיהו לג ט): "אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ, הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל, הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה, וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל"; (מיכה ז יד): "רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ, צֹאן נַחֲלָתֶךָ; שֹׁכְנִי לְבָדָד, יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל; יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם", (ירמיהו נ יט): "וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ; וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן, וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ", (נחום א ד): "גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב, אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל"
  • וגם בהקבלה להרים אחרים, (ירמיהו מו יח): "חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ ידוד צְבָאוֹת שְׁמוֹ, כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא", (ישעיהו לה ב): "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ידוד הֲדַר אֱלֹהֵינוּ".

3. סוג של מאכל מחיטה:

  • (ויקרא ב יד): "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה'; אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"
  • (ויקרא כג יד): "וְלֶחֶם וְקָלִי וכרמל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם; חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם"
  • (מלכים ב ד מב): "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה, וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים, עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים, וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ; וַיֹּאמֶר 'תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ!'"

4. סוג של חבל ארץ:

  • מנוגד ל"יער" ול"לבנון", שהוא יער גדול של עצי ארז, (ישעיהו כט יז): "הֲלוֹא עוֹד מְעַט מִזְעָר; וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל, וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב"( פירוט )
  • מנוגד ל"מדבר", ישעיהו לב טו: " "עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם; וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל, [וְהַכַּרְמֶל] לַיַּעַר יֵחָשֵׁב" . "וְשָׁכַן במִדְבָּר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב" ", (ירמיהו ד כו): "רָאִיתִי וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר וְכָל עָרָיו נִתְּצוּ, מִפְּנֵי ה' מִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ"
  • מקביל ל"יער", מלכים ב יט כג, (ישעיהו לז כד): "בְּיַד מלאכיך חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר 'ברכב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן, וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מבחור בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹאה מלון קצה יַעַר כרמל ו'", (ישעיהו י יח): "וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס"
  • מקביל ל"כרם", (ישעיהו טז י): "וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל, וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע; יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ, הֵידָד הִשְׁבַּתִּי", (ירמיהו מח לג): "וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד"
  • מקביל לפרי ולטוּב, (ירמיהו ב ז): "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ, וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה"

האם יש קשר בין המשמעויות?[עריכה]

נבדוק את מרכיבי המילה:

כר = שדה מרעה, כמו ב (ישעיהו ל כג): "ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב":

מל = אולי מהשורש מלל, שממנו המילה מלילות = עשבי תבואה, (דברים כג כו): "כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך, וחרמש לא תניף על קמת רעך"

מכאן: כרמל = שדה מרעה ותבואה.

זה מתאים לכל המשמעויות של המילה:

א. הכרמל במדבר יהודה - היה מקום מרעה משובח, בו רעה לבן את צאנו הגדול ("ואיש במעון ומעשהו בכרמל...");
ב. הכרמל במישור החוף - גם בו יש מקום למרעה ולתבואה, כידוע;
ג. גרעיני הדגן הטריים נקראים "כרמל", כי קוטפים אותם בשדה = בכרמל;
ד. הכרמל הוא מקום פורה, ומנוגד למדבר השומם.  
יש מקומות שהם רק "כרמל" (כמו הכרמל במדבר יהודה, שבו יש עשבי מרעה בלבד); יש מקומות שהם גם "כרמל" וגם "יער" (כמו הכרמל במישור החוף, שיש בו עצים נמוכים וגם שטחי מרעה ותבואה); ויש מקומות שהם רק "יער" (כמו הר הלבנון, שיש בו עצים גבוהים, שלג וחושך).

[הערה: פרופ' יהודה פליקס ז"ל פירש כרמל = חורש, אך פירוש זה אינו מתאים לכרמל שבמדבר יהודה; ולא הבנתי דבריו]

"נספח - פסוקים שבהם משמעות המילה "כרמל" אינה ברורה"[עריכה]

  • (שמואל א טו יב): "וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל לִקְרַאת שָׁאוּל בַּבֹּקֶר וַיֻּגַּד לִשְׁמוּאֵל לֵאמֹר בָּא שָׁאוּל הכרמלה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד וַיִּסֹּב וַיַּעֲבֹר וַיֵּרֶד הַגִּלְגָּל"- לא ברור האם הכוונה לכרמל במדבר יהודה או בנחלת זבולון.
  • (דברי הימים ב כו י): "וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים, כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים ובכרמל, כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה"- עוזיהו היה מלך יהודה ולכן הכוונה כנראה לכרמל שבמדבר יהודה; אך אין זה ברור איך הוא הצליח "להפריח את השממה" וליישב איכרים וכורמים במדבר?
  • (שיר השירים ז ו): "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ ככרמל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים"- ע"פ רש"י זהו משל לחוזק - "חוזקן ומוראן כסלע הרים, וכרמל הוא ראש ההרים".

תגובות[עריכה]

מאת: על-פי ש.ל גרדון

בפירוש לשמואל א טו יב ש.ל. גרדון כותב:

"בא שאול הכרמלה - בדרך שובו ממסע המלחמה, עבר שאול דרך העיר כרמל, שבהרי יהודה (יהושע טו, נה), היום תל כַּרְמִל, כעשרה ק"מ דרומית-מזרחית לחברון"

כמו-כן, הוא מפרש את משמעות המילה "כרמל" לא כסוג של צמחיה, אלא כמקום פורה ומשגשג בכלל. כך למשל בפרוש לעמוס א ב הוא כותב:

"הכרמל - מלשון כֶּרֶם בתוספת למד, והכוונה למקומות פורים ומשגשגים. נראה שהכרמל היה מכוסה כרמים וגנים, ועל-כן שימש סמל לכל מקום פורה".

בפרוש לישעיהו כט יח הוא כותב:

"ושב לבנון לכרמל - (שוב ל...-כמו היה ל...) והלבנון, המכוסה ביערות ארזים ובשלג-עולמים, יהיה לארץ כרמים וגני-חמד. והכרמל - ומקום כרמי-חמד"

מאת: אביתר כהן
 
 נראה לי שהפירוש המילולי של "{{{1}}}" הוא "{{{1}}}"
 השבעים מתרגמים "שרון" = "{{{1}}}" (שרון מלשון שער / שעיר ?)
 ה "{{{1}}}" מופיע לפעמים עם ה "שרון" ולפעמים עם "{{{1}}}" והוא מקביל להם
 בקשר ל "
אביב קלוי גרש כרמל " , "
לחם וקלי וכרמל " , "
לחם שערים וכרמל בצקלנו "
 כנראה "{{{1}}}" = "שעורה" (לקראת הבשלתה?) = "אביב" ("כי השעורה אביב")
 "
אביב קלוי - גרש כרמל "   , הביטוי "גרש "{{{1}}}" " זה חזרה והסבר של "אביב"  
 ומשמעותו הוא גרש (גריסים) של "{{{1}}}" (שעורה)
 "
לחם שערים וכרמל בצקלנו " = "{{{1}}}"   , האות וו היא וו הפירוש , שעורים = כרמל
 שיר השירים פרק ז פסוק ו : "ראשך עליך כ "כרמל" ודלת ראשך כ "ארגמן" מלך אסור ברהטים"
"{{{1}}}"
מלשון "כרמיל" והוא מקביל ל "ארגמן" , שניהם מקבילים לצבע "אדום"
 אדום = חור = עשו = שעיר = "{{{1}}}"
מאת:
מאת: יעקב
כרמל
כיוונים דומים ומקושרים
כר-מל(א)
כרמ (א)ל
ארץ הכרמל מאופינת גם בגפן השורדת במיעוט משקעים עם שורשים עמוקות עד 15 מ.
וגם אזור חיטה ושעורה בעיקר הזקוקה לפחות גשם,באזור הדרום והמזרח התרחב השימוש בשעורה ביחס הפוך לכמות המשקעים.
המעבר מהמדבר -איזור המרעה הנגב
לבין ארץ המטעים המעובדת בא לידי ביטוי גם בעליה מהנגב להר חברון וגם בעליה להרי מואב.
ומסבירה את האופי החקלאי של המילה.
התיחסות זו מסבירה רק חלק מהשימושים בשם כרמל.
י.ב.ד


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כרמל - שדה מרעה ותבואה (?)

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/krml