ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא/פרק ראשון

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ראשון – השותפים[עריכה]

-----------------------------------דף א[עריכה]

ירושלמי מאיר בבא בתרא א


ירושלמי בבא בתרא, פרק א, הלכה א[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני’: השותפים א_אשרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, ולבינים, בונים א_בהכל כמנהג המדינה. בגויל, א_גזה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים. בגזית, זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה. בכפיסין, זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים. בלבנים, זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם א_דנפל הכותל, המקום ואבנים של שניהן:


גמ’: תנן, השותפים שרצו לעשות מחיצה, בונין את הכותל באמצע. סברו למימר, דמתניתין בחצר שאין בה דין חלוקה. ומאי שרצו לעשות מחיצה? שרצו לחלק. כהאיך דתנינן תמן, א_האין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. דמכיוון שאין בה דין חלוקה, אין האחד יכול לכוף את חבירו לחלק, תמן כיוון שאין שניהן רוצין, אין האחד יכול לכוף את חבירו. ברם הכא, בששניהן רוצין לחלוק, חולקים. וכיוון שרצו לחלק, יכול האחד לכפות חברו לבנות כותל, דהיזק ראיה שמיה היזק. אי נמי התם בשאין בה דין חלוקה. והכא בשיש בה דין חלוקה. ומאי שרצו לעשות מחיצה? שרצו לבנות את הכותל, דאין האחד יכול לכוף את חבירו לבנות כותל, דהיזק ראיה לאו שמיה היזק. אי נמי ליכא למיידק מהכא, דאיכא למימר דלשון רוצים  אי אפשר לדייק מכאן שאפשר שמה שנאמר רוצים בלשון רבים זה לאו דווקא ואפילו אם רק אחד רוצה, דאפילו תימר הכא בשיש בה דין חלוקה, ובשאין שניהן רוצין, דמכיוון שיש בה דין חלוקה, רצה זה, כופין לזה. רצה זה, כופין לזה לבנות את הכותל משום היזק ראיה. ומאי שרצו למה נאמר בלשון רבים? כל אחד משותפין דעלמא. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כופין בחצירות ואין כופין בגגות, דבגגות שתשמישם מועט אין היזק ראיה. רבי נסה רבי נסה° סבר מימר, מה שאמרנו שאין כופין זה דווקא בחצר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] שהוא למעלה מן הגג כיוון שאין תשמישו בגג קבוע. אבל גג שהוא למעלה מן החצר, כופין. שעיקר תשמישם בחצר. רבי יוחנן רבי יוחנן° סבר מימר, בחצר שהוא למעלה מן הגג שפעמים שתשמישו לדירה, כופין את בעל החצר לעשות מחיצה שתמיד מצויים בה אנשים. אבל גג שהוא למעלה מן החצר, אין כופין: שאין מצויים אנשים בגג כל כך

ירושלמי בבא בתרא, פרק א, הלכה ב[עריכה]

מתני’: וכן בגינה, סתמא א_וכמקום שנהגו לגדור יגדור. אבל בבקעה, סתמא כמקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו. א_זאלא אם רצה, כונס לתוך שלו, ועושה חזית מבחוץ. לפיכך אם א_חנפל הכותל, המקום והאבנים שלו. ואם עשו מדעת שניהם, בונים את הכותל באמצע, ועושים חזית מיכן ומיכן. לפיכך אם א_טנפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם:


גמ’: תנן, וכן בגינה, מקום שנהגו לגדור יגדור. תני בגינה, בין מקום שנהגו לגדור, בין מקום שלא ידוע שנהגו שלא לגדור סתמא, כופין. אבל בבקעה, מקום שנהגו לגדור, כופין. מקום שלא ידוע שנהגו לגדור סתמא, אין כופין.

ירושלמי בבא בתרא, פרק א, הלכה ג[עריכה]

מתני’: א_יהמקיף את חבירו משלש רוחותיו. גדר את הראשונה ואת השנייה ואת השלישית, אין מחייבין אותו. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אם א_יאעמד הניקף וגדר את הרביעית, מגלגלין עליו את הכל. א_יבכותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנות. א_יגעד ארבע אמות, בחזקת שנתן עד שיביא ראייה שלא נתן. א_ידמד' אמות ולמעלן אין מחייבין אותו לבנות. א_טוסמך לו כותל אחר. אף על פי שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. א_טזבחזקת שלא נתן, עד שיביא ראייה שנתן:

גמ’: תנן, המקיף את חבירו משלש רוחותיו. גדר את הראשונה ואת השנייה ואת השלישית, אין מחייבין אותו. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אם עמד הניקף וגדר את הרביעית, מגלגלין עליו את הכל. רב חונה רב הונא° אמר. מגלגלים עליו את הכל, ובלבד כמו שבנה עכשיו. דאין הוה בני שלוש הרוחות דכיפין אבנים

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה י"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף א', סמ"ג עשין פב:

2 א_ב מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה ט"ו, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף ד': 3 א_ג מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה י"ח:

4 א_ד מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה א'-הכל, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף ה':

5 א_ה מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"א סעיף ג', סמ"ג עשין פב:


[ע"ב]

6 א_ו מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה ט"ז, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ח סעיף א', סמ"ג עשין פב:

7 א_ז טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ח סעיף ד':

8 א_ח טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ח סעיף ד':

9 א_ט מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה י"ז, טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ח סעיף ב':

10 א_י מיי' פ ג' מהל' שכנים הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ח סעיף ו', סמ"ג עשין פב:

11 א_יא מיי' פ ג' מהל' שכנים הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ח סעיף ו', סמ"ג עשין פב:

12 א_יב מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף י', סמ"ג עשין פב:

13 א_יג טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף י':

14 א_יד טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף י':

15 א_טו טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף י':

16 א_טז טור ושו"ע חו"מ סי' קנ"ז סעיף י"א:


-----------------------------------דף ב[עריכה]

ירושלמי מאיר בבא בתרא ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] ובני לה הניקף לרוח רביעית דכיפין חייב על הכל. ברם אם הכא הוה בני דכיפין, ובנתיה הניקף לרוח רביעית בליבנין וכי יעלה על הדעת דגבי ליה כיפין וכל שעה דנפיל בני לה? תנן, סמך לו כותל אחר. אף על פי שלא נתן עליו את התקרה. רב חונא רב הונא° אמר, מגלגלין עליו פשוטו של כותל. עד כדון לארכו, לרחבו לעוביו מהו? האם חייב לשלם חצי הכותל על פי מה שבנה חבירו, או אינו חייב אלא דמי קנים בזול? אמר רבי נסא רבי נסא°. כותל חצר לא נעשה אלא להצל לו ולשמור מהיזק ראיה. וכיוון שכך אין יכול לחייבו אלא בדמי מחיצה דקה סברין מימר  חשבו לומר שאם רצה לקרות להניח תקרה אינו מקרה אלא אם שילם מחיר מלא אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אפילו אם רוצה לקרות אינו חייב לשלם את כל עובי הקיר תיפתר על ידי מרישיו. שיכול לבנות עמודי תמך לתקרה, וקירות הכותל יהיו רק כמחיצה.

ירושלמי בבא בתרא, פרק א, הלכה ד[עריכה]

מתני’: א_יזכופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל החצירות ראויות לבית שער. א_יחכופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל העיירות ראויות לחומה. א_יטכמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר? שנים עשר חדש. קנה בה בית דירה, הרי הוא כאנשי העיר מיד:


גמ’: תנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל החצירות ראויות לבית שער. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° . כיני אורחא  כך דרך העולם, מאן דמתפרנס מהעיר בני ליה שור  חומה ובית שער לשמור על רכושו. שנאמר (משלי י', ט"ו) הון עשיר קרית עוזו וגו'. כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר? שנים עשר חדש. תני (תוספתא פאה ד ט) ’‘‘תמחוי כל יום קופה מערב שבת לערב שבת. תמחוי לכל אדם, קופה לעניי אותה העיר. אם שהא שם שלשים יום הרי הוא כאנשי העיר, א_כלקופה ולכסות ששה חדשים. לפסים ולזימיות שאר מיסי העיר שנים עשר חדש.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] ובתר כל הלין מילין איתמר לפסים ולזימיות שנים עשר חדש  אחרי כל אלה נאמר לפסים ולזמיות מה עוד נשאר שלא אמרו? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. לחיטי הפסח, בין לישא ליטול א_כאבין ליתן

ירושלמי בבא בתרא, פרק א, הלכה ה[עריכה]

מתני’: א_כבאין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. א_כגולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. א_כדולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר בית רובע. א_כהולא את הטריקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהם כדי לזה וכדי לזה. אימתי? בזמן שאין שניהם רוצין. א_כואבל בזמן ששניהן רוצין, אפילו בפחות יחלוקו. א_כזוכתבי הקודש אף על פי ששניהן רוצין לא יחלוקו:


גמ’: תנן, אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ארבע אמות שאמרו, א_כחחוץ מארבע אמות של פתחים שנותנים ארבע אמות לכל פתח ואחר כך חולקים בשווה. ותני בר קפרא בר קפרא° כן, אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה ארבע לכל פתח וארבע לחצר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ארבע אמות שאמרו, שנותנים לו לפתח, לא שהן לו לקניין, אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק חבילתו. רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° מקשי, כלום אמרו שנותנים ארבע אמות לכל פתח רק כדי שיהא מעמיד בהמתו ופורק חבילתו לשעה? הרי פשט המשנה שהם שלו לכל דבר. תני, אף חוליית הבור אם היה הבור של אחד מהם יש לה ארבע אמות. דבי רבי ינאי רבי ינאי° אמרי, אף בית התרנגולין יש להן ארבע אמות. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי בנייה רבי בנייה° בכל השותפין ממחין זה על זה בחצר, חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל שלא יצטרכו לכבס בחוץ. אמר רבי מתניה רבי מתניה° הדא דתימר במקום שהנשים מכבסות. אבל מקום שהאנשים מכבסין לא בדא.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 א_יז מיי' פ ה' מהל' שכנים הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קס"א סעיף א', סמ"ג עשין פב:

18 א_יח מיי' פ ו' מהל' שכנים הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קס"ג סעיף א', סמ"ג עשין פב:

19 א_יט מיי' פ ו' מהל' שכנים הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' קס"ג סעיף ב':

20 א_כ מיי' פ ט' מהל' מתנות עניים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ו סעיף ה':


[ע"ב]

21 א_כא טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ט סעיף א':

22 א_כב מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה א', מיי' פ א' מהל' שכנים הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"א סעיף ג', סמ"ג עשין פב:

23 א_כג מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה א', מיי' פ א' מהל' שכנים הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"א סעיף ג', סמ"ג עשין פב:

24 א_כד מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה א', מיי' פ א' מהל' שכנים הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"א סעיף ג', סמ"ג עשין פב:

25 א_כה מיי' פ א' מהל' שכנים הלכה ה', סמ"ג עשין פב:

26 א_כו מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"ג סעיף א', סמ"ג עשין פב:

27 א_כז מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"ג סעיף א', סמ"ג עשין פב:

28 א_כח מיי' פ ב' מהל' שכנים הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' קע"א סעיף ג', סמ"ג עשין פב:


-----------------------------------דף ג[עריכה]

ירושלמי מאיר בבא בתרא ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] ודא דתימר חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל, בכל החצר. ברם בארבע אמות דנפשיה ליד פתחו ממחי הוא בידיה. ודא דתימר בכל שותפין ממחין זה על זה בחצר, בכל החצר. ברם ארבע אמות דחבריה, לא ממחי בידיה. ואם היה המקום מנדרון, אפילו בד' אמות דחבריה ממחי בידיה. דו יכיל מימר ליה, את שפיך גו דידך והוא נחית גו דידי. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון. מי שאינו רוצה לערב, נכנסין לביתו א_כט ומערבין לו בעל כרחו. והא תני, והוא אינו רוצה לערב ואינו ממאן, נכנסין לביתו ומערבין לו על כורחו מפני שאין ממאן אבל אם היה ממאן לא. ותני כן כופין הן בני המבוי זה את זה לעשות להן לחי א_לוקורה למבוי. מפני שאין ממאן, אבל אם היה ממאן לא. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° לא שאינו רוצה לערב, אלא מנפש בישא לא בעי מערבא  מקמצנות לא רוצה לערב כדי לתת את חלקו. רב חונה רב הונא° אמר, חצר מתחלקת לפתחין. אמר רב חסדא רב חסדא° לזבלין היא מתניתא שהזבל מתחלק לפי הפתחים. ותני כן, בכירה טפח הזבל שסביבה טפח שיך לבעל הכירה, בזבלין לפי פתחים באכסדרה לפי אדם. החצירות א_לאשהיו משתמשות באמה ונתקלקלה כולם מתקנות עם העליונה. והעליונה מתקנה כנגדה והשאר עם השנייה. והשנייה מתקנת כנגדה ותחתונה מתקנת עם כולם ומתקנת כנגדה. חמשה דיוטות קומות שהיו משתמשות בביב ונתקלקל. כולם מתקנות עם התחתונה, והתחתונה מתקנת כנגדה, והשאר עם השנייה. והשנייה מתקנת כנגדה והעליונה מתקנת כנגדה ומתקנת עם כולם. היו עשוין לגשמים שהיה להם חזקה שמי הגשמים שלהם יפלו לחצר יכולין למחות בידן לכביסה. לכביסה אין יכולין למחות בידן לגשמים: תנן, וכתבי הקודש אף על פי ששניהן רוצין לא יחלוקו. אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° כגון תילים ודברי הימים שמתוך שאין חולקין, אילו באין וקורין באילו ואלו באין קורין באילו. אבל תילין בתילין חולקין. אמר רבי עוקבה רבי עוקבה°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] אפילו תילים בתילים אין חולקין.

הדרן עלך פרק השותפין

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_בבא_בתרא/פרק_ראשון&oldid=2805591"