שולחן ערוך אורח חיים תכט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · תכט · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אשואלין בהלכות פסח קודם לפסח בשלושים יום.

הגה: גומנהג לקנות דחטים לחלקן לעניים לצורך פסח, וכל מי שדר בעיר הי״ב חודש צריך וליתן לזה (אור זרוע).

מפרשים

מגן אברהם

(א) בה' פסח:    וה"ה בשאר י"ט דורשין קודם לכן ל' יום (ב"ח) וכ"כ רש"א בסוכה דף ט' וכ"ה בבכורות פ"ט ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול ובשבת שובה והעיקר להורות לעם ה' דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון ומהרי"ל הי' דורש גם ה' חג בשבת שובה ומשמע בפ"ק דמגיל' דבי"ט עצמו מחויבים לדרוש בענינו של יום כגון פסח ביציאת מצרים ע"ש גבי פורים שחל בשבת:


(ב) י"ב חדש:    וה"ה העני הדר פה י"ב חדש מחויבים ליתן לו (ב"י ביורה דעה סי' רנ"ו) וכ' הסמ"ק האידנא ל' יום והע"ש לא ע"ש, נ"ל דעני שאינו דר פה ל' יום מ"מ מחויבים ליתן לו לאכול מצה אלא שאין נותנים לו חטים:

באר היטב

(א) פסח:    וה"ה שאר י"ט. ב"ח מ"א ח"י.


(ב) ל' יום:    ומתחילין מיום הפורים עצמו ח"י ויד אהרן דלא כפר"ח ע"ש. וכן בי"ט עצמו שואלין ודורשין בעניינו של יום. ומנהגינו שאין דורשין בחג עצמו גם אין אנו דורשין ל' יום קודם פסח. ואפשר משום דעיקר תקנה היה משום קרבנות. תוספות בכורות. רק בשבת שלפני פסח שקורין שבת הגדול עיין ב"ח ובח"י הטעם. ועיין יד אהרן. ומ"מ מצוה לכל א' לעסוק בה"פ ל' יום לפני הפסח ב"ח. ולעולם דורשין בשבת הגדול כשאין ע"פ חל בו דאז צריכים להקדים. מהרי"ל.


(ג) יב"ח:    וה"ה העני הדר פה יב"ח מחוייבים ליתן לו. ב"י ביורה דעה סי' רצ"ו. וכתב הסמ"ק דהאידנא סגי בל' יום. וכ"כ הרב ביורה דעה שם. ואם דעתו להשתקע הוי כאנשי עיר מיד כמבואר שם. וכתב המ"א ונ"ל דעני שאינו דר פה למ"ד יום מ"מ מחוייבים ליתן לו מצה לאכול. אלא שאין נותנים לו חטים ע"ש.


(ד) ליתן:    אפילו תלמיד חכם הפטור ממס. שכנה"ג.


משנה ברורה

(א) שואלין - שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהירן על פסח שני. והוא הדין בשאר ימים טובים נמי דורשין קודם לכן שלושים יום בהלכותיהן. ועיין בביאור הגר"א שדעתו דבעצרת סגי מיום א' בסיון. ויש אומרים דהחיוב שלושים יום הוא רק בפסח משום דיש בהן הלכות רבות, כגון טחינת חיטים ואפיית מצות והגעלת כלים וביעור חמץ, שאילו אם אין עושין אותן כהלכותיהן קודם פסח לית להו תקנה בפסח, מה שאין כן בשאר יום-טוב די באיזה ימים קודם. ועל כל פנים ביום-טוב גופא, לכולי עלמא צריך לשאול ולדרוש בכל יום-טוב בהלכותיה, וכדאיתא בסוף מגילה (דף לב) משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום, הלכות הפסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות החג בחג:


(ב) שלושים - ומתחילין מיום הפורים עצמו. ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול [כשאין ערב פסח חל בו דאז צריך להקדים בשבת הקודם] ובשבת שובה [והעיקר להורות לעם דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון דהיינו דיני הגעלה וביעור חמץ ואפיית המצה ושאר הלכות פסח וכן בשבת שובה לדרוש לפניהם הלכות יום הכיפורים וחג הסוכות לבד מה שדורש מענין התשובה אבל אם יהיה הדרשה רק בפלפול או דרוש בעלמא אין יוצאין בזה ידי חובתן] ומכל מקום מצוה לכל אחד לעסוק בהלכות פסח ל' יום קודם וכן בחג עצמו [אחרונים]:


(ג) ומנהג - הוא מנהג קדום מזמן הגמרא והובא דבר זה בירושלמי פרק קמא דבבא בתרא ויכולין בני העיר לכפות זה לזה לענין זה:


(ד) חטים - ובמדינותינו המנהג לחלק להן קמח שעל ידי זה מקרבא הנייתה טפי. ושיעור הנתינה הוא כפי צרכו לכל ימי הפסח ופשוט דאם הוא עני גדול ואין לו במה לאפות המצה צריך ליתן לו גם דמי האפיה דהוא בכלל די מחסורו אשר יחסר לו:


(ה) י - ואם אנו רואין שנכנס בעיר על דעת להשתקע שם לאלתר חייב ועיין בשע"ת. ודין זה די"ב חודש שייך גם לעני שאז חייבים ליתן לו כשאר עניי העיר ואם דעתו להשתקע לאלתר חייבים ליתן לו. וכתבו האחרונים בשם הסמ"ק דהאידנא נוהגים בכל הצדקות בין לענין בעה"ב בין לענין העניים בשלשים יום. ואפילו העני שאין דר פה ל' יום אף שאין מחויבים ליתן לו קמח לכל ימי הפסח בבת אחת מ"מ חייבים ליתן לו מצה בפסח כדרך שחייבים ליתן לו פת כל ימות השנה מזון ב' סעודות לכל יום ויום מימות החול שהוא שוהה בעיר ובשבת מזון ג' סעודות כמ"ש ביו"ד סימן רנ"ו ע"ש:


(ו) ליתן - ואפילו תלמיד חכם הפטור ממס [אחרונים]. ועיין בפמ"ג. ושיעור הנתינה צריך להעריך על כל אחד לפי ממונו. ואלה המשתמטים עצמם מליתן קמח עניים יש עון בידם. והנה ידוע שעיני העניים נשואות לזה וכשהם ישארו בדוחק וברעבון והוא יעלים עין בזה ידוע מה שאמר הגמרא סנהדרין ל"ה כל תענית וכו' ע"ש בפירש"י והוא ג"כ כעין זה:

ביאור הלכה

(*) שואלין וכו':    בטור איתא שואלין ודורשין והוא כגירסת הגמרא דילן בפסחים דף ו' ובבכורות דף נ"ח וברי"ף הגירסא שואלין לבד וכן הגירסא בע"ז ובסנהדרין י"ב ולכאורה אין נ"מ בזה דכונה אחת הוא לישא וליתן בהלכות הפסח קודם הפסח וכן איתא ברש"י ר"ה דף ז' וב"ק קי"ג שהיו דורשין ברבים בהלכות הפסח קודם פסח ל' יום אכן בר"ן פ"ק דפסחים ופ"ק דמגילה אמר דמה שאמר שואלין היינו דבזה הזמן אם באו ב' תלמידים ואחד שאל בהלכות פסח נזקקין לו קודם דהוא בכלל שואל כענין אבל אין חיובא ללמוד ל' יום קודם ה"פ רק בפסח גופא וזהו מה ששנינו מרע"ה תיקן להם לישראל שיהו דורשין הלכות פסח בפסח וכו' לפיכך דייק כאן בלשון שואלין לבד ודבריו הן דברי הרשב"א בספ"ד דמגילה אבל כמה ראשונים פליגי עלייהו רש"י בכמה מקומות ותוספות בפ"ק דמגילה דף ד' והרוקח בכולהו מבואר להדיא דחיוב לדרוש מקודם בהלכות פסח שלשים יום וכן בעיטור העתיק הגירסא שואלין ודורשין וכן באו"ז העתיק דדורשין שלשים יום קודם וגם קשה מאוד דהלא בסנהדרין י"ב משמע להדיא דהאי שואלין דורשין הוא דקאמר הש"ס שם דהלא מפוריא דרשינן בהלכות הפסח דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום וגם עיקר הענין מוכח כן דאלו מפני שנזקקין לתלמיד ששואל כענין לא שייך לומר דמשום זה יזלזלו בחמץ דאין כאן פרסום כלל בזה שמשיב לתלמיד כששואל וכבר ראיתי שעמד הב"ח על הר"ן מסוגיא דסנהדרין הנ"ל וכן הפרי חדש וכן בע"ת כתב דמסוגיא דע"ז דף ו' לענין קרבנות שם ג"כ לא משמע כדברי הר"ן.

שוב מצאתי בשאלתות שכתב נמי בפשיטות וז"ל ותלתין יומין קמי פסחא דרשינן במילי דפסחא כדתניא שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום וביותר מבואר כן להדיא בהלכות גדולות וז"ל ומקמי פסחא בתלתין יומין מיבעי ליה לישראל למיגמר מילי דפסחא ואגמורי אנשי ביתיה דתניא שואלין בהלכות הפסח וכו' א"כ נמצא דעת הר"ן והרשב"א יחידאין הם נגד כל הראשונים הנ"ל [וגם בסוגיא גופא מרשב"ג מוכח דלאו להשיב לשואל לבד קאי ורק ללמוד ולזכור ההלכות ומרשב"ג נשמע לת"ק דלא פליגי רק לענין זמן אבל לא בעצם הענין אח"כ מצאתי שעמד בזה במטה יהודה] ומה דאיתא בסוף מגילה משה תיקן להם לישראל שיהו דורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת וכו' כבר תירצו ע"ז המפרשים עיין ב"י וב"ח וש"א ובביאור הגר"א משמע דמפרש דאין הכונה דוקא על יום החג לבד רק על יום החג ועל כל הזמן שמקודם כפי שמבואר במקום אחר וכעין זה כתב ג"כ הב"ח [אלא שהוא כתב דלאחר שלמד ל' יום קודם שוב א"צ ללמוד בחג עצמו והרבה אחרונים חולקין עליו] והפר"ח והנה בח"י העיר דבר חדש לתרץ בזה קושית כל האחרונים דאיתא בירושלמי פ"א דפסחים ה"א שואלין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג בבית ועד שואלין קודם לשלשים יום וכן איתא ג"כ בתוספתא דמגילה [וז"ל הפ"מ שם שואלין בהלכות פסח בפסח. כ"א ואחד בביתו אבל בבית ועד שמתקבצין הרבה בביה"מ ללמוד שואלין קודם לשלשים יום] וכן הפ"מ שם ג"כ כתב דהא דסוף פרק בני העיר שלא בבית ועד קמיירי דהיינו לכל אחד ואחד בביתו והא דשלשים יום קודם היינו בבית הועד וכעין של משה דהיינו בבית הועד אמנם בא"ר סתר דברי החק יעקב וז"ל כיון דבש"ס דילן בכמה מקומות [[[מנחות ו א|בפסחים ו']] במגילה כ"ט ובסנהדרין י"ב ובע"ז ה'] מייתי הגמרא ברייתא זו בסתם שואלין קודם ל' יום ולא לישתמיט בחדא דוכתא לומר בבית הועד אלמא דלא ס"ל הכי לש"ס דילן וכן משמע לכאורה בע"ז שם וכ"פ הב"ח דמצוה לכל אחד להתחיל ללמוד ה"פ מפורים עכ"ל ובאמת בדברי הבה"ג הנ"ל שהעתקתי מבואר כדבריו. ועכ"פ בביהמ"ד בחבורות בודאי יש חיוב ללמוד שלשים יום קודם אף לדברי הירושלמי וכמו שכתב הפ"מ:


(*) י"ב חודש:    ונותנין זה אף למי שיש לו מזון י"ד סעודות אף שלאיש כזה אין נותנין מקופה כמבואר ביורה דעה בהלכות צדקה [מקו"ח]:





▲ חזור לראש