שולחן ערוך אורח חיים תכט א
שולחן ערוך אורח חיים · תכט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
שואלים בה' פסח. הקשה הר"ן מהא דתנן משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין הל' פסח בפסח כו' ותי' דאין חיוב לשאול ולדרוש אלא נ"מ דליהוי שואל כענין כו' ול"נ דנ"מ רבתי לענין ממון דאי' בפ' השואל ד' צ"ז אמרו לי' רבנן לרבא שאיל לן מר פירש"י רבינו נשאל למלאכתינו ללמוד לנו תורה שיושב ומלמד לנו תורה כל היום ואם נשאל ממנו בהמה ומתה נפטר דהוי שאלה בבעלים. איקפד רבא א"ל לאפקועי ממונא קבעיתו אדרבה אתון שאלתון לי דאלו אנא מצי לאשתמוטי ממסכתא למסכת' פי' כשאני חפץ להתחיל במסכת' אחר' שלא תשכח ממני אין אתם יכולי' למחות בידי אתון לא מציתו לאשתמוטי ולא היא איהו שאיל להו ביומי דכל' כשדורשין לפני הרגל בה' הרגל דלא מצי לאשתמוטי למסכת' אחר' ואינהו שאילו לי' בשאר יומי:
וא"כ יש נ"מ לענין אם שאלו התלמידים בהמה מהרב תוך ל' יום קודם פסח ומתה פטורים דאותו זמן משועבד הוא להם והוי שאלה בבעלים כנ"ל נכון:
בטור כתוב הלכך ל' יום קודם פסח חל עליו חובת הביעור והוא גמ' פ"ק דף ו' וק' מאי שייכות יש מזה לזה דתלה זה בזה ונ"ל דלפי מאי דאי' הגי' בגמ' שואלין ודורשין בה' פסח כו' וכצ"ל בטור ונראה פי' דשאל' היינו מה שיצטרכו לעתיד ביום הפסח ודורשין היינו מה שצריך לאותו יום וזה מצינו בלימוד שזכר שם הת"ק מפסח ראשון שעמד בו משה והזהיר על פסח שני והקשו שם התו' דהא ע"י שאלה הוזקק לומ' להם ותי' דמ"מ לא הי' צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא עכ"ל הרי שדרש משה שיעשו פסח שני מזה למדו הדרש' שהחכם דורש מעצמו והיינו מה שצריך עכשיו לצורך הפסח בזמנו דהיינו שמשה דרש שיעשו פסח שני וצריך ל' יום מפני הקרבן לבקרו במומין כמ"ש ב"י ומזה למדו לשאר ה' פסח בלא הקרבן כמ"ש התו' פ"ק דע"א ד' ה' דעתה אע"פ שאין קרבן בעי' ל' יום כמו בקרבן וא"כ צריך אתה לו' דגם בשאר הלכות יש צורך עתה לדרוש מה שיש חיוב מהיום וזה לא תמצא כ"א במי שיוצא מביתו קוד' הפסח ששיערו שחייב לבער מאותו יום אם הוא תוך ל' וזה דבר נכון לפע"ד:
(א) בה' פסח: וה"ה בשאר י"ט דורשין קודם לכן ל' יום (ב"ח) וכ"כ רש"א בסוכה דף ט' וכ"ה בבכורות פ"ט ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול ובשבת שובה והעיקר להורות לעם ה' דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון ומהרי"ל הי' דורש גם ה' חג בשבת שובה ומשמע בפ"ק דמגיל' דבי"ט עצמו מחויבים לדרוש בענינו של יום כגון פסח ביציאת מצרים ע"ש גבי פורים שחל בשבת:
(ב) י"ב חדש: וה"ה העני הדר פה י"ב חדש מחויבים ליתן לו (ב"י ביורה דעה סי' רנ"ו) וכ' הסמ"ק האידנא ל' יום והע"ש לא ע"ש, נ"ל דעני שאינו דר פה ל' יום מ"מ מחויבים ליתן לו לאכול מצה אלא שאין נותנים לו חטים:
(א) פסח: וה"ה שאר י"ט. ב"ח מ"א ח"י.
(ב) ל' יום: ומתחילין מיום הפורים עצמו ח"י ויד אהרן דלא כפר"ח ע"ש. וכן בי"ט עצמו שואלין ודורשין בעניינו של יום. ומנהגינו שאין דורשין בחג עצמו גם אין אנו דורשין ל' יום קודם פסח. ואפשר משום דעיקר תקנה היה משום קרבנות. תוספות בכורות. רק בשבת שלפני פסח שקורין שבת הגדול עיין ב"ח ובח"י הטעם. ועיין יד אהרן. ומ"מ מצוה לכל א' לעסוק בה"פ ל' יום לפני הפסח ב"ח. ולעולם דורשין בשבת הגדול כשאין ע"פ חל בו דאז צריכים להקדים. מהרי"ל.
(ג) יב"ח: וה"ה העני הדר פה יב"ח מחוייבים ליתן לו. ב"י ביורה דעה סי' רצ"ו. וכתב הסמ"ק דהאידנא סגי בל' יום. וכ"כ הרב ביורה דעה שם. ואם דעתו להשתקע הוי כאנשי עיר מיד כמבואר שם. וכתב המ"א ונ"ל דעני שאינו דר פה למ"ד יום מ"מ מחוייבים ליתן לו מצה לאכול. אלא שאין נותנים לו חטים ע"ש.
(ד) ליתן: אפילו תלמיד חכם הפטור ממס. שכנה"ג.
(א) שואלין - שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהירן על פסח שני. והוא הדין בשאר ימים טובים נמי דורשין קודם לכן שלושים יום בהלכותיהן. ועיין בביאור הגר"א שדעתו דבעצרת סגי מיום א' בסיון. ויש אומרים דהחיוב שלושים יום הוא רק בפסח משום דיש בהן הלכות רבות, כגון טחינת חיטים ואפיית מצות והגעלת כלים וביעור חמץ, שאילו אם אין עושין אותן כהלכותיהן קודם פסח לית להו תקנה בפסח, מה שאין כן בשאר יום-טוב די באיזה ימים קודם. ועל כל פנים ביום-טוב גופא, לכולי עלמא צריך לשאול ולדרוש בכל יום-טוב בהלכותיה, וכדאיתא בסוף מגילה (דף לב) משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום, הלכות הפסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות החג בחג:
(ב) שלושים - ומתחילין מיום הפורים עצמו. ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול [כשאין ערב פסח חל בו דאז צריך להקדים בשבת הקודם] ובשבת שובה [והעיקר להורות לעם דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון דהיינו דיני הגעלה וביעור חמץ ואפיית המצה ושאר הלכות פסח וכן בשבת שובה לדרוש לפניהם הלכות יום הכיפורים וחג הסוכות לבד מה שדורש מענין התשובה אבל אם יהיה הדרשה רק בפלפול או דרוש בעלמא אין יוצאין בזה ידי חובתן] ומכל מקום מצוה לכל אחד לעסוק בהלכות פסח ל' יום קודם וכן בחג עצמו [אחרונים]:
(ג) ומנהג - הוא מנהג קדום מזמן הגמרא והובא דבר זה בירושלמי פרק קמא דבבא בתרא ויכולין בני העיר לכפות זה לזה לענין זה:
(ד) חטים - ובמדינותינו המנהג לחלק להן קמח שעל ידי זה מקרבא הנייתה טפי. ושיעור הנתינה הוא כפי צרכו לכל ימי הפסח ופשוט דאם הוא עני גדול ואין לו במה לאפות המצה צריך ליתן לו גם דמי האפיה דהוא בכלל די מחסורו אשר יחסר לו:
(ה) י - ואם אנו רואין שנכנס בעיר על דעת להשתקע שם לאלתר חייב ועיין בשע"ת. ודין זה די"ב חודש שייך גם לעני שאז חייבים ליתן לו כשאר עניי העיר ואם דעתו להשתקע לאלתר חייבים ליתן לו. וכתבו האחרונים בשם הסמ"ק דהאידנא נוהגים בכל הצדקות בין לענין בעה"ב בין לענין העניים בשלשים יום. ואפילו העני שאין דר פה ל' יום אף שאין מחויבים ליתן לו קמח לכל ימי הפסח בבת אחת מ"מ חייבים ליתן לו מצה בפסח כדרך שחייבים ליתן לו פת כל ימות השנה מזון ב' סעודות לכל יום ויום מימות החול שהוא שוהה בעיר ובשבת מזון ג' סעודות כמ"ש ביו"ד סימן רנ"ו ע"ש:
(ו) ליתן - ואפילו תלמיד חכם הפטור ממס [אחרונים]. ועיין בפמ"ג. ושיעור הנתינה צריך להעריך על כל אחד לפי ממונו. ואלה המשתמטים עצמם מליתן קמח עניים יש עון בידם. והנה ידוע שעיני העניים נשואות לזה וכשהם ישארו בדוחק וברעבון והוא יעלים עין בזה ידוע מה שאמר הגמרא סנהדרין ל"ה כל תענית וכו' ע"ש בפירש"י והוא ג"כ כעין זה:
(*) שואלין וכו': בטור איתא שואלין ודורשין והוא כגירסת הגמרא דילן בפסחים דף ו' ובבכורות דף נ"ח וברי"ף הגירסא שואלין לבד וכן הגירסא בע"ז ובסנהדרין י"ב ולכאורה אין נ"מ בזה דכונה אחת הוא לישא וליתן בהלכות הפסח קודם הפסח וכן איתא ברש"י ר"ה דף ז' וב"ק קי"ג שהיו דורשין ברבים בהלכות הפסח קודם פסח ל' יום אכן בר"ן פ"ק דפסחים ופ"ק דמגילה אמר דמה שאמר שואלין היינו דבזה הזמן אם באו ב' תלמידים ואחד שאל בהלכות פסח נזקקין לו קודם דהוא בכלל שואל כענין אבל אין חיובא ללמוד ל' יום קודם ה"פ רק בפסח גופא וזהו מה ששנינו מרע"ה תיקן להם לישראל שיהו דורשין הלכות פסח בפסח וכו' לפיכך דייק כאן בלשון שואלין לבד ודבריו הן דברי הרשב"א בספ"ד דמגילה אבל כמה ראשונים פליגי עלייהו רש"י בכמה מקומות ותוספות בפ"ק דמגילה דף ד' והרוקח בכולהו מבואר להדיא דחיוב לדרוש מקודם בהלכות פסח שלשים יום וכן בעיטור העתיק הגירסא שואלין ודורשין וכן באו"ז העתיק דדורשין שלשים יום קודם וגם קשה מאוד דהלא בסנהדרין י"ב משמע להדיא דהאי שואלין דורשין הוא דקאמר הש"ס שם דהלא מפוריא דרשינן בהלכות הפסח דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום וגם עיקר הענין מוכח כן דאלו מפני שנזקקין לתלמיד ששואל כענין לא שייך לומר דמשום זה יזלזלו בחמץ דאין כאן פרסום כלל בזה שמשיב לתלמיד כששואל וכבר ראיתי שעמד הב"ח על הר"ן מסוגיא דסנהדרין הנ"ל וכן הפרי חדש וכן בע"ת כתב דמסוגיא דע"ז דף ו' לענין קרבנות שם ג"כ לא משמע כדברי הר"ן.
שוב מצאתי בשאלתות שכתב נמי בפשיטות וז"ל ותלתין יומין קמי פסחא דרשינן במילי דפסחא כדתניא שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום וביותר מבואר כן להדיא בהלכות גדולות וז"ל ומקמי פסחא בתלתין יומין מיבעי ליה לישראל למיגמר מילי דפסחא ואגמורי אנשי ביתיה דתניא שואלין בהלכות הפסח וכו' א"כ נמצא דעת הר"ן והרשב"א יחידאין הם נגד כל הראשונים הנ"ל [וגם בסוגיא גופא מרשב"ג מוכח דלאו להשיב לשואל לבד קאי ורק ללמוד ולזכור ההלכות ומרשב"ג נשמע לת"ק דלא פליגי רק לענין זמן אבל לא בעצם הענין אח"כ מצאתי שעמד בזה במטה יהודה] ומה דאיתא בסוף מגילה משה תיקן להם לישראל שיהו דורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת וכו' כבר תירצו ע"ז המפרשים עיין ב"י וב"ח וש"א ובביאור הגר"א משמע דמפרש דאין הכונה דוקא על יום החג לבד רק על יום החג ועל כל הזמן שמקודם כפי שמבואר במקום אחר וכעין זה כתב ג"כ הב"ח [אלא שהוא כתב דלאחר שלמד ל' יום קודם שוב א"צ ללמוד בחג עצמו והרבה אחרונים חולקין עליו] והפר"ח והנה בח"י העיר דבר חדש לתרץ בזה קושית כל האחרונים דאיתא בירושלמי פ"א דפסחים ה"א שואלין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג בבית ועד שואלין קודם לשלשים יום וכן איתא ג"כ בתוספתא דמגילה [וז"ל הפ"מ שם שואלין בהלכות פסח בפסח. כ"א ואחד בביתו אבל בבית ועד שמתקבצין הרבה בביה"מ ללמוד שואלין קודם לשלשים יום] וכן הפ"מ שם ג"כ כתב דהא דסוף פרק בני העיר שלא בבית ועד קמיירי דהיינו לכל אחד ואחד בביתו והא דשלשים יום קודם היינו בבית הועד וכעין של משה דהיינו בבית הועד אמנם בא"ר סתר דברי החק יעקב וז"ל כיון דבש"ס דילן בכמה מקומות (בפסחים ו' במגילה כ"ט ובסנהדרין י"ב ובע"ז ה') מייתי הגמרא ברייתא זו בסתם שואלין קודם ל' יום ולא לישתמיט בחדא דוכתא לומר בבית הועד אלמא דלא ס"ל הכי לש"ס דילן וכן משמע לכאורה בע"ז שם וכ"פ הב"ח דמצוה לכל אחד להתחיל ללמוד ה"פ מפורים עכ"ל ובאמת בדברי הבה"ג הנ"ל שהעתקתי מבואר כדבריו. ועכ"פ בביהמ"ד בחבורות בודאי יש חיוב ללמוד שלשים יום קודם אף לדברי הירושלמי וכמו שכתב הפ"מ:
(*) י"ב חודש: ונותנין זה אף למי שיש לו מזון י"ד סעודות אף שלאיש כזה אין נותנין מקופה כמבואר ביורה דעה בהלכות צדקה [מקו"ח]:
(א) סעיף א: שואלים בהלכות פסח וכו' — כדאיתא בפסחים (דף ו.): שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום. והטעם כתוב שם בגמרא, שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני, יעו"ש. ואף על גב דבש"ס נקט שואלין ודורשין, השמיט השולחן ערוך לשון "דורשין", לפי שעיקר הדרשה היה בזמן הבית משום תקנת הקרבן, כדאיתא בבית יוסף ובעבודה זרה דף ה' ע"ב, יעו"ש. חק יעקב אות א. ומיהו כתב בית יוסף: אף על גב דהשתא אין לנו קרבן, כיון שבזמן שהיה קרבן התקינו שיהו דורשין שלושים יום קודם, תקנה לא זזה ממקומה, עכ"ד. וכן כתבו בתוספות עבודה זרה שם. וכן כתב הפרי חדש. ועיין לקמן אות ג'. ועוד עיין בסה"ק עדות ביעקב דרוש ב' לשבת הגדול טעם בסוד לשלושים יום קודם פסח, יעו"ש: