לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט קעג א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

השותפין שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה אע"פ שהם מפסידין את שמו חולקין ובכתבי הקדש דהיינו כ"ד ספרים שהם כתובים בגליון כספר תורה שלנו אם הם בכרך אחד אין חולקין (שהוא בזיון לספרים לחלקן מכרך אחד (טור) אע"פ שאם היו של אחד מותר לחתכן) (הגהות אשיר"י) ואם הם בשתי כריכות אם הם שני ענינים אין בו דינא דגוד או אגוד ואם הם ענין א' אומרים בו גוד או אגוד. (וע' לעיל סי' קע"א סעיף י"ג):

מפרשים

 

שהוא בזיון לספרים לחלקן מכרך א':    פי' לחתכן מכרך א' לשנים לצורך החלוקה הוא בזיון משא"כ כשמחתכין ומחלקין אותן לשני חלקים ולצורך עצמו דלית ביה בזיון:

אין בו דינא דגוד או אגוד:    פי' הן שיאמר גיד את זה ואני השני ליתן האחד להשני מאי דביני ביני דיאמר השני לתרוייהו אני צריך ונלמד בו לזמנים הן שיאמר גוד אתה שניהן ותן לי חצי דמי שוויין או אני אגוד ואתן לך חלקך בדמים ויאמר לו בחד מנייהו אני אלמוד כיון דאין הא' צריך להשני וכמ"ש הטור והמחבר כל זה בסי' קע"א סעיף י"ג ע"ש ושם כתבו דיכול לו' על א' מהן גור אגוד והשני ישאר בשותפות ואם ירצו יכול לו' על שניהם גוד אגוד בזה אחר זה או לומר בפעם א' הברירה בידך לברור שניהן או איזה שתרצה או אני אעשה כן ע"ש בפרישה ובסמ"ע שכתבתי כל הדברים הללו מילתא בטעמן.
 

(א) השותפין שרצו לחלוק כו'. ע' בתשו' מהרא"ן ששון סי' קע"ה:
 

(א) לחלוק:    עיין בתשובת מהר"א ששון סי' קע"ה.

(ב) לחלקן:    פירוש לחתכן מכרך אחד לשנים לצורך החלוקה הוא בזיון משא"כ כשמחתכן ומחלקן לב' חלקים לצורך עצמו לית ביה בזיון. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש