סמ"ע על חושן משפט קעג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]שהוא בזיון לספרים לחלקן מכרך א': פי' לחתכן מכרך א' לשנים לצורך החלוקה הוא בזיון משא"כ כשמחתכין ומחלקין אותן לשני חלקים ולצורך עצמו דלית ביה בזיון:
אין בו דינא דגוד או אגוד: פי' הן שיאמר גיד את זה ואני השני ליתן האחד להשני מאי דביני ביני דיאמר השני לתרוייהו אני צריך ונלמד בו לזמנים הן שיאמר גוד אתה שניהן ותן לי חצי דמי שוויין או אני אגוד ואתן לך חלקך בדמים ויאמר לו בחד מנייהו אני אלמוד כיון דאין הא' צריך להשני וכמ"ש הטור והמחבר כל זה בסי' קע"א סעיף י"ג ע"ש ושם כתבו דיכול לו' על א' מהן גור אגוד והשני ישאר בשותפות ואם ירצו יכול לו' על שניהם גוד אגוד בזה אחר זה או לומר בפעם א' הברירה בידך לברור שניהן או איזה שתרצה או אני אעשה כן ע"ש בפרישה ובסמ"ע שכתבתי כל הדברים הללו מילתא בטעמן.
סעיף ב
[עריכה]אם חלקו בגורל: הטור כתב לפני זה אם יתרצה לחלוק דיכולין לחזור בהן אפי' לקחו בקנין כו' ע"ש והמחבר השמיטו שסמך אמ"ש הטור והמחבר האי דינא בר"ס קנ"ז ס"ב ע"ש:
נתקיימה החלוקה לכולם: המ"מ שכ"ב מהל' שכנים פירשו דר"ל אם הם ב' אם א' מהן זכה בחלק זה ע"פ הגורל זכה גם השני בחלקו ואם הם ג' או יותר קנו כלם דזה זכה בחלקו ע"פ גורל ?לגמרי והאחרים קנו לענין שאין א' מהן יכול לחזור ולו' לא בגורל אני חפץ אלא בעילוי אלא כיון שעלה הגורל לאחד מהם יחלוקו כולם בגורל ועוד פירשו בענין אחר ע"ש והטעם דנתקיימה החלוקה לכולם פירש"י ע"פ הגמ' דבההוא הנאה דשמעי להדדי לחלוק בגורל ליטול כל א' חלקו דאינן חפצין עוד בשותפות גמרי ומקני אהדדי כדי שלא יהיה עוד עיכוב בהדבר:
רק מברר החלקים ואם החזיק כו': פי' כמו שאם בררו בפירוש ואמרו אני חפץ ברוח זה והשני בזה מהני אח"כ חזקת של א' מהן שלא יוכלו לחזור במה שביררו כל אחד לנפשו כמ"ש בר"ס קנ"ז כן אחר שנתרצו לחלוק בגורל ועלה הגורל לאחד מהן ה"ל כאלו שניהן ביררו בפי' ומהני חזקה שהחזיק אפי' א' בחלקו שלא יוכל השני לחזור בו ועיין בטור בסי' זה ולעיל ר"ס קנ"ז:
סעיף ג
[עריכה]הרי הן כלקוחות זה מזה: ואע"פ דכ' הטור והמחבר בס"ס קנ"ד דמי שמכר הבית ושייר החצר לעצמו דאינו יכול לבנות לפני חלוני הבית שמכר דבעין יפה מכר מ"מ אמרי' האחין שחלקו ונטל זה הבית וזה החצר דה"ל כאלו קנה זה החצר מבעל הבית דאז יכול לבנות כנגד חלונו דבעל בית כיון דבעין יפה מכר לו דכיון דכל א' יש לו חלק בכולו כל א' מחשב לוקח של חבירו כנגד מה שנתן הוא לחבירו וגם נתבאר שם דאם שנים קנו מהשלישי זה בית וזה חצר דבעל חצר יבול לבנות נגד חלונו דבעל בית דכל א' עושה בחלקו מה שרוצה:
ואין להם זה על זה דרך ולא סולמות כו': ז"ל הטור לא דרך שאם אביהם היה עובר דרך השדה שעלה על חלקו של ראובן לחלקו של שמעון ראובן מעכב עליו ולא סולמות ל"מ אם נפלה העלייה לראובן והבית והחצר לשמעון שאין ראובן יכול להעמיד סולם בחצר שמעון לעלות לעלייתו אלא אפי' נפל לחלק ראובן העלייה והחצר ולשמעון הבית אין ראובן יכול לסמוך סולם על בית שמעון לעלות לעלייתו ולא אמת המים שאם היא עוברת על שדהו לשדה אחיו הוא מעכב עליו ולא חלונות כדפי' לעיל דמסלקי' לגמרי וסותם לו החלון שהם כב' שקנה שדה מא' וחלקוה שאין לאחד על השני כלום עכ"ל הטור ובפרישה ודרישה הוכחתי דכאן איירי בדלא חלקו בשומא ועילוי ומ"ה יכול לבנות נגד חלונו דחבירו אע"פ דמאפיל עליו לגמרי ומ"ה כתבו הטור והמחבר סתם ולא הזכירו לא חלוקה בשומא ולא שאינו יכול להאפיל לגמרי כמו שכתבו בס"ס קנ"ד ע"ש ומה שכתבו הטור והמחבר אחר זה בס"ז דיש לבעל הכרם ד"א בהשדה הלבן שם מיירי דוקא בחלקו בשומא ועילוי ונתן בעל הכרם לבעל השדה מה שעודף הכרם על השדה דאמרינ' דגם הני ד"א בכלל העילוי הם והא דמיירי הטור והמחבר כאן בחלוקה בלא שומא ובס"ד בחלוקה בשומא י"ל דנקט בכל אחד רבותא דכאן אשמועינן רבותא דבכה"ג דחלקו בלא שומא הרשות בידו להאפיל עליו לגמרי וכן באינך ובס"ד קמ"ל רבותא דאע"ג דחלקו בשומא סתם וה"א דאין אלו הד"א בכלל השומא כיון דיכול בעל הכרם להכנס בתוך שלו להניח ד"א מקרקע של הכרם להפך בו מחרישתו קמ"ל ועפ"ר ודרישה מ"ש עוד מזה בהוכחות הדברים הללו וביישוב דברים הנראין כסותרין זא"ז:
אע"פ שהיה מקודם: הטעם דמתחלה היה הכל של אביהן ולא היה עליו שם מזיק במה שעבר דרכו או העמיד סולמות מזה לזה משא"כ עתה דנכנס או מעמיד בחלק השני ומזיקלחבירו ומ"ה מסיק וכתב דאם השנים קנו מהשנים דהיו מזיקין זה לזה אזי גם אלו הלוקחים מהן קנו זכותן ועמדו במקומן:
ונתקלקל הבאר כו': ☜ וכ' עוד שם דאם טען ראובן על שמעון שהוא קלקלו בהשלכת זבלים לשם ושמעון אומר להד"ם ופסק דאם טען ראובן בברי צריך שמעון לישבע:
אבל אם חלקו ונשאר הבאר מתחלה לא' אלא שנתן: כצ"ל ובס"א גרס ובלבד שנתן:
סעיף ד
[עריכה]יש לבעל הכרם ד"א: פי' מיירי בדעילו אהדדי וכמ"ש לפני זה ע"ש: