שולחן ערוך חושן משפט קסג א
שולחן ערוך חושן משפט · קסג · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
כופין בני העיר זה את זה (אפי' מיעוט כופין את המרובין) (רבי ירוחם נל"א ח"ו) לעשות חומה דלתים ובריח לעיר ולבנות להם בית הכנסת ולקנות ספר תורה נביאים וכתובים כדי שיקרא בהם כל מי שירצה מן הצבור:
- הגה: וה"ה לכל צרכי העיר וע' בא"ח סי' נ"ה דין שכירות חזן לבני העיר גם סי' נ"ג שם וכופין בני העיר זה את זה להכניס אורחים ולחלק להם צדקה וליתן בתוך כיס של צדקה (מרדכי פ"ק דב"ב ותשובת מיימוני ספר קנין סי' נ"ט) וע"ל סי' ד' וסי' ז' בני העיר שיש להם דין עם יחיד אם יכולים לדונו ואם נקראים מוחזקין דין שכירות למניין ע' בא"ח סוף סי' נ"ה ועל הוצאות שהוציאו לבער מסור כל הדרים בעיר חייבים ליתן לזה (הרא"ש בתשובה כלל ו' סי' כ"א כ"ז וכפול לקמן סי' שפ"ח) כל צרכי ציבור שאינן יכולין להשוות עצמן יש להושיב כל בע"ב הנותנים מס ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים וילכו אחר הרוב ואם המיעוט ימאנו הרוב יכולין לכוף אותן אפילו בדיני עכו"ם ולהוציא ממון על זה והם צריכין לתת חלקם והמסרב מלומר דעתו ע"פ החרם בטילה דעתו ואזלי' בתר רוב הנשארים האומרים דעתן (תשו' מוהר"ם ספר קנין סי' כ"ז והגמי"י פי"א דתפלה) וע' בי"ד סי' רנ"ו אימת חייב ליתן לכיס של צדקה:
מפרשים
כופין בני העיר כו' משמע בכל ענין אפילו אינה סמוכה לספר ומתחלה כתב הטור והמחבר ל' המשנה דקתני סתם בני העיר ואח"כ בס"ב פי' דבריו דכל הדר י"ב חדש או קנה שם בית דירה מיקרי בני העיר:
כדי שיקרא בהם כל כו' כן הוא לשון הרמב"ם פ"ו דשכנים ע"ש ובפרישה כתבתי דלדידן דספרים מצוין בינינו לא נוהגין לכפות בקניות ספרים כ"א בס"ת ומ"מ משום ביטול תורה יכולין ב"ד לכוף לבני העיר להשאיל ספרים ללמוד מהן כמ"ש הרא"ש בתשו' כלל צ"ג הביאו מור"ם ל' בס"ס רצ"ב ע"ש ויש לזה ראיה ג"כ מכאן:
וע' בא"ח סי' נ"ה דין שכירות חזן אין שם בסי' נ"ה דין. שכירות חזן אלא דין שכירות למנין בימים נוראים ע"ש והוא אשר כתב מור"ם בסמוך ודין חזן. איך יהי' זה מבואר בא"ח סי' נ"ג ועיין בד"מ שכ' הרבה דינים מזה גם כאן בר"ס זה:
(א) כופין בני העיר כו' עיין בתשו' ר"מ אלשיך סי' צ"ו וצ"ט מדיני מסים ועיין ע"ש סי' ס"ד ובתשו' מהר"י מינץ סי' ז' ובתשו' מהר"מ פדאוה סי' מ"ב ובתשובת מהרי"ט ר"ס ס"ט ובתשו' ר"א ן' חיים סי' צ"א ובתשוב' ר"ש כהן ס"ב סי' מ"ה ובתשו' ר"י לבית לוי סי' כ"ג:
(א) שיקרא: כת' הסמ"ע דלדידן דספרים מצויים בינינו לא נהגו לכפות בקניית ספרים כי אם בס"ת ומ"מ משום בטול תורה יכולים ב"ד לכוף בני העיר להשאיל ספרים ללמוד מהן כמ"ש הרא"ש בתשובה כלל צ"ג הביאו הרמ"א בסוף סימן רצ"ב ע"ש ויש לזה ראיה ג"כ מכאן עכ"ל ועי' בתשו' ר"מ אלשיך סי' נ"ו ונ"ט מדיני מסים וע"ש עוד בסי' ס"ד ובתשובת מהר"י מינץ סי' ז' ובתשו' מהר"מ פאדואה סי' מ"ב ובתשובת מהרי"ט ריש סימן ס"ט ובתשו' ראנ"ח סי' צ"ח ובתשובת רש"ך ס"ב סי' מ"ה ובתשובת ר"י לבית לוי סי' כ"ג (בני העיר שהוציאו סך רב בהשתדלות רשות מהשררה לבנות גג בהכ"נ שנשרף פסק בתשו' שער אפרים סי' קמ"ה דלדידן שקונים מקומות בהכ"נ בדמים צריכין בעלי המקומות ליתן לזה כמעט עיקר ההוצאה ע"ש.
(ב) חזן: אין שם בסי' נ"ה דין שכירות חזן אלא דין שכירות למנין בימים נוראים ע"ש והוא שכת' הרמ"א בסמוך. ודין חזן איך יהי' מבואר שם סי' (צ"ג) [נ"ג] ועי' בד"מ שם שכת' הרבה דינים מזה וגם כאן בריש סימן זה. סמ"ע.