ביאור:משלי יא יט
משלי יא יט: "כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ."
תרגום מצודות: כן (אמיתת) הצדקה, רוצה-לומר הצדקה הנתונה לשמה, היא סיבה להשיג החיים; אבל המרדף עם הצדקה את הרעה, לרמות בה את הבריות למען יחזיקוהו לצדיק, היא עוד סיבה למותו, כי לא תחשב לזכות כי-אם לחובה.
תרגום ויקיטקסט: אדם המשמש כן (בסיס ומשען) למעשי צדקה, יזכה גם הוא לחיים, כמו העושים צדקה בעצמם; אולם אדם המרדף (משתדל להתחבר אל) מעשי רעה, יגיע גם הוא למותו, כמו העושים רעה בעצמם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יא יט.
דקויות
[עריכה]מה כֵּן?
[עריכה]1. כן מלשון כֵּנוּת - רק העושה צדקה בכנות, לשם שמיים, זוכה לחיים; אך העושה צדקה מתוך רדיפה אחר מטרה רעה - הצדקה הזאת רק תקרב את מותו הרוחני: "המרדף הצדקה עם הרעה, לרמות בה את הבריות למען יחזיקוהו לצדיק, היא עוד סיבה למותו" (ע"פ מצודות)
- אולם, בחצי השני של הפסוק לא נזכרה הצדקה, ולא נזכר שאדם "מרדף הצדקה עם הרעה", אלא רק מרדף רעה.
2. כמו אָכֵן, באמת (כמו (במדבר כז ז): "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"): אכן הצדקה מובילה לחיים.
- אולם, לא ברור מדוע יש צורך להוסיף מילה זו - למה לבזבז מילה אחת מתוך 6 (כמעט 17%) רק כדי להגיד "כן, משפט זה הוא אמת"?
3. לענ"ד, כֵּן = כַּן = בסיס; צדקה = עשיית צדק; כן צדקה לחיים = אדם המשמש כן ובסיס למעשי צדקה, זוכה גם הוא לחיים, כמו הצדיק העושה צדקה בעצמו. וכמו שנאמר בפסוקנו על הצדקה, נאמר בפרק ג לגבי החכמה, ב(משלי ג יח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר"*.
והצד השני: מרדף = רודף, נדבק; ומרדף רעה = מנסה להידבק ולהתקרב אל אנשים העושים רע; ומרדף רעה למותו = המנסה להיות בחברתם של אנשי רע, "יזכה" גם הוא למוות כמותם.
הקבלות
[עריכה]הביטוי מרדף רעה מזכיר כמה רודפים שניסו לעשות רע לאנשים חפים מפשע:
1. לבן, (בראשית לא כג): "וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד; וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע"*.
2. יוסף, (בראשית מד ד): "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ: קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם 'לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?'"*.
3. פרעה, (שמות טו ט): "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי"*.
4. שאול, (שמואל א כו יח): "וַיֹּאמֶר 'לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ, כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה בְּיָדִי רָעָה?'"... (שמואל א כו כ): "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל 'חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי דָוִד כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד'" (ע"פ ר' אליהו שץ).
מכאן אפשר לפרש: ומרדף רעה למותו - המרדף אחר אדם חף-מפשע ומנסה לעשות לו רעה ייענש במוות, כפי שאכן קרה לשאול, שמת בידי פלשתים (ע"פ ר' אליהו שץ).
ביטויים דומים נזכרו ב(משלי טו ט): "תּוֹעֲבַת ה' דֶּרֶךְ רָשָׁע, וּמְרַדֵּף צְדָקָה יֶאֱהָב"*וב(משלי יג כא): "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב".
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/11-19