ביאור:ארבע רוחות השמים בתנ"ך

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

Compass heb.jpg

שמות הכיוונים בעברית נובעים מנקודת מבטו של האדם שבהקיצו בבוקר נושא עיניו קדימה למזרח - שם עולה השמש. השמש היתה מקור האור העיקרי בתקופה שלפני המצאת החשמל - העבודה התבצעה בעיקר בשעות האור, השמש חיממה ובזכותה גדלו הצמחים. מפאת חשיבותה הפך הכיוון הנקרא בימינו מזרח, לכיוון העיקרי ויתר שלושת הרוחות נגזרות ממנו: מימין דרום, משמאל צפון ומאחור מערב.

בימינו, מאז המצאת המצפן (המצפן מצביע לכיוון הצפון ומכאן שמו), אנו רגילים "להצפין" את המפות, כלומר לשים את הצפון לפנינו.

מעניין לציין שהביטוי "ימי קדם" מתייחס לעבר מכיוון שאנו יכולים "לראות" את אותם ימים כפי שאנו יכולים לראות את הנמצא מקדימה. לעומתם הימים העתידים, "אחרית הימים", נמצאים מאחור, היכן שאיננו יכולים לראותם. כך היה בימי קדם... בימינו אנו דוקא רואים את "הקידמה" מלפנינו, וזאת אולי בגלל שאת העבר, השורשים, ואת אבותינו שבזכותם אנו חיים היום, אנו לא זוכרים...

ארבע רוחות השמיים נקראו במקורות בשמות שונים. ניתן להעלות השערות שונות למקורותם:

מזרח[עריכה]

וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה.
-- שמות כז, יג

נקרא בתורה קדמה, על שם העם "הקדמוני" שישב במזרח הארץ:

אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי.
-- בראשית טו, יט

או על שם ארץ קדם הנמצאת מעבר לנהר פרת:

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם.
-- בראשית כה, ו
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם.
-- בראשית כט, א

או מלשון "קדימה" - כפי שהוסבר בהקדמה, בעבר היו רגילים לכוון את הצדדים על ידי כך שעומדים לכיוון שממנו השמש זורחת.

מכאן הביטוי המקביל ל:"לאבד את הצפון" - "לאבד אוריאנטציה". Orient פירושו מזרח (בלטינית Oriri=לעלות, השמש העולה), (אוריאנטלי = מארצות המזרח).

גם המילה "לבנט", במשמעות של לקום, לעלות, נקשרה לצד מזרח, והיום לבנטיני=מזרחי.

מערב[עריכה]

לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָהּ כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד.
-- ישעיהו מה, ו

השם מערב מלשון ערב, הכיוון בו השמש שוקעת בערב.

נקרא בתורה גם "ימה" על שם הים הגדול, הים התיכון התוחם את הארץ ממערב:

וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם.
-- במדבר לד, ו
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ‍ִם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה.
-- זכריה יד, ח

ים התיכון נקרא "הים האחרון" כי הוא נמצא מאחור (כאשר המזרח מקדימה), והים הקדמוני, הנמצא מקדם, הוא ים המלח.

השם מערב מלשון ערב, הכיוון בו השמש שוקעת בערב.

וראה גם שימוש במילה "אחרי" לציון מערב בשופטים יח, יב.

דרום[עריכה]

3 כינויים לצד דרום בפסוק אחד:

בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ דֶּרֶךְ תֵּימָנָה וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם וְהִנָּבֵא אֶל יַעַר הַשָּׂדֶה נֶגֶב.
-- יחזקאל כא, ב

נקרא בתורה "נגבה" על שם ארץ הנגב הנמצאת בדרומה של ארץ ישראל:

וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.
-- בראשית כד, סב
עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.
-- במדבר יג, כט

נקרא גם תימנה, על שם ארץ תימן, ואולי מלשון "ימין" (כאשר המזרח מקדימה).

צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ.
-- תהלים פט, יג

בכיוון זה נמצאת השמש ברומה (במקום הכי גבוה) במהלך היום. הסבר נוסף: בקיץ השמש נמצאת רוב הזמן בדרום - היא 'דרה' בדרום.

צפון[עריכה]

וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים.
-- במדבר לה, ה

המילה צפון על שם ארץ צפון:

וְהַיּוֹם הַהוּא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת יוֹם נְקָמָה לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו וְאָכְלָה חֶרֶב וְשָׂבְעָה וְרָוְתָה מִדָּמָם כִּי זֶבַח לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ צָפוֹן אֶל נְהַר פְּרָת.
-- ירמיהו מו, י
גֹּמֶר וְכָל אֲגַפֶּיהָ בֵּית תּוֹגַרְמָה יַרְכְּתֵי צָפוֹן וְאֶת כָּל אֲגַפָּיו עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ.
-- יחזקאל לח, ו

ועל שם הר צפון שישב בקרן הצפונית-מערבית של הארץ:

וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן.
-- ישעיהו יד, יג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
-- ירמיהו א, יד

כיוון שירושלים היתה הכי פחות מוגנת מכיוון צפון.

אם המזרח מקדימה, אז הצפון משמאל:

וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק.
-- בראשית יד, טו

בכיוון זה השמש צפוּנה (חבויה), והיא אינה מופיעה בו.

ראו גם[עריכה]