בבא בתרא ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · בבא בתרא · ח א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

אלו ת"ח ור"ל סבר לה כדדרש רבא (שיר השירים ח, י) אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן אא"ל רב נחמן בר יצחק עברת אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי אדאורייתא דכתיב (דברים לג, ג) אף חובב עמים כל קדושיו בידך אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם אפילו בשעה שאתה מחבב עמים כל קדושיו יהיו בידך והם תכו לרגלך תני רב יוסף אלו תלמידי חכמים שמכתתים רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה ישא מדברותיך לישא וליתן בדבורותיו של מקום אדנביאי דכתיב (הושע ח, י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים אמר עולא פסוק זה בלשון ארמית נאמר אי תנו כולהו עתה אקבצם ואם מעט מהם יחלו ממשא מלך ושרים אדכתובי דכתיב (עזרא ז, כד) מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם ואמר רב יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גולגלתא והלך זו ארנונא רב פפא ברמא כריא חדתא איתמי א"ל רב שישא בריה דרב אידי לרב פפא ודילמא לא מידויל א"ל מישקל שקילנא מנייהו אי מידויל מידויל ואי לא גמהדרנא לה ניהלייהו אמר רב יהודה דהכל לאגלי גפא אפילו מיתמי האבל רבנן לא צריכי נטירותא והכל לכריא פתיא אפי' מרבנן זולא אמרן אלא דלא נפקי באכלוזא אבל נפקי באכלוזא רבנן לאו בני מיפק באכלוזא נינהו:

רבי פתח אוצרות בשני בצורת אמר יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא בעלי הלכה בעלי הגדה אבל עמי הארץ אל יכנסו דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס אמר לו רבי פרנסני אמר לו בני קרית אמר לו לאו שנית א"ל לאו אם כן במה אפרנסך [א"ל] פרנסני ככלב וכעורב פרנסיה בתר דנפק חיתיב רבי וקא מצטער ואמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ אמר לפניו ר' שמעון בר רבי שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו בדקו ואשכח אמר רבי יכנסו הכל רבי לטעמיה דאמר רבי אין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ כההוא דמי כלילא דשדו אטבריא אתו לקמיה דרבי ואמרו ליה ליתבו רבנן בהדן אמר להו לא אמרו ליה ערוקינן [א"ל] ערוקו ערקו פלגיהון דליוה פלגא אתו הנהו פלגא קמי דרבי א"ל ליתבו רבנן בהדן אמר להו לא ערוקינן ערוקו ערקו כולהו פש ההוא כובס שדיוה אכובס ערק כובס פקע כלילא א"ר ראיתם שאין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ:

וכמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר וכו':

ורמינהי טהחמרת והגמלת העוברת ממקום למקום ולנה בתוכה והודחה עמהן הן בסקילה וממונן פלט ואם נשתהו שם שלשים יום הן בסייף וממונן אבד אמר רבא לא קשיא הא לבני מתא הא ליתובי מתא כדתניא יהמודר הנאה מאנשי העיר כל שנשתהא שם שנים עשר חדש אסור ליהנות ממנו פחות מכאן מותר מיושבי העיר כל שנשתהא שם שלשים יום אסור ליהנות ממנו פחות מכאן מותר ליהנות ממנו ולכל מילי מי בעינן י"ב חדש והתניא כשלשים יום לתמחוי שלשה חדשים לקופה ששה לכסות תשעה לקבורה שנים עשר לפסי העיר אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן לכי תנן נמי מתניתין שנים עשר חדש לפסי העיר תנן:

וא"ר אסי אמר ר' יוחנן מהכל לפסי העיר ואפי' מיתמי נאבל רבנן לא דרבנן לא צריכי נטירותא אמר רב פפא סלשורא ולפרשאה ולטרזינא אפילו מיתמי עאבל רבנן לא צריכי נטירותא כללא דמילתא כל מילתא דאית להו הנאה מיניה אפילו מיתמי רבה רמא צדקה איתמי דבי בר מריון א"ל אביי והתני רב שמואל בר יהודה פאין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים א"ל אנא צלאחשובינהו קא עבידנא קאיפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ארנקא דדינרי לקמיה דרב יוסף אמרה ליהוי למצוה רבה יתיב רב יוסף וקא מעיין בה מאי מצוה רבה א"ל אביי מדתני רב שמואל בר יהודה אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים רשמע מינה

רש"י[עריכה]

אלו תלמידי חכמים - אלמא אין צריכין חומה:

כנסת ישראל - כולם שוין לענין חומה וגודרים עצמן מלטמע בעובדי כוכבים:

שאתה מחבב עמים - שאתה מצהיב להם פניך להשליטן על בניך:

כל קדושיו - של ישראל בידך לשומרן:

בלשון ארמי נאמר - יתנו תרגום של ישנו כמו ושננתם ותנינון (דברים ו):

אם תנו כולם - וכן רובן יהיו שונין ועוסקים בתורה כשיגלו בעמים:

עתה אקבצם - בקרוב אקבצם:

ויחלו מעט וגו' - ואף מועטין הן השונין בעמים יחלו ממשא מלך ושרים יהיו בטלים מלשאת משא מלך ושרים. יחלו כמו לא יחל דברו (במדבר ל):

מנדה בלו והלך - דריוש צוה את פחת עבר הנהר על אנשי כנסת הגדולה:

מנת המלך - מגבת מסים שהן מטילין תמיד על בני המדינה:

ארנונא - עישורי תבואות ובהמות מדי שנה בשנה:

כריא חדתא - יציאת כריית באר מים חיים לשתות:

לא מידויל - לא ימצאו בו מים והפסדתם חנם ויתמי לאו בני מחילה נינהו דליחלו:

לאגלי גפא - לשערי חומות העיר להציב בהן דלתות אגלי דלתות כמו טרוקו גלי ברכות (דף כח.) גפא סתימה כמו מצא אחר הגפה באלו מציאות (ב"מ דף כה:):

לכריא פתיא - חפירת בור לשתות מים ועל שם הכלי המונח שם בבור תמיד לשתות בו עוברי דרכים קורהו פתיא:

אפילו מרבנן - שהכל צריכין למים:

דלא נפקי באכלוזא - שאין הן עצמם יוצאין בהכרזה לחפור אלא שוכרים פועלים:

ככלב וכעורב - שחס הקב"ה עליהם (שבת קנה:) שנאמר יודע צדיק דין דלים (משלי כט) לפי שהכלב מזונותיו מועטין לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלשת ימים וגבי עורב כתיב לבני עורב אשר יקראו (תהלים קמז) לפי שהעורב אכזרי על בניו והקב"ה מזמין להן יתושין מתוך צואתם ואוכלין:

דמי כלילא - עטרה למלך קיסר:

אתו - עמי הארץ לקמיה דרבי:

דליוה לפלגא - מחל המלך דמי החצי וסילקה מעליהן:

שדיוה אכובס - הטילוה פחתי המלך על הכובס:

החמרת והגמלת - שיירא של חמרים ושל גמלים:

הרי אלו בסקילה - כדין שאר יחידים:

יתובי מתא - בשלשים יום וגבי עיר הנדחת כתיב יושבי העיר (דברים יג):

ולכל מילי - ומקמי הכי לא יהיב מידי עם בני העיר:

שלשים יום לתמחוי - כיון ששהה שם שלשים יום גובין הימנו [גבאי] תמחוי מאכל לעניים:

לקופה - לצדקה:

לכסות - עניי העיר:

לקבורה - לקבור עניי העיר שהיא יציאה יתירא:

לשורא - לתיקון החומה:

לפרשא - פרש שהולך סביבות העיר לשומר' ולידע מה היא צריכה:

לטרזינא - שומר כלי זיין של בני העיר ויושב בבית אצל השער:

תוספות[עריכה]

לא שליט למרמא עליהם. לפי שהיו עסוקים במלאכת שמים בבנין בית המקדש ה"נ אין להטיל מס על לומדי תורה:

והלך זו ארנונא. פי' בקונטרס עישור בהמות ותבואה כו' ור"ח פי' ארוחת דורון לשלטון העובר ממקום למקום שנותן לו כל עיר ועיר ארוחה ופירושו מלשון ויבא הלך לאיש העשיר (שמואל ב יב):

כריא פתיא. פירש ר"ח להסיר גבשושית מרחוב העיר:

איפרא הורמיז. פר"ח דמשמעות הלשון חן מאת המקום איפרא כמו אפריון נמטייה לר"ש (ב"מ דף קיט.) הורמיז שם שכינה כי ההיא דס"פ אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לט. ושם ד"ה דהורמיז) מפלגא דידך ולעיל דהורמיז בזיי"ן מפלגא ולתחת דהורמין בנו"ן כמו הורמין בר לילתא לקמן (דף עג.):

(לעיל) ככלב וכעורב. כמו שפי' הקונטרס והיינו דכתיב נותן לבהמה לחמה לבני עורב וגו' בהמה בגימטריא כלב:

יתיב רב יוסף וקא מעיין בה. וא"ת וכי לית ליה ביבש קצירה תשברנה וגו' (ישעיהו כז) כדאמרי' בפירקין (דף י:) וי"ל דקבל' משום שלום מלכות כדעבד רבא לקמן (שם) וכי היכי דפלגינהו רבא לעניי עובדי כוכבים ה"נ פדה בהו רב יוסף שבויי עובדי כוכבים ומיהו לא צריכי להכי אלא כדפירש הקונט' דרבא דקבלה משום שלום מלכות וכיון שאמר לו ליתן למצוה רבה לא היה אפשר לחלקם לעניי עובדי כוכבים דאסור לגנוב דעת הבריות ואפי' דעתו של עובד כוכבים (חולין צד.) אבל מעות המתחלקים לעניים אין כאן גניבת דעת דאינהו נמי ידעי שישראל רגילין לפרנסם כדאמר בהנזקין (גיטין דף סא.) מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום והא דקבל מההוא טייעא דנדב שרגא לבי כנישתא בפ"ק דערכין (דף ו: ושם ד"ה עד) אע"ג דהתם לא היה שלום מלכות התם טעמא משום דהוו כמו קרבן ואמרינן (נזיר סב.) איש איש לרבות נכרים שנודרים נדרים ונדבות כישראל:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/בבא בתרא/פרק א (עריכה)

נז א מיי' פ"ו מהל' ת"ת הלכה י , סמג עשין יב , טור ושו"ע חו"מ סי' קסג סעיף ה , וטור ושו"ע יו"ד סי' רמג סעיף ב:

נח ב ג ד מיי' פ"ו מהל' שכנים הלכה ו והלכה ז , סמ"ג עשין פב , טור ושו"ע חו"מ סי' קסג סעיף ד:

נט ה ו ז מיי' שם , ומיי' פ"ו מהל' ת"ת הלכה י , סמג עשה פב וסימן יב , טור ושו"ע חו"מ סי' קסג סעיף ד , וטור ושו"ע יו"ד סי' רמג סעיף א וסעיף ב:

ס ח טור ושו"ע יו"ד סי' רנא סעיף יא:

סא ט מיי' פ"ד מהל' ע"ז הלכה ט:

סב י מיי' פ"ט מהל' נדרים הלכה יז , סמג לאוין רמב , טור ושו"ע יו"ד סי' ריז סעיף לב:

סג כ מיי' פ"ט מהל' מתנות עניים הלכה יב , סמ"ג עשין קסב , טור ושו"ע יו"ד סי' רנו סעיף ה:

סד ל מיי' פ"ו מהל' שכנים הלכה ה , סמ"ג עשין פב , טור ושו"ע חו"מ סי' קסג סעיף ב:

סה מ מיי' פ"ו מהל' שכנים הלכה ו , סמג שם , טור ושו"ע חו"מ סי' קסג סעיף ד:

סו נ ס ע מיי' פ"ו מהל' שכנים הלכה ו , ומיי' פ"ו מהל' ת"ת הלכה י , סמג שם , טור ושו"ע חו"מ סי' קסג סעיף ד , וטור ושו"ע יו"ד סי' רמג סעיף ב:

סז פ צ מיי' פ"ז מהל' מתנות עניים הלכה יב , סמ"ג עשין קסב , טור ושו"ע יו"ד סי' רמח סעיף ג:

סח ק מיי' פ"ח מהל' מתנות עניים הלכה ט , סמג עשין קסג , טור ושו"ע יו"ד סי' רנד סעיף ב:

סט ר מיי' פ"ח מהל' מתנות עניים הלכה י , סמג שם , טור ושו"ע יו"ד סי' רנב סעיף א: