אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ג מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק ג' • פסוק מ"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נא • נב • נג • נה • נו • נז • נח • ס • סא • סג • סד • סה • סו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ג', מ"ג:

סַכּ֤וֹתָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃


סכותה באף ותרדפנו. ידוע דמלת סכותה הוא לשון סכך והגנה. וקשה האיך שייך הגנה באף. אבל י"ל דהנה צריכין להבין מה זה שגלה הקב"ה את ישראל מארצם על חטאם אשר חטאו. היה לו לדונם ביסורים אחרים בארצותם בשדפון ובירקון וכדומה מבלי לגלותם. אבל באמת זהו חסדו של המקום ב"ה דלולי הגלנו מארצנו היה ח"ו הקב"ה מתעבר להרוג בלי חמלה. אמנם בגולה מגין עלינו הבטחתו ואף גם זאת בארץ אויביהם וכו' ואלו נשארו בא"י לא היתה חמלה ח"ו. וז"ש סכותה באף ר"ל שהגין עלינו בהבטחת ואף גם זאת לכך ותרדפנו כי לולי זאת הרגת לא חמלת ח"ו כנ"ל וק"ל: