אילת השחר (מלבי"ם)/פרק כה
כלל ריג
(עריכה)
מתנאי החלוקה שתהיה שלמה ושתהיה מקפת על כל הצדדים. למשל, אם נרצה לחלק מין האדם לפי צבע עורו נאמר: "מין האדם לפי צבעו. יש לבנים ביותר, לבנים אדמדמים, אדום בוהק, שחורים כגחל, שקערורים אדמדמים, שקערורים ירקרוקים, וכדומה". אמנם יש ביד המחלק לתפוס רק המינים היותר נבדלים לבד. למשל, "יש אנשים שחורים ואנשים לבנים", ויתר המינים יכנסו תחת שני הסוגים הראשיים האלה.
וכן נהגה התורה בחלוקותיה. למשל, בפרשת צו מחלק (לענין בלוע מחטאת) בין כלי חרס וכלי נחושת; ויתר הכלים נכנסים תחת שני אלה. ובחילוק שמחלק בין קדשים הנאכלים ליום אחד ובין הנאכלים לשני ימים תפס תודה ושלמים; ויתר המינים נכנסים תחתם. וכן תמיד. והסימן שנכיר שכוונת התורה לעשות חלוקה כוללת כל המינים הוא מה שתפס שם הסוג עם שם המין -- כלי חרס, כלי נחושת, כלי עץ, זבח תודה, זבח שלמים . ( צו ס' סז, צו ס' קיב )
כלל ריד
(עריכה)
וכן מלת "או" מציין החלוקה המינית. וכשאמר "או בגד או עור" וכן "או עור או פסח" וכדומה -- בא לעשות חלוקה כוללת, וכל הדומה לבגד ועור וכיוצא נכלל בשם 'בגד ועור' . ( שמיני ס' קיז, וסימן קיח, וסימן קכ, וסימן קכד . מצורע ס' קמג . אמור ס' יז, וסימן יח, וסימן מט, וסימן נ, וסימן נא, וסימן עד, וסימן עה )
כלל רטו
(עריכה)
והכתוב לא ידבר במאמרים תנאים מחולקים רק במקום שכל חלוקה שוללת את חברתה. אבל במקום שיצויר שיעשו כולם כאחד, והכתוב רוצה להודיע דין כל אחד ואחד -- לא יחלקם דרך חלוקה על ידי מלת "אם", רק יודיע דיניהם בצורת מאמר החלטי, לא דרך תנאי.
למשל "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה ומן הבהמה אשר לא טהורה וכולי" ( צו ס' סט )
כלל רטז
(עריכה)
וראוי שהחלוקות יהיו זו כנגד זו, לא שיתפוס דברים שאינם יסוד בחלוקה ולא תנאים לה.
- ועל כן במה שכתוב "ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת" אינו מדויק, אחר שגם זה פר החטאת, ויש בו דרוש . ( ויקרא ס' רנג )
- וכן במה שנאמר "ואם נפש אחת תחטא" . ( ויקרא ס' רעח ),
- וכן במה שנאמר "וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ" - מכלל שיש שרץ המים . ( שמיני ס' קט )
כלל ריז
(עריכה)
ולפעמים יתפוס חלוקה בעלת שתי איברים (ר"ל שבכל חלוקה תפס שני דברים), ואז גם החלוקה שנמצא בה רק שם אחד ע"כ נכלל בשם הזה שני דברים . ( צו ס' צ )
כלל ריח
(עריכה)
אם הזכיר שם הסוג ואחר כך ההבדלים שבין מיניו -- נוכל לדייק שביתר הדברים שלא נזכרו בכתוב הם שווים .( צו ס' צז )
כלל ריט
(עריכה)
ומאמר שבאו בו כמה מינים, ובכל מין יש פרטים מובדלים ופרטים מתדמים, ונמצא פרט אחד מפורש במין אחד וסתום ביתר המינים ולא באר הפוכו -- למדינן שכמו שמתדמה במין המפורש כן הוא הדין שמתדמה במין הבלתי מפורש . ( צו ס' קג )
כלל רכ
(עריכה)
בכל מקום שאין החלוקה תלויה בפעולות האדם רק בדבר שבמציאות -- יתפוס דבור המציאות "הוא". "אם בן הוא ואם בת היא".
ומה שכתב "ואם נקבה תלד" בא ללמד שאין צורך שידע מהות הדבר בבירור; ואפילו טומטום ואנדרוגנוס . ( תזריע ס' יח )
כלל רכא
(עריכה)
וציון מלת החלוקה היא מילת "אם". אבל במה שכתוב "נגע צרעת כי תהיה באדם", ולא אמר "ואם שאת" -- מבואר שאינו חלוקה מן הקודם רק מאמר בפני עצמו . ( תזריע ס' סט )
כלל רכב
(עריכה)
וכל חלוקה שהחילוק מיוסד בין הגופים הפועלים או הפעולים, לא בין הפעולות עצמם -- ידבר בדרך הפעל, לא בדרך השם. כמו "ואם משדה אחוזתו יקדיש", "ואם בית אישה נדרה".
ועל כן מה שכתב "ואם מן הצאן קרבנו" "ואם זבח שלמים קרבנו", ראוי לומר "ואם מן הצאן מקריב". וזה השורש שמלת "קרבנו" נדרש תמיד כמו שהבאתי כל הדרושים האלה . ( ויקרא ס' סא )