אילת השחר (מלבי"ם)/פרק כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · אילת השחר (מלבי"ם) · פרק כד· >>

כלל רו

(עריכה)

שם הנסמך לסומכים רבים,

  • לפעמים יבוא השם עם כל סומך:  "בפרי בטנך ובפרי אדמתך" , "בכור שור בכור כשב בכור עז".
  • ולפעמים לא יבוא בכל פעם כמו:  "מעשר דגנך תירושך ויצהרך".

והיה לחז"ל כלל בזה שכל מקום שהענינים מחולקים -- יבוא שם עם הסומך בכל פעם . ( ויקרא ס' קטו . צו ס' קנח . בחוקותי ס' ?? )

כלל רז

(עריכה)

וכן מלת "כל" יבוא לפעמים כפול עם כל שם ולפעמים לא.    ותלוי גם כן בכלל הנ"ל. שכל מקום שהשמות מחולקים זה מזה -- יכפול מלת "כל" עם כל אחד ואחד. ואם הם טפלים זה לזה -- יבוא מלת "כל" רק על הראשון . ( ויקרא ס' קלה )

כלל רח

(עריכה)

וכן מדרך הלשון שאות-היחוס הבא על השמות הבאים ביחוס אחד -- יבוא כפול עם כל שם ושם.    "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו" , "את שם ואת חם ואת יפת" , "בבקר ובצאן וביין ובשכר".

ובכל זאת מצאנו פעמים רבות שנשמט אות היחוס באחד מן השמות:  "ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה ואהרן" , "בפר בן בקר לחטאת ואיל אחד לעולה".

וחז"ל היה להם כלל.

כלל רט

(עריכה)

כל מקום שבא מלת הגוף נוסף על סימן הגוף הנכלל בפעל -- יש בו דרוש ודיוק.

כלל רי

(עריכה)

וכן בכל מקום שכפל הכינוי עם גוף הפעול -- "ולאחותו..לה יטמא" , "ובאחיכם..לא תרדה בו" , "באש תשרפנו את אשר בו הנגע" -- יש בו דרוש תמיד, ותמצאם בספר הזה . ( ויקרא ס' רנג, ויקרא ס' רפג . צו ס' פט . שמיני ס' סט, שמיני ס' עט . תזריע ס' פח, וסימן צז, וסימן קיח, וסימן קעד . אמור ס' ט . בהר ס' צב . בחוקותי ס' קז )

וכן כפל היחוס ממנו - מן. כמו "והרים ממנו..מכל קרבן", "ומאחיכם..מהם תקנו" . ( צו ס' כז, צו ס' קט , בהר ס' פז )

וכן בכל מקום שבא מילת "והוא" מורה הפוך וסתירה ( ויקרא ס' רצח, ויקרא ס' שג, ויקרא ס' שט, תזריע ס' עב ),

ואם אין היחוס הכפול דומה כמו "ושחט אותה לחטאת", אין הלמ"ד כינוי הפעול רק פירושו לשם חטאת ( ויקרא ס' רצ ).

ובמקום שנזכר שם הפעול לפני הנפעל -- לרוב לא יחזיר אות היחוס אחר הפעל; וכשיחזיר יש בו דיוק. "העיר אשר בחרת בה". "וכלי חרס אשר יגע בו הזב" ( מצורע ס' קמד )



כלל ריא

(עריכה)

ושני שמות הבאים ביחוס שממנו זה אחרי זה, לפעמים שניהם נמשכים על הפעל כמו "שודד מבית מבוא", "וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ". ועל כן גם במקום שאחד נמשך על חברו כמו "ועשה מאחת מהנה" פירשוהו חז"ל כוונה שני' דרושית -- ועשה מאחת ועשה מהנה ( ויקרא ס' קצח , ויקרא ס' שמג )

כלל ריב

(עריכה)

וכן בכל מקום שמשמעות הלשון סובל שני פירושים יפרשו גם כוונה השני' (בהר ס' מו). כי לא לחנם כתבה תורה לשון כזה, ועל כרחך שנבין אותו בכל ענין שנוכל להבין ממנו.

למשל, הנה יש הבדל בין ערך היתרון שבא במ"ם ["אחיו הקטן יגדל ממנו"], ובין ערך ההפלגה שבא בה"א ["היפה בנשים"] (אם לא כשבא מ"ם על מלת "כל" -- "גבוה מכל העם"). ועל כן במה שכתוב "הגדול מאחיו", היה לו לומר "הגדול באחיו", פירשו גם כוונה שניה גדלהו משל אחיו (אמור ס' כה).

וכבר תראה דרושים רבים נכונים על המבצר הזה (עיין למעלה כלל מא, כלל ס, כלל עג, כלל צה, כלל קט).

וכל שכן במקום שנמצא איזה סירוס ועיוות או נטיה מחוקי הלשון יפרשו בו גם כוונה שניה דרושיית כפי משמעות הכתוב כמ"ש למעלה כמה פעמים. ותמצא כזה (צו ס' יג, וסימן נא, וסימן עז, וסימן קטז . שמיני ס' מב, וסימן סז, וסימן קלה, וסימן קמג, וסימן קנד . מצורע ס' סב, וסימן קכד, וסימן קלו . אחרי ס' כו, וסימן פג . אמור ס' צד, וסימן קכב . בהר ס' לג)    ועיין עוד (מצורע ס' קמב)