אברבנאל על דברים טז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אברבנאל על דבריםפרק ט"ז • פסוק כ"א | >>
יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ז, כ"א:

לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כׇּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃


וידוע שהשופטים אין ראוי שיהיו מכלל האומות, כמו שכתוב (דברים לב, לא): "כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים", ואף כי ידינו בדיני ישראל. כי כמו שאף על פי ששחיטת הנכרי תהיה על האופן הראוי היא אסורה (חולין יג, א), ככה המשפט שיבא על ידם, אף על פי שיהיה כדת וכהלכה, הוא פסול ותועבת ה', וכמו שאמר: "ואלה המשפטים אשר לפניהם" (שמות כא, א), "לפניהם ולא לפני גויים" (גיטין פח, ב).

וצריך עוד שלא יהיו השופטים עמי הארץ, כי אם מומחים ובקיאים בדינים, וכמו שדרשו (שם): "לפניהם ולא לפני הדיוטות". וצריך עוד, שמלבד שיהיו השופטים מזרע ישראל, וחכמים, עוד יהיו בעלי מידות טובות, וכמאמר יתרו (שמות יח, כא): "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע".

ולהזהיר בענין המינוי, שלא יהיה על פי גויים, ולא על פי הדיוטות ועמי הארץ, ולא על פי רשעים בעלי מומין במידותיהם – לכך סמך למינוי השופטים שלוש אזהרות תכופות, דוגמת הפסולין לדין.

  • הראשונה: "לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך". כי ההולך לערכאות הגויים הוא כנוטע אשרה לפני מזבח ה', שאף שידינוהו הגויים כדיני ישראל, יהיה כאשרה אצל מזבח ה'.