קטגוריה:משלי יז
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב ב עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה ג מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה ד מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות ה לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה ו עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם ז לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר ח אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל ט מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף י תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה יא אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו יב פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו יג משיב רעה תחת טובה לא תמיש [תמוש] רעה מביתו יד פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש טו מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם טז למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין יז בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד יח אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו יט אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר כ עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה כא ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל כב לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם כג שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט כד את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ כה כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו כו גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר כז חושך אמריו יודע דעת וקר [יקר] רוח איש תבונה כח גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון
א טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. ב עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה. ג מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה. ד מֵרַע מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת. ה לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה. ו עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם. ז לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר אַף כִּי לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר. ח אֶבֶן חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל. ט מְכַסֶּה פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף. י תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה. יא אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ. יב פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ. יג מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תמיש [תָמוּשׁ] רָעָה מִבֵּיתוֹ. יד פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ. טו מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם. טז לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן. יז בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד. יח אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ. יט אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר. כ עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה. כא יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל. כב לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם. כג שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט. כד אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ. כה כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ. כו גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל יֹשֶׁר. כז חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת וקר־ [יְקַר־] רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. כח גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן.
א ט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי־רִֽיב׃ ב עֶֽבֶד־מַשְׂכִּ֗יל יִ֭מְשֹׁל בְּבֵ֣ן מֵבִ֑ישׁ וּבְת֥וֹךְ אַ֝חִ֗ים יַחֲלֹ֥ק נַחֲלָֽה׃ ג מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וּבֹחֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהוָֽה׃ ד מֵ֭רַע מַקְשִׁ֣יב עַל־שְׂפַת־אָ֑וֶן שֶׁ֥קֶר מֵ֝זִין עַל־לְשׁ֥וֹן הַוֹּֽת׃ ה לֹעֵ֣ג לָ֭רָשׁ חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃ ו עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃ ז לֹא־נָאוָ֣ה לְנָבָ֣ל שְׂפַת־יֶ֑תֶר אַ֝֗ף כִּֽי־לְנָדִ֥יב שְׂפַת־שָֽׁקֶר׃ ח אֶֽבֶן־חֵ֣ן הַ֭שֹּׁחַד בְּעֵינֵ֣י בְעָלָ֑יו אֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֖ר יִפְנֶ֣ה יַשְׂכִּֽיל׃ ט מְֽכַסֶּה־פֶּ֭שַׁע מְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה וְשֹׁנֶ֥ה בְ֝דָבָ֗ר מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃ י תֵּ֣חַת גְּעָרָ֣ה בְמֵבִ֑ין מֵהַכּ֖וֹת כְּסִ֣יל מֵאָֽה׃ יא אַךְ־מְרִ֥י יְבַקֶּשׁ־רָ֑ע וּמַלְאָ֥ךְ אַ֝כְזָרִ֗י יְשֻׁלַּח־בּֽוֹ׃ יב פָּג֬וֹשׁ דֹּ֣ב שַׁכּ֣וּל בְּאִ֑ישׁ וְאַל־כְּ֝סִ֗יל בְּאִוַּלְתּֽוֹ׃ יג מֵשִׁ֣יב רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה לֹא־תמיש [תָמ֥וּשׁ] רָ֝עָ֗ה מִבֵּיתֽוֹ׃ יד פּ֣וֹטֵֽר מַ֭יִם רֵאשִׁ֣ית מָד֑וֹן וְלִפְנֵ֥י הִ֝תְגַּלַּ֗ע הָרִ֥יב נְטֽוֹשׁ׃ טו מַצְדִּ֣יק רָ֭שָׁע וּמַרְשִׁ֣יעַ צַדִּ֑יק תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ טז לָמָּה־זֶּ֣ה מְחִ֣יר בְּיַד־כְּסִ֑יל לִקְנ֖וֹת חָכְמָ֣ה וְלֶב־אָֽיִן׃ יז בְּכָל־עֵ֭ת אֹהֵ֣ב הָרֵ֑עַ וְאָ֥ח לְ֝צָרָ֗ה יִוָּלֵֽד׃ יח אָדָ֣ם חֲסַר־לֵ֭ב תּוֹקֵ֣עַ כָּ֑ף עֹרֵ֥ב עֲ֝רֻבָּ֗ה לִפְנֵ֥י רֵעֵֽהוּ׃ יט אֹ֣הֵֽב פֶּ֭שַׁע אֹהֵ֣ב מַצָּ֑ה מַגְבִּ֥יהַּ פִּ֝תְח֗וֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃ כ עִקֶּשׁ־לֵ֭ב לֹ֣א יִמְצָא־ט֑וֹב וְנֶהְפָּ֥ךְ בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃ כא יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְת֣וּגָה ל֑וֹ וְלֹֽא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃ כב לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב גֵּהָ֑ה וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃ כג שֹׁ֣חַד מֵ֭חֵיק רָשָׁ֣ע יִקָּ֑ח לְ֝הַטּ֗וֹת אָרְח֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃ כד אֶת־פְּנֵ֣י מֵבִ֣ין חָכְמָ֑ה וְעֵינֵ֥י כְ֝סִ֗יל בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃ כה כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּ֝מֶ֗מֶר לְיוֹלַדְתּֽוֹ׃ כו גַּ֤ם עֲנ֣וֹשׁ לַצַּדִּ֣יק לֹא־ט֑וֹב לְהַכּ֖וֹת נְדִיבִ֣ים עַל־יֹֽשֶׁר׃ כז חוֹשֵׂ֣ךְ אֲ֭מָרָיו יוֹדֵ֣עַ דָּ֑עַת וקר־ [יְקַר־] ר֝֗וּחַ אִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃ כח גַּ֤ם אֱוִ֣יל מַ֭חֲרִישׁ חָכָ֣ם יֵחָשֵׁ֑ב אֹטֵ֖ם שְׂפָתָ֣יו נָבֽוֹן׃
- א טוֹב פַּת חֲרֵבָהלהקריב קרבן מנחה פשוט וזול (לחץ על המילה לפירוט) וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִתממקדש מָלֵא זִבְחֵי רִיבקרבנות יקרים שהבאתם מלווה במריבות בין המקריבים.
|
פסוקים אחרים מסייגים את הרעיון המובע בפסוק ב, וקובעים שהעבד צריך להתקדם בהדרגה, לא לעלות בבת אחת לתפקיד ניהולי. ראו עבד מושל - טוב או רע |
- ב עֶבֶד מַשְׂכִּילמוכשר ומצליח (לחץ על המילה לפירוט) יִמְשֹׁלראוי לקבל תפקיד ניהולי ולשלוט גם ב- בְּבֵן מֵבִישׁבנו העצל וחסר-הכישרון של בעל הבית (לחץ על המילה לפירוט), וּבְתוֹךְ אַחִיםבניו האחרים של בעל-הבית יַחֲלֹק נַחֲלָהראוי העבד לקבל חלק בירושה.
- ג מַצְרֵףתנור זיקוק לַכֶּסֶףמשמש להפרדת הכסף מהפסולת הדבוקה אליו וְכוּרתנור התכה לַזָּהָבמשמש להפרדת הזהב מהפסולת, וּבֹחֵן לִבּוֹתמפריד בין האנשים שליבם טהור לבין הצבועים והמזוייפים (לחץ על המילה לפירוט) יְהוָה.
- ד מֵרַענעשה אדם רע יותר מַקְשִׁיבמי שקולט באוזניו (לחץ על המילה לפירוט) עַל שְׂפַת אָוֶןדברי גנאי ולשון הרע (לחץ על המילה לפירוט), שֶׁקֶרמתרגל להיות איש שקר מֵזִיןמי שמאזין עַל לְשׁוֹן הַוֹּתדיבורים על תכניות להביא צרות ואסונות על הזולת (לחץ על המילה לפירוט).
- ה לֹעֵג לָרָשׁהעושה מעשה שגורם לעני להרגיש נחיתות וקנאה (לחץ על המילה לפירוט) - חֵרֵף עֹשֵׂהוּגורם לעני לקלל את ה', והקללה נזקפת לחובתו של הלועג (לחץ על המילה לפירוט); שָׂמֵחַ לְאֵידכישלון או אסון של הזולת (לחץ על המילה לפירוט) - לֹא יִנָּקֶההשמחה מעידה שאינו נקי ממידות רעות של אנוכיות ונקמנות, ולכן הוא לא יהיה פטור מעונש (לחץ על המילה לפירוט).
- ו עֲטֶרֶתאות כבוד ל- (לחץ על המילה לפירוט) זְקֵנִים - בְּנֵי בָנִיםנכדים, המעידים על כך שהצליחו לגדל את בניהם עד שהולידו בנים משל עצמם (לחץ על המילה לפירוט), וְתִפְאֶרֶת בָּנִים - אֲבוֹתָם.
- ז לֹא נָאוָה לְנָבָלאדם גס וברברי (לחץ על המילה לפירוט) שְׂפַת יֶתֶרלהגיד שעשה או שיעשה יותר ממה שעשה באמת, אַף כִּיקל וחומר שאין זה נאה (לחץ על המילה לפירוט) לְנָדִיבאדם נכבד ונעלה (לחץ על המילה לפירוט) שְׂפַת שָׁקֶרלהגיד שעשה או שיעשה דבר שלא עשה בכלל (לחץ על המילה לפירוט).
- ח אֶבֶן חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיוהשוחד הוא כמו אבן צבעונית הנמצאת בתוך עיניו של השופט המקבל את השוחד, הגורמת לו לראות את כל המציאות בצבע שלה (לחץ על המילה לפירוט), אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶהלכל כיוון שיסתכל, בכל מחשבה שיחשוב - יַשְׂכִּיליצליח השופט למצוא טענות בעד המשחד, כך שהמשחד יצליח במשפט (לחץ על המילה לפירוט).
- ט מְכַסֶּה פֶּשַׁעהמתעלם ממעשה רע שהזולת עשה לו - מְבַקֵּשׁ אַהֲבָהגורם שהזולת יאהב אותו (לחץ על המילה לפירוט), וְשֹׁנֶה בְדָבָרוהחוזר שנית לדבר על מעשה רע שהזולת עשה לו - מַפְרִיד אַלּוּףגורם שייפרד ממנו גם חברו הטוב והאהוב (לחץ על המילה לפירוט).
- י תֵּחַתתשפיל, תשבור ותהרוס (לחץ על המילה לפירוט) גְּעָרָה בְמֵבִיןבילד נבון, המסיק מסקנות מכל דבר (לחץ על המילה לפירוט), מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָהיותר מאשר נתינת 100 מכות לילד כסיל, שאינו לומד משום דבר (לחץ על המילה לפירוט).
- יא אַךְ מְרִירק להתווכח ולהמרות את פיו של המוכיח (ר' יונה) יְבַקֶּשׁרוצה (לחץ על המילה לפירוט) רָעאיש רע; ולכן אין טעם להתווכח עמו אלא רק -, וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ.
- יב פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁדב ששכל את ילדיו בגלל בן אדם, ומשום כך הוא כועס ורוצה לנקום בכל אדם שהוא פוגש, וְאַלואל תפגוש כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹכסיל העוסק בשטויות, כי הוא מסוכן יותר לנפש.
- יג מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָהלאדם שעשה לו טובה, לֹא (תמיש) תָמוּשׁתסור, תעזוב רָעָה מִבֵּיתוֹ.
- יד פּוֹטֵר מַיִםכמו הפותח פתח קטן בסכר, המאפשר למים לפרוץ ולהפיל את הסכר כולו, כך- רֵאשִׁית מָדוֹןתחילתו של ריב - מעשה קטן הפותח פתח לשטף של רגשות שהודחקו (לחץ על המילה לפירוט), וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּעלפני שיתחיל שטף הרגשות ואחד מכם יתגלה בחרפתו - הָרִיב נְטוֹשׁ.
- טו מַצְדִּיק רָשָׁעהאומר על רשע שהוא צדיק (לחץ על המילה לפירוט) וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיקוהאומר על צדיק שהוא רשע - תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶםשניהם באותה מידה (לחץ על המילה לפירוט).
- טז לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה, וְלֶב אָיִן?ואת ליבו - מקום המחשבות שלו - אין הוא מביא בידו לקנות חכמה, כי הוא מעוניין בקניית התואר בלבד ולא בלימוד דברים חדשים (לחץ על המילה לפירוט).
- יז בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַאהוב את מכרך (לחץ על המילה לפירוט), וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵדומכרך יהיה לך כאח לעת צרה (לחץ על המילה לפירוט).
- יח אָדָם חֲסַר לֵבשאינו מסוגל לחשוב (לחץ על המילה לפירוט) תּוֹקֵעַ כָּףמשעבד את עצמו ולוקח אחריות מלאה לחובו של הזולת (לחץ על המילה לפירוט), עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּמשום שהוא עומד מול רעהו, המבקש ממנו לחתום ערבות, וקשה לו לסרב (לחץ על המילה לפירוט).
- יט אֹהֵב פֶּשַׁעמרד ובגידה בחברים (לחץ על המילה לפירוט), אֹהֵב מַצָּהמריבה עם חברים (לחץ על המילה לפירוט), מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹמגביה את פתח ביתו, כך שרק אנשים מ"החברה הגבוהה" יוכלו להיכנס (לחץ על המילה לפירוט) - מְבַקֶּשׁכל אחד משלושת אלה כאילו רוצה (לחץ על המילה לפירוט) שָׁבֶרצרה ואסון.
- כ עִקֶּשׁ לֵבאדם עקום ומעוות בפנימיותו (לחץ על המילה לפירוט) - לֹא יִמְצָאיצליח להשיג טוֹבשום דבר טוב בחיים, כגון: אישה, הצלחה, תבונה (לחץ על המילה לפירוט), וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹאומר דבר והיפוכו, 'מזגזג' בדבריו (לחץ על המילה לפירוט) - יִפּוֹל בְּרָעָה.
|
פסוקים נוספים מתארים את הנזקים שגורמים ילדים רעים להוריהם. ראו בן כסיל בספר משלי |
- כא יֹלֵד כְּסִילילד השונא ללמוד (לחץ על המילה לפירוט) - לְתוּגָה לוֹהילד יביא לו צער גדול, וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָלילד גס וחסר דרך-ארץ (לחץ על המילה לפירוט).
- כב לֵב שָׂמֵחַאופי שמח (לחץ על המילה לפירוט) יֵיטִבמשפר את- גֵּהָהבריאות הגוף (לחץ על המילה לפירוט), וְרוּחַ נְכֵאָהמחשבה דיכאונית תְּיַבֶּשׁ גָּרֶםעצם, כלומר את הגוף.
- כג שֹׁחַד מֵחֵיקמחיקו של בעל הדין רָשָׁע יִקָּחהשופט הרשע לוקח, ואינו מחכה שייתן לו (לחץ על המילה לפירוט), לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט.
- כד אֶת פְּנֵיקרוב אליו ומול עיניו של- מֵבִיןהיודע להסיק מסקנות (לחץ על המילה לפירוט) חָכְמָהנמצאת החכמה, הוא לומד בכל מקום שבו הוא נמצא, וְעֵינֵי כְסִיל - בִּקְצֵה אָרֶץמסתכל למקומות רחוקים ומדמיין שהחכמה נמצאת שם (לחץ על המילה לפירוט).
- כה כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל, וּמֶמֶרממרה את פיה ומרר את חייה של- לְיוֹלַדְתּוֹ.
- כו גַּםכמו שזה לא טוב לסלוח לאדם נכבד שחטא, כך גם- עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיקלהעניש אדם חף מפשע (לחץ על המילה לפירוט) לֹא טוֹב, לְהַכּוֹת נְדִיבִיםאנשים בעלי מעמד גבוה (לחץ על המילה לפירוט) עַל יֹשֶׁרבניגוד לחוקי היושר.
- כז חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיוהמונע אמירותיו, כלומר ממעט בדיבור, זוכה לשלושה דברים (לחץ על המילה לפירוט) - יוֹדֵעַ דָּעַתמצליח ללמוד יותר ולדעת יותר, (וקר) יְקַר רוּחַמצליח לחשוב מחשבות נכבדות ובעלות ערך (לחץ על המילה לפירוט), אִישׁ תְּבוּנָהמצליח להיות אדם בעל כושר הסקת מסקנות (לחץ על המילה לפירוט).
- כח גַּםיתרון נוסף של השתיקה: (לחץ על המילה לפירוט) אֱוִילאדם שטחי (לחץ על המילה לפירוט) מַחֲרִישׁשאינו עונה לכל אדם המתווכח איתו (לחץ על המילה לפירוט) – חָכָםאדם היודע ללמוד מהזולת (לחץ על המילה לפירוט) יֵחָשֵׁביהיה דומה באופן יחסי. אויל מחריש יהיה חכם יחסית לאוילים אחרים (לחץ על המילה לפירוט), אֹטֵם שְׂפָתָיואויל שאינו פותח בשיחה כלל – נָבוֹןייחשב לאדם היודע לחשוב להסיק מסקנות (לחץ על המילה לפירוט).
