קטגוריה:משלי טז
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון ב כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה ג גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך ד כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה ה תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה ו בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע ז ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו ח טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט ט לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו י קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו יא פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס יב תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא יג רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב יד חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה טו באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש טז קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף יז מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו יח לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח יט טוב שפל רוח את עניים [ענוים] מחלק שלל את גאים כ משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו כא לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח כב מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת כג לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח כד צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם כה יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות כו נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו כז איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו [שפתו] כאש צרבת כח איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף כט איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב ל עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה לא עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא לב טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר לג בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו
א לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן. ב כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהוָה. ג גֹּל אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. ד כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה. ה תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה. ו בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע. ז בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ. ח טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט. ט לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ. י קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו. יא פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס. יב תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא. יג רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב. יד חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. טו בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. טז קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף. יז מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּוֹ. יח לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ. יט טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עניים [עֲנָוִים] מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים. כ מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו. כא לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח. כב מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת. כג לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח. כד צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם. כה יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. כו נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ. כז אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל שפתיו [שְׂפָתוֹ] כְּאֵשׁ צָרָבֶת. כח אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. כט אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב. ל עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה. לא עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא. לב טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. לג בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵיְהוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹ.
א לְאָדָ֥ם מַֽעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן׃ ב כָּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהוָֽה׃ ג גֹּ֣ל אֶל־יְהוָ֣ה מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ ד כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה׃ ה תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה כָּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃ ו בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֹ֑ן וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה ס֣וּר מֵרָֽע׃ ז בִּרְצ֣וֹת יְ֭הוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃ ח טוֹב־מְ֭עַט בִּצְדָקָ֑ה מֵרֹ֥ב תְּ֝בוּא֗וֹת בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃ ט לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכּ֑וֹ וַֽ֝יהוָ֗ה יָכִ֥ין צַעֲדֽוֹ׃ י קֶ֤סֶם׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶ֑לֶךְ בְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לֹ֣א יִמְעַל־פִּֽיו׃ יא פֶּ֤לֶס׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַֽיהוָ֑ה מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כָּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃ יב תּוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשׂ֣וֹת רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃ יג רְצ֣וֹן מְ֭לָכִים שִׂפְתֵי־צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֖ר יְשָׁרִ֣ים יֶאֱהָֽב׃ יד חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃ טו בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים וּ֝רְצוֹנ֗וֹ כְּעָ֣ב מַלְקֽוֹשׁ׃ טז קְֽנֹה־חָכְמָ֗ה מַה־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃ יז מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ׃ יח לִפְנֵי־שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃ יט ט֣וֹב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־עניים [עֲנָוִ֑ים] מֵֽחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים׃ כ מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃ כא לַחֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃ כב מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃ כג לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ וְעַל־שְׂ֝פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃ כד צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם מָת֥וֹק לַ֝נֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃ כה יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃ כו נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לּ֑וֹ כִּֽי־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃ כז אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְעַל־שפתיו [שְׂ֝פָת֗וֹ] כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃ כח אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכוֹת יְשַׁלַּ֣ח מָד֑וֹן וְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃ כט אִ֣ישׁ חָ֭מָס יְפַתֶּ֣ה רֵעֵ֑הוּ וְ֝הוֹלִיכ֗וֹ בְּדֶ֣רֶךְ לֹא־טֽוֹב׃ ל עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃ לא עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃ לב ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃ לג בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגּוֹרָ֑ל וּ֝מֵיְהוָ֗ה כָּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃
- א לְאָדָםבאחריותו של האדם מַעַרְכֵי לֵבלערוך, לסדר את מחשבותיו לפני הנאום, וּמֵיְהוָהולבקש מה' שיתן לו מַעֲנֵה לָשׁוֹןתשובות לשאלות בלתי צפויות (לחץ על המילה לפירוט).
- ב כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְנקיים וטהורים מכל כוונה רעה בְּעֵינָיוכאשר הוא בוחן אותם בראיה שטחית (לחץ על המילה לפירוט), אבל אין להסתפק בראיה השטחית, כי-וְתֹכֵןשוקל ומודד בדקדקנות (לחץ על המילה לפירוט) רוּחוֹתאת המחשבות והכוונות (לחץ על המילה לפירוט) יְהוָה.
- ג גֹּלגלה, ספר בתפילה (לחץ על המילה לפירוט) אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ, וְיִכֹּנוּיהיו יציבות ומבוססות (לחץ על המילה לפירוט) מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
- ד כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּכך שתהיה תשובה ופתרון עבורו, וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָהליום שבו ה' יביא צרה שבה הרשע ייפגע (לחץ על המילה לפירוט).
- ה תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵבאדם החושב מחשבות של התנשאות וגאוה (לחץ על המילה לפירוט), יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶהבסופו של דבר יעשה גם מעשים מלוכלכים, ולא ייפטר מעונש (לחץ על המילה לפירוט).
- ו בְּחֶסֶד וֶאֱמֶתבעשיית מעשים מעבר למה שחייבים, וגם בהקפדה על החובות (לחץ על המילה לפירוט) יְכֻפַּר עָוֹן של גאוה והתנשאות (לחץ על המילה לפירוט), וּבְיִרְאַת יְהוָה - סוּר מֵרָעיינצל האדם מעשיית מעשים רעים מתוך גאוה.
- ז בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁכשה' מרוצה מאורח חייו של אדם (לחץ על המילה לפירוט), גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִםה' יגרום להם להשלים אִתּוֹ.
- ח טוֹב מְעַט בִּצְדָקָהלהיות עני ולעשות רק מעט מעשי צדק (לחץ על המילה לפירוט), מֵרֹב תְּבוּאוֹתמאשר להשיג רכוש רב שיכול לשמש למעשי צדק רבים, כאשר משיגים אותו- בְּלֹא מִשְׁפָּטבניגוד לחוק וליושר.
- ט לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹבאחריותו לתכנן היטב את מעשיו, וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹיחליט אם לעזור לו לבצע אותם (לחץ על המילה לפירוט).
- י קֶסֶםאמצעים מופלאים ומתוחכמים (לחץ על המילה לפירוט) עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְמאפשרים למלך להגיד את פסק הדין הראוי, בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו.
- יא פֶּלֶסכלי הבודק שהמאזניים מאוזנים במדוייק (לחץ על המילה לפירוט) וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּטמאזניים שמשמשים כדי לשפוט את האדם על מעשיו - בכף אחת נמצאים מעשי האדם ובכף השניה נמצא הגמול המגיע לו, עד שהכפות מתאזנות לַיהוָה, מַעֲשֵׂהוּהגמול שה' עושה עם האדם (שנמצא בכף השניה של המאזניים) משתמש ב- כָּל אַבְנֵי כִיסכל אבני המשקל שנמצאים בנרתיק, מהגדולה ביותר עד הקטנה ביותר; כלומר הגמול מחושב במדוייק עד המעשה הקטן ביותר (לחץ על המילה לפירוט).
- יב תּוֹעֲבַת מְלָכִיםרוב המלכים שונאים ומתרחקים מ- (לחץ על המילה לפירוט) - עֲשׂוֹת רֶשַׁע, כִּי בִצְדָקָהבעשיית צדק (לחץ על המילה לפירוט) יִכּוֹןיהיה יציב ומבוסס (לחץ על המילה לפירוט) כִּסֵּאשלטונם (לחץ על המילה לפירוט).
- יג רְצוֹן מְלָכִים - שִׂפְתֵי צֶדֶקאדם המדבר דברי צדק, וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב.
|
פסוקים נוספים מתייחסים לסכנה שבקרבה לשלטון - ראו ביאור:התנהגות לא זהירה עם השלטונות. פסוקים נוספים מתארים את כוחה של החכמה בהבאת שלום בין בני אדם - ראו ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות. |
- יד חֲמַת מֶלֶךְ - מסוכנת לציבור כמו מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָםהיודע להקשיב ולדבר (לחץ על המילה לפירוט) יְכַפְּרֶנָּהירגיע את חמתו של המלך ויציל את הציבור מהסכנה.
- טו בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְכשהמלך מאיר את פניו, מתייחס באהבה לאדם, הדבר מוסיף לו - חַיִּים, וּרְצוֹנוֹכשהמלך מפוייס ושבע רצון (לחץ על המילה לפירוט) - כְּעָב מַלְקוֹשׁענן המביא גשם, כלומר מביא שפע וברכה לציבור.
לקנות הרגלים של חכמה, יושר וענוה
- טז קְנֹהלקנות, ללמוד חָכְמָה - מַה טּוֹב מֵחָרוּץעדיף מלקנות זהב (לחץ על המילה לפירוט), וּקְנוֹת בִּינָה - נִבְחָרעדיף מִכָּסֶף.
- יז מְסִלַּת יְשָׁרִיםקביעת הרגלי התנהגות שאין בהם פיתויים ומכשולים מסייעת ל- (לחץ על המילה לפירוט) סוּר מֵרָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹהרוצה לשמור על עצמו שלא יחטא - נֹצֵרשומר היטב על- (לחץ על המילה לפירוט) דַּרְכּוהרגליו, שלא יהיו בהם פיתויים (לחץ על המילה לפירוט).
- יח לִפְנֵי שֶׁבֶראסון - גָּאוֹןהאדם מתנהג בגאוה (לחץ על המילה לפירוט), וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן - גֹּבַהּ רוּחַמחשבה של התנשאות.
- יט טוֹב שְׁפַל רוּחַלהיות עניו ולא מתנשא, ולהיות אֶתעם (עניים) עֲנָוִים, מֵחַלֵּק שָׁלָלמאשר לקבל רכוש רב ולהיות אֶתעם גֵּאִים.
- כ מַשְׂכִּילחושב איך להצליח (לחץ על המילה לפירוט) עַל דָּבָר - יִמְצָא טוֹב, וּבוֹטֵחַ בַּיהוָההמאמין שבסופו של דבר ה' יקבע אם יצליח או לא (לחץ על המילה לפירוט) אַשְׁרָיו.
- כא לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵאיוזמן לפגישה (לחץ על המילה לפירוט) נָבוֹן, וּמֶתֶק שְׂפָתַיִםהדו-שיח הנעים שיהיה ביניהם יֹסִיף לֶקַחמסקנות חדשות שכל אחד מהם יוכל לקחת עמו.
- כב מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶלמחשבה איך להצליח (לחץ על המילה לפירוט) בְּעָלָיו, וּמוּסַרמסקנות מתוך כשלונות, שמסיקים - אֱוִלִיםאנשים שטחיים (לחץ על המילה לפירוט) - אִוֶּלֶתהן שטחיות ולא יעזרו להם להצליח בעתיד (לחץ על המילה לפירוט).
- כג לֵב חָכָםמחשבותיו של אדם היודע לדבר ולהקשיב (לחץ על המילה לפירוט) יַשְׂכִּילייתן כישרון והצלחה ל- פִּיהוּדיבורו של החכם, וְעַל שְׂפָתָיועל כל דיבור שהוא אומר - יֹסִיף לֶקַחמסקנה מעשית שהשומעים יוכלו לקחת עמם.
|
פסוקים נוספים בספר משלי משתמשים בדבש כמשל חיובי או שלילי; ראו ביאור:דבש בספר משלי. פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על דברים המשפיעים באופן חיובי ושלילי על בריאות הגוף; ראו ביאור:עצמות בספר משלי. |
- כד צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַםדברי ידידות ואהבה הנאמרים בקול נעים ובחכמה (לחץ על המילה לפירוט), מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶםלגוף וליחסים במשפחה.
לחשוב על העתיד גם כשמחפשים מקום עבודה
- כה יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁרחלקה וללא מכשולים (לחץ על המילה לפירוט) לִפְנֵי אִישׁכאשר האדם נמצא בתחילת הדרך והיא פרושה לפניו (לחץ על המילה לפירוט), וְאַחֲרִיתָהּאך בסוף הדרך ישנה התפצלות לכמה דרכים, וכולן - דַּרְכֵי מָוֶת.
- כו נֶפֶשׁצרכיו החומריים של- (לחץ על המילה לפירוט) עָמֵלאדם העובד קשה עָמְלָה לּוֹגורמים לו לעבוד קשה יותר ממה שהוא צריך (לחץ על המילה לפירוט), כִּי אָכַףלחץ ודחק עָלָיו פִּיהוּהרעב לאוכל (לחץ על המילה לפירוט).
- כז אִישׁ בְּלִיַּעַלשרצונו רק להזיק (לחץ על המילה לפירוט) כֹּרֶהמכין בסתר רָעָה, וְעַל (שפתיו) שְׂפָתוֹדיבורו הגלוי כְּאֵשׁ צָרָבֶתלוהטת ושורפת, כלומר הוא מדבר דברים חמים וידידותיים באופן מוגזם..
- כח אִישׁ תַּהְפֻּכוֹתמזגזג, אומר דבר והיפוכו (לחץ על המילה לפירוט) יְשַׁלַּחיצית מָדוֹןמריבה בין השומעים, וְנִרְגָּןהחושב שהזולת שונא אותו (לחץ על המילה לפירוט) מַפְרִיד אַלּוּףגורם לכך שהמריבה תבער לאורך זמן עד שתפריד בין ידידים טובים ואהובים (לחץ על המילה לפירוט).
- כט אִישׁ חָמָסמקולקל ומושחת (לחץ על המילה לפירוט) יְפַתֶּה רֵעֵהוּ, וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב.
- ל עֹצֶהעוצם את עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹתלדמיין שהוא עושה רע, ההיפך ממה שהוא עושה בדרך-כלל (לחץ על המילה לפירוט) - קֹרֵץ שְׂפָתָיומצמיד את שפתיו כרמיזה (לחץ על המילה לפירוט) כִּלָּה רָעָההחליט לעשות מעשה רע בפועל (לחץ על המילה לפירוט).
- לא עֲטֶרֶתכבוד הנובע מריבוי צאצאים המקיפים את האדם כמו כתר (לחץ על המילה לפירוט) תִּפְאֶרֶתכבוד הנובע מההורים ומכוח נעורים שֵׂיבָהכבוד הנובע מזקנה - בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵאאפשר להשיג רק בדרך צודקת, דרך שאפשר להנחיל מדור לדור (לחץ על המילה לפירוט).
- לב טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִםהמצליח להתגבר על הכעס מִגִּבּוֹרמהמצליח להתגבר על אויב חיצוני (לחץ על המילה לפירוט), וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹהמצליח לשלוט במחשבות מִלֹּכֵד עִירמהמצליח לשלוט בתושבי עיר שלמה.
- לג בַּחֵיקבמקום נסתר, קרוב לגוף האדם יוּטַל אֶת הַגּוֹרָלחפץ המשמש לביצוע הגרלה, כגון קוביה, וּמֵיְהוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹאך כשה' רוצה לעשות משפט, הוא מתערב בתוצאות (לחץ על המילה לפירוט).


