משלי יא
תנ"ך > משלי > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו ב בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה ג תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם [ישדם] ד לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות ה צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע ו צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו ז במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה ח צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו ט בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו י בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה יא בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס יב בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש יג הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר יד באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ טו רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח טז אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר יז גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי יח רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת יט כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו כ תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך כא יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט כב נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם כג תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה כד יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור כה נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא כו מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר כז שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו כח בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו כט עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב ל פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם לא הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא
א מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ. ב בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה. ג תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם [יְשָׁדֵּם]. ד לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. ה צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע. ו צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ. ז בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה. ח צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו. ט בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ. י בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. יא בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס. יב בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. יג הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. יד בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. טו רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ. טז אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר. יז גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי. יח רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת. יט כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ. כ תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ. כא יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט. כב נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם. כג תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה. כד יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר. כה נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא. כו מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר. כז שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ. כח בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ. כט עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב. ל פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם. לא הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא.
א מֹאזְנֵ֣י מִ֭רְמָה תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶ֖בֶן שְׁלֵמָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃ ב בָּֽא־זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן וְֽאֶת־צְנוּעִ֥ים חָכְמָֽה׃ ג תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם וְסֶ֖לֶף בּוֹגְדִ֣ים ושדם [יְשָׁדֵּֽם]׃ ד לֹא־יוֹעִ֣יל ה֭וֹן בְּי֣וֹם עֶבְרָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃ ה צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכּ֑וֹ וּ֝בְרִשְׁעָת֗וֹ יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃ ו צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃ ז בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה׃ ח צַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ וַיָּבֹ֖א רָשָׁ֣ע תַּחְתָּֽיו׃ ט בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃ י בְּט֣וּב צַ֭דִּיקִים תַּעֲלֹ֣ץ קִרְיָ֑ה וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃ יא בְּבִרְכַּ֣ת יְ֭שָׁרִים תָּר֣וּם קָ֑רֶת וּבְפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תֵּהָרֵֽס׃ יב בָּז־לְרֵעֵ֥הוּ חֲסַר־לֵ֑ב וְאִ֖ישׁ תְּבוּנ֣וֹת יַחֲרִֽישׁ׃ יג הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ר֝֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃ יד בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפָּל־עָ֑ם וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃ טו רַע־יֵ֭רוֹעַ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וְשֹׂנֵ֖א תֹקְעִ֣ים בּוֹטֵֽחַ׃ טז אֵֽשֶׁת־חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃ יז גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃ יח רָשָׁ֗ע עֹשֶׂ֥ה פְעֻלַּת־שָׁ֑קֶר וְזֹרֵ֥עַ צְ֝דָקָ֗ה שֶׂ֣כֶר אֱמֶֽת׃ יט כֵּן־צְדָקָ֥ה לְחַיִּ֑ים וּמְרַדֵּ֖ף רָעָ֣ה לְמוֹתֽוֹ׃ כ תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה עִקְּשֵׁי־לֵ֑ב וּ֝רְצוֹנ֗וֹ תְּמִ֣ימֵי דָֽרֶךְ׃ כא יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶ֖רַע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃ כב נֶ֣זֶם זָ֭הָב בְּאַ֣ף חֲזִ֑יר אִשָּׁ֥ה יָ֝פָ֗ה וְסָ֣רַת טָֽעַם׃ כג תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־ט֑וֹב תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃ כד יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד וְחוֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ כה נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ה֥וּא יוֹרֶֽא׃ כו מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְא֑וֹם וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃ כז שֹׁ֣חֵֽר ט֭וֹב יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבוֹאֶֽנּוּ׃ כח בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭עָשְׁרוֹ ה֣וּא יִפֹּ֑ל וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃ כט עוֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ר֑וּחַ וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַחֲכַם־לֵֽב׃ ל פְּֽרִי־צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׂ֣וֹת חָכָֽם׃ לא הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם אַ֝֗ף כִּֽי־רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃
|
הניגוד בין "תועבת ה'" לבין "רצון ה'" מלמד שצריך לשאוף לקצה החיובי ולא להסתפק בבינוניות. ראו תועבת ה' ורצון ה' |
- א מֹאזְנֵי מִרְמָהלא מאופסים - תּוֹעֲבַת יְהוָה, וְאֶבֶןמשקולת למאזניים שְׁלֵמָהמדוייקת במשקלה - רְצוֹנוֹכמו שכתוב בתורה (לחץ על המילה לפירוט).
- ב בָּא זָדוֹןבטחון עצמי מופרז (לחץ על המילה לפירוט) וַיָּבֹא קָלוֹןבזיון לעצמו ולאחרים, וְאֶת צְנוּעִים - חָכְמָהלימוד מאחרים (לחץ על המילה לפירוט).
|
התואר "ישר" הוא היפוכו של התואר "בוגד". ראו ישרים - בוגדים |
- ג תֻּמַּתשלמות המידות והאישיות (לחץ על המילה לפירוט) יְשָׁרִים תַּנְחֵםעוזרת להם לבחור את דרך ההתנהגות הנכונה, וְסֶלֶףעיוות וקלקול המידות (לחץ על המילה לפירוט) בּוֹגְדִים (ושדם) יְשָׁדֵּםיביא עליהם שוד ושבר.
- ד לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָהכשה' כועס על האדם ומביא עליו צרות, וּצְדָקָהרכוש שהושג תוך הקפדה מיוחדת על עשיית צדק (לחץ על המילה לפירוט) תַּצִּיל מִמָּוֶת.
- ה צִדְקַת תָּמִיםאדם שלם במידותיו ואישיותו (לחץ על המילה לפירוט) תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע.
- ו צִדְקַת יְשָׁרִיםאנשים שאינם מכשילים את הזולת (לחץ על המילה לפירוט) תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּתצרה ואסון (לחץ על המילה לפירוט) בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.
- ז בְּמוֹת אָדָם רָשָׁעכאשר מת אדם שהוא עדיין רשע, ולא חזר למוטב (לחץ על המילה לפירוט) תֹּאבַד תִּקְוָהאובדת התקוה שיתקן את ההרס שגרם לאנושות, וְתוֹחֶלֶת אוֹנִיםהתקוה לנצל את כוחותיו הייחודיים של הרשע למטרות חיוביות אָבָדָה.
- ח צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו...ולכן יש להשקיע בעיקר בעזרה לצדיקים - הרשעים כבר יאבדו מעצמם (לחץ על המילה לפירוט).
- ט בְּפֶה חָנֵףמתחנף, מרבה בשבחים מוגזמים (לחץ על המילה לפירוט) יַשְׁחִת רֵעֵהוּהחנפן לוכד את הזולת וגורם לו נזק (לחץ על המילה לפירוט), וּבְדַעַתבהיכרות קרובה עם עצמם ועם תכונותיהם האמיתיות (לחץ על המילה לפירוט) צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּאינם מאמינים לשבחיו המוגזמים של החנפן ונחלצים מהמלכודת.
|
ישנם פסוקים רבים המביעים דעות שונות, לכאורה, בשאלת היחס הראוי למותם של רשעים. ראו שמחה לאיד - סיכום הדעות |
- י בְּטוּב צַדִּיקִיםכשטוב לצדיקים - תַּעֲלֹץ קִרְיָהאנשי עירם שמחים, כי הצדיקים מנצלים את מצבם הטוב על-מנת להיטיב לזולתם, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים - רִנָּהאנשי עירם חוגגים, כי מעשי הפשע פוסקים (לחץ על המילה לפירוט).
- יא בְּבִרְכַּת יְשָׁרִיםכשאנשי העיר ישרים ומברכים זה את זה (לחץ על המילה לפירוט) - תָּרוּם קָרֶתקריה, עיר, וּבְפִי רְשָׁעִיםכשאנשי העיר רשעים, מקללים ומדברים דברי שנאה ושקר - תֵּהָרֵס.
|
הפסוק שלנו מיועד ל"קרבן" של הביזיון; ישנו פסוק מקביל המיועד ל"תוקף". ראו בז לרעהו |
- יב בָּז לְרֵעֵהוּ - חֲסַר לֵבמראה בכך שאינו מסוגל לחשוב בהגיון (לחץ על המילה לפירוט), וְאִישׁ תְּבוּנוֹת - יַחֲרִישׁאינו מגיב כשמבזים אותו (לחץ על המילה לפירוט).
- יג הוֹלֵךְ רָכִילאדם הנוהג "לסחור" בשמועות (לחץ על המילה לפירוט) מְגַלֶּה סּוֹדסופו שיגלה דברים הנאמרים לו בסתר (לחץ על המילה לפירוט), וְנֶאֱמַן רוּחַואדם יציב ועקבי במחשבותיו (לחץ על המילה לפירוט) מְכַסֶּה דָבָראפשר לסמוך עליו שיסתיר גם דברים שנאמרו לו בגלוי.
- יד בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹתאסטרטגיה המתייחסת לכל המצבים האפשריים (לחץ על המילה לפירוט) יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה - בְּרֹב יוֹעֵץבהתייעצות של חכמים רבים שכל אחד מתייחס למצב אחר (לחץ על המילה לפירוט).
- טו רַע יֵרוֹעַרע ורעוע יהיה מצבו הכלכלי של- כִּי עָרַב זָרמי שחתם על ערבות לאדם זר (לחץ על המילה לפירוט), וְשֹׂנֵא תֹקְעִיםתקיעת כף לקבלת ערבות (לחץ על המילה לפירוט) - בּוֹטֵחַשלו ורגוע, ללא חשש מהפסד כספי פתאומי (לחץ על המילה לפירוט).
- טז אֵשֶׁת חֵןגם אישה נאה ועדינה (לחץ על המילה לפירוט) תִּתְמֹךְ כָּבוֹדיכולה לסייע לעצמה לשמור על כבודה, וְעָרִיצִיםאולם, דרושים אנשים גיבורים וחזקים יִתְמְכוּ עֹשֶׁרכדי לסייע לשמור על עושר ורכוש.
- יז גֹּמֵל נַפְשׁוֹהנותן לעצמו את צרכיו החומריים, או: זוהי עזרה עצמית כאשר... (לחץ על המילה לפירוט) אִישׁ חָסֶדגם הוא נחשב לאיש חסד, או: מי שעושה חסד, הוא בעצם עוזר לעצמו (לחץ על המילה לפירוט), וְעֹכֵרמקלקל ומשחית (לחץ על המילה לפירוט) שְׁאֵרוֹאת בשרו וגופו אַכְזָרִיגם הוא נחשב לאכזר, כי גם הגוף ראוי ליחס הוגן, או: ומי שמתנהג באכזריות, למעשה מזיק לעצמו.
- יח רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶרממציא משרות לא נחוצות ומשלם שכר לאנשים לא ראויים (לחץ על המילה לפירוט), וְזֹרֵעַ צְדָקָה - שֶׂכֶר אֱמֶתשוכר רק אנשים ראויים למשרות נחוצות.
- יט כֵּן צְדָקָהאדם המהווה כַן ובסיס למעשי צדקה (לחץ על המילה לפירוט) לְחַיִּים, וּמְרַדֵּף רָעָהאדם המשתדל להתחבר עם אנשים רעים לְמוֹתוֹ.
- כ תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵבעקומים ורעים בפנימיותם (לחץ על המילה לפירוט), וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְמושלמים וטובים גם במעשיהם (לחץ על המילה לפירוט).
- כא יָד לְיָדבסופו של דבר (לחץ על המילה לפירוט) לֹא יִנָּקֶהייפטר מעונש (לחץ על המילה לפירוט) רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט.
- כב נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִירכמו תכשיט חיצוני, שאינו יכול לייפות גוף מכוער, ויש מפרשים: התכשיט היקר מאבד את היופי שלו ואף מזיק לחזיר הנובר באפו (לחץ על המילה לפירוט), אִשָּׁה יָפָהכך יופי חיצוני, אינו יכול לייפות פנימיות מכוערת, או: כך ההתנהגות המכוערת, או הטפשות, מקלקלים את הרושם של המראה - וְסָרַתחסירה או כזו המסירה מעצמה טָעַםפנימיות, מידות טובות או: שכל וחכמה (לחץ על המילה לפירוט).
- כג תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹבשיהיה רק טוב לכולם (לחץ על המילה לפירוט), תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָהשיהיה כעס, צרה ואסון בעולם.
|
פסוקים בנושאים דומים. ראו קשר בין גוף לרוח בספר משלי |
- כד יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹדיש מקרים שבהם אדם נוהג בפזרנות מוגזמת ומרוויח (הגאון מווילנה), וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁראך כשאדם נוהג בקמצנות מוגזמת, ואינו נותן כשראוי לתת (לחץ על המילה לפירוט) - אַךְ לְמַחְסוֹרהוא יכול רק להפסיד (לחץ על המילה לפירוט).
- כה נֶפֶשׁ בְּרָכָההמברך את הזולת ברוחניות תְדֻשָּׁןיזכה לשפע בגשמיות (לחץ על המילה לפירוט), וּמַרְוֶהוהמרווה את צמאונו של הזולת בגשמיות גַּם הוּא יוֹרֶאיוכל להורות, ללמד חכמה ברוחניות.
|
פסוקים בנושאים דומים. ראו אחריות המנהיגים כלפי העם |
- כו מֹנֵעַ בָּרמנהיג הגורם במעשיו לכך שלציבור יחסר אוכל (לחץ על המילה לפירוט) יִקְּבֻהוּיקללו אותו לְאוֹםכל העם, הציבור, וּבְרָכָההציבור יברך את- לְרֹאש מַשְׁבִּירהמנהיג הדואג לכך שלציבור יהיה אוכל.
- כז שֹׁחֵר טוֹבהמשתדל לעשות טוב לעולם (לחץ על המילה לפירוט) יְבַקֵּשׁ רָצוֹןלמעשה פועל בכך גם למען הרצונות האישיים שלו, או:יחפש או ישיג את הטוב והרצוי (לחץ על המילה לפירוט), וְדֹרֵשׁ רָעָהוהמשתדל לעשות רע לעולם (לחץ על המילה לפירוט) תְבוֹאֶנּוּהרע יגיע בסופו של דבר גם אליו, כי העולם הוא גם שלו (לחץ על המילה לפירוט).
- כח בּוֹטֵחַסומך ונשען, כמו על גזע עץ (לחץ על המילה לפירוט) בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּלכשרכושו ייפול, גם הוא ייפול יחד עמו (לחץ על המילה לפירוט), וְכֶעָלֶההמתייחסים לעשרם כאל עלה נידף, ויודעים שאי אפשר להישען עליו(הגאון מווילנה) צַדִּיקִים יִפְרָחוּ.
- כט עוֹכֵרמקלקל ומשחית (לחץ על המילה לפירוט) בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַאויר, כלומר לא יישאר לו כלום (לחץ על המילה לפירוט), וְעֶבֶד אֱוִילולכן, המנהל את משק ביתו בשטחיות (לחץ על המילה לפירוט) לַחֲכַם לֵבסופו שיצטרך לעבוד בשביל מי שניהל את משק ביתו בחכמה (לחץ על המילה לפירוט).
- ל פְּרִי צַדִּיקהתוצאה של הימצאות בקרבת הצדיק (לחץ על המילה לפירוט) עֵץ חַיִּיםהצלה ממוות גשמי או רוחני (לחץ על המילה לפירוט), וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָםולכן החכם לוקח את תלמידיו ומביא אותם אל הצדיק (לחץ על המילה לפירוט).
- לא הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץבעולם הזה, בעודו בחיים יְשֻׁלָּםנענש על חטאיו, אַף כִּיקל וחומר (לחץ על המילה לפירוט) רָשָׁע וְחוֹטֵאשגם הרשע יענש על חטאיו, בחייו או לאחר מותו (ראו במפרשים).
