ביאור:בבלי כתובות דף כט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת כתובות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב | הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
קנסות באשה
(דברים כב כח): "כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ: וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו":
(שמות כב טו): "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה:אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת:"
(דברים כב יג): "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ: וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים: וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה: וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ: וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר: וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ: וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו:" (דברים כב כ): "וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ: וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:" |
משנה:
אלו נערות [1] שיש להן קנס [2]: הבא על הממזרת [3] ועל הנתינה [4] ועל הכותית [5]; הבא על הגיורת ועל השבויה [6] ועל השפחה, שנתגיירו ושנפדו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד;
הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אמו, ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו [7], ועל אשת אחי אביו, [8] ועל הנדה - יש להם קנס; אף על פי שהן בהכרת - אין בהן מיתת בית דין [9].
גמרא:
הני נערות פסולות אית להו קנס - כשירות לא?
הכי קאמר: 'אלו נערות פסולות שיש להם קנס: הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית'.
'נערה' – אין, קטנה – לא! מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא [10], דתניא: קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות יש לה מכר [11] ואין לה קנס [12]; ומשתביא שתי שערות ועד שתיבגר יש לה קנס ואין לה מכר [13] - דברי רבי מאיר, שהיה רבי מאיר אומר: כל מקום שיש מכר - אין קנס, וכל מקום שיש קנס - אין מכר; וחכמים אומרים: קטנה מבת שלש שנים ויום אחד [14] ועד שתיבגר - יש לה קנס.
קנס - אִין, מכר לא [15]?
אימא
'אף קנס במקום מכר' [16].
והני [הפסולות] בני קנסא נינהו? ואמאי [17]? [18] איקרי כאן [ספרי דברים פיסקא רלז] ’[דברים כב,כט: ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנער חמשים כסף] ולו תהיה לאשה [תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו] - אשה הראויה לו [ואלה אינן ראויות]?
אמר ריש לקיש: (דברים כב) נערה נערה הנערה [19] - חד לגופיה [20] וחד לאתויי חייבי לאוין [שאם לא נכתב הייתי חושב שאין מחייבים קנס על אונס חייבי לאוין], וחד לאתויי חייבי כריתות [שאם לא נכתב הייתי חושב שאין מחייבים קנס על אונס חייבי כרת].
רב פפא אמר (שמות כב) בתולה בתולות הבתולות [21] - חד לגופיה וחד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות.
ורב פפא – מאי טעמא לא אמר כריש לקיש?
ההוא [22] - מיבעי ליה לכדאביי, דאמר אביי: בא עליה ומתה [23] פטור, שנאמר: (דברים כב כט) ונתן [האיש השוכב עמה] לאבי הנערה [חמשים כסף ולו תהיה לאשה אשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו]- 'לאבי נערה' - ולא לאבי מתה [24].
וריש לקיש – מאי טעמא לא אמר כרב פפא?
ההוא [25] מיבעי ליה לגזירה שוה [26], דתניא: (שמות כב טז: אם מאן ימאן אביה לתתה לו) כסף ישקול כמוהר הבתולות [27] - שיהא זה [28] כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות [29] כזה.'
וריש לקיש נמי מיבעי ליה לכדאביי, ורב פפא נמי מיבעי ליה לגזירה שוה?
אלא שיתא קראי כתיבי: 'נערה' 'נערה' 'הנערה' 'בתולה' 'בתולות' 'הבתולות': תרי לגופייהו, חד לכדאביי, וחד לגזירה שוה [30]; אייתרו ליה תרי: חד לאתויי חייבי לאוין וחד לאתויי חייבי כריתות, ולאפוקי [31] מהאי תנא, דתניא:
'ולו תהיה לאשה' - שמעון התימני אומר אשה שיש בה הויה [32];
רבי שמעון בן מנסיא אומר: אשה הראויה לקיימה [33];
מאי בינייהו?
אמר רבי זירא: ממזרת ונתינה איכא בינייהו: למאן דאמר 'יש בה הויה' - הא נמי יש בה הויה [34]; למאן דאמר 'ראויה לקיימה' - הא אינה ראויה לקיימה.
ולרבי עקיבא, דאמר [35] 'אין קידושין תופסין בחייבי לאוין' - מאי בינייהו [36]?
איכא בינייהו אלמנה לכהן גדול [37], כרבי סימאי [38], דתניא: 'רבי סימאי אומר: מן הכל [39] עושה רבי עקיבא ממזרין חוץ מאלמנה לכהן גדול, שהרי אמרה תורה (ויקרא כא יד: אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה) לא יקח [כי אם בתולה מעמיו יקח אשה] [40] ולא יחלל [זרעו בעמיו כי אני ה' מקדשו] - חילולין הוא עושה ואין עושה ממזרין [41]'.
ולרבי ישבב, דאמר: 'בואו וְנִצְוַח על עקיבא בן יוסף [42] שהיה אומר 'כל שאין לו ביאה בישראל [43] הולד ממזר [44]' - מאי בינייהו?
איכא בינייהו
הערות
[עריכה]- ^ דוקא נערה משהביאה שתי שערות עד שתבגר, והם ששה חדשים שבין נערות לבגרות; אבל קטנה ובוגרת - אין להם קנס
- ^ אם אנסה אדם - נותן לאביה חמשים כסף, כדכתיב (דברים כב כט) ונתן האיש השוכב [עמה, לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה, לא יוכל שלחה כל ימיו]
- ^ בגמרא פריך: אבל כשירות לא? ומשני: פסולות איצטריכא ליה לאשמועינן
- ^ מן הגבעונים, והיא אסורה לקהל, דדוד גזר עליהם, כדאמרינן ביבמות (עח,ב); ועל שם 'ויתנם יהושע... חוטבי עצים ושואבי מים וגו' (יהושע ט כז) קרי להו 'נתינים'
- ^ קסבר גירי אריות הן וישנן בלאו 'לא תתחתן בם (דברים ז ג)
- ^ ישראלית שנפדית פחותה מבת שלש שנים דבחזקת בתולה היא: שאפילו נבעלה בשביה - בתוליה חוזרים
- ^ שנתקדשה לו לאחיו וגירשה, שאין בה מיתה אלא כרת
- ^ שנתקדשה לו וגירשה
- ^ וכרת לא פטר ליה מן התשלומין
- ^ כדמייתי ברייתא לקמיה
- ^ יש לאביה בה זכייה למכרה לשפחות
- ^ שהבא עליה אינו חייב קנס
- ^ כדתניא (ערכין כט ב): יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה? אמרת קל וחומר: מכורה כבר יוצאה, עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר!
- ^ שהיא ראויה לביאה
- ^ בתמיה
- ^ ומשום קנס נקט 'בת שלש', אבל למכר - מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות
- ^ יש להן קנס לנערות פסולות
- ^ אמתניתין מקשי:
- ^ באונס כתיב (דברים כב כח) כי ימצא איש נערה בתולה [אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו] וכתיב בתריה [פסוק כט] ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה [חמשים כסף ולו תהיה לאשה אשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו] ודרשינן נערה יתירה וה"א יתירה ד'הנערה' דמצי למיכתב 'ונתן לאביה'
- ^ לִכְשֵרָה
- ^ במפתה כתיב (שמות כב טו) וכי יפתה איש בתולה [אשר לא ארשה ושכב עמה - מהר ימהרנה לו לאשה] וקרא אחרינא בתריה [פסוק טז] [אם מאן ימאן אביה לתתה לו]כסף ישקול כמוהר הבתולות; ומצי למיכתב 'כמוהר בתולות' הא תלת דדרשינן: ה' יתירה ו'בתולות' דמצי למיכתב 'כַמוהר' ולשתוק
- ^ ההוא 'הנערה' [אות] הא, דלא כתיב 'ונתן לאביה'
- ^ שאם לא הספיק האב להעמידו בדין עד שמתה
- ^ 'לאבי הנערה' משמע שהיא קיימת
- ^ 'בתולה' דכתיב גבי מפתה
- ^ 'בתולה' 'בתולה' מה כסף האמור באונס = חמשים, אף מפתה חמשים ומה מפתה שקלים דכתיב ביה 'ישקול' - אף חמשים של אונס שקלים קאמר
- ^ חמשים כסף המפורשים במאנס את הבתולה
- ^ חמשים
- ^ יהיו שקלים
- ^ ותהי מופנה מצד אחד ולמידים הימנה
- ^ מתניתין, דקתני 'יש קנס' לממזרת ולאחותו - לאפוקי
- ^ שקדושין תופסין לו בה, פרט לאחותו, ולכל חייבי כריתות, דילפינן בקדושין שאין קדושין תופסין בהן בפרק שלישי (סז,ב), ומשמע ליה 'תהיה' - לשון הוית קדושין
- ^ ורבי שמעון בן מנסיא משמע ליה 'תהיה' - לשון קיום
- ^ דקדושין תופסין בחייבי לאוין והתם יליף לה
- ^ ביבמות ב'החולץ' (מד,ב) בברייתא המחזיר גרושתו: רבי עקיבא אומר: אין לו בה קדושין:
- '^ משום רבי שמעון בן מנסיא קא פריך לה, דאילו שמעון התימני שמעינן ליה ביבמות (מט,א) דפליג עליה דרבי עקיבא, בהא דתנן [יבמות פ"ד מ"יג] איזהו ממזר - כל שאר בשר שהוא בלא יבא - דברי רבי עקיבא; שמעון התימני אומר 'כל שחייבין עליו כרת בידי שמים; אלא לרבי שמעון בן מנסיא קא בעינן לה: אי סבירא ליה כרבי עקיבא - מאי איכא בין משמעותא ד'תהיה' לשון קיום למשמעות דשמעון התימני? אי נמי משמע ליה לרבי שמעון בן מנסיא לשון הויה - אימעיטא לה ממזר, ומה בין 'ראויה לקיימה' ל'יש בה הויה'
- ^ דמודה בה רבי עקיבא שקדושין תופסין לו בה ואף על פי שהיא בלאו
- ^ והוא הדין גרושה להדיוט
- ^ כל הנולדים מחייבי לאוין
- ^ וסמיך ליה (ויקרא כא טו)
- ^ מדין כהונה הוא מחללו ולא שם ממזרים עליהם
- ^ שמרבה ממזרים בישראל חנם
- ^ הבא על אשה שאין לו בה היתר ביאה
- ^ אפילו אלמנה לכהן גדול נמי