ביאור:בבלי ברכות דף ב
מתוך ויקיטקסט
זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד
פרק ראשון – מאימתי קורין את שמע
עמוד א (דלג לעמוד ב)
משנה: (ראה כאן את המשנה עם ניקוד ופרשנים)
|
אודות הגמרא המבוארת
באדיבות האתר "גמרא נוחה"
|
מאימתי קוריןמאיזו שעה מותר לקרוא את שמעקריאת שמע, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים ו ד) בערביןבכל ערב כדי לקיים 'ושננתם... ובשכבך...' כפי שמפורט בגמרא?
משעה שהכהנים [1] נכנסיםמותר להם לאכול תרומה (במקרה שנטמאו וטבלו לטהרתם - ראה ויקרא כב, ו) לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונהשליש הלילה הראשון [2] – דברי רבי אליעזר;
וחכמים אומרים עד חצות;
רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר [3].
- מעשה ובאו בניושל רבן גמליאל, אחרי חצות הלילה מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע!
-
- אמר להםאמנם חכמים חלקו עלי ואמרו שצריך לקרא לפני חצות הלילה (ויחיד ורבים שחלקו, הלכה כרבים), ובכל זאת: אם לא עלה עמוד השחר – חייבין אתם לקרות. ולא זורק לגבי קריאת שמע בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות – מצותן עד שיעלה עמוד השחר:
-
- הקטרשריפה על המזבח (ויקרא א, ט) חלביםשל הַחֵלֶב ואבריםושל האיברים המנותחים של הקורבן [4] – מצותן עד שיעלה עמוד השחר [5],
-
-
- אם כן למה אמרו חכמים ‘עד חצות’ [8]?
-
-
-
-
- כדי להרחיק אדם מן העבירה. [9]
-
-
גמרא:
| צילום העמוד הראשון בגמרא במהדורת וילנא הנפוצה |
תנאהתנא שאמר את המשנה היכאהיכן קאיעמד, על איזה עניין דרש באותו זמן [10] דקתנישכתב ‘מאימתי‘?
ותוועוד, שאלה נוספת: מאי שנאמדוע שינה מהמקובל דתני ‘בערבית’ ברישאבראשונה? לתני דשחריתקריאת שמע של שחרית ברישא?
- תנא אקראעל המקרא, על הפסוק קאי [11], דכתיב [12]"בְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימתמתי הוא? – משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן;
- ואיואם בעיתתרצה אימאאמור (תשובה נוספת) [13] יליףלמד מברייתו של עולם, דכתיב [14] "וַיְהִי עֶרֶבקודם מוזכר הערב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד";
-
- אי הכיאם כך סיפאבסוף המשנה (המשנה הבאה, ראה דף יא ע"א) דקתנישכתוב בה ‘בשחר מברך שתיםשתי ברכות לפניהלפני קריאת שמע ואחת לאחריה, ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה‘ – לתני דערבית ברישא?
-
-
- תנא פתח בערבית והדר תניואחר כך למד בשחרית [15]; עד דקאישעמד בנושא של בשחרית פריש מיליהסביר את דברי דשחרית, והדרואח"כ פריש מילי דערבית.
-
אמר מראמר האדון, ציטוט מתוך מקור תנאי: משנה או בריתא: ‘משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן‘; מכדיוהרי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים? לתני ‘משעת צאת הכוכבים’ [16]?
- מלתא אגב אורחיהדבר בדרך אגב הוא קמשמע לןבא ללמד אותנו: כהנים אימת קא אכלי בתרומה? – משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לןדבר זה היה כבר ידוע, והחידוש שבא להשמיע לנו הוא: דכפרההקרבת הקורבן לא מעכבאלא מעכבת, לא מונעת מהכהן לאכול תרומה, כדתניאכפי ששנויה הבריתא (על ציטוט מהמשנה אומרים "כדתנן" - כלומר כמו ששינו, למדנו כולנו. לבריתא יש מעמד משני, ולכן אומרים "שנויה", ידועה לאנשים מעטים ולא לכולם [17]: ‘ "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר"[18] ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה, ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.’
-
- וממאי דהאישהפסוק "ובא השמש וטהר" מתפרש: ‘ובא השמש’ = ביאתשקיעת השמש, והאי ‘וטהר’ = טהר יומאהסתיים היום?
עמוד ב
במערבאבמערב (יחסית לבבל), בארץ ישראל, האאת אימרתו דרבה בר רב שילא לא שמיע להו, ובעו לה מיבעיאוהדבר הוצג להם כשאלה:
האי ‘ובא השמש’ ביאת שמשו הוא, ומאי ‘וטהר’ טהר יומא? או דילמא ביאת אורו הוא, ומאי ‘וטהר’ – טהר גברא?
- והדר פשטו לה מברייתא, מדקתני בברייתא [23] ‘[24] סימן לדבר [25] צאת הכוכבים‘ – שמע מינה [26] ביאתשקיעת שמשו הוא, ומאי ‘וטהר’ = טהר יומא.
אמר מר: ‘משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן‘ – ורמינהווהשליכו כנגד משנתנו מקור אחר הסותר את הדברים: ‘מאימתי קורין את שמע בערבין? – משהעני נכנס לאכול פתו במלח [27], עד שעה שעומד ליפטר מתוךלסיים את סעודתו‘? סיפאסוף הדברים האלו (שמותר לקרא עד השעה בה העניים מסיימים את ארוחתם) ודאי פליגא אמתניתיןחולקת על משנתנו [28], רישא מי לימאהאם נאמר שהיא גם פליגי אמתניתין?
- לא, עני וכהן [29] – חד שיעוראאותו זמן (העניים נכנסים לאכול באותו זמן שלכהנים מותר לאכול בתרומה, זמן צאת הכוכבים) הוא [30].
-
- ורמינהו: ‘מאימתי מתחילין לקרות קרית שמע בערבית? – משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות [31] – דברי רבי מאיר;
- וחכמים אומרים: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים; ואף על פי שאין ראיה לדברשסופו של יום הוא בצאת הכוכבים [32] – זכר לדבר [33]: שנאמר [34] "וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים" ואומר [35]"וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה";
- מאי ‘ואומר‘(בהערת אגב מובאת כאן שאלה לגבי התוכן של בריתא זו, ובמהשך תוצג השאלה העולת ממנה על הקביעה ש"עני וכהן חד שיעורא") מאי "ואומר", למה היה צריך להביא גם את הפסוק השני??
- וכי תימאהפסוק השני הובא כדי שאם תאמר מכי ערבא שמשא ליליא הוא, ואינהווהם (אנשי ירושלים שעבדו ביום ובלילה נכנסו לירושלים לישון ולשמור) דמחשכיהיו נשארים לעבוד גם בשעות החשיכה (עד צאת הכוכבים, למרות שאחרי השקיעה זה כבר נחשב לילה) [36] ומקדמיוגם בבוקר, הם היו מקדימים לעבוד כבר מעלות השחר, למרות שרק מהזריחה זה נחשב 'יום' [37] – תא שמעבו ושמע את הפסוק השני ‘וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָהמכאן שהם עבדו רק ביום, והיום הוא כמו שמוסבר בפסוק הראשון: מעלות השחר עד צאת הכוכבים’ [38].
- קא סלקא דעתךעולה על הדעת (מתוך הנחה שרוב בני אדם אינם עשירים) דעני ובני אדם חד שעורא הוא [39]; ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא – חכמים היינושיטתם של חכמים בבריתא זו, היא בדיוק כמו של רבי מאיר? אלא שמע מינה עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד?
-
-
- לא: עני וכהן – חד שעורא הוא, ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא.
-
-
- ועני וכהן חד שעורא הוא?: ורמינהונשליך מקור תנאי נוסף, שממנו יוכך שעני וכהן הם לא 'חד שיעורא': ‘מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? – משעה שקדש היוםניכנסה קדושת השבת, זמן בין השמשות בערבי שבתות [40] – דברי רבי אליעזר;
- רבי יהושע אומרכמו הדעה במשנתנו: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן;
- רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובליןלפני בין השמשות לאכול בתרומתן [41];
- אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים – מבעוד יוםעוד לפני השקיעה (כי הם נטהרים ב"הערב שמש" שלאחר טבילתם, והרי זמן זה בוודאי לא נחשב לזמן שכיבה) הם טובלים!? [42]
- 'רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח;'
- 'רבי אחאי – ואמרי להויש טוענים שאמר זאת רבי אחא – אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב '[43]’,
- ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא, רבי חנינא היינו רבי יהושע?
-
-
- אלא לאו, שמע מינה שעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד, שמע מינהאכן אפשר ללמוד זאת מכאן, וזאת המסקנה.
-
הי מנייהו מאוחר [44]?
- מסתברא דעני מאוחר; דאי אמרת דעני מוקדםיותר מוקדם מאכילתו של כהן, הרי זמן זה כבר נקרא בין השמשות, – רבי חנינא היינו רבי אליעזר! אלא לאו, שמע מינה דעני מאוחר, שמע מינה.
אמר מר: ‘אמר ליה רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים‘; שפיר קאמר ליהטענה טובה אמר לו רבי יהודה לרבי מאיר?
- ורבי מאיר הכי קאמר ליה: מי סברת דאנא אבין השמשות דידךשל שיטתך קא אמינא אנאאומר אני את דברי? (שלשיטתך בין השמשות הוא פרק זמן משמעותי לפני צאת הכוכבים, ואכן כיון שהכוהנים טובלים לפניו, הרי יוצא שהם טובלים לפני השקיעה, וברור שאי אפשר לאמר שזה זמן שכיבה)? אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא, דאמר רבי יוסי: בין השמשות כהרף עין: זה נכנס וזה יוצאהלילה נכנס והיום יוצא, בו זמנית (ולשיטה זאת אני מבין שהכוהנים טובלים בסמוך לבין השמשות, שזה זמן קרוב מאוד לצאת הכוכבים, ואפשר לקרא לו זמן שכיבה) ואי אפשר לעמודלכוון בדיוק עליו’. [45]
הערות שוליים: פירוש רש"י, מראה מקומות והשלמת פסוקים
- ↑ רש"י: שנטמאו וטבלו והעריב שמשןצאת הכוכבים והגיע עתם לאכול בתרומה
- ↑ רש"י: שליש הלילה, כדמפרש בגמרא (דף ג.); ומשם ואילך עבר זמן: דלא מקרי תוכיוון שלא נקרא עוד אח"כ זמן שכיבה, ולא קרינן ביה ‘בשכבך’ (דברים ו ז), ומקמי הכי נמיולפני כן גם כן לאו זמן שכיבה, לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו;
אם כן למה קורין אותה בבית הכנסתבתפילת ערבית לפני צאת הכוכבים? – כדי לעמוד בתפלהלתפילת שמונה עשרה הנאמרת לאחר קריאת שמע מתוך דברי תורה, והכי תניאוכך למדו בברייתא בברכות ירושלמי;
ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך; ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו – יצא - ↑ רש"י: שכל הלילה קרוי זמן שכיבה
- ↑ רש"י: של קרבנות שנזרק דמן ביום; חלבים – של כל קרבנות; אברים – של עולה
- ↑ רש"י: להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והןבזמן שהן עדיין למטה מן המזבחאינם על המזבח, דכתיב "לֹא יָלִין לַבֹּקֶר " (שמות לד כה)
- ↑ רש"י: כגון: חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה
- ↑ רש"י: והוא מביאן להיות נותרגורם להם להיחשב כ"נותר", דכתיב בתודהלגבי קורבן תודה "לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" "...וְהַנּוֹתָר ...בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף" (ויקרא ז טו), וכלם מתודהמקורבן תודה ילמדו
- ↑ רש"י: בקריאת שמע ובאכילת קדשים
- ↑ רש"י: ואסרום באכילה קודם זמנן כדי שלא יבא לאכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת; וכן בקריאת שמע לזרז את האדם שלא יאמר "יש לי עוד שהות" ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. ו’הקטר חלבים’ דקתני הכאשנכתב כאן – לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכאהזכיר אותם (רבן גמליאל) כאן אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה (דף כ:) ‘כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים’.
- ↑ רש"י:מהיכאמהכין, מאיזה עניין, הקשר קא סליקיצא דתנא ביה חובת קריאת שמע שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה
- ↑ רש"י:ושם למד חובת הקריאה
- ↑ "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו ז)
- ↑ רש"י: הא דתנא ערבין ברישאכלומר, תשובה זאת מתיחסת רק לשאלה השניה, למה הקדים לערבית לשחרית
- ↑ בראשית א ה
- ↑ מאימתי קורין את שמע בשחרית (דף ט עמוד ב)
- ↑ שהוא גמר ביאתשקיעת השמש, כדיליףכמו שלמד לקמן (עמוד ב)
- ↑ ספרא אמור פשרתא ד פ"ד מ"ח
- ↑ "...וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא" (ויקרא כב ז)
- ↑ רש"י: שיאור השמש ביום השמיני
- ↑ רש"י: ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו, ואחר יאכל
- ↑ רש"י: דהאי קרא "וטהר" לשון צווי הוא
- ↑ רש"י: אדכי = לשון עבר: נתפנה מן העולם השמש
- ↑ רש"י: דקתני לקמן בשמעתיןבסוגיתנו
- ↑ תחילת הבריתא: משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן
- ↑ גירסת רש"י: וראיה לדבר
- ↑ אין כפרתן מעכבתן
- ↑ רש"י: שאין לו נר להדליק בסעודתו
- ↑ רש"י: דקתני הכא ‘עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה’, והיינו לא כרבי אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן גמליאל, דדריש ובשכבך = תחלת זמן שכיבה, ובמתניתין תנן ‘עד סוף האשמורה הראשונה‘
- ↑ רש"י: עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול בתרומה
- ↑ רש"י: צאת הכוכבים
- ↑ רש"י: בערבי שבתות ממהרין לסעודה שהכל מוכן
- ↑ רש"י: שהיום כלה בצאת הכוכבים
- ↑ איכאיש
- ↑ נחמיה ד טו
- ↑ "גַּם בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם אִישׁ וְנַעֲרוֹ יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם..." (נחמיה ד טז)
- ↑ רש"י: ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים
- ↑ רש"י: ומשכימין קודם היום, דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה, והם מקדימין מעלות השחר, דהוי כמו מהלך חמשה מילין (פסחים דף צג:)
- ↑ רש"י: מדקאמר ‘והיום מלאכה’ אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים – יממאנחשב ליום הוא, וזכר לדבר איכא: דכל עת מלאכה קורא הכתוב ‘יום’
- ↑ רש"י: רוב בני אדם היינו עניים, כלומר: בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול – חד שעורא הוא
- ↑ רש"י: היינו בין השמשות: ספק יום ספק לילה, וכיון דספק הוא – קדש היום מספק
- ↑ רש"י: היינו קודם בין השמשות, כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש, והכי אמרינן ב’במה מדליקין’ (דף לה.) דזמן הטבילה קודם בין השמשות מעט
- ↑ רש"י: רבי יהודה לטעמיה, דאמר ב’במה מדליקין’: בין השמשות? – כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים קרוי ‘בין השמשות’ והוי ספק, הלכך: טבילה דמקמי הכי – ‘מבעוד יום’ הוא, ולאו זמן שכיבה הוא; ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר;
- ↑ רש"י: אית דאמרי בימות החול, ואית דאמרי בשבתות; מכל מקום מאוחר הוא (לכולם)
- ↑ רש"י:דעני או דכהן
- ↑ רש"י: בין השמשות דרבי יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים, ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת הכוכבים, ורבי מאיר כרבי יוסי סבירא ליה, וכי טביל מקמי הכי – ‘סמוך לחשכה’ הוא, וזמן שכיבה קרינן ביה.
קישורים לאתרים אחרים
- צילום הדף בדפוס וילנא: עמוד א, עמוד ב באתר e-daf
- טבלאות לסיכום הדף מאת "כולל עיון הדף". (קובץ PDF)
- סיכום ע"י תרשימים וטבלאות באתר ישיבת הר עציון (קובץ PDF)
- הלכה למעשה בסוגיות העולות בדף באתר "הלכה ברורה"
- סיכום באנגלית (קובץ PDF)
- באתר "הדף היומי" אפשר לראות הקלטה של שיעור בליווי צילום הדף בדפוס וילנא. (על מנת להוריד הקלטה של השיעור יש לעשות מנוי לאתר).
