ביאור:בבלי ברכות דף נו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת ברכות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
אמר ליה קיסר [1] לרבי יהושע ברבי <חנינא> [חנניא]: אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי [2]?
אמר ליה: חזית דמשחרי לך פרסאי [3] וגרבי בך [גדודי הפרסים יקחו אותך בשבי] ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא [וירעו אותך כמו שרועים שקצים במטה מזהב, כלומר: ישתעשעו בך כאילו אתה חרק בשבי].
הרהר כוליה יומא, ולאורתא חזא.
אמר ליה שבור מלכא [4] לשמואל: אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי?
אמר ליה: חזית דאתו רומאי ושבו לך [5] וטחני בך קשייתא [6] ברחייא דדהבא!
הרהר כוליה יומא - ולאורתא חזא.
בר הדיא - מפשר חלמי הוה; מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה למעליותא, ומאן דלא יהיב ליה אגרא - מפשר ליה לגריעותא.
אביי ורבא חזו חלמא; אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה; אמרי ליה: אקרינן בחלמין (דברים כח לא) שורך טבוח לעיניך [ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע]; לרבא אמר ליה: פסיד עסקך [7] ולא אהני לך למיכל, מעוצבא דלבך [8]; לאביי אמר ליה: מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך [9].
אמרי ליה: אקרינן (דברים כח מא) בנים ובנות תוליד [ולא יהיו לך כי ילכו בשבי];
לרבא אמר ליה: כבישותיה [שטיינזלץ: כרעתו, כמשמעות הפסוק];
לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישי, ומינסבן בנתך לעלמא, ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה.
אקריין (דברים כח לב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר [ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך] לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישין; את אמרת לקריבך והיא [10] אמרה לקריבה, ואכפה לך, ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר;
לרבא אמר ליה: דביתהו שכיבא, ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי, דאמר רבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: מאי דכתיב 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר' - זו אשת האב [כאילו כתוב 'לְאֵם אחרת’].
אקרינן בחלמין (קהלת ט ז) לך אכול בשמחה לחמך [ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך]; לאביי אמר ליה: מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך;
לרבא אמר ליה: פסיד עסקך, טבחת ולא אכלת, ושתית וקרית לפכוחי פחדך [11].
אקרינן (דברים כח לח) זרע רב תוציא השדה [ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה]; לאביי אמר ליה מרישיה [12], לרבא אמר ליה מסיפיה;
אקרינן (דברים כח מ) זיתים יהיו לך בכל גבולך [ושמן לא תסוך כי ישל זיתך]; לאביי אמר ליה מרישיה, לרבא אמר ליה מסיפיה;
אקרינן (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ [כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך]; לאביי אמר ליה: נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית, אימתך נפלת בעלמא! לרבא אמר ליה: בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת בגנבי [13] ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך [14]; למחר אתבר בדיינא דמלכא, ואתו ותפשי ליה לרבא.
אמרי ליה: חזן חסא [15] על פום דני!
לאביי אמר ליה: עיף עסקך כחסא [16]; לרבא אמר ליה: מריר עסקך כי חסא [17].
אמרי ליה: חזן בשרא על פום דני!
לאביי אמר ליה: בסים חמרך [יינך יהיה יין נעים וטוב] ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך; לרבא אמר ליה: תקיף [יחמיץ] חמרך [יינך], ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה [בשר בחומץ].
אמרי ליה: חזן חביתא [18] דתלי בדיקלא!
לאביי אמר ליה: מדלי עסקך כדיקלא; לרבא אמר ליה: חלי [19] עסקך כתמרי [20].
אמרי ליה: חזן רומנא [עץ רימון] דקדחי [21] אפום דני!
לאביי אמר ליה: עשיק עסקך [22] כרומנא; לרבא אמר ליה: קאוי עסקך [23] כרומנא.
אמרי ליה: חזן חביתא דנפל לבירא;
לאביי אמר ליה: מתבעי עסקך [24] כדאמר 'נפל פתא בבירא ולא אשתכח';
לרבא אמר ליה: פסיד עסקך ושדינן ליה לבירא.
אמרי ליה: חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן [25] ונוער!
לאביי אמר ליה: מלכא הוית, וקאי אמורא עלך [26]!
לרבא אמר ליה: פטר חמור גהיט מתפילך [27].
אמר ליה: לדידי חזי לי ואיתיה!
אמר ליה: וא"ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך.
לסוף אזל רבא לחודיה לגביה, אמר ליה: חזאי דשא ברייתא [28] דנפל!
אמר ליה: אשתך שכבא [29].
אמר ליה: חזיא ככי [30] ושני דנתור!
אמר ליה: בנך ובנתך שכבן.
אמר ליה: חזאי תרתי יוני דפרחן!
אמר ליה: תרי נשי מגרשת [31].
אמר ליה: חזאי תרי גרגלידי דלפתא [ראשי לפתות].
אמר ליה: תרין קולפי בלעת [32].
אזל רבא ההוא יומא, ויתיב בי מדרשא כוליה יומא; אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי; אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי; אמר: מסתיי תרין חזאי!
לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא; אמר ליה: חזאי אשיתא דנפל!
אמר ליה: נכסים בלא מצרים קנית [33].
אמר ליה: חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה [34]!
אמר ליה: אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך.
אמר ליה: חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא
אמר ליה: שמעתתך מבדרן בעלמא;
אמר ליה: חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי [35]!
אמר ליה: אודרא מבי סדיא נפיק [36].
אמר ליה: אקריון הללא מצראה בחלמא [37]!
אמר ליה: ניסא מתרחשי לך [38].
הוה קא אזיל [39] בהדיה [40] בארבא [41], אמר: בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי [42]? בהדי דקא סליק - נפל סיפרא מיניה; אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה: כל החלומות הולכין אחר הפה!
אמר: רשע! בדידך קיימא [43] וצערתן כולי האי! כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא [44]! יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה.
אמר: מאי אעביד! גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה, וכל שכן רבא דבדינא קא לייט?
אמר: איקום ואגלי, דאמר מר: גלות מכפרת עון.
קם, גלי לבי רומאי; אזל יתיב אפתחא דריש טורזינא דמלכא [45]; ריש טורזינא חזא חלמא, אמר ליה: חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי!
אמר ליה: הב לי זוזא ולא יהב ליה; לא אמר ליה ולא מידי. אמר ליה: חזאי דנפל תכלא [46] בתרתין אצבעתי!
אמר ליה: הב לי זוזא! ולא יהב ליה ולא אמר ליה;
אמר ליה: חזאי דנפל תכלא בכולה ידא!
אמר ליה: נפל תכלא בכולהו שיראי!
שמעי בי מלכא, ואתיוה לריש טורזינא, קא קטלי ליה.
אמר ליה: אנא אמאי? אייתו להאי דהוה ידע ולא אמר!
אייתוהו לבר הדיא, אמרי ליה: אמטו זוזא דידך - חרבו
שיראי דמלכא [47]!
כפיתו תרין ארזי בחבלא, אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה לחד ארזא, ושרו לחבלא עד דאצטליק [48] רישיה [קשרו רגל לכל ארז מכופף, שחררו את החבלים שקשרו את הארזים במצב מכופפף והם התישרו וקרעו את הגוף של בר הדיא עד שראשו גם נקרע], אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה [כל חצי גוף נפל במצב עמידה במקומו הראשון] ואצטליק ונפל בתרין [ושם נחלק ונפל].
שאל בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל: ראיתי שני לחיי שנשרו!
אמר: שני גדודי רומי יעצו עליך רעה [49] - ומתו.
אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי חוטמי שנשר!
אמר ליה: חרון אף נסתלק ממך [50].
אמר ליה: ראיתי שני ידי שנחתכו!
אמר ליה: לא תצטרך למעשה ידיך [51].
אמר ליה: ראיתי שתי רגלי שנקטעו!
אמר ליה: על סוס אתה רוכב.
חזאי דאמרי לי 'באדר מיתת וניסן לא חזית'!
אמר ליה: באדרותא מיתת [52], ולא אתית לידי נסיון.
אמר ליה ההוא מינא לרבי ישמעאל: ראיתי שאני משקה שמן לזיתים!
אמר ליה: בא על אמו [53].
אמר ליה: חזאי דקטיף לי כוכבא [54]!
אמר ליה: בר ישראל גנבת [55].
אמר ליה: חזאי דבלעתי לכוכבא!
אמר ליה: בר ישראל זבנתיה ואכלת לדמיה.
אמר ליה: חזאי עיני דנשקן אהדדי!
אמר ליה: בא על אחותו.
אמר ליה: חזאי דנשקי סיהרא!
אמר ליה: בא על אשת ישראל.
אמר ליה: חזאי דדריכנא בטונא דאסא [בכמות גדולה, בערמה של הדסים]! [56]
אמר ליה: בא על נערה המאורסה. [57].
אמר ליה: חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי!
אמר ליה: משכבך הפוך.
אמר ליה: חזאי עורבי דהדרי לפורייה!
אמר ליה: אשתך זנתה מאנשים הרבה.
אמר ליה: חזאי יוני דהדרי לפורייה!
אמר ליה: נשים הרבה טמאת.
אמר ליה: חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן!
אמר ליה: תרתי נשי נסבת ופטרתינון בלא גט.
אמר ליה: חזאי דקליפנא ביעי!
אמר ליה: שכבי קא משלחת [58].
אמר ליה: כולהו איתנהו בי בר מהא, דליתיה.
אדהכי והכי, אתיא האי איתתא ואמרה ליה: האי גלימא דמכסא - דגברא פלוני הוא, דמית ואשלחתיה.
אמר ליה: חזאי דאמרי לי "שבק לך אבוך נכסי בקפודקיא".
אמר ליה: אית לך נכסי בקפודקיא?
אמר ליה: לאו.
אזל אבוך לקפודקיא.
אמר ליה: לאו!
אם כן [59] - קפא כשורא דיקא עשרה [60]; זיל חזי קפא דריש עשרה [61] שהיא מלאה זוזי!
אזל, אשכח שהיא מלאה זוזי.
אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום - רואה שלום, שנאמר (בראשית כו כ) ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים; רבי נתן אומר: מצא תורה, שנאמר (משלי ח לה) כי מוצאי מצא חיים [ויפק רצון מה’], וכתיב הכא 'באר מים חיים'.
רבא אמר: חיים ממש!
אמר רבי חנן: שלש שלומות הן [62]: נהר, צפור, וקדרה:
נהר - דכתיב (ישעיהו סו יב) [כי כה אמר ה’] הנני נטה אליה כנהר שלום [וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו];
צפור - דכתיב (ישעיהו לא ה) כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות [על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט]
קדרה - דכתיב (ישעיהו כו יב) ה' תשפות שלום לנו [כי גם כל מעשינו פעלת לנו].
אמר רבי חנינא: ובקדרה שאין בה בשר שנינו: (מיכה ג ג) [ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו] ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת [63].
אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה נהר בחלום - ישכים ויאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום" קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נט יט) [וייראו ממערב את שם ה' וממזרח שמש את כבודו] כי יבא כנהר צר [רוח ה' נססה בו].
הרואה צפור בחלום - ישכים ויאמר "כצפרים עפות כן יגן וגו', קודם שיקדמנו פסוק אחר: (משלי כז ח) כצפור נודדת מן קנה [כן איש נודד ממקומו];
הרואה קדרה בחלום - ישכים ויאמר "ה' תשפות שלום לנו" קודם שיקדמנו פסוק אחר: (יחזקאל כד ג) [ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר ה' אלקים] שפות הסיר שפות [וגם יצק בו מים];
הרואה ענבים בחלום - ישכים ויאמר (הושע ט י) כענבים במדבר [מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (דברים לב לב) [כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה] ענבימו ענבי רוש [אשכלת מררת למו];
הרואה הר בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו נב ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר [משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלקיך] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ט ט) על ההרים אשא בכי ונהי [ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו]
הרואה שופר בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו כז יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול [ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לידוד בהר הקדש בירושלם] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (הושע ה ח) תקעו שופר בגבעה [חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין];
הרואה כלב בחלום - ישכים ויאמר (שמות יא ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו [למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה ידוד בין מצרים ובין ישראל] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נו יא) והכלבים עזי נפש [לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו];
הרואה ארי בחלום - ישכים ויאמר: (עמוס ג ח) אריה שאג מי לא יירא [ה' אלקים דבר מי לא ינבא] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ד ז) עלה אריה מסבכו [ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב];
הרואה תגלחת בחלום - ישכים ויאמר (בראשית מא יד) [וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור] ויגלח ויחלף שמלתיו [ויבא אל פרעה] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שופטים טז יז) [ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלקים אני מבטן אמי] אם גלחתי וסר ממני כחי [וחליתי והייתי ככל האדם];
הרואה באר בחלום - ישכים ויאמר (בראשית כו כ; שיר השירים ד,טו) באר מים חיים קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ו ז) כהקיר ביר מימיה [כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה];
הרואה קנה בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו מב ג) קנה רצוץ לא ישבר [ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (מלכים ב יח כא; ישעיהו לו,ו) הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ.
תנו רבנן: 'הרואה קנה בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי ד ה) קנה חכמה [קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי];
קנים - יצפה לבינה שנאמר (משלי ד ז) [ראשית חכמה קנה חכמה] ובכל קנינך קנה בינה [64].
אמר רבי זירא: קרא קורא קירא קניא - כולהו מעלו לחלמא. [65]
תניא: אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו.
הרואה שור בחלום - ישכים ויאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו [וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שמות כא כח) כי יגח שור את איש [או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי].
תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו בשור: האוכל מבשרו [66] – מתעשר; נגחו - הויין ליה בנים שמנגחים בתורה; נשכו - יסורין באים עליו; בעטו - דרך רחוקה נזדמנה לו; רכבו - עולה לגדולה.
והתניא רכבו - מת?
לא קשיא: הא דרכיב הוא לתורא, הא דרכיב תורא לדידיה.
הרואה חמור בחלום - יצפה לישועה, שנאמר (זכריה ט ט) [תנ"ך, זכריה פרק ט
גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם] הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור [ועל עיר בן אתנות];
הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה 'שונרא' נעשית לו שירה נאה; 'שינרא' - נעשה לו שינוי רע.
הרואה ענבים בחלום: לבנות - בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות; שחורות - בזמנן יפות, שלא בזמנן רעות;
הרואה סוס לבן בחלום, בין בנחת בין ברדוף [67] - יפה לו;
אדום - בנחת יפה, ברדוף - קשה
הרואה ישמעאל בחלום - תפלתו נשמעת, ודוקא ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא – לא;
הרואה גמל בחלום - מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה.
אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי קראה? - (בראשית מו ד) ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה [ויוסף ישית ידו על עיניך] [68];
רב נחמן בר יצחק אמר מהכא: (שמואל ב יב יג) [ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' ויאמר נתן אל דוד] גם ה' העביר חטאתך לא תמות;
הרואה פינחס בחלום - פלא נעשה לו [69];
הרואה פיל בחלום - פלאות נעשו לו; פילים - פלאי פלאות נעשו לו.
והתניא כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף?
לא קשיא:
הערות
[עריכה]- ^ מלך רומי, והיה לו תגר עם פרסיים
- ^ מאי אראה בלילה בחלום
- ^ עושים בך עבודת המלך; כמו 'לא חמרא דחד מנהון שחרית' (תרגום במדבר טז,טו) ולשון חכמים (ספרי פרשת דברים) 'הדבק לשחוור וישתחוו לך'
- ^ מלך פרס
- ^ ישללוך בשבי
- ^ יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים
- ^ תתקלקל פרקמטיא שלך
- ^ מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל
- ^ ומתוך שמחתך - לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך
- ^ אשתך
- ^ להפיג דאגתך
- ^ זרע רב תוציא השדה
- ^ אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה גנבתם
- ^ אם רבא נחשד - כל שכן שיחשדונו, וזהו וייראו ממך
- ^ חזרת
- ^ כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה
- ^ שנאוי לכל, ומר יהיה הסחורה שלך
- ^ הם היו משתכרים ביין
- ^ מתוק
- ^ כלומר: שתתן סחורתך בזול
- ^ גדלה
- ^ ביוקר תמכרנו; כמו 'עשיק לגבך' (בבא מציעא דף נב.)
- ^ לשון קהוי; הכל ישנאוהו
- ^ יתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות
- ^ מראשותיו, כדמתרגמינן מראשותיו (בראשית כח יא) אסדוהי
- ^ ראש ישיבה הדורש דרשות, והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים, כקול חמור הנוער
- ^ בפרשת 'והיה כי יביאך': וכל פטר חמר תפדה בשה (שמות יג יג) והוא חסר וי"ו, ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא, ואח"כ מחקו והיינו 'גהיט' = מחוק
- ^ דלת חיצון שבבית
- ^ מתה, השומרת את הבית
- ^ שינים הפנימיות שקורין משילאר"י [טוחנות]
- ^ שאשתו של אדם קרויה 'יונה' דכתיב (שיר השירים ה ב; ו,ט) יונתי תמתי
- ^ מכת מקל עב בראשו כראשי לפתות
- ^ נחלה בלא מצרים, כלומר: קרקעות רחבים ורבים
- ^ כסוי עפר הפורח ממפולת החומה
- ^ נשר מוחו
- ^ המוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו
- ^ הלל שאנו קורין בפסח, לפי שיש הלל אחר הקרוי 'הלל הגדול' - קורין לזה 'הלל המצרי'
- ^ שעל ידי נסים נקרא 'ניסן', שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן
- ^ בר הדיא
- ^ דרבא
- ^ בספינה
- ^ שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל
- ^ בך הוא תלוי הפתרון, אם לטובה אם לרעה, והפכת לי לרעה
- ^ אשתו של רבא - בת רב חסדא היתה
- ^ שומר אוצר המלך
- ^ תולע
- ^ מעילים של מלך
- ^ נחלק לשנים, ודוגמתו ב'העור והרוטב' (חולין דף קכד.) 'דצלקי מצלק'
- ^ והם הלחיים: פה שיעץ עליך רעה
- ^ חרון אף ניכר בחוטם: שמתחמם ומוציא הבל, על כן הוא קרוי 'חרון אף'
- ^ שתתעשר
- ^ בכבוד ובהדר תמות
- ^ דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו
- ^ עקרתי כוכב בחלום
- ^ שנמשלו לכוכבים
- ^ גירסת רש"י: טולא דאסא, שטיינזלץ: מטה של הדסים
- ^ נערה המאורסה, היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה, וקורין לה 'הינומא', כדאמרינן בכתובות (דף טו:) 'שיצאתה בהינומא וראשה פרוע'
- ^ מתים הפשטת
- ^ דלית לך התם נכסי, ואבוך לא שכיב התם
- ^ דאמרי לך היא כשורא, שבלשון פרס ויון קורין לכשורא 'קפא'; 'דיקא' הוא עשרה, שבלשון יוני קורין לעשרה 'דיקא', והכי אמרי לך: יש לך ממון בקורה עשירית
- ^ קורה שבראש עשרה
- ^ שלש חלומות המבשרים שלום
- ^ ופרשו כאשר בסיר - אלמא פורענותא היא
- ^ ובכל קנינך - לשון מרובה הוא; אף קנים הרבה - קנה של בינה הוא
- ^ קרא = דלעת, כדאמרינן לקמן: הרואה דלועין בחלום - ירא שמים הוא; לשון דלו עיני למרום (ישעיהו לח יד); קורא = רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה, כדרך שאר אילנות, ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ; קירא = שעוה; קניא = קנה.
- ^ בחלום
- ^ כשהוא רץ
- ^ גם עלה - קרוב לנוטריקון של גמל
- ^ כמו שנעשה לפינחס, כדאמרינן בסנהדרין (דף פב.)