ביאור:בבלי ברכות דף נט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמוד א (דלג לעמוד ב)

כטרפא דטריף ^[1], והאי דאזלא בתרה ^[2] - דאמרה לה "הב לי בני ^[3]", שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם - נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, וכשבקש לסתמה - נטל שני כוכבים מעיש וסתמה.

וליהדר לה ^[4]?

אין הבור מתמלא מחוליתו;

אי נמי: אין קטיגור נעשה סניגור.

וליברי לה תרי ככבי אחריני?

(קהלת א ט) [מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ו]אין כל חדש תחת השמש.

אמר רב נחמן: עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר (איוב לח לב) [התוציא מזרות בעתו] ועיש על בניה תנחם.

ועל הזועות:

מאי 'זועות'?

אמר רב קטינא: גוהא ^[5].

רב קטינא הוה קאזיל באורחא; כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא ^[6] - גנח גוהא ^[7], אמר: "מי ידע אובא טמיא האי גוהא מהו"? רמא ליה קלא: "קטינא! קטינא! אמאי לא ידענא: בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם - מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא! אמר רב קטינא: אובא טמיא - כדיב [כָּזָב] הוא, ומיליה כדיבין.

אי הכי, גוהא גוהא מיבעי ליה ^[8]?

ולא היא: גוהא גוהא עביד, והאי דלא אודי ליה - כי היכי דלא ליטעי כולי עלמא אבתריה;

ורב קטינא דידיה אמר: סופק כפיו ^[9], ^[10] שנאמר (יחזקאל כא כב) וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי [אני ה' דברתי].

רבי נתן אומר: אנחה מתאנח ^[11], שנאמר (יחזקאל ה יג) [וכלה אפי] והנחותי חמתי בם והנחמתי [וידעו כי אני ה' דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם] ^[12]; ורבנן אמרי: בועט ברקיע, שנאמר (ירמיהו כה ל) [ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו] הידד כדורכים יענה אל כל יושבי הארץ ^[13].

רב אחא בר יעקב אמר: דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד, שנאמר (ישעיהו סו א) כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי [אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי] ^[14].

ועל הרעמים:

מאי 'רעמים'?

אמר שמואל: ענני בגלגלא ^[15], שנאמר (תהלים עז יט) קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ; ורבנן אמרי ענני דשפכי מיא להדדי, שנאמר (ירמיהו י יג; ירמיהו נא טז) לקול תתו המון מים בשמים [ויעל נשאים מקצה [ה]ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו];

רב אחא בר יעקב אמר: ברקא תקיפא ^[16], דבריק בעננא ומתבר גזיזי דברזא ^[17].

רב אשי אמר: ענני חלחולי מחלחלי [העננים חלולים] ואתי זיקא [ובא רוח] ומנשב אפומייהו [על פי חחלי העננים, כמו רוח הנושף על פי חלילים] ^[18], ודמי כזיקא על פום דני [דומה לרוח על פי חביות או כדים שעושה קולות].

ומסתברא כרב אחא בר יעקב, דבריק ברקא [שבורק ברק] ומנהמי ענני ^[19] - ואתי מטרא.

ועל הרוחות:

מאי רוחות?

אמר אביי: זעפא ^[20].

ואמר אביי: גמירי דזעפא בליליא לא הוי.

והא קא חזינן דהוי?

ההוא - דאתחולי ביממא.

ואמר אביי: גמירי דזעפא - תרתי שעי לא קאי, לקיים מה שנאמר (נחום א ט) [מה תחשבון אל ה' כלה הוא עשה] לא תקום פעמים צרה.

והא קא חזינן?

דקאי דמפסיק ביני ביני.

ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם:

מאי ברקים?

אמר רבא: ברקא ^[21].

ואמר רבא: ברקא יחידאה ^[22], וברקא חיורא, וברקא ירוקתא, וענני דסלקן בקרן מערבית ואתיין מקרן דרומית, ותרתי ענני דסלקן חדא לאפי חברתה ^[23] - כולהו קשיין ^[24];

למאי נפקא מינה?

למבעי רחמי;

והני מילי בליליא, אבל בצפרא - לית בהו מששא.

אמר רבי שמואל בר יצחק: הני ענני דצפרא - לית בהו מששא, דכתיב (הושע ו ו) [מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה] וחסדכם כענן בקר [וכטל משכים הלך] ^[25].

אמר ליה רב פפא לאביי: הא אמרי אינשי 'כד מפתח בבי מיטרא ^[26] בר חמרא ^[27] מוך שקיך וגני' ^[28]?

לא קשיא: הא דקטר בעיבא ^[29], הא דקטר בענני ^[30].

אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב, שנאמר (קהלת ג יד) [ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע] והאלהים עשה שייראו מלפניו;

ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן - צריך שיפול על פניו ^[31] שנאמר (יחזקאל א כח) כמראה הקשת אשר יהיה בענן [כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה’] ואראה ואפל על פני [ואשמע קול מדבר];

לייטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא; אבל ברוכי ודאי מברך.

מאי מברך?

"ברוך זוכר הברית".

במתניתא תנא: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: "נאמן בבריתו וקיים במאמרו".

אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו: "ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו".

על ההרים ועל הגבעות:

אטו כל הני דאמרן עד השתא לאו מעשה בראשית נינהו? והכתיב (תהלים קלה ז) [מעלה נשאים מקצה הארץ] ברקים למטר עשה [מוצא רוח מאוצרותיו]?

אמר אביי: כרוך ותני ^[32];

רבא אמר: התם [על הברקים והרעמים] מברך תרתי: "ברוך שכחו מלא עולם" ו"עושה מעשה בראשית"; הכא [על ההרים והגבעות] – "עושה מעשה בראשית" איכא, "שכחו מלא עולם" ליכא ^[33].

אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה רקיע בטהרתה - אומר "ברוך עושה בראשית" ^[34].

אימתי?

אמר אביי: כי אתא מטרא כולי ליליא ובצפרא אתא אסתנא ^[35] ומגליא להו לשמיא.

ופליגי דרפרם בר פפא אמר רב חסדא, דאמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש - לא נראית רקיע בטהרתה, שנאמר (ישעיהו נ ג) אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם.

תנו רבנן: 'הרואה חמה בתקופתה ^[36], לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם, ומזלות כסדרן - אומר "ברוך עושה בראשית";

ואימת הוי? ^[37]

אמר אביי כל כ"ח שנין ^[38], והדר מחזור, ונפלה תקופת ניסן בשבתאי ^[39], באורתא דתלת נגהי ארבע ^[40] [ליתר הסבר ראה שטיינזלץ].

רבי יהודה אומר: הרואה הים [הגדול - אומר "ברוך שעשה את הים הגדול", בזמן שרואהו לפרקים]:

לפרקים - עד כמה?

אמר רמי בר אבא אמר רבי יצחק: עד שלשים יום.

ואמר רמי בר אבא אמר רבי יצחק: הרואה פרת אגשרא דבבל - אומר "ברוך עושה בראשית" ^[41]; והאידנא דשניוה פרסאי ^[42] - ^[43] מבי שבור ולעיל; רב יוסף אמר: מאיהי דקירא ^[44] ולעיל.

ואמר רמי בר אבא: הרואה דגלת אגשרא דשביסתנא - אומר "ברוך עושה בראשית".

מאי 'חדקל'? אמר רב אשי: שמימיו חדין וקלין ^[45];

מאי 'פרת'? שמימיו פרין ורבין.

ואמר רבא: האי דחריפי בני מחוזא - משום דשתו מיא דדגלת; האי דגיחורי - משום דמשמשי ביממא ^[46], והאי דניידי עינייהו ^[47] - משום דדיירו בבית אפל.

על הגשמים כו':

ועל הגשמים, "הטוב והמטיב" מברך? והאמר רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא: מאימתי מברכין על הגשמים? - משיצא חתן לקראת כלה ^[48]; מאי מברכין? - אמר רב יהודה: "מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו", ורבי יוחנן מסיים בה הכי: "אילו פינו מלא שירה כים" וכו' "אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו" עד "תשתחוה, בא"י רוב ההודאות"!

רוב ההודאות ולא כל ההודאות?

אמר רבא: אימא האל ההודאות.

אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו: רוב ההודאות והאל ההודאות

ואלא קשיא?

לא קשיא: הא דשמע משמע ^[49] הא דחזא מחזי.

דשמע משמע היינו 'בשורות טובות', ותנן 'על בשורות טובות אומר "ברוך הטוב והמטיב"!?

אלא אידי ואידי דחזי מחזי, ולא קשיא: הא דאתא פורתא ^[50], הא דאתא טובא ^[51].

ואיבעית אימא: הא והא דאתא טובא, ולא קשיא: הא דאית ליה ארעא ^[52] הא דלית ליה ארעא.

אית ליה ארעא – "הטוב והמטיב" מברך? והא <תנן> [תניא] 'בנה בית חדש וקנה כלים חדשים ^[53] - אומר "ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה", שלו ושל אחרים - אומר "הטוב והמטיב"'!?

לא קשיא: הא דאית ליה שותפות, הא דלית ליה שותפות ^[54]; והתניא ^[55]: 'קצרו של דבר ^[56]: על שלו הוא אומר "ברוך שהחיינו וקיימנו"; על שלו ועל של חבירו - אומר "ברוך הטוב והמטיב".'

וכל היכא דלית לאחרינא בהדיה לא מברך "הטוב והמטיב"? והתניא: אמרו ליה "ילדה אשתו זכר" - אומר "ברוך הטוב והמטיב"?

התם נמי דאיכא אשתו בהדיה, דניחא לה בזכר.

תא שמע: 'מת אביו והוא יורשו בתחלה אומר "ברוך דיין האמת" ולבסוף הוא אומר "ברוך הטוב והמטיב" ^[57]'!

התם נמי דאיכא אחי דקא ירתי בהדיה.

תא שמע: 'שינוי יין ^[58] - אין צריך לברך; שינוי מקום ^[59] - צריך לברך ^[60]', ואמר רבי יוסף בר אבא אמר רבי יוחנן: אף על פי שאמרו שינוי יין אינו צריך לברך, אבל אומר "ברוך הטוב והמטיב"!

התם נמי דאיכא בני חבורה דשתו בהדיה.

בנה בית חדש וקנה כלים חדשים [אומר "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"]:

אמר רב הונא: לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן, אבל יש לו כיוצא בהן - אינו צריך לברך; ורבי יוחנן אמר: 'אפילו יש לו כיוצא בהן ^[61] - ^[62] צריך לברך'