ביאור:בבלי ברכות דף ד

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמוד א (דלג לעמוד ב)

בניהו בן יהוידעבפסוק המקורי מופיע כ"יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ "??←בפסוק המקורי מופיע כ"יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ "?? - זה סנהדרין ^[1],

וְאֶבְיָתָר - אלו אורים ותומים ^[2], וכן הוא אומר^[3]: "וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי" ^[4];

ולמה נקרא שמםשל האורים והתומים←של האורים והתומים 'כרתי' ו'פלתי'?

'כרתי' - שכורתים דבריהםשאומרים דברים חד משמעיים←שאומרים דברים חד משמעיים ^[5]

'פלתי' - שמופלאים??←?? בדבריהם.

ואחר כך 'וְשַׂר צָבָאוכאן נרמז שאחרי התייעצות עם כל הנ"ל, הם יוצאים למלחמה←וכאן נרמז שאחרי התייעצות עם כל הנ"ל, הם יוצאים למלחמה לַמֶּלֶךְ יוֹאָב'^[6].

אמר רב יצחק בר אדא - ואמרי לה אמרויש אומרים זאת בשם←ויש אומרים זאת בשם רב יצחק בריה דרב אידי: מאי קראבאיזה פסוק נרמז שדוד היה מתעורר על ידי כינור←באיזה פסוק נרמז שדוד היה מתעורר על ידי כינור^[7]? ^[8]"עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר" ^[9].

רבי זירא אמרתשובה נוספת לשאלה לעיל "ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת? השתא משה רבינו לא הוה ידע?"←תשובה נוספת לשאלה לעיל "ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת? השתא משה רבינו לא הוה ידע?": משה לעולם הוה ידע, ודוד נמי הוה ידע;

וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה?

לאתעורי משנתיה;

וכיון דמשה הוה ידע, למה ליה למימר 'כחצות'?

משה קסבר שמא יטעו אצטגניניחרטומי, יועצי←חרטומי, יועצי פרעה ^[10] ויאמרו "משה בדאי הואשקרן, שהרי אמר שבחצות תהיה מכת בכורות, והנה עכשיו כבר חצות הלילה (לדעתם) ולא קורה כלום←שקרן, שהרי אמר שבחצות תהיה מכת בכורות, והנה עכשיו כבר חצות הלילה (לדעתם) ולא קורה כלום"^[11],

דאמר מר ^[12]: למד לשונך לומר "איני יודע", שמא תתבדהיתברר שטעית←יתברר שטעית ותאחזתהיה מקובע בדבריך המקוריים ←תהיה מקובע בדבריך המקוריים ^[13].

רב אשי אמרתשובה שלישית←תשובה שלישית: בפלגא אורתא דתליסרבאמצע הלילה של ה-13←באמצע הלילה של ה-13 נגהי ארבסראור ליום ה-14←אור ליום ה-14 הוה קאי ^[14], והכי קאמר משה לישראל: אמר הקב"ה למחר כחצות הלילה מחר, בשעה כמו שאנו נמצאים בה עכשיו, בחצות הליל (והאות כ"ף לא במשמעות של 'בערך')←מחר, בשעה כמו שאנו נמצאים בה עכשיו, בחצות הליל (והאות כ"ף לא במשמעות של 'בערך') כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים.

"שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי "^[15] - לוי ורבי יצחקחלוקים בפירוש הפסוק שני תנאים:←חלוקים בפירוש הפסוק שני תנאים::

• חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות3 שעות זמניות לאחר הזריחה←3 שעות זמניות לאחר הזריחה ואני ^[16] "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ"!

• ואידך - כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! לאהאם לא←האם לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודםעם אסיפות של אנשים מכובדים←עם אסיפות של אנשים מכובדים ואני ידי מלוכלכות בדםהלכות נידה←הלכות נידה ^[17] ובשפירבדיקה של עור ולד לבדוק אם היולדת חייבת בימי טהרה←בדיקה של עור ולד לבדוק אם היולדת חייבת בימי טהרה ^[18] ובשליאעוד סוג של עור שאפשר לפיו לדעת אם היתה לידה של ולד←עוד סוג של עור שאפשר לפיו לדעת אם היתה לידה של ולד ^[19] כדי לטהר אשה לבעלה, ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי, ואומר לו: "מפיבשת רבי! יפה דנתי? יפה חייבתי? יפה זכיתי? יפה טהרתי? יפה טמאתי?" ולא בושתיהתבישתי במקרים שאמר לי שטעיתי←התבישתי במקרים שאמר לי שטעיתי! ^[20]

אמר רב יהושע בריה דרב אידי: מאי קראמה הפסוק בו רמוז שדוד שאל את מפיבושת בלי להתבייש←מה הפסוק בו רמוז שדוד שאל את מפיבושת בלי להתבייש?

"וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ"^[21];

תנא: לא 'מפיבשת' שמו, אלא 'איש בשת' שמו, ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מביישמלשון: מפיו בושת, מדברי פיו היה מבייש את דוד←מלשון: מפיו בושת, מדברי פיו היה מבייש את דוד פני דוד בהלכה ^[22], לפיכך ^[23] זכה דוד ויצא ממנו כלאב.

ואמר רבי יוחנן: לא 'כלאב' שמו אלא 'דניאל' שמו ^[24], ולמה נקרא שמו 'כלאב'? - שהיה מכלים פני מפיבשתכלאב - מכלים אב, מבייש את מפיבושת שהיה רבו←כלאב - מכלים אב, מבייש את מפיבושת שהיה רבו בהלכה ^[25], ועליו אמר שלמה בחכמתו ^[26] "בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי", ואומר ^[27] "חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר".

ודוד מי קרי לנפשיהלעצמו←לעצמו 'חסיד' והכתיב ^[28] "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים" ^[29], ותנא משמיה דרבי יוסי: למה נקוד עלמעל המילה לולא מסומנות נקודות, שמקובל שהמשמעות שלהם היא לציין שיש הסתייגות מסוימת מהמילה←מעל המילה לולא מסומנות נקודות, שמקובל שהמשמעות שלהם היא לציין שיש הסתייגות מסוימת מהמילה 'לולא'? ^[30]? אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו!?

שמא יגרום החטאדוד אכן ידע שהוא חסיד, ומה שאמר "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי..." היה מתוך חשש שיחטא בעתיד←דוד אכן ידע שהוא חסיד, ומה שאמר "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי..." היה מתוך חשש שיחטא בעתיד ^[31],

כדרבי יעקב בר אידי, דרבי יעקב בר אידי רמיהשליך שני פסוקים אחד מול השני לראות אם הם סותרים←השליך שני פסוקים אחד מול השני לראות אם הם סותרים: כתיב ^[32] "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ", וכתיב ^[33] "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד"? אמר: שמא יגרום החטא ^[34],

כדתניא ^[35]: ^[36] "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ": "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה" - זו ביאההכניסה לארץ בימי יהושע←הכניסה לארץ בימי יהושע ראשונה ^[37], "עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" זו ביאה שנייהכניסה שניה לארץ, מגלות בבל←כניסה שניה לארץ, מגלות בבל ^[38]; מכאן אמרו חכמים: ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון ^[39], אלא שגרם החטאבגלל שחטאו נכנסו לארץ רק תחת חסותו של כורש←בגלל שחטאו נכנסו לארץ רק תחת חסותו של כורש ^[40].

וחכמים אומרים: עד חצות:

חכמים כמאן סבירא להוכמו מי הם סוברים: אם 'זמן שכיבה' פירושו בזמן שהולכים לישון, שיאמרו עד שליש הלילה, ואם פירושו כל הזמן שישנים בו, שיאמרו עד הבוקר←כמו מי הם סוברים: אם 'זמן שכיבה' פירושו בזמן שהולכים לישון, שיאמרו עד שליש הלילה, ואם פירושו כל הזמן שישנים בו, שיאמרו עד הבוקר ^[41]? אי כרבי אליעזר סבירא להו ^[42] - לימרו כרבי אליעזר ^[43],

ואי כרבן גמליאל סבירא להו ^[44] לימרו כרבן גמליאל ^[45]!?

לעולם כרבן גמליאל סבירא להו, והא דקא אמרי עד חצות - כדי להרחיק את האדם מן העבירה ^[46]

כדתניא: 'חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר "אלך לביתי ואוכל קימעא ^[47] ואשתה קימעא ואישן קימעא ואחר כך אקרא קרית שמע ואתפלל", וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה! אבלאלא כך צריך לנהוג:←אלא כך צריך לנהוג: אדם בא מן השדה בערב, נכנס לבית הכנסת: אם רגיל לקרות – קורא, ואם רגיל לשנות – שונה, וקורא קרית שמע ומתפלל ואוכל פתו ומברך; וכל העובר על דברי חכמים - חייב מיתה'!

מאי שנא בכל דוכתאמקום←מקום דלא קתני חייב מיתה ומאי שנא הכא דקתני חייב מיתה?

איבעית אימא משום דאיכא אונס שינהכאן יש חשש גדול שאדם יכול להרדם אם הוא לא נזהר, ולכן החמירו יותר←כאן יש חשש גדול שאדם יכול להרדם אם הוא לא נזהר, ולכן החמירו יותר ^[48],

ואיבעית אימא לאפוקי ממאןלהוציא, לבטל את דעתו של מי←להוציא, לבטל את דעתו של מי דאמר ^[49] 'תפלת ערבית רשות' - קא משמע לן דחובה.

אמר מראמר התנא בבריתא לעיל←אמר התנא בבריתא לעיל: קורא קרית שמע^[50]ומתפלל ^[51]' - מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: איזהו בן העולם הבא? - זה הסומך גאולה לתפלה של ערביתשבתפילת ערבית אומר את קריאת שמע ובירכותיה המסתיימות ב"גאל ישראל" ומיד מתפלל תפילת עמידה←שבתפילת ערבית אומר את קריאת שמע ובירכותיה המסתיימות ב"גאל ישראל" ומיד מתפלל תפילת עמידה רבי יהושע בן לוי אומר: תפלות - באמצע תקנוםבין שתי קריאות שמע, כלומר: בשחרית קריאת שמע, 18, 18 של מנחה, 18 של ערבית, ולבסוף שמע בערבית←בין שתי קריאות שמע, כלומר: בשחרית קריאת שמע, 18, 18 של מנחה, 18 של ערבית, ולבסוף שמע בערבית ^{[52] [53]}

במאי קא מפלגי?

אי בעית אימא קראאי תרצה אמור הסבר על סמך פסוק מהמקרא←אי תרצה אמור הסבר על סמך פסוק מהמקרא, איבעית אימא סבראעל פי סברה הגיונית←על פי סברה הגיונית:

איבעית אימא סברא:

• דרבי יוחנן סבר גאולה מאורתאבערב←בערב נמי הוי, אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא,

• ורבי יהושע בן לוי סבר: כיון דלא הויא אלא מצפרא - לא הויא גאולה מעלייתא ^[54];

ואיבעית אימא קרא, ושניהם מקרא אחד דרשו, דכתיב ^[55] "בְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ":

• רבי יוחנן סבר: מקיש שכיבה לקימה: מה קימה קרית שמע ואחר כך תפלה ^[56] - אף שכיבה נמי קרית שמע ואחר כך תפלה;

• רבי יהושע בן לוי סבר: מקיש שכיבה לקימה: מה קימה קרית שמע סמוך למטתו - אף שכיבה נמי קרית שמע סמוך למטתו.

מתיבמקשה←מקשה מר בריה דרבינא: בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, ואי אמרת בעישצריך (גם בערבית)←שצריך (גם בערבית) לסמוך - הא לא קא סמך גאולה לתפלה, דהא בעי למימר 'השכיבנו'!?

אמרי: כיון דתקינו רבנן השכיבנו - כגאולה אריכתא דמיא;

דאי לא תימא הכי, שחרית היכי מצי סמיךאיך יכול לסמוך גאולה לתפילה←איך יכול לסמוך גאולה לתפילה? והא אמר רבי יוחנן בתחלה אומר:^[57]"אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" ולבסוף הוא אומר ^[58] "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי"? אלא התם כיון דתקינו רבנן למימר ה' שפתי תפתח - כתפלה אריכתא דמיא, הכא נמי כיון דתקינו רבנן למימר השכיבנו - כגאולה אריכתא דמיא.

אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: 'כל האומר "תְּהִלָּה לְדָוִד..." ^[59] בכל יום שלש פעמים ^[60] - מובטח לו שהוא בן העולם הבא'

מאי טעמא?: אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת - נימא "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ..." ^[61], דאתיא בתמניא אפיןשבא בשמונה פנים, הא"ב חוזר על עצמו שמונה פעמים←שבא בשמונה פנים, הא"ב חוזר על עצמו שמונה פעמים! אלא משום דאית ביה ^[62] "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ"? - נימא הלל הגדול, דכתיב ביה ^[63] "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר "?

אלא משום דאית ביה תרתישני היתרונות שצוינו לעיל (א"ב, ושבח לה' שמכין לנו מזון)←שני היתרונות שצוינו לעיל (א"ב, ושבח לה' שמכין לנו מזון) ^[64].

אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר נו"ן באשריבתהלים קמה אין פסוק המתחיל באות נו"ן←בתהלים קמה אין פסוק המתחיל באות נו"ן?

מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראלישראל (בלשון סגי נהור)←ישראל (בלשון סגי נהור), דכתיב ^[65] "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל".

במערבא מתרצי לה הכי: נפלה - ולא תוסיף לנפול עוד, קום בתולת ישראל.

אמר רב נחמן בר יצחק: אפילו הכי ^[66] חזר דוד וסמכן ברוח הקדש, שנאמר ^[67]"סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנֹּפְלִים".

אמר רבי אלעזר בר אבינא: גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל, דאילו במיכאל כתיב ^[68] "וַיָּעָףבמעוף אחד רצוף←במעוף אחד רצוף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים " ^[69], ואלו גבי גבריאל כתיב ^[70] "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מֻעָף בִּיעָףבשתי תעופות, עם הפסקה בין לבין, המעידה על דרגה נמוכה יותר←בשתי תעופות, עם הפסקה בין לבין, המעידה על דרגה נמוכה יותר"^[71].

מאי משמע דהאי אחד - מיכאל הוא?

אמר רבי יוחנן: אתיא 'אחד' 'אחד'הקיש שני פסוקים שיש בהם את המילה 'אחד' כדי לקשר ביניהם←הקיש שני פסוקים שיש בהם את המילה 'אחד' כדי לקשר ביניהם: כתיב הכא 'וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים' וכתיב התם ^[72] "וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי ";

תנא: מיכאל - באחת, גבריאל - בשתים, אליהו - בארבע, ומלאך המות - בשמנה, ובשעת המגפה – באחת.

אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קרית שמע בבית הכנסת - מצוה לקרותו על מטתו.

אמר רבי יוסי [רב אסי או רב יוסף]: מאי קרא? ^[73] "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה"^[74].

אמר רב נחמן: