ביאור:בבלי ברכות דף ח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת ברכות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
- 'מאי דכתיב (תהלים סט יד) דק"ס בכת"י פ' וא': אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בשעה שהצבור מתפללין שנאמר : "ואני תפלתי לך יי עת רצון [אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך"][1]? אימתי עת רצון? – בשעה שהצבור מתפללין.'
רבי יוסי ברבי חנינא דק"ס בכת"י א': רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (ישעיהו מט ח): "כה אמר יי בעת רצון עניתיך [וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות"].
רבי אחא ברבי חנינא דק"ס בכת"י מ': רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (איוב לו ה): "הן אל כביר ולא ימאס [כביר כח לב"][2], וכתיב (תהלים נה יט): "פדה בשלום נפשי מקרב לי[3] כי ברבים היו עמדי"[4]. דק"ס בכתה"י ליתא: וכתיב פדה...עמדי.
תניא נמי הכי (ספרי פינחס פסקה קלה): 'רבי נתן אומר: מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים? - שנאמר (איוב לו ה): "הן אל כביר ולא ימאס [כביר כח לב"], וכתיב (תהלים נה יט): "פדה בשלום נפשי מקרב לי [כי ברבים היו עמדי"]. אמר הקב"ה: דק"ס בכת"י א' ודפ' פ': מאי פדה [בשלום נפ]שי? אמר רשב"י: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור דק"ס בכת"י פ': [חסדים] ומצוי בבית הכנסת, ובכת"י מ': [עם הצבור] בבית הכנסת – מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם דק"ס בכת"י פ' נוסף: שנאמר: (ב)["פ]דה בשלום נפשי מקרוב לי", עד סוף כל הדורות. [5].'
אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל דק"ס בכת"י מ' ופ': ואינו נכנס להתפלל בה, ובכת"י א': ואינו נכנס לתוכו להתפלל – נקרא שכן רע, שנאמר (ירמיהו יב יד): "כה אמר יי על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל [הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם"], ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו, שנאמר[6]: 'הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם'.
אמרו ליה לרבי יוחנן: איכא סבי בבבל. תמה ואמר (דברים יא כא): דק"ס בכת"י מ' וא' ודפ' פ' נוסף: כי כתיב "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה [אשר נשבע יי לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ"] כתיב דק"ס בכת"י מ': הוא דכתיב , אבל בחוצה לארץ לא!? כיון דאמרי ליה: דק"ס בכת"י א' ודפ' פ': לסוף אמר להו: מאי עבידתיההו? אמרי ליה: מקדמי[7] ומחשכי[8] לבי כנישתא[9], אמר דק"ס בכת"י מ' נוסף: להו : היינו דאהני להו;
- כדאמר דק"ס בכתה"י נוסף: להו רבי יהושע בן לוי לבניה דק"ס בכת"י מ': לבניו : קדימו וחשיכו דק"ס בכתה"י: אקדימו ואחשיכו ועיילו לבי כנישתא, כי היכי דתורכו חיי דק"ס בגל' כת"י מ' נוסף: ויתקיים תלמודייכו בידייכו .
- אמר רבי אחא ברבי חנינא דק"ס בכת"י מ': רב אחא בר רב אדא; ובכת"י א' ודפ' פ': רב חסדא : מאי קרא? "אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי" (משלי ח לד), וכתיב בתריה דק"ס בכת"י מ': וסמיך ליה (פסוק לה): "כי מוצאי מצא חיים [ויפק רצון מה’]".
אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת דק"ס בכתה"י וד"פ נוסף כאן: ואחר כך יתפלל (וליתא בסוף המאמר), שנאמר: "לשמור מזוזות פתחי" ;
- – שני פתחים סלקא דעתך?
- אלא אימא שיעור דק"ס בכת"י מ': כשיעור שני פתחים[10], ואחר כך יתפלל.
"על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא [רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו"][11] (תהלים לב ו). דק"ס בכת"י פ' וא' נוסף: מאי לעת מצא? אמר רבי חנינא: 'לעת מצא' – זו אשה, שנאמר (משלי יח כב): "מצא אשה מצא טוב [ויפק רצון מי"י]".
- במערבא, כי נסיב אינש אתתא – אמרי דק"ס בכת"י פ': משילין ליה הכי: "מצא או מוצא"?
- 'מצא' – דכתיב (משלי יח כב): "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מי"י"; 'מוצא' – דכתיב (קהלת ז כו): "ומוצא אני מר ממות את האשה [אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה]".
רבי נתן אומר: 'לעת מצא' זו תורה, שנאמר (משלי ח לה): "כי מוצאי מצא חיים [ויפק רצון מי"י]".
רב נחמן בר יצחק אמר: 'לעת מצא' זו מיתה[12], שנאמר (תהלים סח כא): ["האל לנו אל למושעות ולאלהים יֲי] למות תוצאות".
- תניא נמי הכי: 'תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם, שנאמר "למות תוצאות";'
- 'תוצאות' בגימטריא הכי הוו. דק"ס בכת"י מ': בגימטריא תשע מאות ותלת הויין. תניא אידך: תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם,
- קשה שבכולן אסכרא[13], ניחא שבכלן נשיקה.
- אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דק"ס נ"א: כחיזרא דשלפא מגבבא דעמרא דלאחורי נשרא[14].
- ואיכא דאמרי: כפיטורי דק"ס בכת"י א': ואיכא דאמרי: קשה שבכולן כפרוקי-כפיטורי. בין שיטי כת"י מ': כפיטוני. ובכת"י פ': קיפורוקיטורי. ובקטע גניזה: כי פרוקי טורי בפי ושט[15].
- נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא[16]. דק"ס בכת"י פ' הסדר תחילה: אסכרה דמיא...נשרא, נשיקה דמיא...מחלבא, ואיכא דאמרי: קשה שבכולם קיפורוקיטורי בפי ושט.
רבי יוחנן דק"ס בדפ' פ': חנינא, ובכת"י פ': יונתן אמר: 'לעת מצא' זו קבורה.
- אמר רבי חנינא דק"ס בדפ' פ': חנן, ובכת"י מ': חנין. ובכת"י א' ליתא "אמר רבי חנינא מאי קרא". : מאי קרא? – "השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר" (איוב ג כב).
- אמר רבה בר רב שילא: היינו דאמרי אינשי, דק"ס בכת"י א': אמר רבא: ובכת"י פ' ודפ' פ' נוסף: "לעולם" "ליבעי אינש רחמי דק"ס בכת"י מ' ופ' נוסף: על נפשיה. ובדפ' פ': לעולם ליבעי אינש רחמי אזבילא בתריתא שלמא". אפילו עד זיבולא[17] בתרייתא שלמא[18]".
מר זוטרא אמר: 'לעת מצא' זה דק"ס בכת"י א' ודפ' פ' ליתא: זה בית הכסא[19].
- אמרי במערבא: הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו.
אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת דק"ס בכתה"י נוסף: לן משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא!
אמר ליה: הכי אמר רב חסדא: מאי דכתיב (תהלים פז ב), "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב"? – אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה[20] יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות דק"ס בכת"י מ' נוסף ביני שיטי: יותר מ[כל] בתי כנסיות ובתי מדרשות [שבעולם]. ובכת"י א': מכל בתי כנסיות, וליתא בתי מדרשות. ;
והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.
ואמר אביי: מריש הוה גריסנא בגו ביתא דק"ס בכת"י מ': בגו ביתאי, ובכת"י פ': בביתא ומצלינא בבי כנישתא; כיון דשמענא דק"ס בכת"י מ' ופ': דשמעית, ובכת"י א: דשמעתא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: 'מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד' דק"ס בכת"י מ' וא' ליתא: מיום...בלבד – לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא. דק"ס בכתה"י הקטע: רבי אמי ורבי אסי אע"ג דהוו...דהוו גרסי קודם לקטע ואמר אביי...דגריסנא. בכת"י מ': היכא דהוה גריסנא הוה מצלינא. וכעי"ז בכת"י פ'.
רבי אמי ורבי אסי דק"ס בכת"י פ': רב אמי ורב אסי , אף על גב דהוו להו תליסר בי דק"ס כת"י א' ודפ' פ': בתי כנישתא בטבריא – לא מצלו אלא ביני עמודי [21]: היכא דהוו גרסי.
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים קיב א) אשרי איש ירא את ה' [במצותיו חפץ מאד], ואילו גבי נהנה דק"ס בכת"י א' ודפ' פ': ובנהנה, דק"ס ובכת"י מ':: {{{2}}} ואילו גבי הנהנה מיגיעו כתיב (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, ולגבי ירא דק"ס בכת"י א' ודפ' פ': ואילו גבי ירא, ובכת"י מ': ואילו בירא. ובכת"י נשמט כל הקטע אשריך בעולם...לא כתיב ביה. שמים 'וטוב לך' לא כתיב ביה.
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא דק"ס בכת"י מ' ופ': אמר רב הונא בר יהודה אמר ר' או: רב מנחם אמר ר' אמי : לעולם ידור אדם דק"ס נ"א: אל ידור אדם אלא במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה[22]. דק"ס בכת"י א' ודפ' פ' נוסף: דכתיב: "ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו" וגומר, וכתיב בתריה: "ויתחתן שלמה אל פרעה מלך מצרים". :
- והתניא אל ידור? דק"ס בכתה"י: לא ידור [אדם במקום רבו]?
- לא קשיא: הא דכייף ליה דק"ס בכת"י א' ודפ' פ' נוסף: לרביה [23], הא[24] דלא כייף ליה[25].
אמר רב הונא דק"ס בכת"י א': חנא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי דק"ס בכת"י מ' ופ': אמר רב חייא בר אמי משמיה דעולא : מאי דכתיב (ישעיהו א כח), ["ושבר פשעים וחטאים יחדו] ועוזבי יי יכלו"? – זה המניח ספר תורה ויוצא דק"ס בכת"י מ': אלו בני אדם שמניחין ספר תורה ויוצאין. דק"ס ובכת"י פ' ודפ' פ':: {{{2}}} זה...תורה כשהוא פתוח ויוצא. .
- רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא.
- בעי רב פפא: בין פסוקא לפסוקא מהו דק"ס בכתה"י: מאי ?
- תיקו "תעמוד", כלומר: השאלה לא נפשטה..
- רב ששת מהדר אפיה וגריס [26], אמר: אנן בדידן ואינהו בדידהו דק"ס בכת"י א': אינהו בדידהו ואנן בדידן .
אמר רב הונא בר יהודה דק"ס בכתה"י נוסף: אמר רבי מנחם אמר רבי אמי דק"ס בכת"י פ', א' ודפ' פ' נוסף: אמר רבי יוחנן : לעולם ישלים אדם פרשיותיו[27] עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום,
- ואפילו (במדבר לב ג) "עטרות ודיבון [ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען"][28];
- שכל דק"ס בכתה"י: אמר רב הונא...אמי [אמר ר' יוחנן], שמות הרבנים כדלעיל: כל המשלים פרשיותיו עם הציבור דק"ס בכת"י פ' וא' נוסף: שנים מקרא ואחד תרגום , מאריכין לו ימיו ושנותיו. דק"ס בכת"י מ' נוסף כאן: אמר להו ר' יהושע בן לוי לבניו: אשלימו פרש[ת]ייכו בהדי ציבורא תרי קרא וחד תרגום, כי היכי דתורכו חיי. וכעי"ז בכת"י פ'.
רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא דק"ס בגליון כת"י מ' נוסף: רב נתן גריס "דכלהו שבתא", פירוש: ארבע פרשיות שבאלול וארבע שבאדר, מפני המדרש. במעלי יומא דכיפורי. תנא ליה חייא בר רב מדפתי: כתיב (ויקרא כג לב): ["שבת שבתון הוא לכם] ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב [מערב עד ערב תשבתו שבתכם"]; וכי בתשעה דק"ס בכת"י פ': בתשיעי מתענין? והלא בעשרה דק"ס בכת"י מ': בעשירי, בכת"י א': בעשור, ובכת"י פ': והלא אין מתענין אלא בעשירי! מתענין?! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי דק"ס בכת"י א': בתשעה, ובכת"י מ': בתשעה בו – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי[29].
סבר לאקדומינהו[30]. אמר ליה ההוא סבא: תנינא 'ובלבד שלא יקדים ושלא דק"ס בכת"י א': ובלבד שלא יאחר'.
כדאמר להו רבי יהושע בן לוי דק"ס בכתה"י: אמר להו אביי לבניה:
1. אשלימו פרשיותייכו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום; דק"ס בכתה"י נוסף: ואפילו עטרות ודיבון, ו\או: כי היכי דתורכו יומי (או: חיי).
2. והזהרו בוורידין, כרבי יהודה,
- דתנן (משנה חולין ב א): רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הוורידין[31];
3. והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו[32], דק"ס בכת"י מ' נוסף: שאין נוהגין בו מנהג בזיון,
- דאמרינן דק"ס בכתה"י: [כ]דאמר מר : 'לוחות ושברי לוחות מונחות בארון[33].' דק"ס בכתה"י נוסף: מכאן לזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון.
אמר להו רבא לבניה:
1. כשאתם חותכין בשר – אל תחתכו דק"ס בכתה"י: [לבניה] אל תחתכו בשר על גב דק"ס נ"א: פיסת היד;
- איכא דאמרי משום סכנה[34], ואיכא דאמרי משום קלקול סעודה[35]; דק"ס בכתה"י סדורים כל שלושת המימרות כאחד, ואחריהם: אל תחתכו בשר על פיסת היד, איכא דאמרי וכו'.
2. ואל תשבו על מטת דק"ס בכת"י פ' וא': מטה ארמית;
3. ואל תעברו דק"ס בכת"י מ': תלכו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין.
'ואל תשבו על מטת ארמית' – איכא דאמרי: לא תגנו תשכבו בלא קרית שמע[36]; ואיכא דאמרי: דלא תנסבו גיורתא דק"ס נ"א: משום דלית לה זכות אבות ; ואיכא דאמרי ארמית אשה נכרית ממש[37], ומשום מעשה דרב פפא:
דרב פפא אזל לגבי דק"ס בכת"י א': לבי ארמית דק"ס בכתי"י ודפו"י: גוי[ה] , הוציאה לו מטה, אמרה לו: שב! אמר לה: איני יושב עד שתגביהי את המטה דק"ס בכת"י מ': שתגביהו הסדינים ; הגביהה את המטה דק"ס בכת"י מ': הגביהו את הסדינין ומצאו שם תינוק מת; מכאן אמרו חכמים: אסור דק"ס בכת"י מ' נוסף: לו לאדם לישב על מטת ארמית[38]
'ואל תעברו דק"ס בכת"י מ': תלכו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין'[39].
מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין.
אמר אביי: ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא, אבל איכא פתחא אחרינא לית לן בה,
ולא אמרן אלא דליכא בי כנישתא אחרינא, אבל איכא בי כנישתא אחרינא לית לן בה,
ולא אמרן אלא דלא דרי טונא ולא רהיט ולא מנח תפילין, אבל איכא חד מהנך לית לן בה.תבנית:בכתי"י נוספו שני תנאים
תניא: 'אמר רבי עקיבא דק"ס בכת"י א': יעקב : בשלשה דק"ס בכת"י פ': מפני שלשה דברים אוהב אני את המדיים:
1. כשחותכין את הבשר – אין חותכין דק"ס בכת"י א' נוסף: על גבי פיסת היד, אלא על גבי השולחן;
2. כשנושקין אין נושקין דק"ס בכת"י ב' נוסף: בפה אלא על גב דק"ס בכת"י פ' וא': פיסת היד[40];
3. וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה[41].'
אמר רב אדא בר אהבה: מאי קראה? – "וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו" (בראשית לא ד).
תניא: 'אמר רבן דק"ס בכת"י מ' נוסף: שמעון בן גמליאל: בשלשה דק"ס בכת"י פ': מפני שלשה דברים אוהב אני את הפרסיים:
הן דק"ס בכתה"י ליתא: הן צנועין באכילתן, וצנועין בבית הכסא דק"ס נ"א: בבית החיצון , וצנועין בדבר אחר[42] דק"ס בכתה"י: בתשמיש המטה .'
[43] דק"ס בכת"י א' נוסף: כתיב אני צויתי למקודשי [גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי] (ישעיהו יג ג)[44]; תני רב יוסף: אלו הפרסיים המקודשין ומזומנין דק"ס בכתה"י ליתא: ומזומנין לגיהנם.
רבן גמליאל אומר [עד שיעלה עמוד השחר]:
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל.
תניא: רבי שמעון בן יוחי אומר דק"ס בכת"י א' הסדר: אמר רשב"י : פעמים שאדם קורא קרית שמע שתי פעמים בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר, ויוצא בהן ידי חובתו: אחת של יום ואחת של לילה.
הא גופא קשיא! אמרת: פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים בלילה – אלמא לאחר שיעלה עמוד השחר ליליא הוא, והדר תני יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה – אלמא יממא הוא!? דק"ס בכת"י א' נוסף: קרי יום וקרי לילה?!
לא! לעולם ליליא הוא[45], והא דקרי ליה 'יום' – דק"ס בכתה"י: והא דקרי ליה יממא – משום דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא[46].
אמר רב אחא בר דק"ס בכת"י מ': ב"ר חנינא אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן יוחי.
איכא דמתני להא דרב אחא בר חנינא – אהא, דתניא: רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא: פעמים שאדם קורא קרית שמע שתי פעמים ביום: אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה; הא גופא קשיא! אמרת: פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אלמא קודם הנץ החמה דק"ס בכת"י מ' נוסף: נמי יממא הוא, והדר תני: יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה, אלמא ליליא הוא!?
הערות
[עריכה]- ^ עת רצון – אלמא יש שעה שהיא של רצון
- ^ תפילת הרבים לא ימאס
- ^ ממלחמות הבאות עלי
- ^ שהתפללו עמי
- ^ פדה בשלום – זה שעסק בדברי שלום, דהיינו תורה, דכתיב "וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג יז), וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא: שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו – הוא מכיר שהוא אוהבו, ובא לידי אחוה ושלום
- ^ סיפיה דקרא הוא
- ^ שחרית
- ^ ערבית
- ^ כלומר: מאריכין בבית הכנסת
- ^ שיעור של שני פתחים רוחב יכנס לפנים: שלא ישב סמוך לפתח, דנראה עליו כמשוי עכוב בית הכנסת, ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת
- ^ יתפלל שיהו מצויין לו כשיצטרך
- ^ שימות במיתה יפה ונוחה
- ^ אישטר"אנגולמנט בלע"ז שבתוך הגוף
- ^ כענפי הסירים הנסבכים בגזת הצמר כשאדם נותק בחזקה ומשליך לאחור, שאי אפשר שלא ינתק הצמר עמה
- ^ ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל, ומחברין לוחי הספינה על ידי חבלים ועקלים שתוחבים בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב; 'פיטורי' = חבלים, דמתרגמינן "ופטורי ציצים" (מלכים א ו יח) – "אטונין"; בפי ושט הוא הנקב שהוא עגול כפי ושט.
- ^ כמושך נימת שער מתוך החלב
- ^ פלא"דא בלע"ז [מלוא את-חפירה]
- ^ שיהא לו שלום כל ימי חייו ואף ביום קבורתו: עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו
- ^ שיהא דר במקום שיש בית הכסא סמוך לו; לפי שהיתה קרקע של בבל מצולת מים, ואין יכולין לחפור שם חפירות, והיו צריכין לצאת בשדות ולהתרחק מאד
- ^ ציון ואסיפת צבור
- ^ שבית המדרש נכון עליהם מלמעלה
- ^ דסמוך למיתת שמעי כתיב ויתחתן שלמה את פרעה (מלכים א ג א).
- ^ אם כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו - ידור אצלו
- ^ ואם לאו
- ^ טוב להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי מזיד
- ^ משנתו כשקורין בספר תורה
- ^ של כל שבת ושבת
- ^ שאין בו תרגום
- ^ והכי קאמר קרא: הכינו עצמכם בתשעה לחדש לענוי המחרת, והרי הוא בעיני כעינוי היום
- ^ לסדר כל הפרשיות בשבת אחת או בשתי שבתות
- ^ כדי שיצא כל הדם; ולא אמר כן אלא בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד
- ^ שחלה, או שנטרד בדוחק מזונות – הזהרו בו לכבדו
- ^ דכתיב (דברים י ב): "אשר שברת ושמתם בארון" – אף השברים תשים בארון
- ^ שלא יקוץ ידו
- ^ אף בחבורה קטנה יצא דם וילכלך את המאכל וימאיס את המסובין
- ^ שתהא מטתך דומה למטת ארמית
- ^ על מטת ארמית
- ^ גירסת רש"י: מעשה דרב פפא שאמרה לו שב על המטה והיה בנה מת מוטל עליה, והיתה רוצה להעליל עליו ולומר שישב עליו והרגו.
- ^ שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח
- ^ את יד חברו הוא נושק ודרך חשיבות הוא זה מפני הרוק
- ^ דאמרי אינשי "אזנים לכותל"
- ^ תשמיש
- ^ במפלת בבל כתיב:
- ^ אני צויתי את מלכי פרס ומדי לבא ולהשחיתה
- ^ עד הנץ החמה
- ^ הלכך זמן קרית שמע דיום הוא, דגבי קרית שמע – "ובקומך" כתיב (דברים ו ז), והא קיימי.