תקנון הכנסת
תקנון הכנסת מתוך
תקנון הכנסת
י״פ תשכ״ח, 590, 654; תשכ״ט, 1172, 1196, 2040; תשל״ב, 246, 1158, 1298; תשל״ז, 712, 1214; תשל״ח, 374; תשל״ט, 980, 1288; תש״ם, 538, 1204; תשמ״א, 572, 1932; תשמ״ד, 1230; תשמ״ה, 1836; תשמ״ו, 772, 1364, 2048, 2896; תשמ״ז, 520, 2205; תשמ״ט, 1798, 1798, 3482, 3827, 3850; תש״ן, 2053, 3175; תשנ״א, 1334, 2058; תשנ״ב, 638, 1067, 2916; תשנ״ג, 2466, 3446, 3782; תשנ״ד, 246, 1378; תשנ״ה, 2550, 3070, 3790, 4682; תשנ״ו, 1597, 2404; תשנ״ז, 906, 1058, 2986; תשנ״ח, 178, 980, 2698, 3346, 4534; תשנ״ט, 1378, 1982, 1982; תש״ס, 1844, 1845, 2454, 2454, 2800, 2800, 3348, 3364, 4398, 4510; תשס״א, 86, 1054, 2060, 3872; תשס״ב, 1272, 3188, 3472, 3552; תשס״ג, 658, 2862, 3658; תשס״ד, 2290, 2538, 2974, 3264, 3616, 3752; תשס״ה, 666, 1642; תשס״ו, 952, 953, 1050, 1050, 1464, 4480; תשס״ז, 1146, 1146, 3790; תשס״ח, 2184, 2184, 2184, 3042, 3042, 3042, 3042, 3042, 4574; תשס״ט, 4376, 4376; תש״ע, 1926, 1927, 2272, 2676, 2952, 4558, 4559, 4562; תשע״א, 1798, 2262, 2890, 2893, 6142; תשע״ב, 1254, 2948, 5730; תשע״ד, 2650, 2651, 3438, 3438, 4996, 4996; תשע״ו, 1352, 5020, 5023, 5024, 5024; תשע״ז, 5612, 8372, 8372, 8372; תשע״ח, 4704; תשפ״א, 10308; תשפ״ג, 3646, 4298.
הכנסת קובעת בזה, כי קובץ ההוראות שלהלן הוא התקנון לענין סעיף 19 לחוק־יסוד: הכנסת; הוא יוסיף להיקרא ”תקנון הכנסת“.
הכנסת החליפה את פרקי התקנון בסדרת תיקונים שפורסמו בין השנים תש״ע ותשע״ב. בנוסח זה הושמטו הסעיפים שבוטלו.
תוכן עניינים
[תיקון: תש״ע, תשע״ב־3]
חלק א׳: הגדרות ופרשנות
הגדרות ופרשנות [תיקון: תש״ע, תש״ע־3, תשע״א־5, תשע״ב־3, תשע״ז־2]
(א)
בתקנון זה –
”חוק הבחירות“ – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969;
”חוק בתי המשפט“ – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;
”חוק החסינות“ – חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חוק הכנסת“ – חוק הכנסת, התשנ״ד–1994;
”חוק מבקר המדינה“ – חוק מבקר המדינה, [נוסח משולב], התשי״ח–1958;
”חוק מימון מפלגות“ – חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973;
”חוק הממשלה“ – חוק הממשלה, התשס״א–2001;
”חוק משכן הכנסת“ – חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968;
”חוק הקאדים“ – חוק הקאדים, התשכ״א–1961;
”חוק הרציפות“ – חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ״ג–1993;
”כנס החורף“ – כנס הכנסת שנפתח לאחר חג הסוכות, כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
”כנס הקיץ“ – כנס הכנסת שנפתח לאחר יום העצמאות, כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
”מושב“, ”מושב של הכנסת“ – התקופה שמתחילת כנס החורף ועד תחילת כנס החורף שלאחריו, ובשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת – כפי שקבעה ועדת הכנסת כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
”מפלגה“ – כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992;
”נשיאות הכנסת“ – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק הכנסת;
”סיעות האופוזיציה“ – כהגדרתן בסעיף 11 לחוק הכנסת;
”עלות תקציבית“, ”הצעת חוק תקציבית“ ו”הסתייגות תקציבית“ – כהגדרתן בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה;
”פגרה“, ”פגרת הכנסת“ – התקופה שמסוף כנס החורף ועד תחילת כנס הקיץ, והתקופה שמסוף כנס הקיץ ועד תחילת כנס החורף, ובשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת – כפי שקבעה ועדת הכנסת.
”פקודת סדרי השלטון והמשפט“ – פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.
(ב)
ימי הפגרה יבואו במניין התקופות האמורות בתקנון זה, אלא אם כן נאמר אחרת.
[תיקון: תש״ע]
חלק ב׳: ארגון הכנסת
[תיקון: תש״ע]
פרק ראשון: יושב ראש הכנסת וסגניו
בחירת יושב ראש הכנסת וסגניו [תיקון: תש״ע]
(א)
הכנסת תבחר, בבחירות גלויות, את יושב ראש הכנסת ואת הסגנים ליושב ראש הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק־יסוד: הכנסת, וסעיף 10 לחוק הכנסת; הסגנים ייבחרו בהמלצת ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה – בהמלצת הוועדה המסדרת, בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות; בחירתם של כמה סגנים באותו מועד תיעשה בהצבעה אחת בלבד.
(ב)
יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה, כאמור בסעיף 13 לחוק־יסוד: הממשלה; נקבעה בחירת יושב ראש הכנסת לאותו מועד שבו נקבעה ישיבה לצורך כינון הממשלה, ייבחר תחילה יושב ראש הכנסת.
(ג)
יושב ראש הכנסת והסגנים ייבחרו לכל תקופת כהונתה של הכנסת; ואולם רשאית הכנסת לבחור, לפי המלצה כאמור בסעיף קטן (א), סגנים ליושב ראש הכנסת לתקופות כהונה קצרות יותר, ולקבוע את תחילתן ואת סופן.
(ד)
שר או סגן שר לא יהיה יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת.
(ה)
(1)
נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת, תבחר הכנסת, בתוך 21 ימים, יושב ראש חדש, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א); נתפנתה משרה של סגן ליושב ראש הכנסת, רשאית הכנסת לבחור חבר כנסת אחר במקומו, בדרך האמורה.
(2)
הושעה סגן ליושב ראש הכנסת מכהונתו, רשאית הכנסת לבחור חבר כנסת אחר במקומו בדרך האמורה, ועל אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג), הוא יכהן כסגן ליושב ראש בתקופת ההשעיה בלבד.
סייגים לבחירת יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת [תיקון: תש״ע, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״ב־3]
(א)
ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה – הוועדה המסדרת, רשאית לקבוע, לפי הצעה של ועדת האתיקה, אם מונתה, כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד לתפקיד יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת בהתקיים אחד מאלה:
(1)
היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א) לחוק הכנסת (להלן – הליכים פליליים), וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו; החליטה ועדת הכנסת שחבר הכנסת לא יהיה מועמד לפי פסקה זו, תהיה החלטתה בתוקף כל עוד לא הסתיימו ההליכים הפליליים בעניינו, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי – בכל תקופת כהונתה של אותה כנסת או לתקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה;
(2)
חבר הכנסת הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, בין בהיותו חבר הכנסת ובין לפני כן, וטרם חלפו עשר שנים מיום שפסק הדין נעשה סופי או מיום שגמר לשאת את עונשו, לפי המאוחר.
(ב)
ועדת הכנסת לא תקבע כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג)
הליכי הדיון בוועדת הכנסת ובוועדת האתיקה יסתיימו, בכל אחת מהן, בתוך שבוע.
(ד)
(1)
קבעה ועדת הכנסת כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד כאמור, רשאי חבר הכנסת, בתוך 48 שעות, לערער על ההחלטה לפני הכנסת.
(2)
הדיון בכנסת ייערך בתוך 48 שעות ממועד הגשת הערעור או ביום הקרוב שבו ניתן לקיים ישיבת כנסת בהתאם להוראות סעיף 19(א), לפי המאוחר; המערער רשאי לנמק את ערעורו וכן הוא רשאי להניח מסמכים הנוגעים לערעור על שולחן הכנסת; יושב ראש ועדת הכנסת רשאי להשיב לערעור, כל אחד מהם במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות, והכנסת תחליט בלא דיון.
(ה)
ההצבעות בוועדת הכנסת ובכנסת יהיו גלויות.
השעיה מכהונה מחמת עבירה לפי סעיף 7 לחוק הכנסת [תיקון: תש״ע, תשע״א־3, תשע״ב־3]
(א)
הושעה יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או שנקבעו סייגים לכהונתו, לפי הוראות סעיף 7 לחוק הכנסת, תסתיים ההשעיה או יבוטלו הסייגים עם מתן פסק דין סופי, המזכה אותו או שאינו קובע שיש עם העבירה קלון, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי – עם תום תקופת כהונתה של אותה כנסת, והכל אם לא קבעה הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תקופה קצרה יותר להשעיה או לסייגים.
(ב)
הציעה ועדת הכנסת לכנסת להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת או לקבוע סייגים לכהונתו, יציג יושב ראש ועדת הכנסת את הצעת ועדת הכנסת לפני הכנסת, חבר הכנסת שההצעה נוגעת אליו רשאי להשיב, כל אחד מהם במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות, והכנסת תחליט בלא דיון.
התפטרות יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת [תיקון: תש״ע]
(א)
(1)
יושב ראש הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הנחת כתב התפטרות על שולחן הכנסת; ביקש היושב ראש להתפטר בפגרת הכנסת ולא התקיים כינוס מיוחד של הכנסת, ימסור את כתב התפטרותו למזכיר הכנסת שיביאו מיד לידיעת חברי הכנסת.
(2)
כהונתו של יושב ראש הכנסת שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הונח על שולחן הכנסת או נמסר למזכיר הכנסת, לפי העניין, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
(3)
יושב ראש הכנסת שהניח או מסר כתב התפטרות, רשאי למסור לכנסת הודעה על הסיבות להתפטרותו.
(ב)
(1)
סגן ליושב ראש הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הכנסת.
(2)
כהונתו של סגן ליושב ראש הכנסת שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות נמסר ליושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
(3)
יושב ראש הכנסת ימסור הודעה לכנסת על התפטרותו של סגן ליושב ראש.
תפקידי יושב ראש הכנסת וסגן ליושב ראש הכנסת [תיקון: תש״ע, תש״ע־3, תשע״ד]
(א)
יושב ראש הכנסת ינהל את ענייני הכנסת, ייצג אותה כלפי חוץ, ישמור על כבודה, על הסדר בישיבותיה ועל קיום תקנונה; הוא ישב ראש בישיבות הכנסת וינהלן, ובכלל זה יקבע את תוצאות ההצבעות וכן ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי דין.
(ב)
יושב ראש הכנסת אחראי על הכנתו וביצועו של תקציב הכנסת; אושרה הצעת התקציב השנתי של הכנסת בקריאה הראשונה במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי, תועבר לדיון בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב; ההצעה תובא לקריאה השניה ולקריאה השלישית במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי.
(ג)
יושב ראש הכנסת אחראי על מינהל הכנסת ועל מזכירות הכנסת.
(ד)
בכהונתו כנשיא המדינה בפועל כאמור בסעיף 23(א) לחוק־יסוד: נשיא המדינה, לא ינהל יושב ראש הכנסת את ישיבות הכנסת, אלא אם כן החליטה ועדת הכנסת אחרת.
(ה)
יושב ראש הכנסת לא יהיה חבר בוועדה מוועדות הכנסת, פרט לוועדת הפירושים, ואולם הוא רשאי להשתתף בדיוני כל אחת מוועדות הכנסת ובכלל זה ועדות משותפות וועדות משנה, אף אם הפרוטוקול שלהן חסוי.
(ו)
יושב ראש הכנסת רשאי למסור, מזמן לזמן, את ניהול ישיבת הכנסת או כל תפקיד מתפקידיו שנקבעו בתקנון זה, לאחד הסגנים, למעט תפקידיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
(ז)
לסגן ליושב ראש הכנסת, הממלא את מקומו של יושב ראש הכנסת כאמור בסעיף 29 לחוק משכן הכנסת, או שיושב ראש הכנסת אצל לו מסמכויותיו כאמור בסעיף 30(א) לחוק האמור, או המנהל את ישיבת הכנסת או הממלא אחד מתפקידי יושב ראש הכנסת, יהיו, באותו מעמד, כל החובות והסמכויות הנתונות ליושב ראש הכנסת.
(ח)
סגן ליושב ראש הכנסת לא יהיה יושב ראש ועדת הכנסת או ממלא מקומו.
פרסום ברשומות לעניין יושב ראש הכנסת וסגניו [תיקון: תש״ע]
לגבי יושב ראש הכנסת וסגניו תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת בעניינים אלה:
(1)
בחירה, השעיה או סיום כהונתו של יושב ראש הכנסת או של סגן ליושב ראש הכנסת;
(2)
כהונת סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל לפי סעיף 20א לחוק־יסוד: הכנסת.
[תיקון: תש״ע־2]
פרק שני: סיעות
הסיעות בכנסת, שמותיהן וסדרן [תיקון: תש״ע, תש״ע־2, תשע״ד]
(א)
לעניין תקנון זה, סיעה בכנסת היא רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת; מספר חברי הסיעה יהא כמספר המועמדים שנבחרו.
(ב)
(1)
שמה של סיעה יהא ככינויה של רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת; ואולם הסיעה רשאית להודיע ליושב ראש הכנסת, בתוך 15 ימים מיום כינוס הכנסת, כי שם הסיעה יכלול חלק מהכינוי בלבד או את האות או האותיות שנשאה רשימת המועמדים בבחירות לאותה כנסת.
(2)
התפלגה סיעה לפי סעיף 59 לחוק הכנסת, תקבע ועדת הכנסת את שם הסיעות החדשות, לפי הצעתן; הסיעה החדשה שבה רוב חברי הסיעה שהתפלגה, רשאית להמשיך לשאת את שם הסיעה, ואם התפלגה לסיעות שוות בגודלן – תיחשב הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כסיעה שבה רוב החברים; חדל חבר הכנסת האמור לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם הסיעה שהתפלגה – יבוא במקומו לעניין זה הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.
(3)
על אף הוראות פסקה (2), ועדת הכנסת לא תאשר לסיעה לשאת שם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו או שם הזהה, או שם הדומה עד כדי להטעות, לשם של סיעה אחרת או של מפלגה שמיוצגת בכנסת על ידי סיעה אחרת, לרבות המפלגה שהחלק שהתפלג נמנה ערב הפילוג עם הסיעה שייצגה אותה.
(ג)
מזכיר הכנסת יערוך רשימה של סיעות הכנסת, בסדר יורד לפי מספר החברים בכל סיעה; סדרן של סיעות שבהן מספר שווה של חברים יהיה –
(1)
בין סיעות שהשתתפו בחלוקת המנדטים לאותה כנסת – לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות;
(2)
בין סיעות חדשות שנוצרו כתוצאה מהתפלגות סיעה אחת – תיחשב הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת כסיעה הגדולה, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם הסיעה שהתפלגה – הבא אחריו באותה רשימת מועמדים;
(3)
בין סיעות שאחת מהן לפחות הוקמה כסיעה חדשה באותה כנסת בשל התפלגות או מיזוג של סיעות – לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות כשהוא מחולק במספר המנדטים שקיבלה, ומוכפל במספר חברי הסיעה החדשה, ולעניין סיעה חדשה – לפי מספר הקולות שקיבלה הסיעה שהיו חברים בה חברי הסיעה החדשה לפני השינוי בהרכב הסיעתי.
יושב ראש הסיעה [תיקון: תש״ע־2, תשע״ו]
(א)
כל סיעה תבחר יושב ראש לסיעה מבין חבריה, ורשאית היא לבחור לו ממלא מקום מבין חבריה, ותודיע את שמם ליושב ראש הכנסת; הסיעה רשאית להחליף, בכל עת, את היושב ראש ואת ממלא מקומו.
(ב)
כל עוד לא הודיעה הסיעה ליושב ראש הכנסת על שמו של יושב ראש הסיעה, יראו את חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת כיושב ראש הסיעה, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם אותה סיעה – הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.
(ג)
הודעות חתומות בידי יושב ראש הסיעה, ממלא מקומו או חבר הסיעה שהיושב ראש הסמיכו לכך, בסדר זה, ייחשבו הודעות מטעם הסיעה, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת.
שינויים בסיעות [תיקון: תש״ע־2, תש״ע־4]
(א)
אלה טעונים את אישורה של ועדת הכנסת:
(1)
התפלגות סיעות, מיזוג סיעות או פרישה מסיעה לפי פרק י׳ לחוק הכנסת;
(2)
שינוי שם של סיעה או מתן שם לסיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מהתפלגות או ממיזוג של סיעות;
(3)
שינוי במספר חבריה של סיעה;
(4)
השתייכותו הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו, אם התפלגה לפי הוראות פסקאות (1) או (3) של סעיף 59 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994, אף אם התפלגה גם לפי הוראות פסקה (2) לסעיף האמור, בהתאם להוראות אלה:
(א)
חבר הכנסת ימסור לוועדת הכנסת הודעה אחת בלבד, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה עם רשימת המועמדים האמורה, והאישור יינתן בהתאם להודעתו;
(ב)
לא מסר חבר הכנסת הודעה כאמור בפסקת משנה (א), תקבע ועדת הכנסת כי הוא משתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים האמורה, ואם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים שנמנו עם רשימת המועמדים – לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם אותה סיעה – הבא אחריו באותה רשימת מועמדים;
(5)
השתייכותו הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו, אם התפלגה לפי הוראות פסקה (2) של סעיף 59 לחוק הכנסת, בהתאם להוראות אלה:
(א)
ועדת הכנסת תקבע כי חבר הכנסת משתייך לסיעה המייצגת את המפלגה שהשתייכותו אליה צוינה בהסכם לפי סעיף 59(2) לחוק הכנסת;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), מסר חבר הכנסת לוועדת הכנסת הודעה בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, כי הוא מבקש להשתייך לסיעה המייצגת מפלגה שהגישה את ההסכם לפי סעיף 59(2) לחוק הכנסת ואינה הסיעה האמורה באותה פסקת משנה, יינתן האישור בהתאם להודעתו, ובלבד שהן הסיעה שאליה היה אמור להשתייך לפי פסקת משנה (א) והן הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, מסרו לוועדת הכנסת, לפני שדנה בעניין, את הסכמתן לבקשתו.
(ב)
יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת, ליושב ראש הכנסת, ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ולחשב הכנסת על אישור שניתן לפי סעיף קטן (א) ויפרסם עליו הודעה ברשומות.
(ג)
לחבר הכנסת שוועדת הכנסת קבעה כי פרש מסיעתו כאמור בסעיף 61 לחוק הכנסת, יהיו כל הזכויות שתקנון זה מעניק לסיעה, למעט הזכות להציע הבעת אי־אמון בממשלה, לקבל חדר סיעה במשכן, ולהודיע הודעות בשל אי־השתתפות בדיון או בהצבעה.
עבודת הסיעות בכנסת [תיקון: תש״ע־2]
(א)
כל סיעה רשאית לקבל חדר במשכן הכנסת לצורכי עבודתה, בהתחשב בגודלן של הסיעות ובאפשרויות העומדות לרשות הכנסת.
(ב)
מענה של הסיעה יהיה חדרה במשכן הכנסת; כל סיעה תודיע למזכיר הכנסת, בכתב, על מענה וכתובת דואר אלקטרוני, לצורך מסירת הודעות לסיעה בימים שבהם מליאת הכנסת אינה מתכנסת; יראו הודעה שנמסרה לאחד המענים כאמור, כהודעה מספקת.
(ג)
הצוות הפרלמנטרי של סיעה, כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, זכאי להיתרי כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות חוק משכן הכנסת, במספר שיקבע יושב ראש הכנסת בהתחשב בגודלה של הסיעה.
[תיקון: תש״ע־2]
פרק שלישי: חברי הכנסת
מען והודעות [תיקון: תש״ע־2]
(א)
עם היבחרו, יודיע חבר הכנסת למזכיר הכנסת, בכתב, על מספר הטלפון שלו וכן על מען, מספר פקסימילה וכתובת דואר אלקטרוני, לצורך מסירת מסמכים מאת הכנסת, וכן יודיע על כל שינוי בפרטים אלה; יראו מסירת מסמכים או מתן הודעה בטלפון, כאמור, כהודעה מספקת, ואולם בימים שבהם מליאת הכנסת מתכנסת, יראו הנחת מסמך על שולחן הכנסת או מסירתו בחדרו של חבר הכנסת במשכן הכנסת, כהודעה מספקת.
(ב)
חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ חייב להודיע על כך ליושב ראש הכנסת, ולציין את זמן שהותו בחוץ לארץ, את מקום הימצאו ואת מספר הטלפון באותו מקום.
השתתפות בישיבות [תיקון: תש״ע־2]
חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן.
חתימת חבר הכנסת [תיקון: תש״ע־2]
מסמך שחבר הכנסת מגישו בכתב לפי תקנון זה, ייחתם בידי חבר הכנסת אישית; הוראה זו לא תחול על מסמך המוגש רק באמצעות המערכת הממוחשבת בכנסת.
משלוח כתב התפטרות לפי סעיף 40 לחוק־
כתב התפטרות של חבר הכנסת שנבצר ממנו להגישו אישית ליושב ראש הכנסת, יישלח באחת מדרכים אלה, לפי העניין:
(1)
בארץ – באמצעות מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך בכתב, שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה;
(2)
מחוץ לארץ – באחת מאלה:
(א)
בפקסימילה או בדואר אלקטרוני הכולל כתב התפטרות סרוק, ובלבד שחבר הכנסת המתפטר שוחח עם יושב ראש הכנסת בסמוך למשלוח כתב ההתפטרות ווידא את קבלתו;
(ב)
על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה.
הודעה על חילופים של חברי הכנסת [תיקון: תש״ע־2, תשע״ו]
(א)
נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יודיע יושב ראש הכנסת בכתב לחבר הכנסת שבא במקומו, כאמור בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת, על תחילת כהונתו בכנסת.
(ב)
(בוטל).
הצהרת אמונים [תיקון: תש״ע־2]
קרא יושב ראש הישיבה לחבר הכנסת להצהיר אמונים והצהיר חבר הכנסת שלא כלשון החוק, יקבע היושב ראש שחבר הכנסת לא הצהיר אמונים ויחולו לגביו הוראות סעיף 16 לחוק־יסוד: הכנסת, כאילו לא הצהיר אמונים.
[תיקון: תש״ע־3]
חלק ג׳: עבודת הכנסת
[תיקון: תש״ע־3]
פרק ראשון: ישיבות
מועדי הכנסים [תיקון: תש״ע־3]
יושב ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם סגניו ובאישור ועדת הכנסת, יקבע את המועדים שבהם ייפתחו ויסתיימו כנסי הכנסת, בכפוף לאמור בסעיף 9 לחוק הכנסת.
ישיבות הכנסת [תיקון: תש״ע־3]
(א)
(1)
הכנסת תקיים ישיבות בימים ב׳ ו־ג׳ החל בשעה 16:00, וביום ד׳ החל בשעה 11:00; יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי לשנות את זמניה של ישיבה, לבטל ישיבה ולקבוע ישיבה נוספת ואת זמניה – בין באחד הימים האמורים ובין ביום אחר שאינו מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט.
(2)
יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע הפסקה במהלכה של ישיבת הכנסת.
(ב)
ראה יושב ראש הכנסת כי התרחש אירוע בעל חשיבות יוצאת דופן המחייב את כינוס הכנסת לישיבה דחופה החורגת מסדר היום השבועי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הכנסת, לכנס את הכנסת לדיון באירוע כאמור, והוא יקבע את סדרי הדיון בישיבה.
(ג)
יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע ישיבה לציון מאורע, והוא יקבע את סדרי הדיון בה.
(ד)
בכל ישיבה של הכנסת ובמשך כל הישיבה, יהיה נוכח לפחות אחד משרי הממשלה.
פתיחת מושב הכנסת [תיקון: תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב־2]
(א)
נשיא המדינה רשאי לפתוח את ישיבת הכנסת הראשונה בכל מושב של הכנסת, ויישא דברים מיד אחרי יושב ראש הכנסת.
(ב)
פתח נשיא המדינה את ישיבת הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), ימסור ראש הממשלה, מיד אחריו, הודעה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תכניות הממשלה למושב הקרוב; לא פתח נשיא המדינה את ישיבת הכנסת, יפתח ראש הממשלה את הישיבה בהודעה כאמור; על הודעת ראש הממשלה יתקיים דיון סיעתי והכנסת תצביע עליה.
(ג)
דנה הכנסת בהצעה להביע אי־אמון בממשלה ביום פתיחת מושב הכנסת, תנומק ההצעה אחרי הודעת ראש הממשלה, יתקיים דיון סיעתי משולב בשני הנושאים ובסופו תצביע הכנסת על הודעת ראש הממשלה ולאחר מכן על ההצעה להביע אי־אמון בממשלה.
כינוס הכנסת בתקופת הפגרה [תיקון: תש״ע־3, תשע״ד, תשע״ו־2]
(א)
25 חברי הכנסת הדורשים לכנס את הכנסת בתקופת הפגרה, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, רשאים לפרט בדרישתם נושא אחד או שני נושאים; יושב ראש הכנסת יעמיד את הנושאים על סדר יומה של הישיבה, כהצעות לסדר היום; אין באמור כדי למנוע מיושב ראש הכנסת להעמיד על סדר יומה של אותה ישיבה נושא אחד או שני נושאים נוספים, לפי דרישתם של 25 חברי כנסת אחרים.
(ב)
דרשו 25 חברי הכנסת לכנס את הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), אין הם יכולים לבקש להוסיף נושאים לאותה ישיבה של הכנסת, ואולם רשאי יושב ראש הכנסת, לפי בקשתם, לשנות נושא שפירטו בדרישתם, ובלבד שביקשו זאת לפחות 36 שעות לפני פתיחת הישיבה; הכנסת לא תדון בנושא שלא פורט בדרישתם של 25 חברי הכנסת.
(ג)
בישיבה של הכנסת לפי סעיף זה, רשאים לנמק שני חברי כנסת בלבד כל הצעה לסדר היום, במסגרת זמן שלא תעלה על 10 דקות לכל אחד מהם.
(ד)
(בוטל).
(ה)
דרישת הממשלה לכינוס הכנסת בתקופת הפגרה, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, תימסר בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת.
נאומים במליאה [תיקון: תש״ע־3, תשע״ד־5, תשע״ו]
אלה רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת:
חברי הכנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי הכנסת, וכן נשיא המדינה בהתאם להוראות כל דין או בהזמנה של יושב ראש הכנסת ובאישור ועדת הכנסת; יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם ראש מדינה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט זר, וכן ראש ארגון בין־לאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לנאום בשפתם.
נאום בכורה ונאום פרידה [תיקון: תש״ע־3]
(א)
חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת ולא כיהן קודם לכן (א) כחבר הכנסת או כשר, רשאי לשאת נאום בכורה באחת הישיבות לאחר שהצהיר אמונים.
(ב)
יושב ראש הכנסת רשאי לאפשר לחבר הכנסת שהתפטר מכהונתו לשאת נאום פרידה, לאחר שהגיש את כתב ההתפטרות ולפני שהתפטרותו נכנסה לתוקף, ובלבד שבתקופה זו התקיימה ישיבה של הכנסת.
(ג)
שר או סגן שר שנמסרה לכנסת הודעה על הפסקת כהונתו, כאמור בסעיף 9(א)(6) או (8) לחוק הממשלה, רשאי לשאת נאום לעניין הפסקת כהונתו בישיבה שבה נמסרה ההודעה, ובלבד שהוא מכהן כחבר הכנסת במועד הישיבה.
(ד)
יושב ראש הכנסת יקבע את המועד לנשיאת נאומים בהתאם להוראות סעיף זה, ואת מסגרת הזמן לכל נאום.
ציון זכרם של נפטרים [תיקון: תש״ע־3, תשע״ו]
(א)
נפטר חבר הכנסת לשעבר תכבד הכנסת את זכרו בקימה באחת הישיבות הסמוכות לפטירתו; יושב ראש הכנסת יישא דברים לזכר הנפטר והוא רשאי לאפשר לחברי כנסת נוספים לשאת דברים, במספר ובמסגרת זמן שיקבע.
(ב)
נפטר נשיא המדינה, חבר הכנסת, שר או סגן שר, בעת כהונתו, או נפטר נשיא המדינה לשעבר, יושב ראש הכנסת לשעבר או ראש הממשלה לשעבר, תקיים הכנסת ישיבה לזכרו ותכבד את זכרו בקימה; יושב ראש הכנסת יפתח את הישיבה בדברים לזכר הנפטר ויאפשר לחברי כנסת נוספים לשאת דברים, במספר ובמסגרת זמן שיקבע.
[תיקון: תש״ע־4]
פרק שני: סדר היום
סדר היום השבועי [תיקון: תש״ע־4, תש״ע־8]
(א)
מזכיר הכנסת יפרסם, לא יאוחר מיום הישיבה האחרון בכל שבוע, את רשימת הנושאים שעל סדר יומה של הכנסת.
(ב)
יושב ראש הכנסת יקבע בתחילת כל שבוע את סדר היום השבועי המפורט של הכנסת בהתאם להוראות סעיף זה, ויציגו בישיבתה השבועית של נשיאות הכנסת; מזכיר הכנסת יפרסם, לאחר ישיבת הנשיאות, את סדר היום שנקבע.
(ג)
סדר היום של ישיבות הכנסת ייפתח באלה: ביום ב׳ – בהצעות להביע אי־אמון בממשלה, ואם לא הוגשו – בנאומים בני דקה, ביום ג׳ – בנאומים בני דקה, וביום ד׳ – בתשובות לשאילתות דחופות.
(ד)
(1)
יושב ראש הכנסת יקבע את סדר היום של הכנסת כך שישיבות הכנסת בימים ב׳ ו־ג׳ יוקדשו לדיונים בהצעות הממשלה ולדיונים בהצעות חוק של חברי הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית, וישיבת הכנסת ביום ד׳ תוקדש לדיון בהצעות חוק של חברי הכנסת המובאות לדיון מוקדם ובהצעות לסדר היום; תשובות לשאילתות יכול שיינתנו בכל אחת מישיבות הכנסת.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הכנסת להעמיד על סדר יומה של הכנסת דיון בהצעות חברי הכנסת כאמור באותה פסקה בימים ב׳ ו־ג׳, ודיון לפי בקשת הממשלה ביום ד׳, ובלבד שנושא שהועמד כאמור על סדר היום יידון לאחר הנושאים שנקבעו לדיון לפי פסקה (1), והודעה על כך תימסר לחברי הכנסת לפני תחילת הדיון בו.
(ה)
יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע סדר יום החורג מהוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בנסיבות שבהן הדבר מתחייב, לרבות בשבוע שבו לא מתקיימות שלוש ישיבות רגילות של הכנסת, בשבוע שבו הכנסת דנה בהצעת חוק התקציב השנתי או בהצעות החוק הנלוות לה, ובשבוע האחרון של כנסי הכנסת.
הודעה על הנחה על שולחן הכנסת [תיקון: תש״ע־4]
מזכיר הכנסת או סגן למזכיר הכנסת ימסור לכנסת, במהלך ישיבתה, הודעה בדבר המסמכים שהונחו על שולחן הכנסת.
[תיקון: תש״ע־4]
פרק שלישי: סדרי הדיון
צורת הדיון [תיקון: תש״ע־4, תשע״א]
(א)
הדיונים בכנסת הם סיעתיים או אישיים.
(ב)
הדיון באלה יהיה סיעתי:
(1)
כינון הממשלה או התפטרותה;
(2)
הודעת הממשלה לפי סעיף 32;
(3)
הבעת אי־אמון בממשלה;
(4)
דיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי סעיף 42(ב) לחוק־יסוד: הממשלה.
הנוהל בדיון סיעתי ובדיון אישי [תיקון: תש״ע־4]
(א)
בדיון סיעתי –
(1)
ועדת הכנסת תקבע את מסגרת הזמן שיוקדש לדיון;
(2)
כל סיעה תקבע את שמות חבריה שישתתפו בדיון ואת סדר הופעתם, ובלבד שמסגרת הזמן לכל נואם לא תפחת משלוש דקות;
(3)
מזכיר הכנסת יקבע את סדר הנואמים בין הסיעות לפי גודלן, ואולם חבר הכנסת מסיעתו של ראש האופוזיציה ייקרא לנאום ראשון וחבר הכנסת מסיעתו של ראש הממשלה ייקרא לנאום אחרון;
(4)
חבר הכנסת שנעדר מהישיבה כשהגיע תורו לנאום, בלי שהודיע על כך מראש, לא יהיה רשאי לנאום בדיון, אך סיעתו רשאית להעביר את מסגרת הזמן שהוקצבה לו לחבר אחר מהסיעה.
(ב)
בדיון אישי –
(1)
מסגרת הזמן לכל נואם תהיה שלוש דקות, אלא אם כן החליט יושב ראש הכנסת על מסגרת זמן ארוכה יותר;
(2)
כל חבר כנסת רשאי להודיע למזכיר הכנסת על רצונו להשתתף בדיון, ושמו יירשם ברשימת הנואמים; הודעה כאמור תימסר לפני תחילת הדיון, ואולם רשאי חבר הכנסת למסור הודעה לאחר שהחל הדיון וכל עוד לא הודיע יושב ראש הכנסת על סגירת הרשימה;
(3)
חבר הכנסת רשאי לבקש לשנות את מקומו בסדר הנואמים; חבר הכנסת שנעדר מהישיבה כשהגיע תורו לנאום, בלי שהודיע על כך מראש, לא יהיה רשאי לנאום בדיון.
פתיחת הדיון וסיכומו [תיקון: תש״ע־4, תשע״ב־3]
בסעיף העומד על סדר יומה של הכנסת לפי הצעתה של הממשלה או של ועדה מוועדות הכנסת, למעט דיון בהצעות חוק, ייפתח הדיון ויסוכם בהתאם להוראות אלה:
(1)
בנושא שהביאה הממשלה יפתח שר או סגן שר והוא רשאי לסכם את הדיון;
(2)
בנושא שהביאה ועדה יפתח יושב ראש הוועדה והוא רשאי לסכם את הדיון;
(3)
דברי הפתיחה יהיו במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; דברי הסיכום יהיו במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
הצעה לסדר ניהול הישיבה או ההצבעה [תיקון: תש״ע־4]
(א)
ביקש חבר הכנסת מיושב ראש הישיבה רשות להציע הצעה לסדר ניהול הישיבה או לסדר ההצבעה, יחליט היושב ראש אם לתת לחבר הכנסת רשות דיבור כדי להעלות את הצעתו; מסגרת הזמן להנמקת הצעה כאמור לא תעלה על דקה אחת.
(ב)
במהלך הצבעה או סדרת הצבעות, לא תינתן רשות דיבור, אלא להצעה לסדר ההצבעה.
(ג)
יושב ראש הישיבה יכריע בהצעות לפי סעיף זה.
רשות הדיבור של שר או סגן שר [תיקון: תש״ע־4, תשע״א־5]
(א)
שר אחד, המדבר בשם הממשלה, רשאי לקבל את רשות הדיבור בכל שלב משלבי הדיון ובטרם החלה ההצבעה; ביקש שר נוסף לדבר בשם הממשלה, רשאי יושב ראש הישיבה לתת לו את רשות הדיבור, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
(ב)
(בוטל).
(ג)
האמור בסעיף זה לגבי שר יחול גם לגבי סגן שר המבקש לדבר בשם הממשלה בענייני המשרד שבו הוא מכהן.
הודעות הממשלה והבעת אמון בממשלה [תיקון: תש״ע־4, תש״ע־6, תשע״א, תשע״ב־2]
(א)
הממשלה רשאית בכל עת למסור בכנסת הודעה בלי שתיכלל מראש בסדר היום, ולפי דרישתם של 52 חברי הכנסת שהוגשה ליושב ראש הכנסת בכתב בתוך שבוע ממועד מסירת ההודעה, יתקיימו עליה דיון והצבעה בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת שאחרי הגשת הדרישה, ואולם לפי בקשת הממשלה, יידחו הדיון וההצבעה לישיבת הכנסת הרגילה בתקופת כנס הכנסת שאחריה.
(ב)
(1)
ראש הממשלה רשאי להודיע ליושב ראש הישיבה שהוא יראה בהצבעת הכנסת בסעיף העומד על סדר היום עניין של הבעת אמון בממשלה, ויודיע את עמדת הממשלה לגביו; הודיע כאמור, תתקיים הצבעה אחת בלבד, הן על הסעיף העומד על סדר היום והן על הודעת ראש הממשלה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו בהצבעה על הצעת חוק בדיון מוקדם והצעה לסדר היום.
(2)
הודיע ראש הממשלה כי הממשלה תומכת בסעיף העומד על סדר היום או מתנגדת לו, וזכתה עמדת הממשלה לרוב של המשתתפים, יראו את הממשלה כאילו זכתה באמון הכנסת; לא זכתה עמדת הממשלה לרוב כאמור – יראו אותה כאילו לא זכתה באמון הכנסת.
הודעת סיעה בנושא שאינו הצעת חוק [תיקון: תש״ע־4]
בדיון בנושא שאינו הצעת חוק, רשאית כל סיעה שלא השתתפה גם בדיון וגם בהצבעה, למסור, עם סיום ההצבעה, הודעה במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
הודעה אישית [תיקון: תש״ע־4, תשע״ו]
(א)
יושב ראש הישיבה רשאי לאפשר לחבר הכנסת, לשר או לסגן שר למסור הודעה אישית אם ביקש לעשות כן לצורך תיקון אי־הבנה בקשר לדבריו בכנסת או בקשר להאשמה שהושמעה כלפיו בכנסת; נשמעה האשמה כלפי סיעה, רשאי היושב ראש לאפשר לאחד מחבריה למסור הודעה כאמור.
(ב)
חבר הכנסת יעביר את תמצית הודעתו מראש ובכתב ליושב ראש הישיבה.
(ג)
הודעה לפי סעיף זה תימסר בסיום הדיון בסעיף שבו הושמעו הדברים שבשלהם התבקשה ההודעה, ואם הסתיים הדיון בהצבעה – עם סיום ההצבעה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
[תיקון: תש״ע־5]
פרק רביעי: הצבעות במליאת הכנסת
סדר ההצבעה [תיקון: תש״ע־5, תשע״ז]
(א)
עם סיום הדיון במליאת הכנסת בנושא שעל סדר היום תתקיים הצבעה, אלא אם כן החליט יושב ראש הישיבה, בנסיבות מיוחדות, על דחיית ההצבעה, והודעה על כך נמסרה לחברי הכנסת לפני תחילת הדיון בנושא; לבקשת יוזם הצעת חוק פרטית כאמור בסעיף 75(ג) או בהסכמתו, או לבקשת חבר הכנסת שיזם או שהציע נושא אחר שעל סדר היום או בהסכמתו, ובהסכמת הממשלה, רשאי יושב ראש הישיבה להחליט כי ההצבעה תידחה אף אם לא התקיימו נסיבות מיוחדות כאמור, והודעה על כך תימסר לחברי הכנסת לפני תחילת הדיון בנושא או במהלכו.
(ב)
יושב ראש הישיבה יקבע את סדר ההצבעה.
(ג)
לפני כל הצבעה או סדרת הצבעות יודיע מזכיר הכנסת על ההצבעה בצלצול.
אופן ההצבעה [תיקון: תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3]
(א)
(1)
חבר הכנסת יצביע באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, ממקום מושבו הקבוע בלבד.
(2)
יושב ראש הישיבה רשאי להחליט כי הצבעה המתקיימת כחלק מסדרת הצבעות תתקיים בהרמת ידיים, אלא אם כן נשמעה לכך התנגדות של אחת הסיעות.
(ב)
לפי דרישה בכתב של עשרים חברי הכנסת לפחות או לפי דרישת הממשלה, תיערך הצבעה שמית כמפורט להלן:
(1)
מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת לפי סדר שם משפחתם, וכל אחד מחברי הכנסת, בזה אחר זה, יאמר בקול רם את הצבעתו, וכן הוא רשאי לומר שאינו משתתף בהצבעה;
(2)
לאחר תום קריאת השמות, יקרא מזכיר הכנסת בשנית רק בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו או שלא אמרו שאינם משתתפים בהצבעה, כדי שיאמרו את הצבעתם;
(3)
יושב ראש הישיבה ישאל אם נמצא באולם המליאה חבר כנסת שהצבעתו לא נרשמה ויאפשר את הצבעתו, ומיד לאחר מכן יודיע כי ההצבעה הסתיימה;
(4)
מזכיר הכנסת ירשום את תוצאות ההצבעה ויעבירן ליושב ראש הישיבה כדי שיודיען לכנסת;
(5)
חבר הכנסת שאמר את הצבעתו או שאמר שאינו משתתף בהצבעה, אינו רשאי לשנות את אמירתו לאחר שחבר הכנסת הבא אחריו נקרא להצביע.
תוצאות ההצבעה [תיקון: תש״ע־5]
(א)
בתום ההצבעה יודיע יושב ראש הישיבה את תוצאותיה.
(ב)
חבר הכנסת שהשתתף בהצבעה אלקטרונית וטען שהצבעתו לא נקלטה או שביקש לשנות את הצבעתו בשל טעות, יודיע על כך מיד לאחר ההצבעה; יושב ראש הישיבה ישקול את הבקשה, והוא יודיע מיד על הבקשה ועל החלטתו אם לשנות את תוצאות ההצבעה.
(ג)
בהצבעה בהרמת ידיים –
(1)
ראה יושב ראש הישיבה כי הצעה שעמדה להצבעה זכתה לרוב או נדחתה ברוב, אין סופרים את הקולות, אלא אם כן נקבעה בחוק דרישה לרוב מסוים של קולות; ואולם יושב ראש הישיבה רשאי להודיע, לפני הצבעה כלשהי, כי הקולות ייספרו;
(2)
החליט יושב ראש הישיבה שתוצאות ההצבעה לא היו ברורות, יורה מיד על קיום הצבעה נוספת, בהרמת ידיים או אלקטרונית.
(ד)
היו תוצאות ההצבעה שקולות, אין ההצעה מתקבלת, ואין חוזרים על ההצבעה.
[תיקון: תש״ע־5]
פרק חמישי: תיעוד ישיבות מליאת הכנסת
פרוטוקול [תיקון: תש״ע־5, תשע״ב־3]
(א)
בישיבות הכנסת יירשם פרוטוקול שיכלול את כל מהלך הדיונים, את הנאמר בעל פה, בין מעל הדוכן או מהמקומות המיועדים לכך באולם המליאה ובין כקריאת ביניים, ואת תוצאות ההצבעה; הפרוטוקול, וכן תוצאות מפורטות של ההצבעות האלקטרוניות, יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת.
(ב)
נאום שנישא במליאת הכנסת שלא בעברית, לפי הוראות סעיף 22, יירשם בפרוטוקול בתרגומו לעברית, ולפי החלטת מזכיר הכנסת – ייכלל בנספחות לדברי הכנסת גם בשפה שבה נישא.
דברי הכנסת [תיקון: תש״ע־5, תשע״ו]
(א)
הפרוטוקול ייערך בידי עורך דברי הכנסת ויעמוד לעיון חברי הכנסת; כל דובר רשאי לתקן שיבושים, שגיאות והשמטות בדבריו כפי שנרשמו בפרוטוקול; דובר הרוצה לתקן את רישום דבריו כאמור, יעביר את הנוסח המתוקן של דבריו לעורך דברי הכנסת בתוך שבעה ימים מהמועד שבו הועמד הפרוטוקול לעיון חברי הכנסת.
(ב)
הפרוטוקול הערוך יפורסם ב”דברי הכנסת“; לדברי הכנסת יצורפו נספחים הכוללים מסמכים שמזכיר הכנסת או סגנו הודיע כי הונחו על שולחן הכנסת, כפי שיורה מזכיר הכנסת.
צילום ישיבות הכנסת [תיקון: תש״ע־5]
ישיבות הכנסת יצולמו ויהיו זמינות לצפייה באמצעים אלקטרוניים לציבור הרחב.
[תיקון: תש״ע־5]
פרק שישי: התנהגות במליאת הכנסת
כללי התנהגות במליאת הכנסת [תיקון: תש״ע־5, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
חבר הכנסת ימלא אחר הוראות יושב ראש הישיבה.
(ב)
חבר הכנסת ינאם במליאת הכנסת ברשות יושב ראש הישיבה ובמסגרת הזמן שהוקצבה לו.
(ג)
חבר הכנסת שקיבל את רשות הדיבור ידבר מעל הדוכן, או מהמקומות המיועדים לכך באולם המליאה – אם נקבע כך בתקנון זה, ורשאי חבר הכנסת, ברשות יושב ראש הישיבה, לשאול שאלה ולהעיר הערה ממקומו.
(ד)
חבר הכנסת ידבר במליאת הכנסת בצורה הולמת, בלשון מקובלת ובאופן השומר על כבוד הכנסת, ולא יעשה במליאה מעשה שיש בו פגיעה בכבוד הכנסת, בכבוד אחד מחבריה או בסדר דיוניה.
(ה)
חבר הכנסת לא יציג במליאת הכנסת חפץ כלשהו, ולא יעשה שימוש בחפץ או בכיתוב לצורך הבעת עמדתו.
(ו)
בישיבות הכנסת יש להשתמש בתואר ”חבר הכנסת“ או בתואר התפקיד של חבר הכנסת, השר או סגן השר בכנסת או בממשלה, לפי העניין.
(ז)
(1)
הבעת כבוד בקימה ועמידה של חברי הכנסת או במחיאת כפיים, תהא ברשות יושב ראש הישיבה בלבד.
(2)
בישיבת הכנסת שבה נוכח נשיא המדינה, יכריז מזכיר הכנסת, לפני היכנס הנשיא לתאו באולם המליאה, לפני עלותו לדוכן ולפני צאתו: ”כבוד הנשיא“, וחברי הכנסת יקומו ויעמדו.
(ח)
חבר הכנסת לא ישוחח במליאת הכנסת בטלפון ויקפיד שמכשיר הטלפון או מכשיר אחר שברשותו לא ירעיש.
(ט)
הוראות פרק זה יחולו גם על שרים וסגני שרים.
קריאה לסדר והוצאה מישיבה [תיקון: תש״ע־5, תשע״ב־3, תשע״ז־3]
(א)
סבר יושב ראש הישיבה כי חבר הכנסת התנהג במליאת הכנסת בניגוד להוראות סעיף 41, יקרא לו לסדר; נקרא חבר הכנסת לסדר בעת שנאם, יורה לו היושב ראש לרדת מהדוכן או לחזור למקומו, ורשאי היושב ראש להפסיק את רישום דבריו בפרוטוקול ולכבות את המיקרופון שבו הוא מדבר.
(ב)
(1)
נקרא חבר הכנסת לסדר שלוש פעמים בישיבה אחת של הכנסת, רשאי יושב ראש הישיבה לשלול ממנו את רשות הדיבור באותה ישיבה, או להוציאו מהישיבה, ואם היה צורך בכך – להורות על הוצאתו.
(2)
הפר חבר הכנסת את הסדר הפרה חמורה, רשאי יושב ראש הישיבה להוציאו מהישיבה לאלתר, ואם היה צורך בכך – להורות על הוצאתו; לעניין זה, יראו כהפרה חמורה התנהגות בניגוד להוראות סעיף 41(ה), וכן – בדיון שבו נשא דברים מי שאינו חבר הכנסת, שר או סגן שר כאמור בסעיף 22 – גם בניגוד לשאר הוראות סעיף 41.
(3)
הוצא חבר הכנסת מישיבת הכנסת כאמור בסעיף קטן זה, רשאי הוא להיכנס לאותה ישיבה אם הרשה זאת יושב ראש הישיבה או לצורך הצבעה בלבד.
(ג)
הוצא חבר הכנסת מישיבת הכנסת וחזר בלא רשות יושב ראש הישיבה ושלא לצורך הצבעה בלבד, או שנכנס למליאת הכנסת בניגוד להחלטת ועדת האתיקה וסירב לעזבה, רשאי היושב ראש להורות על הוצאתו.
ערעור על החלטת ועדת האתיקה [תיקון: תש״ע־5]
החליטה ועדת האתיקה לשלול את זכותו של חבר הכנסת לקבל רשות דיבור במליאה למשך ארבעה ימי ישיבות הכנסת או יותר, להטיל הגבלות על פעילותו בכנסת לתקופה העולה על שבועיים, או להרחיקו מארבעה ימי ישיבות הכנסת או יותר, רשאי חבר הכנסת לערער על ההחלטה לפני הכנסת, במועד שיקבע לכך יושב ראש הכנסת; הכנסת תשמע את המערער ואת נציג ועדת האתיקה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות לכל אחד, ותחליט בדבר בלא דיון.
[תיקון: תש״ע־6]
חלק ד׳: כלים פרלמנטריים
[תיקון: תש״ע־6]
פרק ראשון: הבעת אי־אמון בממשלה
(א)
בפרק זה –
”סיום הדיון“ – אחרי שהסתיימה התשובה ולפני ההצבעה, ואם הדיון הוא בהצעת חוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית – בתום הקריאה השנייה ולפני שהחלה ההצבעה בקריאה השלישית;
”סעיף העומד על סדר היום“ – סעיף שמתקיימת לגביו הצבעה ושהממשלה הציעה אותו או הביעה עמדה לגביו, ולמעט הצעת חוק בדיון מוקדם והצעה לסדר היום; לעניין זה יראו את עמדת הממשלה כעמדה האחרונה שמסרה הממשלה במליאת הכנסת או שהודיעה בכתב למזכירות הכנסת לפני שהוגשה הבקשה להביע אי־אמון בממשלה, ולגבי הצעת חוק – אף אם הובעה בקריאות קודמות, לרבות בדיון מוקדם.
(ב)
(1)
סיעה או מספר סיעות יחד רשאיות להגיש הצעה להביע אי־אמון בממשלה ואמון בממשלה אחרת (בתקנון זה – אי־אמון בממשלה), בכפוף להוראות פסקה (2); הגישו כמה סיעות הצעה אחת, יראו אותן כסיעה אחת לעניין סעיף זה.
(2)
סיעה המונה כמה חברים כמפורט להלן רשאית להגיש לכל היותר הצעות להבעת אי־אמון בממשלה בכל מושב של הכנסת, במספר כמפורט להלן, והמכסה תחול על כל הדרכים להביע אי־אמון שבסעיף קטן (ג):
(א)
פחות משבעה חברים – שלוש הצעות;
(ב)
בין שבעה לתשעה חברים – ארבע הצעות.
(3)
מזכיר הכנסת ינהל רישום של ההצעות להביע אי־אמון שהגישו הסיעות לעניין פסקה (2).
(ג))
(1)
הצעה להביע אי־אמון בממשלה יכול שתהיה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום או כהצעה בסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום;
(2)
לשם הגשת הצעה להביע אי־אמון בממשלה, תמסור סיעה למזכיר הכנסת הודעה בכתב על קווי היסוד של מדיניות הממשלה המוצעת, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים המיועדים, אף אם ההצעה תוגש במועד מאוחר יותר; ההודעה תהיה חתומה בידי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת ותצורף לה הסכמה של כל השרים המיועדים; ההודעה תעמוד בתוקפה כל עוד לא מסרה הסיעה הודעה אחרת.
(3)
מזכיר הכנסת יביא לידיעת חברי הכנסת את ההודעה האמורה בפסקה (2) עד תחילת ישיבת הכנסת שבה יתקיימו הדיון או ההצבעה על הצעת האי־אמון בממשלה; לא הוגשה ההודעה לפני פתיחת הישיבה כאמור, לא תתקיים הצבעה על הצעת האי־אמון.
(ד)
בהצעה להביע אי־אמון בממשלה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יש לציין את עילת ההצעה; עילת ההצעה לא תשונה אלא במקרים אלה:
(1)
יושב ראש הכנסת אישר את השינוי, בנסיבות מיוחדות, לפי בקשת הסיעה המציעה;
(2)
ההצעה תידון בשבוע הראשון של כנס הכנסת, והשינוי ייעשה, לכל המאוחר, עד יום ד׳ האחרון בפגרה שלפני הכנס.
(ה)
(1)
הצעה להביע אי־אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום עד לנעילת ישיבת הכנסת ביום האחרון בשבוע של ישיבות הכנסת, לרבות ביום ישיבה בתקופת הפגרה, תידון בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת בשבוע שלאחר השבוע שבו הוגשה, ותדחה דיון בכל סעיף אחר, בכפוף לאמור בסעיף 20(ג); הצעה שהוגשה לאחר המועד האמור, יראו אותה כאילו הוגשה בשבוע שלאחר מכן.
(2)
הצעה להביע אי־אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תובא להצבעה בישיבת הכנסת כאמור בפסקה (1), ואולם אם ביקשה זאת הממשלה מיד – תתקיים ההצבעה בו ביום, בסיום הדיון באותו סעיף; לעניין סעיף זה תיוצג הממשלה על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שדיבר בשם הממשלה לגבי הסעיף שעל סדר היום, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, שר אחר, ובלבד שהם נוכחים באולם המליאה.
(3)
על אף האמור בפסקה (1), הוגשה ההצעה להביע אי־אמון בממשלה כאמור באותה פסקה בצירוף חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יתקיים הדיון בפתיחת ישיבת הכנסת במועד שיקבע יושב ראש הכנסת בכל אחד מימי ישיבות הכנסת, שיהיה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע מיום הגשת ההצעה, לרבות בתקופת הפגרה; הוראות סעיף קטן (ב)(2) לעניין מכסת הצעות האי־אמון בממשלה לא יחולו לעניין הצעה להביע אי־אמון בממשלה כאמור בפסקה זו.
(ו)
דחיית הצבעה בשל הצעה להביע אי־אמון בממשלה בסעיף העומד על סדר היום, תיעשה פעם אחת בלבד לעניין אותו סעיף.
(ז)
בהצעה להביע אי־אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תתקיים הצבעה אחת בלבד, והיא תהיה הן על הסעיף העומד על סדר היום והן לעניין הבעת האי־אמון; ואולם הוצעו כמה הצעות להביע אי־אמון בממשלה כאמור, תתקיים ההצבעה רק על הצעתה של הסיעה הגדולה מבין הסיעות המציעות; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יהיה רשאי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג לפני ההצבעה את הרכבה ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות.
(ח)
(1)
היתה ההצעה להביע אי־אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בעניין שבו לא נדרש רוב של חברי הכנסת, והממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לו, וזכתה ההצעה לרוב של המשתתפים בהצבעה אך לא לרוב של חברי הכנסת, תתקבל ההצעה לעניין אותו סעיף ותידחה הצעת האי־אמון.
(2)
היתה ההצעה להביע אי־אמון בממשלה בסיום הדיון כאמור בפסקה (1), וזכתה לרוב של חברי הכנסת, יתקבלו הן ההצעה שעמדה לדיון והן הצעת האי־אמון, והממשלה החדשה תיכון.
(3)
היתה ההצעה להביע אי־אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בנושא שהביאה הממשלה או שהממשלה הודיעה כי היא תומכת בו, יחולו הוראות פסקאות (1) ו־(2), בשינויים המחויבים.
(ט)
וזה סדר הדיון בהצעה להביע אי־אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום:
(1)
הסיעה שהגישה את ההצעה תנמק אותה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יהיה רשאי נוסף על כך חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג את הרכבה ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות;
(2)
הוגשו כמה הצעות להביע אי־אמון בממשלה, ינמקו הסיעות את הצעותיהן לפי סדר גודלן החל בסיעה הגדולה ולא לפי סדר הגשת ההצעות, כל אחת במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות;
(3)
הממשלה תציג את תשובתה להצעה, ואם הוגשו כמה הצעות, תציג את תשובתה לאחר כל אחת מהן, אלא אם כן עסקו בנושא אחד; תשובת הממשלה תוצג בידי אחד השרים ואולם בנסיבות מיוחדות יכול שתוצג בידי סגן שר, אם יושב ראש הכנסת אישר זאת מראש, ובלבד שעילת ההצעה היא בענייני המשרד שבו סגן השר מכהן;
(4)
אחרי תשובת הממשלה יתקיים דיון סיעתי בהצעה, ואם הוגשו כמה הצעות יתקיים דיון סיעתי משולב, והכל במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות לסיעה; סיעה שחבר מטעמה נימק את ההצעה לא תשתתף בדיון הסיעתי, אלא אם כן הדיון הסיעתי משולב עם הצעה נוספת להבעת אי־אמון בממשלה או עם נושא אחר;
(5)
לאחר הדיון תצביע הכנסת על ההצעה; הוגשו כמה הצעות להביע אי־אמון בממשלה, תתקיים ההצבעה לפי סדר גודלן של הסיעות החל בסיעה הגדולה, ואולם התקבלה הצעה ברוב של חברי הכנסת, לא תצביע הכנסת על שאר ההצעות, והממשלה החדשה תיכון.
[תיקון: תש״ע־6]
פרק שני: דיון בהשתתפות ראש הממשלה
הנוהל בדיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי סעיף 42 לחוק־
(א)
הוגשה ליושב ראש הכנסת דרישה לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי סעיף 42(ב) לחוק־יסוד: הממשלה, תקיים הכנסת את הדיון בתוך 21 ימים מקבלת הדרישה, וימי הפגרה לא יבואו במניין.
(ב)
לא ייקבע דיון כאמור בסעיף קטן (א) ביום שבו נקבע דיון בהצעה להביע אי־אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום; נקבע מועד הדיון כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר מכן נקבע לאותו היום דיון בהצעה להביע אי־אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יקבע יושב ראש הכנסת מועד אחר לדיון כאמור בסעיף קטן (א), שיהיה בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה וימי הפגרה לא יבואו במניין.
(ג)
פחת מארבעים מספר חברי הכנסת הדורשים את הדיון בהשתתפות ראש הממשלה, בעקבות הודעתו בכתב של חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת כי הוא חוזר בו מהדרישה, לא יתקיים הדיון; ואולם אם פחת המספר כאמור בתוך 72 שעות שלפני פתיחת ישיבת הכנסת שבה היה אמור להיערך הדיון – יתקיים הדיון, אלא אם כן חזרו בהם כל חברי הכנסת שהגישו את הדרישה.
(ד)
וזה סדר הדיון:
(1)
אחד מחברי הכנסת שהגישו את הדרישה לקיים את הדיון, לפי קביעתם של מגישי הדרישה, יפתח את הדיון במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות;
(2)
לדיון תוקצב מסגרת זמן של שישים דקות, שתחולק בין הסיעות לפי גודלן, ובלבד שמסגרת הזמן לכל סיעה לא תפחת משלוש דקות; דברי הפתיחה כאמור בפסקה (1) וכן דברי ראש הממשלה וראש האופוזיציה לא יבואו במניין הזמן האמור בפסקה זו;
(3)
ראש הממשלה ישתתף בכל מהלך הדיון, ובמהלכו יציג פעם אחת את עמדתו;
(4)
ראש האופוזיציה ישתתף בכל מהלך הדיון, והוא רשאי לנאום מיד אחרי ראש הממשלה כאמור בסעיף 14 לחוק הכנסת;
(5)
הוראות סעיף 31 לא יחולו על דיון לפי סעיף זה;
(6)
בתום הדיון תצביע הכנסת על העמדה שהציג ראש הממשלה.
[תיקון: תש״ע־7]
פרק שלישי: שאילתות
שאילתות – כללי [תיקון: תש״ע־7]
(א)
חבר הכנסת, שאינו שר או סגן שר, רשאי להפנות לשר שאילתה מנוסחת בצורת שאלה, על עניין עובדתי שבתחום תפקידיו.
(ב)
אלה סוגי השאילתות:
(1)
שאילתה רגילה – שאילתה שהתשובה לה תימסר במליאת הכנסת, כאמור בסעיף 48;
(2)
שאילתה דחופה – שאילתה שיושב ראש הכנסת קבע כי יש לה חשיבות או דחיפות מיוחדים, והתשובה לה תימסר במליאת הכנסת בשבוע שבו הופנתה, כאמור בסעיף 49;
(3)
שאילתה ישירה – שאילתה שהתשובה לה תימסר בכתב לחבר הכנסת השואל, כאמור בסעיף 50.
(ג)
לא היה ברור לחבר הכנסת השואל מי הוא השר שהעניין בתחום תפקידיו, יפנה את השאילתה לראש הממשלה, שיקבע מי מהשרים ישיב עליה ויעבירה לאותו שר; חבר הכנסת שהפנה בו־זמנית שאילתה באותו עניין ליותר משר אחד, יציין זאת בשאילתה.
(ד)
שאילתה תוגש ליושב ראש הכנסת באמצעות מזכיר הכנסת, לצורך העברתה לשר הנשאל; מזכיר הכנסת יסמן את השאילתות שהופנו לשרים במספרים לפי סדר קבלתן.
(ה)
(1)
חבר הכנסת יגיש בכל מושב של הכנסת לא יותר ממספר השאילתות המפורט להלן:
(א)
שאילתה רגילה – 30;
(ב)
שאילתה ישירה – 80.
(2)
בכפוף לאמור בסעיף 49(ב), יושב ראש הכנסת יאשר לכל חבר הכנסת, בכל מושב של הכנסת, לא יותר מארבע שאילתות דחופות.
(3)
מזכיר הכנסת ינהל רישום של מכסת השאילתות, שתתעדכן עם אישור השאילתה על ידי יושב ראש הכנסת, ואולם אם החליט היושב ראש כי שאילתה פסולה או כי השר לא ישיב על שאילתה כאמור בסעיף 47(ג), לא תבוא השאילתה במניין; המכסה האמורה בסעיף קטן זה אינה ניתנת להעברה בין חברי הכנסת.
(ו)
יושב ראש הכנסת רשאי לשנות את נוסח השאילתה כדי להתאימה להוראות התקנון והתקדימים; שינה יושב ראש הכנסת את נוסח השאילתה, יודיע על כך לחבר הכנסת השואל, שיהיה רשאי לבקש מהיושב ראש עיון חוזר; החלטת היושב ראש תהיה סופית.
(ז)
חבר הכנסת רשאי לצרף לשאילתה מסמכים הקשורים אליה, ויציין את דבר הצירוף בשאילתה.
(ח)
יושב ראש הכנסת יעביר את השאילתה לשר, אלא אם כן קבע כי היא פסולה לפי סעיף 47; פסל יושב ראש הכנסת שאילתה, יודיע על כך לחבר הכנסת השואל בהודעה מנומקת בכתב.
(ט)
שאילתה שנכללה בסדר היום של הכנסת למתן תשובה, תונח על שולחן הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה, והודעה על הכללתה בסדר היום תימסר לחברי הכנסת 24 שעות לפחות לפני פתיחת הישיבה.
(י)
השר הנשאל או סגנו ישיב על השאילתה, ואולם בהסכמת חבר הכנסת השואל, או בנסיבות המצדיקות זאת ובהסכמת יושב ראש הכנסת – רשאי השר הנשאל להיות מיוצג על ידי שר אחר.
שאילתה פסולה וסירוב להשיב [תיקון: תש״ע־7, תשע״א־5]
(א)
שאילתה לא תכיל –
(1)
כינוי או ביטוי פוגע או גזעני או פגיעה בכבוד הכנסת;
(2)
בקשה לחוות דעת כללית או לחוות דעת בשאלה משפטית מופשטת, עניין היפותטי או עניין שאינו בתחום תפקידיו של השר הנשאל;
(3)
פרטים אישיים של אדם שיש בהם פגיעה בפרטיות או שפרסומם אינו הכרחי להבנת השאלה, ואולם רשאי חבר הכנסת לצרף פרטים אלה לשאילתה ישירה או להעבירם לשר בנפרד מהשאילתה.
(ב)
יושב ראש הכנסת רשאי לפסול שאילתה העוסקת בעניינים שאירעו לפני תחילת כהונתו של השר הנשאל, באותו תפקיד, או באירועים שאירעו זמן ניכר לפני מועד הפניית השאילתה.
(ג)
סבר שר כי שאילתה שהופנתה אליו פסולה לפי סעיף זה, או כי יש בתשובה, לדעתו, כדי לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה, או לשם הגנה על פרטיותו של אדם או על זכות או חיסיון שבדין, יודיע ליושב ראש הכנסת כי הוא מסרב להשיב עליה ואת הסיבה לסירוב; יושב ראש הכנסת יחליט בדבר, לאחר שנתן לחבר הכנסת השואל הזדמנות להשמיע את דברו; החלטת היושב ראש תהיה סופית.
שאילתה רגילה [תיקון: תש״ע־7]
(א)
שאילתה רגילה לא תכיל יותר מ־50 מילים.
(ב)
השר הנשאל יכין את תשובתו לשאילתה רגילה או יודיע על סירובו להשיב, בתוך 21 ימים מיום קבלת השאילתה.
(ג)
בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), יקבע יושב ראש הכנסת, בתיאום עם השר הנשאל, את המועד שבו ישיב השר על השאילתה, ויודיע עליו לחבר הכנסת השואל.
(ד)
נעדר חבר הכנסת השואל מאולם המליאה בעת שנקרא השר להשיב על השאילתה שהגיש, לא ימסור השר את תשובתו, וחבר הכנסת לא יורשה להגיש שאילתה באותו נושא באותו מושב; ואולם רשאי חבר הכנסת להודיע למזכיר הכנסת, לא יאוחר משעתיים לפני פתיחת הישיבה שבה אמורה להימסר התשובה לשאילתה, כי הוא מבקש שמועד מתן התשובה לשאילתה יידחה, ויושב ראש הכנסת יקבע מועד חדש בהתאם, בתיאום עם השר הנשאל.
(ה)
לא השיב השר הנשאל על השאילתה במועד שקבע יושב ראש הכנסת, רשאי חבר הכנסת השואל לבקש מיושב ראש הכנסת כי ינהגו בשאילתה כבשאילתה דחופה, והתשובה לה תימסר בישיבת הכנסת ביום ד׳ הסמוך לאחר היום שבו היה השר אמור להשיב כאמור, נוסף על השאילתות שאישר יושב ראש הכנסת לפי סעיף 49(ב).
(ו)
יושב ראש הישיבה יודיע את מספר השאילתה שעל סדר היום ואת שם חבר הכנסת השואל; חבר הכנסת השואל יקרא, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, את נוסח השאילתה כפי שאישר יושב ראש הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה.
(ז)
חבר הכנסת השואל רשאי, אחרי ששמע את התשובה, לשאול, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, שאלה נוספת במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה; השר ישיב לשאלה הנוספת, ואולם רשאי הוא לסרב להשיב מהטעמים האמורים בסעיף 47.
(ח)
חבר הכנסת שהפנה שאילתה רגילה לשר רשאי להודיע לו, באמצעות מזכיר הכנסת, כי הוא מבקש שינהגו בשאילתה כבשאילתה ישירה; המכסה האמורה בסעיף 46(ה) לא תשונה אף אם הודיע חבר הכנסת כאמור.
(ט)
ימי הפגרה לא יבואו במניין התקופות לפי סעיף זה, אלא אם כן ביקש חבר הכנסת השואל שינהגו בשאילתה כבשאילתה ישירה.
שאילתה דחופה [תיקון: תש״ע־7]
(א)
שאילתה דחופה לא תכיל יותר מ־40 מילים.
(ב)
יושב ראש הכנסת יאשר מדי שבוע את השאילתות הדחופות שלהן תימסר תשובה באותו שבוע, והוא רשאי לאשר עד 4 שאילתות דחופות בשבוע.
(ג)
תשובה לשאילתה דחופה תימסר בפתח ישיבת הכנסת ביום ד׳, כאמור בסעיף 25(ג), ואולם רשאי השר הנשאל להקדים או לאחר את תשובתו בהסכמת חבר הכנסת השואל ויושב ראש הכנסת; יושב ראש הכנסת רשאי לדחות את מועד התשובה לשאילתה דחופה בנסיבות שבהן הדבר מתחייב כאמור בסעיף 25(ה).
(ד)
שאילתה דחופה שהוגשה ליושב ראש הכנסת עד שעה 11:00 ביום ב׳, ואושרה על ידיו כאמור בסעיף קטן (ב), תועבר לשר הנשאל בו ביום, והוא ישיב עליה באותו שבוע, אלא אם כן הודיע ליושב ראש הכנסת בהודעה מנומקת כי הדבר נבצר ממנו; יושב ראש הכנסת רשאי, במקרים מיוחדים, להעביר שאילתה לשר שעליה ישיב באותו שבוע כאמור, גם אם הוגשה עד שעה 12:00 ביום ג׳.
(ה)
יושב ראש הכנסת לא יאשר שאילתה דחופה בנושא שהועלה בשאילתה דחופה בארבעת השבועות הקודמים, ולא יאשר יותר משאילתה דחופה אחת באותו נושא באותו שבוע.
(ו)
יושב ראש הישיבה יודיע את מספר השאילתה שעל סדר היום ואת שם חבר הכנסת השואל; חבר הכנסת השואל יקרא, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, את נוסח השאילתה הדחופה כפי שאישר יושב ראש הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה; תשובת השר תימסר במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות.
(ז)
נעדר חבר הכנסת השואל מאולם המליאה בעת שנקרא להקריא את השאילתה או בעת שנקרא השר להשיב עליה, לא ימסור השר את תשובתו.
(ח)
חבר הכנסת השואל רשאי, אחרי ששמע את התשובה, לשאול מהמקום המיועד לכך באולם המליאה שאלה נוספת במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה.
(ט)
לאחר שחבר הכנסת השואל השמיע את השאלה הנוספת, רשאי יושב ראש הישיבה לאפשר לשני חברי כנסת אחרים, שיהיו, ככל האפשר, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, לשאול מהמקום המיועד לכך באולם המליאה שאלה נוספת באותו נושא, במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל אחד מהם.
(י)
השר ישיב לשאלות הנוספות במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל שאלה, ואולם רשאי הוא לסרב להשיב מהטעמים האמורים בסעיף 47.
שאילתה ישירה [תיקון: תש״ע־7]
(א)
שאילתה ישירה אינה מוגבלת במילים.
(ב)
השר הנשאל ישיב בכתב על שאילתה ישירה או יודיע על סירובו להשיב, בתוך 21 ימים מיום קבלת השאילתה, ואם התקבלה השאילתה בתקופת הפגרה – בתוך 30 ימים; העתק התשובה יימסר ליושב ראש הכנסת באמצעות מזכיר הכנסת.
(ג)
עבר המועד האמור בסעיף קטן (ב) והשאילתה לא נענתה, רשאי חבר הכנסת השואל לבקש מיושב ראש הכנסת כי ינהגו בשאילתה כבשאילתה רגילה, ובלבד שהשאילתה אינה כוללת פרטים אישיים של אדם שיש בהם פגיעה בפרטיות; לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועד האחרון שבו היה על השר להשיב לשאילתה כמועד שבו קיבל אותה; השאילתה תונח על שולחן הכנסת לפני המועד שקבע יושב ראש הכנסת למתן התשובה במליאת הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה.
[תיקון: תשע״ו־2]
(פקע).
[תיקון: תש״ע־8]
פרק רביעי: נאומים בני דקה
נאומים בני דקה [תיקון: תש״ע־8]
(א)
ישיבת הכנסת בימים ב׳ ו־ג׳, שאינה נפתחת בדיון על הצעה להביע אי־אמון בממשלה, תיפתח בנאומים של חברי הכנסת בנושאים לפי בחירתם, כאמור בסעיף 25(ג); יושב ראש הישיבה יקבע את סדר הנואמים; חבר הכנסת המבקש לנאום יצביע ממקומו באולם המליאה, וידבר, פעם אחת בלבד, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת.
(ב)
עם סיום הנאומים, רשאית הממשלה להשיב, באמצעות אחד או שניים מנציגיה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות לכל אחד מהם.
[תיקון: תשע״א־2]
פרק חמישי: הצעות לסדר היום ודיונים מהירים
הצעות לסדר היום – כללי [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3]
(א)
חבר הכנסת, שאינו שר או סגן שר, רשאי להציע לכנסת לכלול נושא בסדר יומה (בתקנון זה – הצעה לסדר היום), במסגרת מכסה סיעתית שתקבע ועדת הכנסת לפי סעיף 99; חבר הכנסת יצרף להצעה דברי הסבר.
(ב)
הצעה לסדר היום תוגש ליושב ראש הכנסת לשם אישורה, באמצעות מזכיר הכנסת.
(ג)
הצעה לסדר היום שהוגשה ליושב ראש הכנסת עד שעה 11:00 ביום ב׳, ואושרה על ידיו, תובא לדיון באותו שבוע, ואולם יושב ראש הכנסת רשאי לדחות את מועד הדיון בנסיבות שבהן הדבר מתחייב כאמור בסעיף 25(ה); הצעה לסדר היום שלא הובאה לפני הכנסת עד תחילת הפגרה – מבוטלת ולא תבוא במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ד)
יושב ראש הכנסת רשאי לשנות את נוסח ההצעה לסדר היום; שינה יושב ראש הכנסת את הנוסח, יודיע על כך לחבר הכנסת, שיהיה רשאי לבקש מהיושב ראש עיון חוזר; החלטת היושב ראש תהיה סופית.
(ה)
חבר הכנסת שהצעתו לסדר היום לא אושרה על ידי יושב ראש הכנסת רשאי לערער על ההחלטה לפני ועדת הכנסת, שתדון ותחליט בערעור בתוך שבוע מיום הגשתו; החלטתה של ועדת הכנסת תהיה סופית.
(ו)
ראה יושב ראש הכנסת, לאחר שהתייעץ עם יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, שהעלאת הצעה לסדר היום במליאת הכנסת עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה, הוא רשאי לקבוע כי הדיון בהצעה יתקיים בוועדה מוועדות הכנסת, ויודיע על קביעתו לחבר הכנסת המציע ולוועדה שקבע; הוועדה תשמע את המציע באחת משתי ישיבותיה הקרובות לאחר שנמסרה לה הודעת היושב ראש, ותחליט אם לכלול את הנושא בסדר יומה; החליטה הוועדה לכלול את הנושא בסדר יומה, יהיה דין ההצעה כדין הצעה שמסרה הכנסת לדיון בוועדה; ההצעה תבוא במניין ההצעות לפי סעיף 99.
סדרי הדיון וההצבעה בהצעה לסדר היום [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3]
(א)
בישיבת הכנסת שנועדה לכך כאמור בסעיף 25(ד), ינמק חבר הכנסת שהציע הצעה לסדר היום, או חבר אחר מסיעתו שהוא הסמיכו לכך, את ההצעה, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; מזכיר הכנסת יקבע את סדר ההנמקה של הצעות לסדר היום, בהתחשב בסדר הגשתן.
(ב)
יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע כי נוסף על דיון בהצעות לסדר היום בישיבה כאמור בסעיף קטן (א), תדון הכנסת בהצעות לסדר היום בישיבה לציון נושא מיוחד; יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע כי הצעות לסדר היום לפי סעיף קטן זה לא יבואו במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ג)
נעדר חבר הכנסת מאולם המליאה בעת שנדרש לנמק את הצעתו לסדר היום, ולא הסמיך חבר אחר לנמקה, לא תישמר זכותו לנמק את ההצעה במועד אחר, אלא אם כן מצא יושב ראש הכנסת כי ההיעדרות מוצדקת.
(ד)
(1)
אחרי ההנמקה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה להביע את עמדתה ביחס להצעה ולהודיע על הסכמתה או על התנגדותה לכלול את הנושא המוצע בסדר היום של הכנסת, או להציע שהנושא יידון בוועדה מוועדות הכנסת; הממשלה רשאית להביע את עמדתה במרוכז על כמה הצעות בנושא דומה.
(2)
עמדת הממשלה כאמור בפסקה (1) תוצג על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שהנושא המוצע נמצא בסמכותו, או סגנו, ואם הנושא נמצא בסמכות ראש הממשלה – גם השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, ואולם בנסיבות מיוחדות ואם יושב ראש הכנסת אישר זאת מראש, רשאית הממשלה להציג את עמדתה על ידי שר אחר.
(ה)
(1)
נגעה ההצעה לסדר היום לפעולתו של יושב ראש הכנסת, רשאים יושב ראש ועדת הכנסת ואחריו יושב ראש הכנסת להביע את עמדתם ביחס להצעה, לאחר הנמקת ההצעה ולפני שנשמעה עמדת הממשלה.
(2)
נגעה ההצעה לסדר היום לפעולתה של סיעה שאינה סיעתו של המציע או לפעולתו של חבר הכנסת הנמנה עם סיעה שאינה סיעתו של המציע, תהיה לאחד מחברי הסיעה האחרת, המדבר בשמה, או לחבר הכנסת האמור, הזכות להביע עמדה ביחס להצעה, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות; התשובה תינתן לאחר הנמקת ההצעה ולפני שנשמעה עמדת הממשלה.
(ו)
אחרי שנשמעה עמדת הממשלה, ואם לא נשמעה – אחרי ההנמקה, רשאים שניים מחברי הכנסת להביע את עמדתם ביחס להצעה, והם רשאים להציע שהנושא המוצע לא ייכלל בסדר היום או שיידון בוועדה, והכל מהמקום המיועד לכך באולם המליאה ובמסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל אחד מהם.
(ז)
נשמעה עמדת הממשלה, והודיע המציע כי הוא מסתפק בדברי הממשלה – אין מצביעים; לעניין זה, אם היו כמה הצעות לסדר היום בנושא דומה, בהתאם לקביעת נשיאות הכנסת, תידרש הסכמת כל המציעים.
(ח)
וזה סדר ההצבעה, ואם היו כמה הצעות לסדר היום בנושא דומה, בהתאם לקביעת נשיאות הכנסת – יצביעו על כולן כאחת:
(1)
לא התנגדה הממשלה לכלול את הנושא בסדר היום, ולא נשמעה הצעה כי הנושא יידון בוועדה – תתקיים הצבעה בעד או נגד הכללת הנושא בסדר היום;
(2)
נשמעה הצעה כי הנושא יידון בוועדה, וחבר הכנסת המציע הסכים לכך – תתקיים הצבעה בעד או נגד קיום דיון בוועדה; לעניין זה, אם היו כמה הצעות בנושא דומה, תתקיים הצבעה לפי פסקה זו רק אם הסכימו כל המציעים;
(3)
נשמעה הצעה כי הנושא יידון בוועדה, וחבר הכנסת המציע התנגד לכך – תתקיים הצבעה בעד או נגד הכללת הנושא בסדר היום; לא התקבלה ההצעה לכלול את הנושא בסדר היום – תתקיים הצבעה בעד או נגד קיום דיון בוועדה; לעניין זה, אם היו כמה הצעות בנושא דומה, תתקיים הצבעה לפי פסקה זו אם התנגדות כאמור נשמעה על ידי אחד המציעים לפחות.
הצעה דחופה לסדר היום [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3]
(א)
חבר הכנסת רשאי לבקש מנשיאות הכנסת לאשר כי הצעה לסדר היום שהגיש תידון כהצעה דחופה לסדר היום (בתקנון זה – הצעה דחופה); לא תובא לאישור הנשיאות יותר מהצעה דחופה אחת בשבוע של אותו חבר כנסת.
(ב)
על הצעה דחופה יחולו הוראות פרק זה כפי שהן חלות על הצעה לסדר היום, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
היא לא תבוא במניין ההצעות לפי סעיף 99;
(2)
המציע אינו רשאי להסמיך חבר מסיעתו לנמקה, כאמור בסעיף 53(א), אלא אם כן אישר זאת יושב ראש הכנסת, בנסיבות מיוחדות;
(3)
מסגרת הזמן להנמקתה, כאמור בסעיף 53(א), לא תעלה על שלוש דקות.
(ג)
הצעה דחופה תידון בכנסת בשבוע שבו אושרה ובמועד שתקבע נשיאות הכנסת, אלא אם כן החליטה הנשיאות לדחות את הדיון בשבוע אחד.
(ד)
נשיאות הכנסת תאשר דיון בהצעה דחופה אם נושא ההצעה הוא בעל חשיבות או דחיפות מיוחדות; ואולם לא יאושר דיון בהצעה דחופה –
(1)
ביותר מחמישה נושאים בשבוע, אלא אם כן החליטה הנשיאות אחרת, בנסיבות מיוחדות;
(2)
אם מובאים לפני הכנסת באותו שבוע הצעה לסדר היום או שאילתה דחופה או הצעה להביע אי־אמון בממשלה בנושא דומה;
(3)
אם חבר מסיעתו של המציע הגיש באותו שבוע הצעה דחופה בנושא דומה;
(4)
אם החליטה הנשיאות לפי סעיף 61(א) לאשר דיון מהיר בוועדה בנושא דומה.
(ה)
בקשה לאישור הצעה דחופה שהוגשה לנשיאות הכנסת עד שעה 10:30 ביום ב׳, תידון על ידי הנשיאות באותו יום, ואם הוגשה לאחר מכן – תידון באותו שבוע, אם החליט על כך יושב ראש הכנסת.
(ו)
(1)
לא אישרה נשיאות הכנסת הצעה דחופה, רשאי חבר הכנסת לערער, בו ביום, לפני ועדת הכנסת, והיא תדון בכך בישיבתה הקרובה; קיבלה ועדת הכנסת את ערעורו של חבר הכנסת, יראו את ההצעה כאילו אושרה כדחופה על ידי הנשיאות.
(2)
נעדר חבר הכנסת מישיבתה של ועדת הכנסת בעת שדנה בערעורו, יראוהו כמי שלא הגיש ערעור, ואולם אם קבעה ועדת הכנסת כי נבצר ממנו להשתתף בישיבה מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, רשאי חבר כנסת אחר שהמערער הסמיכו לכך בכתב לייצגו בוועדה.
(3)
חבר הכנסת המערער או מי שמייצגו כאמור בפסקה (2) לא ישתתף בהצבעה.
(4)
הגישו כמה חברי כנסת ערעורים לגבי הצעות לסדר היום בנושא דומה, בהתאם לקביעת נשיאות הכנסת, תקיים ועדת הכנסת הצבעה אחת בלבד לגבי כל נושא, והחלטתה תחול על כל ההצעות שהוגש לגביהן ערעור.
הצעה לסדר היום מאת רוב חברי הכנסת [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3]
(א)
הגישו חברי כנסת מסיעות שונות הצעות לסדר היום בנושא דומה, ומספר חברי אותן סיעות מהווה רוב בכנסת, רשאית נשיאות הכנסת לראות את הנושא כאילו הכנסת החליטה לכלול אותו בסדר יומה בעקבות הצעה לסדר היום, וההצעות כאמור לא יבואו במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ב)
נושא שנשיאות הכנסת החליטה לגביו כאמור בסעיף קטן (א) ייכלל בסדר היום של הכנסת בתוך חודש מיום קבלת ההחלטה; אישרה הנשיאות את ההצעה כדחופה, ייכלל הנושא בסדר היום של הכנסת בשבוע שבו אושרה ההצעה; החלה פגרת הכנסת לפני תום התקופה האמורה, לפי העניין, תקבע הנשיאות את מועד הדיון.
הדיון בנושא שהכנסת החליטה לכלול בסדר היום [תיקון: תשע״א־2]
(א)
החליטה הכנסת, בעקבות הצעה לסדר היום, לכלול נושא בסדר יומה, יקבע יושב ראש הכנסת את מועד הדיון בתוך שלושה חודשים מיום קבלת ההחלטה; חלפה התקופה האמורה ולא קבע יושב ראש הכנסת את מועד הדיון, יוסר הנושא מסדר היום, אלא אם כן חבר הכנסת המציע ביקש מיושב ראש הכנסת, בתוך שבועיים מתום התקופה האמורה, כי יקבע את מועד הדיון; ביקש חבר הכנסת כאמור, יקבע יושב ראש הכנסת את מועד הדיון בתוך שבועיים מיום הבקשה; ימי הפגרה לא יבואו במניין התקופות לפי סעיף קטן זה.
(ב)
חבר הכנסת שהציע את ההצעה לסדר היום יפתח את הדיון האישי והוא רשאי לסכמו, ובהעדרו – חבר כנסת שהוא הסמיכו לכך, במסגרת הזמן האמורה בסעיף 29(3); הצביעה הכנסת על כמה הצעות בנושא דומה כאחת, יפתחו המציעים את הדיון בהתאם לסדר הנמקת הצעותיהם, ובדיון לפי סעיף 55 – בהתאם לסדר הגשת הצעותיהם או לסדר אחר שעליו הסכימו.
(ג)
(1)
כל סיעה או כמה סיעות רשאיות להגיש ליושב ראש הכנסת, בכתב, הצעת החלטה לסיכום הדיון; נציג הסיעה או הסיעות יקרא את הצעת הסיכום לפני הכנסת, והיושב ראש יעמיד להצבעה אחת את השאלה אם לקבל את הצעת הסיכום, אף אם כללה כמה סעיפים.
(2)
סדר הקראת הצעות הסיכום יהיה לפי סדר גודלן של הסיעות, החל בסיעה הגדולה, וסדר ההצבעה יהיה לפי סדר גודלן, החל בסיעה הקטנה; הגישו כמה סיעות הצעת החלטה אחת, יראו אותן כסיעה אחת.
(ד)
התקבלה החלטה לסיכום הדיון הקוראת לפעולה מצד הממשלה, יעביר יושב ראש הכנסת את ההחלטה לשר הנוגע בדבר, ואם לא ברור מיהו השר – לראש הממשלה; בתוך שישה חודשים מיום שקיבל את ההחלטה, יודיע השר האמור ליושב ראש הכנסת, בכתב, על כל פעולה שפעל בעקבות ההחלטה; הודעת השר תונח על שולחן הכנסת.
קביעת ועדה לדיון בנושא ההצעה לסדר היום [תיקון: תשע״א־2, תשע״א־5, תשע״ב־3, תשע״ז]
(א)
החליטה הכנסת שנושא הצעה לסדר היום יידון בוועדה, יודיע יושב ראש הישיבה באיזו ועדה, קבועה או לעניין מסוים, יידון הנושא והוא יועבר לדיון בה בנוסח ההצעה שאישר יושב ראש הכנסת לפני הנמקתה בכנסת.
(ב)
מיד לאחר ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל אחד מחברי הכנסת להציע, בלא הנמקה, כי הדיון יתקיים בוועדה אחרת וכן רשאי הוא להציע כי יתקיים בוועדה משותפת; הוצע כאמור, תקבע ועדת הכנסת את הוועדה שתדון בנושא, והנושא יועבר אליה לאחר שיושב ראש ועדת הכנסת הודיע על החלטת הוועדה לכנסת; החליטה ועדת הכנסת כי הנושא יידון בוועדה משותפת, תקבע את הרכבה בהתאם להוראות סעיף 110.
(ג)
(1)
נקבעה ועדה לדיון לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאית ועדת הכנסת להציע לכנסת להעביר את הנושא לדיון בוועדה אחרת, אם ביקש זאת אחד מאלה: חבר הכנסת שהציע את ההצעה לסדר היום, יושב ראש הוועדה שנקבעה כאמור, יושב ראש ועדה שסבור כי הנושא מצוי בתחום סמכויותיה של הוועדה שבראשותו או יושב ראש ועדת הכנסת.
(2)
ועדת הכנסת תדון בבקשה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהוועדה שנקבעה לא החלה את דיוניה בנושא לפני שנמסרה הבקשה לוועדת הכנסת, אלא אם כן הסכים לכך יושב ראש אותה ועדה.
(3)
נמסרה לוועדת הכנסת בקשה כאמור בפסקה (1), לא תדון הוועדה שנקבעה בנושא; ועדת הכנסת תדון ותחליט בבקשה באחת משתי ישיבותיה הקרובות, ובתקופת הפגרה – בתוך שבועיים, אלא אם כן יושב ראש הוועדה שנקבעה הסכים כי מועד הדיון בוועדת הכנסת יידחה.
(4)
החליטה ועדת הכנסת להציע לכנסת כי הנושא יועבר לדיון בוועדה אחרת, יציג יושב ראש ועדת הכנסת את ההצעה לפני הכנסת, והכנסת תחליט, בלא דיון, אם לקבלה.
(ד)
יושב ראש הוועדה שהועבר אליה נושא הצעה לסדר היום רשאי לקבוע כי הדיון יתקיים בוועדת משנה שתבחר הוועדה לפי הוראות סעיף 109, ואולם יושב ראש הוועדה יקבע כאמור רק אם חבר הכנסת שהציע את ההצעה הסכים לכך, ואם היו כמה הצעות בנושא דומה – אם הסכימו לכך כל המציעים; לוועדת המשנה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה לפי סעיפים 58 ו־59, ואולם יושב ראש הוועדה רשאי לקבוע כי הסמכות להכין את המסקנות ולהניחן על שולחן הכנסת כאמור בסעיף 58 תהיה נתונה לוועדה ולא לוועדת המשנה.
הדיון בוועדה ומסקנות [תיקון: תשע״א־2]
(א)
עם סיום הדיון תניח הוועדה את מסקנותיה על שולחן הכנסת, בצירוף עמדת מיעוט, אם היתה; הוועדה רשאית, מטעמים מיוחדים, שלא לפרסם את מסקנותיה, וכן היא רשאית להעביר את מסקנותיה לשר האמור בסעיף קטן (ב), אם ראתה שפרסום המסקנות עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה.
(ב)
יושב ראש הכנסת יעביר את מסקנות הוועדה שהונחו על שולחן הכנסת לשר הנוגע בדבר, ואם לא ברור מיהו השר – לראש הממשלה.
(ג)
בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את המסקנות, יודיע השר הנוגע בדבר ליושב ראש הכנסת, בכתב, על כל פעולה שפעל בעקבות המסקנות; הודעת השר תונח על שולחן הכנסת, ואולם הועברו המסקנות לשר כאמור בסעיף קטן (א), תימסר הודעת השר ליושב ראש הוועדה שהעבירה את המסקנות ולא תונח על שולחן הכנסת.
חזרה מהצעה לסדר היום [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־3]
(א)
הודיע חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת כי הוא חוזר בו מהצעתו לסדר היום לפני תום ההצבעה לפי סעיף 53(ח), תוסר ההצעה מסדר יומה של הכנסת; הודיע חבר הכנסת כאמור לאחר שהחל לנמק את הצעתו כאמור בסעיף 53(א), תבוא ההצעה במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ב)
הודיע חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת כי הוא חוזר בו מהצעתו לסדר היום לאחר שהכנסת החליטה לכלול את הנושא בסדר יומה, יודיע היושב ראש על כך לכנסת והיא תחליט, בלא דיון, אם להסיר את הנושא מסדר היום; החליטה הכנסת לכלול בסדר יומה כמה הצעות בנושא דומה כאחת, ולא מסרו כל המציעים הודעה לפי סעיף קטן זה, לא תצביע הכנסת על הסרת הנושא מסדר יומה, אך יושב ראש הכנסת יודיע לכנסת על מחיקת שמו של המציע שחזר בו.
(ג)
הודיע חבר הכנסת ליושב ראש ועדה שנושא הצעה לסדר היום הועבר אליה כי הוא חוזר בו מהצעתו, תחליט הוועדה אם להסיר את הנושא מסדר יומה; החליטה הוועדה להסיר את הנושא כאמור, יודיע על כך יושב ראש הוועדה לכנסת; החליטה הכנסת להעביר לדיון בוועדה כמה הצעות בנושא דומה כאחת, ולא מסרו כל המציעים הודעה לפי סעיף קטן זה, לא תצביע הוועדה על הסרת הנושא מסדר יומה אך יושב ראש הוועדה יודיע לוועדה על מחיקת שמו של המציע שחזר בו; סמכויות ועדה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לוועדת הכנסת הדנה בקביעת ועדה כאמור בסעיף 57(ב).
דיונים מהירים בוועדה [תיקון: תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־3, תשע״ד, תשע״ז]
(א)
חבר הכנסת רשאי להציע הצעה לדיון מהיר בוועדה מוועדות הכנסת (בתקנון זה – דיון מהיר); חבר הכנסת יצרף להצעה דברי הסבר ויציין באיזו ועדה, קבועה או לעניין מסוים, הוא מבקש שהדיון יתקיים.
(ב)
הצעה לדיון מהיר תוגש לנשיאות הכנסת באמצעות מזכיר הכנסת; הצעה שהוגשה עד שעה 13:00 ביום א׳, תידון על ידי הנשיאות באותו שבוע; ואולם לא תובא לאישור הנשיאות –
(1)
יותר מהצעה אחת בשבוע של אותו חבר כנסת;
(2)
הצעה של מציע שחבר מסיעתו הגיש באותו שבוע הצעה לדיון מהיר בנושא דומה.
(ג)
(1)
נשיאות הכנסת תחליט אם להעביר הצעה לדיון מהיר לוועדה, ואם הגישו כמה חברי כנסת הצעות בנושא דומה, תחליט לגביהן הנשיאות כאחת.
(2)
נשיאות הכנסת לא תעביר באותו שבוע יותר מנושא אחד לדיון מהיר לכל אחת מהוועדות.
(3)
נשיאות הכנסת רשאית לקבוע ועדה, קבועה או לעניין מסוים, שונה מזו שציין חבר הכנסת בהצעתו, וכן היא רשאית לשנות את נוסח ההצעה לדיון מהיר, והיא תודיע על כך לחבר הכנסת.
(ד)
ועדה שהועבר אליה נושא לדיון מהיר, תחל בדיון בתוך עשרה ימים מיום החלטת נשיאות הכנסת וימי הפגרה לא יבואו במניין.
(ה)
(1)
החליטה נשיאות הכנסת להעביר הצעה לדיון מהיר לוועדה, רשאית ועדת הכנסת להעבירו לוועדה אחרת, אם ביקש זאת, בו ביום, אחד מאלה: חבר הכנסת שהציע את ההצעה לדיון מהיר, יושב ראש הוועדה שנקבעה כאמור, יושב ראש ועדה שסבור כי הנושא מצוי בתחום סמכויותיה של הוועדה שבראשותו או יושב ראש ועדת הכנסת.
(2)
נמסרה לוועדת הכנסת בקשה כאמור בפסקה (1), לא תדון הוועדה שנקבעה בנושא לדיון מהיר; ועדת הכנסת תדון ותחליט בבקשה בישיבתה הקרובה, ובתקופת הפגרה – בתוך שבועיים.
(3)
החליטה ועדת הכנסת להעביר את הדיון לוועדה אחרת, יודיע על כך יושב ראש ועדת הכנסת לנשיאות הכנסת, לשתי הוועדות הנוגעות בדבר ולחבר הכנסת המציע; אין בהחלטת ועדת הכנסת כדי לשנות ממניין הימים האמור בסעיף קטן (ד).
(ו)
עם סיום הדיון המהיר יונחו מסקנות הוועדה על שולחן הכנסת, אלא אם כן החליטה הוועדה שפרסום המסקנות עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה; יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע, במקרים מיוחדים, כי הכנסת תקיים דיון, אישי או סיעתי, במסקנות שהונחו על שולחן הכנסת.
(ז)
יושב ראש הכנסת יעביר את מסקנות הוועדה שהונחו על שולחן הכנסת לשר הנוגע בדבר, ואם לא ברור מיהו השר – לראש הממשלה.
(ח)
בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את המסקנות, יודיע השר הנוגע בדבר ליושב ראש הכנסת, בכתב, על כל פעולה שפעל בעקבות המסקנות; הודעת השר תונח על שולחן הכנסת.
(ט)
הודיע חבר הכנסת ליושב ראש ועדה שנושא לדיון מהיר הועבר אליה כי הוא חוזר בו מהצעתו, יחולו הוראות אלה:
(1)
הודיע עד 24 שעות לפני פתיחת ישיבת הוועדה שנועדה לדיון בנושא – יוסר הנושא מסדר יומה של הוועדה, ויושב ראש הוועדה יודיע על כך לנשיאות הכנסת;
(2)
הודיע לאחר המועד האמור בפסקה (1) – תחליט הוועדה אם להסיר את הנושא מסדר יומה; החליטה הוועדה להסיר את הנושא כאמור, יודיע על כך יושב ראש הוועדה לנשיאות הכנסת;
(3)
החליטה נשיאות הכנסת להעביר לדיון מהיר בוועדה כמה הצעות בנושא דומה כאחת, ולא מסרו כל המציעים הודעה לפי פסקאות (1) או (2), לא יוסר הנושא מסדר היום ולא תצביע הוועדה על הסרת הנושא מסדר יומה, לפי העניין, אך יושב ראש הוועדה יודיע לוועדה על המציע שחזר בו.
(י)
יושב ראש הוועדה שהועבר אליה נושא לדיון מהיר רשאי לקבוע כי הדיון יתקיים, בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (ד), בוועדת משנה שתבחר הוועדה לפי הוראות סעיף 109, ואולם יושב ראש הוועדה יקבע כאמור רק אם חבר הכנסת שהציע את ההצעה הסכים לכך, ואם היו כמה הצעות בנושא דומה – אם הסכימו לכך כל המציעים; לוועדת המשנה יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה לפי סעיפים קטנים (ו) ו־(ט), ואולם יושב ראש הוועדה רשאי לקבוע כי הסמכות להכין את המסקנות ולהניחן על שולחן הכנסת כאמור בסעיף קטן (ו) תהיה נתונה לוועדה ולא לוועדת המשנה.
דיון מהיר והצעה דחופה בנושא דומה [תיקון: תשע״א־2, תשע״ד]
(א)
הוגשו לנשיאות הכנסת הצעה דחופה והצעה לדיון מהיר בנושא דומה, בהתאם לקביעת הנשיאות, תחליט הנשיאות אחת מאלה, והחלטתה תחול על כל ההצעות כאמור:
(1)
לאשר דיון בהצעה דחופה;
(2)
לאשר דיון מהיר בוועדה;
(3)
לא לאשר כלל דיון בהצעות, ורשאי חבר הכנסת שביקש שהצעתו תידון כהצעה דחופה, לערער על ההחלטה כאמור בסעיף 54(ו).
(ב)
(1)
חבר הכנסת לא יגיש באותו שבוע הצעה דחופה והצעה לדיון מהיר בנושא דומה.
(2)
החליטה נשיאות הכנסת כי הצעה לדיון מהיר תאושר לדיון כהצעה דחופה לפי סעיף קטן (א)(1), ובשל כך היו להצעה הדחופה כמה מציעים מאותה סיעה, תאושר לדיון רק הצעתו של חבר הסיעה שהגיש את הצעתו כהצעה דחופה.
(3)
החליטה נשיאות הכנסת כי הצעה דחופה תאושר לדיון מהיר לפי סעיף קטן (א)(2), ובשל כך היו להצעה לדיון מהיר כמה מציעים מאותה סיעה, תאושר לדיון רק הצעתו של חבר הסיעה שהגיש את הצעתו כהצעה לדיון מהיר.
(ג)
אישרה נשיאות הכנסת דיון בהצעה דחופה שהגיש חבר הכנסת, וכן אישרה כי הצעה לדיון מהיר בוועדה שהגיש אותו חבר כנסת בנושא אחר תידון כהצעה דחופה, לפי סעיף קטן (א)(1), תידון רק אחת מהן כהצעה דחופה, בהתאם להודעתו למזכיר הכנסת.
(ד)
חבר הכנסת שהגיש הצעה דחופה והצעתו אושרה לדיון מהיר בוועדה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אינו רשאי לערער על ההחלטה לפני ועדת הכנסת כאמור בסעיף 54(ו).
(ה)
אישרה ועדת הכנסת דיון בהצעה לסדר היום כהצעה דחופה בעקבות ערעור של חבר הכנסת לפי סעיף 54(ו), לא תחול החלטתה על הצעה לדיון מהיר שהוגשה בנושא דומה.
[תיקון: תשע״א־3]
חלק ה׳: בחירה ומינוי של נושאי משרה
[תיקון: תשע״א־3]
פרק ראשון: בחירת נציגים לוועדות מינויים בידי הכנסת
נציגים לוועדות מינויים לנושאי משרה שיפוטית [תיקון: תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״ד־2, תשע״ד־5, תשע״ז־2, תשפ״ג־2]
(א)
בתוך ארבעה חודשים מתחילת כהונתה, וכן בתוך שישים ימים מיום שהתפנה מקומו של נציג במהלך כהונתה של הכנסת, תבחר הכנסת את נציגיה לכל ועדה מוועדות המינויים והבחירה המנויות להלן (בפרק זה – ועדת מינויים):
(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): בתוך שבעה חודשים מתחילת כהונתה, וכן בתוך שישים ימים מיום שהתפנה מקומו של נציג במהלך כהונתה של הכנסת, תבחר הכנסת את נציגיה לכל ועדה מוועדות המינויים והבחירה המנויות להלן (בפרק זה – ועדת מינויים):
(1)
הוועדה לבחירת דיינים שלפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955;
(2)
הוועדה לבחירת קאדים שלפי סעיף 4 לחוק הקאדים;
(3)
ועדת המינויים שלפי סעיף 11 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962 (בסעיף זה – ועדת המינויים לקאדים–מד׳הב);
(4)
הוועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה, ולפי סעיף 6 לחוק בתי המשפט.
(ב)
(1)
מזכיר הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת על מועד הבחירה לוועדת מינויים שקבע יושב ראש הכנסת, לא יאוחר משבועיים לפני אותו מועד.
(2)
הצעת מועמדות תוגש ליושב ראש הכנסת בכתב עד נעילת ישיבת הכנסת ביום האחרון בשבוע שלפני יום הבחירה, ואם חל אותו שבוע בפגרה – לא יאוחר משבוע לפני מועד הבחירה.
(3)
כל אחד מחברי הכנסת, שאינו שר או סגן שר, רשאי להציע את מועמדותו לוועדת מינויים, למעט ועדת המינויים לקאדים–מד׳הב; ואולם לעניין הוועדה לבחירת קאדים, רשאי להציע את מועמדותו רק מי שחבר במפלגה אחרת מהמפלגה שבה חבר נציג הממשלה או נציג הכנסת בוועדה.
(4)
כל חבר כנסת דרוזי, שאינו שר או סגן שר, רשאי להציע את מועמדותו לוועדת המינויים לקאדים–מד׳הב, וכן רשאים כל עשרה מחברי הכנסת להציע את מועמדותו של דרוזי שאינו חבר הכנסת לוועדה האמורה; לא ישתף עצמו חבר הכנסת ביותר מהצעת מועמד אחד; להצעה תצורף הסכמתו של המועמד והצהרתו בדבר עמידתו בתנאים לבחירה לפי פרק זה.
(ג)
מזכיר הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת על שמות המועמדים לפחות 48 שעות לפני שעת פתיחת ישיבת הכנסת שבה יתקיימו הבחירות לוועדת המינויים.
(ד)
בחירת נציגי הכנסת לוועדת מינויים תהיה בהצבעה חשאית, כמפורט להלן:
(1)
לפני תחילת ההצבעה, יודיע יושב ראש הכנסת לכנסת על הרכב ועדת קלפי שמינה לשם כך, ובה ארבעה חברי הכנסת שאינם מועמדים באותן בחירות, שניים מסיעות הקואליציה ושניים מסיעות האופוזיציה;
(2)
מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת לפי סדר שמות משפחתם וכל אחד מחברי הכנסת, בזה אחר זה, ייגש להצביע במקום שיועד לכך באולם המליאה ומוסתר מעיני הזולת; הוראות סעיף 36(ב) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים;
(3)
חבר הכנסת יקבל טופס ובו שמות המועמדים, בציון מספר נציגי הכנסת בוועדת המינויים שיש לבחרם; היה מספר המועמדים כמספר נציגי הכנסת שיש לבחרם, יתאפשר גם סימון של התנגדות לבחירת מי מהם;
(4)
הבחירה תיעשה בסימון שמות המועמדים על גבי הטופס, עד למספר נציגי הכנסת בוועדת המינויים שיש לבחרם או בסימון התנגדות לבחירתם, כאמור בפסקה (3); טופס שסומנו בו יותר מועמדים מהמספר האמור – פסול, ואם כלל הטופס מועמדים לכמה ועדות מינויים – יהיה פסול לעניין הוועדה שלגביה סומנו יותר מועמדים כאמור;
(5)
חבר הכנסת יניח את הטופס בתיבת הצבעה;
(6)
עם גמר ההצבעה תימסר תיבת ההצבעה לוועדת הקלפי, והיא תספור מיד את הקולות;
(7)
תוצאות ההצבעה ייקבעו לפי הוראות אלה:
(א)
עלה מספר המועמדים על מספר נציגי הכנסת שיש לבחרם, ייבחרו המועמדים שקיבלו את מספר הקולות המרבי; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם נציגי הכנסת כאמור, כולם או חלקם, חוזרים מיד על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;
(ב)
היה מספר המועמדים כמספר נציגי הכנסת שיש לבחרם –
(1)
הם ייבחרו אם מספר הקולות בעדם עלה על מספר הקולות נגדם;
(2)
לא עלה מספר הקולות בעדם על מספר הקולות נגדם, יתקיימו בחירות חדשות לנציגים שנותר לבחור בתוך שלושים ימים ויחולו עליהן הוראות סעיף זה;
(ג)
על אף האמור בפסקת משנה (א), לא נבחרה לוועדה לבחירת דיינים או לוועדה לבחירת שופטים חברת כנסת כאמור בסעיף 6(א1) לחוק הדיינים, התשט״ו–1955 או כאמור בסעיף 6(3א) לחוק בתי המשפט, לפי העניין, מצביעים מיד שנית; בהצבעה השנייה יועמדו לבחירה רק חברות הכנסת שהיו מועמדות בהצבעה הראשונה, ויראו את חברת הכנסת שקיבלה את מספר הקולות המרבי כמי שנבחרה במקום חבר הכנסת שקיבל את מספר הקולות השני בגודלו;
(ד)
על אף האמור בפסקת משנה (א), לא נבחרו לוועדה לבחירת קאדים שני חברי כנסת מוסלמים כאמור בסעיף 4(א) לחוק הקאדים, יראו את המועמד המוסלמי שלא נבחר וקיבל את מספר הקולות המרבי כמי שנבחר במקום חבר הכנסת שאינו מוסלמי שקיבל את מספר הקולות השני או השלישי בגודלו, לפי העניין;
(ה)
על אף האמור בפסקת משנה (א), נבחרו לוועדה לבחירת קאדים יותר מחבר כנסת אחד מאותה מפלגה בניגוד להוראות סעיף 4(א1) לחוק הקאדים, יראו כמי שנבחר רק את חבר הכנסת ממפלגה זו שקיבל את מספר הקולות המרבי, ובמקום חבר מפלגתו הנוסף שנבחר כאמור יבוא מועמד ממפלגה אחרת שקיבל את מספר הקולות הבא בגודלו;
(8)
ועדת הקלפי תודיע ליושב ראש הכנסת על תוצאות ההצבעה; יושב ראש הכנסת יודיע לכנסת באותה ישיבה שבה התקיימו הבחירות על תוצאותיהן.
(ה)
מונה נציג הכנסת בוועדת מינויים לשר או לסגן שר, יחדל לכהן כנציג כאמור עם מינויו, ויתקיימו בחירות לנציג במקומו בהתאם להוראות סעיף זה.
סייגים לכהונה, השעיה והעברה מכהונה לפי סעיף 6 לחוק הכנסת [תיקון: תשע״א־3, תשע״ב־2]
(א)
ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה – הוועדה המסדרת, רשאית לקבוע כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד לכהונה כנציג הכנסת בוועדת מינויים, בהתקיים בו האמור בפסקאות (1) רישה או (2) שבסעיף 3(א); הוראות סעיפים קטנים (א)(1) סיפה ו־(ב) עד (ה) שבסעיף 3 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
(ב)
הכנסת רשאית, לפי הצעת ועדת הכנסת, להשעות מכהונתו את נציג הכנסת בוועדת מינויים בהתקיים בו האמור בפסקה (1) רישה שבסעיף 3(א); הוראות סעיף 3(ב), (ג) ו־(ה) וסעיף 4 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; הושעה נציג הכנסת בוועדת מינויים מכהונתו, תבחר הכנסת נציג אחר במקומו לתקופת ההשעיה בדרך האמורה בסעיף 62.
(ג)
הורשע חבר הכנסת במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית, יחדל לכהן כנציג הכנסת בוועדת מינויים.
(ד)
לגבי דרוזי שאינו חבר הכנסת כנציג הכנסת בוועדת המינויים לקאדים–מד׳הב יחולו הוראות אלה:
(1)
לא יהיה מועמד כנציג הכנסת בוועדה מי שמתקיימים נגדו הליכים פליליים או שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית וטרם חלפו עשר שנים מיום שפסק הדין נעשה סופי או מיום שגמר לשאת את עונשו, לפי המאוחר;
(2)
מתקיימים נגדו הליכים פליליים לאחר בחירתו – יושעה מכהונתו כנציג הכנסת בוועדה עד למתן פסק דין סופי, והכנסת תבחר נציג אחר במקומו לתקופת ההשעיה בדרך האמורה בסעיף 62;
(3)
הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, יחדל לכהן כנציג הכנסת בוועדה.
נציגים לפי חוק הרבנות הראשית לישראל [תיקון: תשע״א־3, תשע״ד]
(א)
בחירת נציגי הכנסת לאסיפה הבוחרת לפי סעיף 8(7) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980, תיעשה לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לכינוס האסיפה הבוחרת לשם עריכת בחירות, כאמור בסעיף 12 לחוק האמור; לא נקבע מועד כאמור, תיעשה הבחירה לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד האחרון לבחירת הרבנים הראשיים לישראל או חברי המועצה לפי סעיף 16(ג) לחוק האמור, לפי העניין.
(ב)
ההצעה להסמיך ועדה מוועדות הכנסת לבחור את נציגי הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) תובא לפני הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת.
(ג)
על בחירת נציגי הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה, בשינויים המחויבים:
(1)
נערכה הבחירה במליאת הכנסת, יחולו הוראות סעיפים 62(ב) עד (ה) ו־63(א) עד (ג);
(2)
נערכה הבחירה בוועדה שהסמיכה הכנסת לכך, יחולו הוראות סעיפים 62(ה), 63(א) עד (ג), 65(א) סיפה, (ב) ו־(ג), ו־66(ג).
(ד)
נציגי הכנסת שנבחרו לפי סעיף זה יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם.
[תיקון: תשע״א־3]
פרק שני: בחירת נציגים בידי ועדה של הכנסת
נציג לוועדה המציעה מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה [תיקון: תשע״א־3]
(א)
בתוך ארבעה חודשים מתחילת כהונתה, וכן בתוך שישים ימים מיום שהתפנה מקומו של נציג במהלך כהונתה של הכנסת, תבחר ועדת החוקה חוק ומשפט את נציג הכנסת לוועדה המציעה מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה; יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט יודיע לכל חברי הכנסת על מועד הבחירה לא יאוחר משבועיים לפני אותו מועד.
(ב)
כל אחד מחברי הכנסת, שאינו שר או סגן שר, רשאי להציע את מועמדותו בכתב ליושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט עד נעילת ישיבת הכנסת ביום האחרון בשבוע שלפני יום הבחירה, ואם חל אותו שבוע בפגרה – לא יאוחר משבוע לפני מועד הבחירה.
(ג)
יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט יודיע לכל חברי הכנסת על שמות המועמדים לפחות 48 שעות לפני שעת פתיחת ישיבת הוועדה שבה יתקיימו הבחירות.
(ד)
בחירת נציג הכנסת תהיה בהצבעה גלויה, כמפורט להלן:
(1)
היה יותר ממועמד אחד, יאמר כל אחד מחברי הוועדה המשתתף בהצבעה את שם המועמד שהוא תומך בו, והמועמד שקיבל את מרב קולות המשתתפים – ייבחר; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מי נבחר, חוזרים מיד על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;
(2)
היה מועמד אחד, יאמר כל אחד מחברי הוועדה המשתתף בהצבעה אם הוא תומך בו או מתנגד לבחירתו, ויחולו הוראות אלה:
(א)
הוא ייבחר אם מספר הקולות בעדו עלה על מספר הקולות נגדו;
(ב)
לא עלה מספר הקולות בעדו על מספר הקולות נגדו, יתקיימו בחירות חדשות בתוך שלושים ימים ויחולו עליהן הוראות סעיף זה.
(ה)
הוראות סעיפים 62(ה) ו־63(א) עד (ג), יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין נציג הכנסת לפי סעיף זה.
נציגים למועצת יד יצחק בן־
(א)
ועדת החינוך התרבות והספורט תבחר את שלושת נציגי הכנסת למועצת יד יצחק בן־צבי לפי סעיף 4 לחוק יד יצחק בן־צבי, התשכ״ט–1969.
(ב)
על בחירת הנציגים יחולו הוראות סעיפים 62(ה) ו־65(א) עד (ג), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ועדת החוקה חוק ומשפט תבוא ועדת החינוך התרבות והספורט.
(ג)
בחירת נציגי הכנסת תהיה בהצבעה גלויה, כמפורט להלן:
(1)
עלה מספר המועמדים על מספר נציגי הכנסת שיש לבחרם, יאמר כל אחד מחברי הוועדה המשתתף בהצבעה את שם המועמד או המועמדים שהוא תומך בהם, עד למספר נציגי הכנסת שיש לבחרם, והמועמדים שקיבלו את מרב קולות המשתתפים – ייבחרו; קיבלו כמה מועמדים מספר קולות שווה ובשל כך לא ניתן לקבוע מיהם נציגי הכנסת, כולם או חלקם, חוזרים מיד על ההצבעה ביניהם עד להכרעה;
(2)
היה מספר המועמדים כמספר נציגי הכנסת שיש לבחרם, יאמר כל אחד מחברי הוועדה המשתתף בהצבעה אם הוא תומך בכל אחד מהם או מתנגד לבחירתם, ויחולו הוראות אלה:
(א)
ייבחרו מועמדים שמספר הקולות בעדם עלה על מספר הקולות נגדם;
(ב)
לא נבחרו מועמדים כמספר נציגי הכנסת כאמור, יתקיימו בחירות חדשות לנציגים שנותר לבחור בתוך שלושים ימים, ויחולו עליהן הוראות סעיף זה.
[תיקון: תשע״א־3]
פרק שלישי: קביעת מספר שופטי בית המשפט העליון
קביעת מספר שופטי בית המשפט העליון לפי סעיף 25 לחוק בתי המשפט [תיקון: תשע״א־3]
(א)
החלטת הכנסת בעניין מספר השופטים בבית המשפט העליון לפי סעיף 25 לחוק בתי המשפט, לא תתקבל אלא לפי הצעה של ועדת החוקה חוק ומשפט.
(ב)
כל עשרה מחברי הכנסת, וכן הממשלה, רשאים להגיש ליושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט הצעה שהכנסת תשנה את מספר השופטים בבית המשפט העליון, ויציינו בה את מספר השופטים המוצע.
(ג)
ועדת החוקה חוק ומשפט תדון ותחליט בהצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 120 ימים מיום שהוגשה וימי הפגרה לא יבואו במניין.
(ד)
החלטת ועדת החוקה חוק ומשפט בנוגע להצעה כאמור בסעיף קטן (ב), תונח על שולחן הכנסת, בצירוף השגות שהגישו ונימקו חברי הכנסת בדיון בוועדה, אף אם אינם חברי הוועדה; לא יגיש חבר הכנסת יותר מהשגה אחת.
(ה)
יושב ראש הכנסת יביא את החלטת ועדת החוקה חוק ומשפט לדיון בכנסת בתוך 30 ימים מיום הנחתה, וימי הפגרה לא יבואו במניין; יושב ראש הוועדה יציג לפני הכנסת את הצעת הוועדה והוא רשאי לסכם את הדיון כאמור בסעיף 29(2) ו־(3); כל משיג רשאי לנמק את השגתו במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות; אחרי הנמקת ההשגות יתקיים דיון אישי.
(ו)
בתום הדיון תצביע הכנסת על הצעת ועדת החוקה חוק ומשפט ועל ההשגות כמפורט להלן:
(1)
התקבלה הצעת הוועדה – תהיה היא החלטת הכנסת ואין מצביעים על ההשגות;
(2)
לא התקבלה הצעת הוועדה והצביעו על כל ההשגות –
(א)
התקבלה השגה אחת – תהיה היא החלטת הכנסת;
(ב)
התקבלו כמה השגות – תכריע הכנסת ביניהן.
(ז)
ועדת החוקה חוק ומשפט לא תדון בהצעה כאמור בסעיף קטן (ב) אלא בחלוף שנה מיום החלטת הכנסת לפי סעיף קטן (ו).
[תיקון: תשע״א־4]
חלק ו׳: מצב חירום
[תיקון: תשע״א־4]
פרק ראשון: הכרזת מצב חירום
הגדרות – חלק ו׳ [תיקון: תשע״א־4]
בחלק זה –
”מצב חירום“ – כמשמעותו בסעיף 38 לחוק־יסוד: הממשלה;
”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט;
”תקנות שעת חירום“ – כמשמעותן בסעיף 39 לחוק־יסוד: הממשלה.
הכרזת מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק־
(א)
החלטת הכנסת להכריז על מצב חירום, לא תתקבל אלא לפי המלצה של הוועדה המשותפת.
(ב)
הציעו הממשלה או שלושים חברי הכנסת שהכנסת תכריז על מצב חירום, לפי סעיף 38(א) לחוק־יסוד: הממשלה, או שהכנסת תחזור ותכריז על מצב חירום, לפי סעיף 38(ב) לחוק היסוד, יעבירו את הצעתם אל יושב ראש הכנסת ואל הוועדה המשותפת; הצעה בעניין הכרזה חוזרת על מצב חירום תועבר לא יאוחר משישים ימים לפני תום מצב החירום.
(ג)
הוועדה המשותפת תבחן את הצורך להכריז על מצב חירום, ואם הוצע לחזור ולהכריז על מצב חירום, תבחן גם את התקנות לשעת חירום שהותקנו מכוח ההכרזה האחרונה על מצב חירום ואת החקיקה שתוקפה מותנה בקיומו של מצב חירום.
(ד)
הוועדה המשותפת תביא את המלצתה לאישור הכנסת, ואם ההמלצה היא בעניין הכרזה חוזרת, תביאה לאישור הכנסת לא יאוחר מ־14 ימים לפני תום מצב החירום.
(ה)
היתה ההצעה להכרזה על מצב חירום יוזמה של שלושים חברי הכנסת, תאפשר הוועדה המשותפת לנציג המציעים לנמק את ההצעה לפניה.
(ו)
תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום לפי סעיף זה, לא תעלה על שנה מיום ההכרזה.
(ז)
כל עוד לא נבחרו חברי ועדות הכנסת לאחר הבחירות, יהיו סמכויות הוועדה המשותפת לפי חלק זה נתונות לוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון שהקימה הוועדה המסדרת לפי סעיף 2א(ה) לחוק הכנסת; ואולם, על אף הוראות סעיף קטן (ו), תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום לפי הצעת הוועדה הזמנית לא תעלה על ארבעה חודשים מיום ההכרזה.
הכרזת הממשלה על מצב חירום [תיקון: תשע״א־4]
הכריזה הממשלה על מצב חירום לפי סעיף 38(ג) לחוק־יסוד: הממשלה, תודיע על כך מיד ליושב ראש הכנסת וליושב ראש הוועדה המשותפת, ואם לא ניתן לעשות כן מיד – במועד המוקדם ביותר האפשרי; הוועדה המשותפת תדון בהכרזה ותביא את המלצתה לאישור הכנסת בהקדם האפשרי.
ביטול מצב חירום [תיקון: תשע״א־4]
סברו הממשלה או שלושים חברי הכנסת כי מן הראוי שהכנסת תבטל הכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38(ה) לחוק־יסוד: הממשלה, יעבירו את הצעתם אל יושב ראש הכנסת ואל הוועדה המשותפת, והוראות סעיף 69(ג) עד (ה) יחולו בשינויים המחויבים.
סדרי הדיון [תיקון: תשע״א־4]
הביאה הוועדה המשותפת את המלצתה לאישור הכנסת לפי סעיפים 69 עד 71, תדון הכנסת בהמלצה בהקדם, ואלה סדרי הדיון:
(1)
הודעה על קיום הדיון תימסר לחברי הכנסת לא יאוחר מיום לפני הדיון, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת;
(2)
יושב ראש הוועדה המשותפת יציג לפני הכנסת את המלצת הוועדה והוא רשאי לסכם את הדיון כאמור בסעיף 29(2) ו־(3);
(3)
היתה ההמלצה בעקבות הצעת הממשלה, תהיה הממשלה רשאית להציג את טיעוניה על ידי אחד השרים;
(4)
בסיום הדיון האישי תצביע הכנסת על ההמלצה.
[תיקון: תשע״א־4]
פרק שני: תקנות שעת חירום
ביטול תקנות שעת חירום לפי סעיף 39 לחוק־
(א)
הממשלה תעביר תקנות שעת חירום שהתקינה לוועדת החוץ והביטחון, כאמור בסעיף 39(א) לחוק־יסוד: הממשלה, וליושב ראש הכנסת והוא יניחן על שולחן הכנסת, ואם הועברו בפגרה – יעבירן לידיעת חברי הכנסת.
(ב)
ועדת החוץ והביטחון, לפי הצעת כל אחד מחבריה, וכן שלושים חברי הכנסת, רשאים להביא לפני הוועדה המשותפת הצעה לביטול תקנות שעת חירום.
(ג)
הוועדה המשותפת תבחן את הצורך לבטל תקנות שעת חירום, ותביא את המלצתה לאישור הכנסת.
(ד)
על הדיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 69(ה) ו־72, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשע״א־5]
חלק ז׳: הליך החקיקה
[תיקון: תשע״א־5]
פרק ראשון: הליך החקיקה – כללי
הליך החקיקה – כללי [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־3]
(א)
הצעת חוק תידון בכנסת בשלוש קריאות, והצעת חוק פרטית – גם בדיון המוקדם; חוק יתקבל בקריאה השלישית; הוראות חלק זה יחולו גם על חוקי־יסוד.
(ב)
הצעת חוק תוגש לכנסת בידי חבר הכנסת (בתקנון זה – הצעת חוק פרטית) או על ידי הממשלה (בתקנון זה – הצעת חוק ממשלתית), ובעניינים כמפורט בסעיף 80 – גם על ידי ועדה של הכנסת (בתקנון זה – הצעת חוק מטעם ועדה); הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת.
(ג)
ועדות הכנסת יכינו את הצעות החוק בהתאם להוראות חלק זה.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
[תיקון: תשע״א־5, תשע״ז]
פרק שני: הצעות חוק פרטיות
[תיקון: תשע״ז]
סימן א׳: כללי
הגשת הצעת חוק פרטית, אישורה והנחתה על שולחן הכנסת [תיקון: תשע״א־5, תשע״ז]
(א)
חבר הכנסת שאינו שר או סגן שר רשאי להגיש הצעת חוק פרטית; ההצעה תנוסח כחוק ויצורפו לה דברי הסבר.
(ב)
(1)
הצעת חוק יכול שתהיה ביוזמת כמה חברי כנסת, והם יקבעו את סדר שמותיהם על גבי הצעת החוק.
(2)
יוזם הצעת חוק רשאי לצרף להצעתו חברי כנסת נוספים, והוא יקבע את סדר שמותיהם על גבי הצעת החוק; שמות המצטרפים יצוינו בנפרד משמות היוזמים.
(3)
הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת, לא ישונה סדר שמות היוזמים והמצטרפים אליה (בחלק זה – מציעי הצעת החוק).
(ג)
(1)
כל בקשה, הודעה, הסכמה או פעולה אחרת שרשאי למסור או לעשות יוזם הצעת חוק פרטית לפי תקנון זה בקשר להצעת חוק שיזמו כמה חברי כנסת, תימסר או תיעשה, לפי העניין, בידי חבר הכנסת ששמו מופיע ראשון ברשימת היוזמים (בתקנון זה – היוזם הראשון) או בידי יוזם אחר בהסכמתו של היוזם הראשון.
(2)
חזר בו היוזם הראשון מהצעת החוק כאמור בסעיף 96, יבוא במקומו לעניין זה הבא אחריו ברשימת היוזמים, אלא אם כן הודיע כי יוזם אחר יהיה היוזם הראשון כאמור בסעיף קטן (א) של אותו סעיף.
(3)
היתה הצעת החוק מיזוג של כמה הצעות חוק פרטיות, יראו את חבר הכנסת ששמו מופיע ראשון ברשימת היוזמים של כל הצעה כיוזם הראשון, ובהעדר הסכמה ביניהם בכל עניין הנוגע להצעת החוק – את היוזם ששמו מופיע ראשון על גבי הצעת החוק.
(ד)
חבר הכנסת שהגיש הצעת חוק ביודעו כי הוגשה כבר באותו עניין הצעת חוק זהה או דומה בעיקרה, בין באותה כנסת ובין בכנסת קודמת, יציין זאת בדברי ההסבר להצעת החוק.
(ה)
הצעת חוק פרטית תובא לאישור נשיאות הכנסת; נשיאות הכנסת לא תאשר הצעת חוק שלדעתה שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי או שהיא גזענית במהותה.
(ו)
אישרה נשיאות הכנסת הצעת חוק, יצוינו על גביה מספר סידורי ומספר הכנסת וכן היותה הצעת חוק פרטית, והיא תונח על שולחן הכנסת.
[תיקון: תשע״ז]
סימן ב׳: הדיון המוקדם
מועד הדיון המוקדם והצמדה [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־3]
(א)
בישיבת הכנסת שנועדה לכך כאמור בסעיף 25(ד), יתקיים דיון מוקדם בהצעות חוק פרטיות, במסגרת מכסה סיעתית שתקבע ועדת הכנסת לפי סעיף 99.
(ב)
יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע כי נוסף על הדיון המוקדם בהצעות חוק פרטיות כאמור בסעיף קטן (א), יתקיים דיון מוקדם בהצעות חוק פרטיות בישיבה לציון נושא מיוחד, ובלבד שהממשלה הודיעה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת, שהיא תומכת בהן או שהיא מסכימה שיידונו באותה ישיבה; יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע כי הצעות חוק לפי סעיף קטן זה לא יבואו במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ג)
הדיון המוקדם לא יתקיים לפני שעברו 45 ימים מיום שהונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת; לעניין זה יובאו במניין יום הנחתה של הצעת החוק על שולחן הכנסת ויום ההצבעה עליה.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), הדיון המוקדם יכול שיתקיים לפני שעברו 45 ימים מיום שהצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת באחת מאלה:
(1)
הממשלה הודיעה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת, שהיא תומכת בהצעת החוק או שאין בדעתה לנקוט עמדה ביחס אליה, או שהיא מסכימה שתידון במועד מוקדם יותר;
(2)
ועדת הכנסת החליטה על קיצור תקופת ההנחה כאמור ברישה, לפי בקשת יוזם הצעת החוק, שאליה יצורף נוסח הצעת החוק, אם השתכנעה כי להצעת החוק יש חשיבות או דחיפות, ובעת ההצבעה נכחו בוועדת הכנסת לפחות שליש מחבריה הקבועים;
(3)
הדיון המוקדם בהצעת החוק הוצמד לדיון בהצעת חוק אחרת לפי הוראות סעיף קטן (ה).
(ה)
לבקשת יוזם הצעת החוק, יצמיד מזכיר הכנסת את הדיון המוקדם של הצעת החוק (בחלק זה – הצעת החוק המוצמדת) לדיון המוקדם או לקריאה הראשונה של הצעת חוק אחרת (בחלק זה – הצעת החוק המקורית), אף אם יש בכך משום חריגה מהמכסה השבועית כאמור בסעיף 99, בהתקיים כל אלה:
(1)
הצעת החוק המוצמדת זהה או דומה בעיקרה להצעת החוק המקורית;
(2)
הצעת החוק המוצמדת היתה מונחת על שולחן הכנסת שבועיים לפחות לפני מועד הדיון או לכל הפחות כפרק הזמן שבו היתה מונחת הצעת החוק המקורית.
(ו)
בקשת הצמדה תוגש למזכיר הכנסת עד סיום דיוני המליאה ביום שבו פורסם סדר היום לאותו שבוע או ביום שבו נוספה הצעת החוק המקורית לסדר היום.
(ז)
יוזם הצעת חוק מוצמדת רשאי לחזור בו מבקשת ההצמדה, ובלבד שטרם נימק את הצעת החוק לפי סעיף 77(א).
(ח)
לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק אחרת לפני שעברו שישה חודשים מיום החלטת הכנסת כמפורט להלן לגבי הצעת החוק האחרת, אלא אם כן החליט יושב ראש הכנסת, לבקשת יוזם הצעת החוק, על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות:
(1)
הצעת החוק הוסרה מסדר היום בדיון המוקדם או בקריאה הראשונה;
(2)
הצעת החוק הוסרה מסדר היום לפי הצעת ועדה, לפי סעיף 94;
(3)
הוחלט שנושא הצעת החוק יידון בוועדה כהצעה לסדר היום.
סדרי הדיון המוקדם [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־3, תשע״ד, תשע״ד־5, תשע״ז]
(א)
יוזם הצעת החוק ינמק את הצעת החוק לפי הוראות אלה, לפי העניין:
(1)
במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות, ורשאי היוזם להודיע כי יוזם אחד נוסף שהוא יקבע ינמק את ההצעה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להביא לחריגה ממסגרת הזמן האמורה;
(2)
לגבי הצעת חוק מוצמדת – במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות;
(3)
אם הממשלה הודיעה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת, שהיא תומכת בהצעת החוק או שאין בדעתה לנקוט עמדה ביחס אליה, והיוזם נימק אותה מהמקום המיועד לכך באולם המליאה – במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת, והצעת החוק לא תבוא במניין ההצעות לפי סעיף 99; נימק היוזם את הצעת החוק במסגרת זמן של דקה אחת כאמור, ינמק גם יוזם הצעת חוק המוצמדת אליה את הצעתו באותה מסגרת זמן, ויחולו על הצעת החוק המוצמדת הוראות פסקה זו.
(ב)
הנמקת הצעת חוק מוצמדת תהיה מיד לאחר הנמקת הצעת החוק המקורית ולפני ההצבעה עליה.
(ג)
(1)
אחרי ההנמקה לפי סעיף קטן (א), רשאי שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, להביע את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות, והוא רשאי להביע את עמדת הממשלה במרוכז על כמה הצעות חוק בנושא דומה.
(2)
שר או סגן שר כאמור בפסקה (1), רשאי להודיע, בהסכמת יוזם הצעת החוק, כי עמדת הממשלה כאמור באותה פסקה תימסר במועד מאוחר יותר; נמסרה הודעה כאמור, תתקיים ההצבעה על הצעת החוק, לפי בקשת היוזם, בישיבת הכנסת שנועדה לכך כאמור בסעיף 25(ד) או בישיבה אחרת שבה תוצמד לדיון בהצעת חוק אחרת.
(ד)
תמכה הממשלה בהצעת החוק או לא נקטה עמדה ביחס אליה, כאמור בסעיף קטן (ג)(1), רשאי אחד מחברי הכנסת הנוכח במליאה, כפי שיקבע יושב ראש הישיבה, להציע להסיר את הצעת החוק מסדר היום ולנמק את התנגדותו להצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק את התנגדותו להצעת החוק אך בדבריו תמך בה, יפסיקנו יושב ראש הישיבה וייתן רשות דיבור לחבר כנסת אחר המבקש להתנגד להצעת החוק.
(ה)
התנגדו הממשלה או אחד מחברי הכנסת להצעת החוק, רשאי יוזם הצעת החוק, וכן יוזם הצעת החוק המוצמדת, אם יש כזאת, להשיב במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות; יוזם הצעת החוק המקורית רשאי לבקש כי נושא הצעת החוק יידון בוועדה כהצעה לסדר היום.
(ו)
על אף האמור בסעיף 31, יושב ראש הישיבה רשאי לתת את רשות הדיבור לשר נוסף, המדבר בשם הממשלה, או לסגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, בכל שלב משלבי הדיון המוקדם ובטרם החלה ההצבעה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות, ובלבד שיוזם הצעת החוק הסכים לכך.
(ז)
(1)
בתום הדיון תחליט הכנסת אם לאשר את הצעת החוק או להסירה מסדר היום, ולעניין דחיית ההצבעה יחולו הוראות סעיף 35; הוצמד לדיון המוקדם דיון מוקדם בהצעת חוק אחרת, תחליט הכנסת לגביה כאמור בהצבעה נפרדת שתתקיים מיד.
(2)
ביקש יוזם הצעת החוק שנושא הצעת החוק יידון בוועדה כהצעה לסדר היום, תחליט הכנסת אם לאשר את בקשתו או אם להסיר את הצעת החוק מסדר היום; אישרה הכנסת את הבקשה, יידון נושא הצעת החוק בוועדה כהצעה לסדר היום, ולעניין קביעת הוועדה יחולו הוראות סעיף 78, בשינויים המחויבים.
(3)
ביקש יוזם הצעת החוק כאמור בפסקה (2), והיתה הצעת חוק מוצמדת לדיון בהצעתו, יחולו הוראות אלה:
(א)
הסכים יוזם הצעת החוק המוצמדת שנושא הצעת החוק יידון בוועדה כהצעה לסדר היום – תחליט הכנסת על הצעת החוק המקורית ועל הצעת החוק המוצמדת בהצבעה אחת;
(ב)
לא הסכים יוזם הצעת החוק המוצמדת שנושא הצעת החוק יידון בוועדה כהצעה לסדר היום – תחליט הכנסת על הצעת החוק המקורית כאמור בפסקה (2), ולאחר מכן על הצעת החוק המוצמדת, בהצבעה נפרדת שתתקיים מיד.
(ח)
יוזם הצעת חוק רשאי להסמיך חבר כנסת אחר לעניין הוראות סעיף זה.
(ט)
נעדר יוזם הצעת החוק מאולם המליאה בעת שנדרש לנמק את הצעת החוק ולא הסמיך חבר כנסת אחר לנמקה, לא תישמר זכותו לנמק את ההצעה במועד אחר, וההצעה תבוא במניין ההצעות לפי סעיף 99; ואולם, מצא יושב ראש הכנסת כי ההיעדרות מוצדקת, רשאי הוא לאפשר לחבר הכנסת לנמק את הצעת החוק במועד אחר.
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק אחרי הדיון המוקדם [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־3]
(א)
אושרה הצעת חוק בדיון המוקדם, יודיע יושב ראש הישיבה לאיזו ועדה, קבועה או לעניין מסוים, תועבר לדיון.
(ב)
מיד לאחר ההודעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל אחד מחברי הכנסת להציע, בלא הנמקה, כי ההצעה תועבר לוועדה אחרת, וכן רשאי הוא להציע כי תועבר לוועדה משותפת; הוצע כאמור, תקבע ועדת הכנסת את הוועדה שתדון בהצעת החוק, והצעת החוק תועבר אליה לאחר שיושב ראש ועדת הכנסת הודיע לכנסת על החלטת הוועדה; החליטה ועדת הכנסת כי הצעת החוק תידון בוועדה משותפת, תקבע את הרכבה בהתאם להוראות סעיף 110.
(ג)
(1)
ועדת הכנסת רשאית להציע לכנסת להעביר הצעת חוק מהוועדה שאליה הועברה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לדיון בוועדה אחרת, אם ביקש זאת אחד מאלה: יוזם הצעת החוק, יושב ראש הוועדה שנקבעה כאמור או יושב ראש ועדה שסבור כי הנושא מצוי בתחום סמכויותיה של הוועדה שבראשותו.
(2)
ועדת הכנסת תדון בבקשה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהוועדה שנקבעה לא החלה את דיוניה בהצעת החוק לפני שנמסרה הבקשה לוועדת הכנסת, אלא אם כן הסכים לכך יושב ראש אותה ועדה.
(3)
נמסרה לוועדת הכנסת בקשה כאמור בפסקה (1), לא תדון הוועדה שנקבעה בהצעת החוק; ועדת הכנסת תדון ותחליט בבקשה באחת משתי ישיבותיה הקרובות, ובתקופת הפגרה – בתוך שבועיים, אלא אם כן יושב ראש הוועדה שנקבעה הסכים כי מועד הדיון בוועדת הכנסת יידחה.
(4)
החליטה ועדת הכנסת להציע לכנסת כי הצעת החוק תועבר לדיון בוועדה אחרת, יציג יושב ראש ועדת הכנסת את ההצעה לפני הכנסת, והכנסת תחליט, בלא דיון, אם לקבלה.
[תיקון: תשע״א־5]
פרק שלישי: הכנה לקריאה הראשונה
[תיקון: תשע״א־5]
סימן א׳: הכנת הצעת חוק פרטית לקריאה הראשונה
הכנת הצעת חוק פרטית לקריאה הראשונה, פיצול ומיזוג ופרסום ברשומות [תיקון: תשע״א־5, תשע״ז]
(א)
אושרה הצעת חוק בדיון המוקדם, תכין אותה הוועדה שאליה הועברה לקריאה הראשונה או תציע לכנסת להסירה מסדר היום; היו הקולות בוועדה שקולים, תציע הוועדה לכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר היום.
(ב)
ועדה רשאית, באישור הכנסת, לפצל הצעת חוק שהועברה אליה אחרי הדיון המוקדם לשתי הצעות חוק או יותר, כך שיובאו כהצעות חוק נפרדות לקריאה הראשונה; הצעת הפיצול תונח על שולחן הכנסת עם דברי הסבר, ויפורטו בהם החלקים מנוסח הצעת החוק שאושר בדיון המוקדם שייכללו בכל אחת מהצעות החוק הנפרדות, לפי סעיפים, נושאים או תקופות.
(ג)
ועדה רשאית למזג שתי הצעות חוק או יותר באותו נושא שהועברו אליה אחרי הדיון המוקדם, ולהביאן כהצעת חוק אחת לקריאה הראשונה.
(ד)
ועדה לא תכין לקריאה הראשונה הצעת חוק שיושב ראש הוועדה הוא אחד מיוזמיה, כל עוד מצויה על סדר יומה הצעת חוק פרטית אחרת שאושרה בדיון המוקדם ועברו שישה חודשים מהיום שהצעת החוק האחרת הועברה אליה או מהיום שבו נדונה לאחרונה בוועדה, אלא אם כן ביקש יוזם אותה הצעת חוק לדחות את הדיון בהצעתו; הוראה זו לא תחול בתום שישה חודשים מהיום שבו הועברה לוועדה הצעת החוק שיושב ראש הוועדה הוא אחד מיוזמיה.
(ה)
הכינה ועדה הצעת חוק לקריאה הראשונה, יורה מזכיר הכנסת על פרסומה ברשומות – הצעות חוק הכנסת, בצירוף דברי הסבר.
(ו)
(1)
סדר השמות של חברי הכנסת על גבי הצעת החוק ברשומות יהיה כסדר שמותיהם על גבי הצעת החוק לדיון המוקדם, למעט מי מהם שחזר בו מהצעת החוק או שאינו רשאי עוד להגיש הצעת חוק פרטית ובהתאם להוראות סעיף 75(ג)(2) לעניין היוזם הראשון; שמות חברי הכנסת המצטרפים להצעת החוק יופיעו בנפרד לפי הסדר כאמור.
(2)
היתה הצעת החוק מיזוג של כמה הצעות חוק כאמור בסעיף קטן (ג), יצוינו על גבי הצעת החוק ברשומות שמותיהם של היוזמים הראשונים של כל הצעת חוק לדיון המוקדם תחילה, אחריהם שמותיהם של שאר היוזמים כסדרם על גבי כל הצעת חוק לדיון המוקדם, ובנפרד – שמותיהם של המצטרפים לכל הצעת חוק, והכל לפי סדר מועדי הדיון המוקדם בהן, ובהצעות חוק שהדיון המוקדם בהן התקיים באותו היום – לפי מספרן הסידורי.
[תיקון: תשע״א־5]
סימן ב׳: הכנת הצעת חוק מטעם ועדה לקריאה הראשונה
נושאי החקיקה מטעם ועדה [תיקון: תשע״א־5]
(א)
ועדת הכנסת, ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לענייני ביקורת המדינה רשאיות ליזום, בתחומי ענייניהן לפי תקנון זה, הצעות חוק בנושאים אלה ולהכינן לקריאה הראשונה: חוקי יסוד, עניינים שמתחייבים מתיקון של חוק יסוד ומוצעים לצדו, הכנסת, חברי הכנסת, הבחירות לכנסת, מפלגות, מימון מפלגות ומבקר המדינה.
(ב)
הכינה ועדה הצעת חוק לקריאה הראשונה, יורה מזכיר הכנסת על פרסומה ברשומות – הצעות חוק הכנסת, בצירוף דברי הסבר.
[תיקון: תשע״א־5]
פרק רביעי: הקריאה הראשונה
הנחה על שולחן הכנסת ומועד הקריאה הראשונה [תיקון: תשע״א־5]
(א)
מזכיר הכנסת יניח על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, הצעת חוק מטעם ועדה או הצעת חוק ממשלתית שפורסמה ברשומות ונמסרה לכנסת.
(ב)
יושב ראש הכנסת יעמיד את הצעת החוק על סדר יומה של הכנסת, ואולם הקריאה הראשונה של הצעת חוק מטעם ועדה או של הצעת חוק ממשלתית לא תתקיים אלא לאחר שחלפו יומיים מיום שהונחה; במניין התקופה האמורה יובא בחשבון יום הנחתה של הצעת החוק על שולחן הכנסת.
(ג)
ועדת הכנסת רשאית להחליט על קיצור תקופת ההנחה כאמור בסעיף קטן (ב), לפי בקשה בכתב של הוועדה שיזמה את הצעת החוק, ולגבי הצעת חוק ממשלתית – בקשה של הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה, ויחולו הוראות סעיף 76(ד)(2); לבקשה יצורף נוסח הצעת החוק.
סדרי הקריאה הראשונה [תיקון: תשע״א־5, תשע״ו, תשע״ז]
(א)
הדיון האישי בקריאה הראשונה ייפתח בהנמקה של הצעת החוק, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות, על ידי אחד מאלה, לפי העניין, והוא רשאי לסכם את הדיון:
(1)
בהצעת חוק פרטית – יוזם הצעת החוק או חבר כנסת אחר שהוא הסמיכו לכך; היתה הצעת החוק מיזוג של כמה הצעות חוק כאמור בסעיף 79(ג), ייפתח ויסוכם הדיון על ידי היוזם ששמו מופיע ראשון על גבי הצעת החוק או חבר כנסת אחר שהוא הסמיכו לכך; ואולם לאחר ההנמקה כאמור, רשאי היוזם הראשון של כל אחת מהצעות החוק הנוספות שמוזגו לנמק את הצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות, לפי סדר השמות על גבי הצעת החוק;
(2)
בהצעת חוק מטעם ועדה – יושב ראש הוועדה;
(3)
בהצעת חוק ממשלתית – שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן.
(ב)
היה מוצמד לקריאה הראשונה בהצעת חוק דיון מוקדם בהצעת חוק אחרת, רשאי יוזם הצעת החוק המוצמדת או חבר כנסת אחר שהוא הסמיכו לכך, לנמק את הצעתו מיד לאחר הנמקת הצעת החוק המקורית, במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות.
(ג)
אחרי ההנמקה של הצעת חוק פרטית או של הצעת חוק מטעם ועדה רשאי שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, להביע את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.
(ד)
היו על סדר היום כמה הצעות חוק בנושא דומה בהתאם לקביעת נשיאות הכנסת, רשאי יושב ראש הכנסת לקבוע כי יתקיים דיון משולב בהצעות החוק, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים.
(ה)
בתום הדיון תחליט הכנסת אם לאשר את הצעת החוק או להסירה מסדר היום, ולעניין דחיית ההצבעה יחולו הוראות סעיף 35; הוצמד לקריאה הראשונה דיון מוקדם בהצעת חוק אחרת, תחליט הכנסת לגביה כאמור בהצבעה נפרדת שתתקיים מיד.
(ו)
סיעה שכל חבריה לא השתתפו בדיון ולא השתתפו בהצבעה או נמנעו, רשאי אחד מחבריה למסור בשמה הודעה בקשר לכך מיד לאחר ההצבעה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק אחרי הקריאה הראשונה [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־2, תשע״ב־3]
(א)
החליטה הכנסת לאשר בקריאה הראשונה הצעת חוק פרטית או הצעת חוק מטעם ועדה, תועבר הצעת החוק להמשך הדיון בוועדה שהכינה אותה לקריאה הראשונה.
(ב)
(1)
אושרה הצעת חוק ממשלתית בקריאה הראשונה, יודיע יושב ראש הישיבה לאיזו ועדה, קבועה או לעניין מסוים, תועבר לדיון.
(2)
מיד לאחר ההודעה כאמור בפסקה (1), רשאי כל אחד מחברי הכנסת להציע, בלא הנמקה, כי ההצעה תועבר לוועדה אחרת וכן רשאי הוא להציע כי תועבר לוועדה משותפת; הוצע כאמור, תקבע ועדת הכנסת את הוועדה שתדון בהצעת החוק, והצעת החוק תועבר אליה לאחר שיושב ראש ועדת הכנסת הודיע לכנסת על החלטת הוועדה; החליטה ועדת הכנסת כי הצעת החוק תידון בוועדה משותפת, תקבע את הרכבה בהתאם להוראות סעיף 110.
(ג)
(1)
ועדת הכנסת רשאית להציע לכנסת להעביר הצעת חוק מהוועדה שאליה הועברה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לדיון בוועדה אחרת, אם ביקש זאת אחד מאלה: יוזם הצעת החוק, יושב ראש הוועדה שנקבעה כאמור, יושב ראש ועדה שסבור כי הנושא מצוי בתחום סמכויותיה של הוועדה שבראשותו, ולגבי הצעת חוק ממשלתית – גם הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה.
(2)
ועדת הכנסת תדון בבקשה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהוועדה שנקבעה לא החלה את דיוניה בהצעת החוק אחרי הקריאה הראשונה לפני שנמסרה הבקשה לוועדת הכנסת, אלא אם כן הסכים לכך יושב ראש אותה ועדה.
(3)
נמסרה לוועדת הכנסת בקשה כאמור בפסקה (1), לא תדון הוועדה שנקבעה בהצעת החוק; ועדת הכנסת תדון ותחליט בבקשה באחת משתי ישיבותיה הקרובות, ובתקופת הפגרה – בתוך שבועיים, אלא אם כן יושב ראש הוועדה שנקבעה הסכים כי מועד הדיון בוועדת הכנסת יידחה.
(4)
החליטה ועדת הכנסת להציע לכנסת כי הצעת החוק תועבר לדיון בוועדה אחרת, יציג יושב ראש ועדת הכנסת את ההצעה לפני הכנסת, והכנסת תחליט, בלא דיון, אם לקבלה.
[תיקון: תשע״א־5]
פרק חמישי: הכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
הכנת הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, פיצול ומיזוג [תיקון: תשע״א־5, תשע״ח]
(א)
אושרה הצעת חוק בקריאה הראשונה, תכין אותה הוועדה שאליה הועברה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית או תציע לכנסת להסירה מסדר היום; היו הקולות בוועדה שקולים, תציע הוועדה לכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר היום.
(ב)
ועדה רשאית, באישור הכנסת, לפצל הצעת חוק שהועברה אליה אחרי הקריאה הראשונה לשתי הצעות חוק או יותר, כך שיובאו כהצעות חוק נפרדות לקריאה השנייה ולקריאה השלישית; הצעת הפיצול תונח על שולחן הכנסת עם דברי הסבר, ויפורטו בהם החלקים מנוסח הצעת החוק שאושר בקריאה הראשונה שייכללו בכל אחת מהצעות החוק הנפרדות, לפי סעיפים, נושאים או תקופות.
(ג)
ועדה רשאית, באישור ועדת הכנסת, למזג שתי הצעות חוק או יותר באותו נושא שהועברו אליה אחרי הקריאה הראשונה, ולהביאן כהצעת חוק אחת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
(ד)
ועדה רשאית, באישור ועדת הכנסת, למזג הצעת חוק שהועברה אליה אחרי הקריאה הראשונה (בסעיף זה – הצעת החוק העיקרית) עם הצעת חוק אחת או יותר באותו נושא שהועברה אליה אחרי הדיון המוקדם (בסעיף זה – הצעת החוק הנוספת), לדון בהן על בסיס הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, לרבות לעניין נושא חדש כאמור בסעיף 85, ולהביאן כהצעת חוק אחת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
(ה)
חזרו בהם כל יוזמי הצעת חוק מהצעתם או חזרה בה הממשלה, יראו את הצעת החוק שממנה חזרו כאילו לא מוזגה; חזרו בהם כל יוזמי הצעת החוק העיקרית מהצעתם או חזרה בה הממשלה, יראו את הצעת החוק הנוספת שמוזגה עמה כאמור בסעיף קטן (ד) כאילו הגיעה לשלב החקיקה שלפני המיזוג.
(ו)
הכינה הממשלה דוח להערכת השפעות רגולציה (RIA – Regulatory Impact Assessment) בקשר להצעת חוק שהועברה לוועדה, יעביר השר הממונה על ביצוע החוק את הדוח לוועדה בסמוך לאחר שהצעת החוק הועברה אליה, ויציג את הדוח לפני הוועדה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, בעצמו או באמצעות נציגו; אין באמור כדי למנוע הצבעה על הצעת החוק בוועדה או בכנסת.
נושא חדש [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־3]
(א)
ועדה רשאית לתקן הצעת חוק שהיא דנה בה לפי פרק זה, והיא רשאית לתקן גם סעיפי חוק שלא נזכרו בנוסח הצעת החוק שאושר בקריאה הראשונה, ובלבד שהתיקונים לא יחרגו מגדר הנושא של הצעת החוק.
(ב)
הוצע בוועדה תיקון להצעת חוק, וחבר הכנסת, שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, טען שהתיקון המוצע חורג מגדר הנושא של הצעת החוק (בסעיף זה – נושא חדש), יביא יושב ראש הוועדה את העניין להכרעת ועדת הכנסת; נשמעה טענת נושא חדש על ידי נציג הממשלה שהשתתף בדיון, לא תידון הטענה בוועדת הכנסת, אלא אם כן נטענה בכתב בידי השר או סגן השר כאמור עד המועד שנקבע לדיון בוועדת הכנסת.
(ג)
הוועדה לא תסיים את הדיון בתיקון המוצע אלא לאחר החלטת ועדת הכנסת בטענת נושא חדש.
(ד)
ועדת הכנסת תדון בטענת נושא חדש שהובאה לפניה באחת משלוש ישיבותיה הקרובות; החליטה ועדת הכנסת כי התיקון המוצע הוא בגדר נושא חדש, לא ייכלל התיקון בהצעת החוק ולא יוגש כהסתייגות.
(ה)
לא תישמע טענת נושא חדש לאחר שהוועדה אישרה את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הסתייגויות בוועדה [תיקון: תשע״א־5]
(א)
חבר הכנסת, שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, רשאים להציע תיקונים להצעת חוק שהוועדה דנה בה, כל עוד הוועדה לא אישרה את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, או עד מועד מוקדם יותר, לאחר סיום הדיון ולפני שהחלה ההצבעה בוועדה, שעליו הודיע מראש יושב ראש הוועדה.
(ב)
החליטה הוועדה לדחות הצעה לתיקון הצעת החוק או היו הקולות בוועדה שקולים, רשאי מציע ההצעה לתיקון לבקש כי הצעתו תצורף כהסתייגות לנוסח הצעת החוק שיונח על שולחן הכנסת, ובלבד שטרם הסתיים הדיון שבו אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, והתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא הציג בדיון את הצעתו;
(2)
חבר כנסת אחר הציג בשמו את הצעתו, ולעניין שר או סגן שר – נציג הממשלה הציג את הצעתו; ואולם ההסתייגות תצורף לנוסח הצעת החוק רק אם מבקש ההסתייגות העבירה לוועדה בחתימתו כל עוד הצעת החוק לא הונחה על שולחן הכנסת;
(3)
הוא הגיש את הצעתו בכתב לפני הדיון וביקש כי הוועדה תדון בה גם שלא בנוכחותו, ויושב ראש הוועדה אישר זאת; אישור יושב ראש הוועדה יחול על כל מי שהגיש את אותה הסתייגות לפי פסקה זו.
(ג)
הסתייגות תנוסח כתיקון להצעת החוק, ותירשם לסעיף מסוים או לגבי נושא מסוים המוסדר ביותר מסעיף אחד (בחלק זה – הסתייגות לנושא); הסתייגות לנושא תירשם לסעיף הראשון שבו מוסדר הנושא, ולצדה יצוינו שאר הסעיפים שתיקונם מתחייב אם תתקבל.
(ד)
(1)
הסתייגות לא תשלול את עצם הצעת החוק.
(2)
הסתייגות לא תשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, לא תהיה גזענית במהותה והיא לא תכיל כינוי או ביטוי פוגע או גזעני, או פגיעה בכבוד הכנסת; התעורר ספק, תכריע בעניין נשיאות הכנסת.
(3)
להצעת חוק המתקנת חוק קיים לא תצורף הסתייגות לשינוי שם הצעת החוק המתקנת.
(ה)
הסתייגויות זהות של כמה מסתייגים יירשמו כהסתייגות אחת בשם כולם או בשם סיעתם, לפי העניין.
(ו)
חבר הכנסת רשאי לבקש כי תינתן לו רשות דיבור במליאת הכנסת בעת הקריאה השנייה בהצעת החוק, ובלבד שלא הגיש הסתייגות; בקשה כאמור תוצג בדיון בוועדה או תוגש ליושב ראש הוועדה בחתימת חבר הכנסת המבקש, כל עוד לא הסתיים הדיון שבו אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
נוסח לקריאה השנייה ולקריאה השלישית [תיקון: תשע״א־5, תשע״ז]
(א)
הכינה ועדה הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תגישה ליושב ראש הכנסת בנוסח שקבעה, בצירוף דף נלווה ובו פרטי הצעת החוק, וכן הסתייגויות ובקשות רשות דיבור במליאת הכנסת, אם יש כאלה.
(ב)
(1)
סדר השמות של חברי הכנסת בדף הנלווה להצעת החוק יהיה כסדר שמותיהם על גבי הצעת החוק ברשומות, למעט מי מהם שחזר בו מהצעת החוק או שאינו רשאי עוד להגיש הצעת חוק פרטית ובהתאם להוראות סעיף 75(ג)(2) לעניין היוזם הראשון.
(2)
היתה הצעת החוק מיזוג של כמה הצעות חוק פרטיות כאמור בסעיף 84(ג) או (ד), יצוינו על גבי הדף הנלווה להצעת החוק שמותיהם של היוזמים הראשונים של כל הצעת חוק תחילה, אחריהם שמותיהם של שאר היוזמים כסדרם על גבי כל הצעת חוק, ובנפרד – שמותיהם של המצטרפים לכל הצעת חוק, והכל לפי מועדי הקריאה הראשונה של כל הצעת חוק, ובהצעות חוק שהקריאה הראשונה שלהן התקיימה באותו היום – לפי מספרן הסידורי של הרשומות.
[תיקון: תשע״א־5]
פרק שישי: הקריאה השנייה והקריאה השלישית
הנחה על שולחן הכנסת ומועד הקריאה השנייה [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־2]
(א)
מזכיר הכנסת יניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שוועדה הכינה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית; יושב ראש הכנסת יעמיד את הצעת החוק על סדר יומה של הכנסת.
(ב)
הקריאה השנייה תחל לכל המוקדם למחרת ההנחה על שולחן הכנסת, אלא אם כן החליטה ועדת הכנסת על קיצור תקופת ההנחה כאמור, לפי בקשה בכתב של הוועדה שהכינה את הצעת החוק, ולגבי הצעת חוק ממשלתית – גם לפי בקשה של הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה; לבקשה יצורף נוסח הצעת החוק.
חידוש הדיון בוועדה לפני הקריאה השנייה [תיקון: תשע״א־5]
(א)
הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, רשאית הוועדה שהכינה אותה לחדש את דיוניה בהצעת החוק, כל עוד לא החלה הקריאה השנייה; החליטה הוועדה לחדש את דיוניה, יודיע על כך יושב ראש הוועדה ליושב ראש הכנסת, ומזכיר הכנסת יודיע על כך לכנסת; הוועדה תכין מחדש את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית או תציע לכנסת להסירה מסדר היום.
(ב)
סדרי הדיון וההצבעה בקריאה השנייה [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־2, תשע״ד]
(א)
הקריאה השנייה תיפתח בהנמקה של הצעת החוק על ידי יושב ראש הוועדה שהכינה אותה.
(ב)
(1)
כל מסתייג רשאי לנמק את הסתייגויותיו במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות לכל הסתייגות; נרשמה הסתייגות אחת בשם כמה מסתייגים, רשאי כל אחד מהם לנמקה כאמור; נרשמה הסתייגות בשם שר או סגן שר, רשאי לנמקה אחד השרים, סגן השר המסתייג או סגן השר שמינה השר המסתייג.
(2)
הסתייגויות ינומקו לגבי כל סעיף של הצעת החוק בנפרד, לפי הסדר שבו נרשמו בנוסח שהונח על שולחן הכנסת; ואולם רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת המסתייג, לקבוע כי מסתייג, לרבות מי שנרשמה לו הסתייגות לנושא, ינמק את כל הסתייגויותיו במרוכז.
(3)
לעניין זה, דין הסתייגויות חלופיות כדין הסתייגות אחת, ודין הסתייגות לנושא כדין הסתייגויות נפרדות לכל הסעיפים שתיקונם מתחייב בשל קבלת ההסתייגות לנושא.
(4)
מסתייג רשאי לחזור בו מהסתייגותו כל עוד הכנסת לא הצביעה עליה.
(ג)
לאחר הנמקת ההסתייגויות יקבל כל חבר כנסת שבקשתו לרשות דיבור נרשמה כאמור בסעיף 87(א), את רשות הדיבור במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
(ד)
נומקו ההסתייגויות, רשאי יושב ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק להשיב למסתייגים לפני תחילת ההצבעה בקריאה השנייה.
(ה)
יושב ראש הישיבה יעמיד להצבעה בקריאה השנייה את סעיפי הצעת החוק, אחד אחד; סעיפים רצופים שלא נרשמו להם הסתייגויות או שלא התקבלה הסתייגות שנרשמה להם, רשאי היושב ראש להעמידם להצבעה במרוכז, אלא אם כן דרש חבר הכנסת להצביע בנפרד על כל אחד מהם או על אחד מהם.
(ו)
(1)
נרשמה הסתייגות לסעיף, יעמיד תחילה יושב ראש הישיבה את ההסתייגות להצבעה; לא התקבלה ההסתייגות, יעמיד היושב ראש להצבעה את הסעיף בנוסח שהכינה הוועדה; התקבלה ההסתייגות, יעמיד היושב ראש להצבעה את הסעיף בנוסח הכולל את ההסתייגות; ואולם, אם התקבלה הסתייגות למחיקת סעיף או להוספת סעיף – אין להצביע שנית על הסעיף שנמחק או שנוסף.
(2)
התקבלה הסתייגות לנושא, יראו את ההצבעה על אותה הסתייגות כהצבעה גם על תיקונם של הסעיפים הנוספים שתיקונם מתחייב אם ההסתייגות תתקבל, והיושב ראש יעמיד להצבעה סעיפים אלה בנוסח הכולל את ההסתייגות שהתקבלה.
(3)
התקבלו הסתייגויות שאינן מתיישבות זו עם זו, תכריע ביניהן הכנסת בהצבעה שתתקיים מיד.
(ז)
נעדר מסתייג מאולם המליאה, לא יצביעו על הסתייגותו; היו כמה מסתייגים להסתייגות אחת ונעדרו כולם, לא יצביעו על הסתייגותם; הוגשה ההסתייגות בידי שר או סגן שר שנעדר מאולם המליאה, יצביעו על ההסתייגות רק אם נכח אחד השרים או סגן השר כאמור בסעיף קטן (ב) וביקש להצביע עליה.
(ח)
(1)
נדרש רוב מיוחד בהצבעה בקריאה השנייה, יידרש הרוב בהצבעה על הסעיף בנוסח שהכינה הוועדה או בנוסח עם ההסתייגות שהתקבלה, לפי העניין, ולא בהצבעה על ההסתייגויות עצמן.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), לעניין הסתייגות תקציבית יידרש הרוב המיוחד גם בהצבעה על ההסתייגות עצמה.
החזרת הצעת החוק לוועדה במהלך הקריאה השנייה [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־2, תשע״ו]
(א)
בכל שלב של הקריאה השנייה, וכל עוד לא החלה הקריאה השלישית, רשאים הממשלה או יושב ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק להציע לכנסת להחזיר את הצעת החוק, כולה או עניין מסוים שבה, לוועדה שהכינה אותה, והכנסת תחליט על כך בהצבעה שתתקיים מיד; לעניין סעיף קטן זה תיוצג הממשלה על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שדיבר בשם הממשלה לגבי הצעת החוק בקריאה השנייה, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, שר אחר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, ובלבד שהם נוכחים באולם המליאה.
(ב)
החליטה הכנסת להחזיר את הצעת החוק לוועדה כאמור בסעיף קטן (א), תופסק הקריאה השנייה.
(ג)
הוועדה שאליה הוחזרה הצעת החוק כאמור בסעיף קטן (א), תדון בה ותכין אותה מחדש לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ואם הוחזרה הצעת החוק כולה – הוועדה רשאית גם להציע לכנסת להסירה מסדר היום.
(ד)
הכינה הוועדה את הצעת החוק לאחר שהדיון בה חודש, תגיש אותה ליושב ראש הכנסת, בנוסח שקבעה בצירוף האמור בסעיף 87, וכן הסתייגויות ובקשות רשות דיבור במליאת הכנסת שהתבקשו לפני שהדיון בהצעת החוק חודש, ככל שהן מתאימות לנוסח החדש שקבעה הוועדה; ואולם –
(1)
הוחזר לוועדה עניין מסוים בהצעת חוק, לא תצורף לה הסתייגות שאינה נובעת משינויי נוסח שאישרה הוועדה;
(2)
הוחזרה הצעת חוק לוועדה לאחר שהחלה ההצבעה בקריאה השנייה, לא תצורף לה בקשה חדשה לרשות דיבור במליאת הכנסת.
(ה)
מזכיר הכנסת יניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת ויושב ראש הכנסת יעמיד אותה על סדר יומה של הכנסת, והוראות סעיף 88(ב) לא יחולו.
(ו)
(1)
הוחזרה לוועדה הצעת החוק כולה לפי סעיף זה והונחה מחדש, תחל הקריאה השנייה מחדש כאמור בסעיף 90.
(2)
הוחזר לוועדה עניין מסוים בהצעת חוק לפי סעיף זה והצעת החוק הונחה מחדש, תימשך הקריאה השנייה מהשלב שבו הופסקה, ויושב ראש הוועדה רשאי לנמק את הצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות; אישרה הוועדה שינויי נוסח תימשך הקריאה השניה על סעיפים והסתייגויות שטרם הועמדו להצבעה לפי הנוסח לאחר השינוי; הוחזר לוועדה עניין מסוים אחרי שהחלה ההצבעה בקריאה השנייה, לא ינומקו הסתייגויות.
סדרי הקריאה השלישית [תיקון: תשע״א־5, תשע״ז]
(א)
בתום הקריאה השנייה תתקיים מיד הקריאה השלישית, ובה תצביע הכנסת, בלא דיון, על החוק כולו כפי שהתקבל בקריאה השנייה, הכולל הסתייגויות, ככל שהתקבלו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), התקבלה הסתייגות, תתקיים הקריאה השלישית בשבוע שלאחר השבוע שבו הסתיימה הקריאה השנייה אם ביקשו זאת הממשלה או יושב ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק, וימי הפגרה לא יבואו במניין; לעניין סעיף קטן זה תיוצג הממשלה על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שדיבר בשם הממשלה לגבי הצעת החוק בקריאה השנייה, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, שר אחר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, ובלבד שהם נוכחים באולם המליאה.
(ג)
התקבל החוק, רשאי יוזם הצעת החוק לקבל את רשות הדיבור במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות; יושב ראש הישיבה רשאי לתת רשות דיבור במסגרת זמן כאמור ליוזמים נוספים.
(ד)
סיעה שכל חבריה לא השתתפו בקריאה השנייה ובקריאה השלישית או נמנעו, ולא הגישו הסתייגויות או בקשות רשות דיבור במליאת הכנסת, רשאי אחד מחבריה למסור בשמה הודעה בקשר לכך מיד לאחר ההצבעה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
[תיקון: תשע״א־5]
פרק שביעי: הליך החקיקה – הוראות שונות
[תיקון: תשע״א־5]
סימן א׳: עלות תקציבית
חקיקה הצריכה תקציב [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־3]
(א)
בהכינה הצעת חוק שאינה הצעת חוק ממשלתית לקריאה הראשונה, וכן לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תזמין ועדה לדיוניה את שר האוצר או את מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – השר), כדי לברר את הערכתו בדבר העלות התקציבית של הצעת החוק או של הסתייגות, לפי העניין, לצורך קביעתה בידי הוועדה לפי הוראות סעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה ולפי סעיף 39א לחוק יסודות התקציב.
(ב)
חבר הכנסת רשאי להציע לוועדה לקבל הערכה אחרת בדבר העלות התקציבית של הצעת חוק; הערכה אחרת תוגש, אם לא קבעה הוועדה אחרת, על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת; הוועדה תזמין את מגיש ההערכה האחרת כדי לברר את הערכתו, וכן היא רשאית להזמין את מי שנתן לו נתונים לצורך ההערכה האמורה; הוגשה הערכה אחרת, תאפשר הוועדה לשר להגיב עליה.
(ג)
הערכת השר והערכה אחרת בדבר העלות התקציבית של הצעת חוק או הסתייגות יוגשו לוועדה לפני הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה או לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, לפי העניין, ואם לא ניתן למסרן לפני הדיון – בעת הדיון או אחריו, בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה.
(ד)
(1)
הממשלה תמסור לוועדה המכינה את הצעת החוק את עמדתה כאמור בסעיף 3ג(ד) לחוק־יסוד: משק המדינה; עמדת הממשלה תימסר בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה, ככל האפשר עם מסירת הערכת השר בדבר העלות התקציבית או בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה, וכל עוד הצעת החוק לא הונחה על שולחן הכנסת.
(2)
בדברי ההסבר להצעת חוק המתפרסמת לקריאה הראשונה תצוין עלותה התקציבית; קבעה הוועדה שהעלות התקציבית עולה על הסכום הנקוב בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה, תצוין בדברי ההסבר גם היותה הצעת חוק תקציבית, זולת אם הממשלה נתנה את הסכמתה כאמור בחוק היסוד או אם חל לגביה הסייג האמור בסעיף 3ג(ו) לחוק היסוד.
(3)
קבעה ועדה שלהצעת חוק שהכינה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית יש עלות תקציבית העולה על הסכום הנקוב בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה, יצוין על גבי הנוסח המונח על שולחן הכנסת כי הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית, זולת אם הממשלה נתנה את הסכמתה כאמור בחוק היסוד או אם חל לגביה הסייג האמור בסעיף 3ג(ו) לחוק היסוד; הוראות פסקה זו יחולו גם על הסתייגות תקציבית.
(ה)
הונחה הצעת חוק על שולחן הכנסת, רשאית הממשלה להודיע על שינוי עמדתה בעניין הסכמתה לעלות התקציבית של הצעת החוק, בהודעה במליאת הכנסת שתימסר על ידי שר או סגן שר או בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת, ומזכיר הכנסת יודיע על כך לכנסת וליושב ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק; ואולם, אם בשל הודעת הממשלה תהפוך הצעת החוק להצעת חוק תקציבית, תימסר ההודעה לא יאוחר מהיום שלפני הדיון בהצעת החוק, ואם ההצבעה מתקיימת ביום הנחת הצעת החוק – עד לפני תחילת הדיון בה.
(ו)
הודעה על עדכון הסכומים הנקובים בהגדרות ”הצעת חוק תקציבית“ ו”הסתייגות תקציבית“ בסעיף 3ג(ד) לחוק־יסוד: משק המדינה, כאמור בסעיף 3ג(ה) לחוק היסוד, תפורסם ברשומות מטעם הכנסת.
[תיקון: תשע״א־5]
סימן ב׳: הסרת הצעת חוק מסדר היום
הסרת הצעת חוק מסדר היום [תיקון: תשע״א־5, תשע״ז]
(א)
החליטה ועדה להציע לכנסת להסיר הצעת חוק מסדר היום, תונח הצעת ההחלטה על שולחן הכנסת.
(ב)
יושב ראש הוועדה יציג את הצעת הוועדה לפני הכנסת, ושר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, רשאי להביע את עמדת הממשלה ביחס להצעה; אלה רשאים להשיב להצעת הוועדה:
(1)
בהצעת חוק פרטית – יוזם הצעת החוק;
(2)
בהצעת חוק מטעם ועדה – אחד מחברי הוועדה המבקש להתנגד להצעה להסיר את הצעת החוק מסדר היום;
(3)
(נמחקה).
(ג)
הכנסת תקיים דיון אישי בהצעת הוועדה ותחליט אם לקבלה; החליטה הכנסת לקבל את הצעת הוועדה, תוסר הצעת החוק מסדר היום.
(ד)
החליטה הכנסת לדחות את הצעת הוועדה או היו הקולות שקולים, יחולו הוראות אלה:
(1)
התקבלה החלטת הכנסת לאחר שהצעת החוק אושרה בדיון המוקדם, תפורסם הצעת החוק ברשומות – הצעות חוק הכנסת, ותונח על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה בנוסח שאושר בדיון המוקדם, בצירוף דברי הסבר ובציון עלותה התקציבית כפי שקבעה הוועדה, בתוך חודש מיום החלטת הכנסת;
(2)
התקבלה החלטת הכנסת לאחר שהצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה, תדון הוועדה בהצעת החוק כאמור בפרק החמישי ותגישה ליושב ראש הכנסת לשם הנחתה על שולחן הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום החלטת הכנסת; לבקשת הוועדה רשאית ועדת הכנסת להאריך את התקופה האמורה;
(3)
ימי הפגרה לא יבואו במניין התקופות האמורות בסעיף קטן זה.
[תיקון: תשע״א־5]
סימן ג׳: חזרה מהצעת חוק
חזרה מהצעת חוק ממשלתית [תיקון: תשע״א־5]
(א)
הממשלה רשאית לחזור בה מהצעת חוק ממשלתית כולה, כל עוד לא התקבל החוק בקריאה השלישית, בהודעה לכנסת; הודעת הממשלה על חזרה מהצעת חוק תימסר במליאת הכנסת על ידי שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, או בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת, ומזכיר הכנסת יודיע על כך לכנסת וליושב ראש הוועדה שאליה הועברה הצעת החוק.
(ב)
עם מסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לכנסת או למזכיר הכנסת, לפי העניין, תוסר הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת; מוזגה הצעת החוק הממשלתית עם הצעת חוק אחרת, יחולו הוראות סעיף 84(ה).
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלה הקריאה השנייה והודיעה הממשלה כי היא חוזרת בה מהצעת החוק, תופסק הקריאה; הוראה זו תחול אף אם מוזגה הצעת החוק הממשלתית עם הצעת חוק אחרת.
(2)
הממשלה רשאית לחזור בה מהודעתה כאמור בפסקה (1) בחלוף שבוע ולא יאוחר משלושה שבועות מיום שנמסרה, בדרך האמורה בסעיף קטן (א); הודיעה הממשלה שהיא חוזרת בה מהודעתה – תימשך הקריאה השנייה מהמקום שבו הופסקה.
(3)
לא הודיעה הממשלה שהיא חוזרת בה מהודעתה כאמור בפסקה (1), תוסר הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת; מוזגה הצעת החוק הממשלתית עם הצעת חוק אחרת שאושרה בקריאה הראשונה, תימשך הקריאה השנייה מהמקום שבו הופסקה.
(4)
במניין התקופה האמורה בפסקה (2) יובא בחשבון יום מסירת ההודעה, וימי הפגרה לא יבואו במניין.
(ד)
חזרה בה הממשלה מהצעת חוק ממשלתית, אין היא רשאית להביא באותו מושב הצעת חוק אחרת באותו נושא, אלא אם כן החליטה ועדת הכנסת להתיר זאת; ואולם, הממשלה רשאית לחזור בה מחזרתה בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), והליכי החקיקה יימשכו מהמקום שבו הופסקו.
חזרה מהצעת חוק פרטית [תיקון: תשע״א־5, תשע״ו, תשע״ז]
(א)
חבר הכנסת רשאי לחזור בו מהצעת חוק פרטית, כל עוד הוועדה שאליה הועברה לא אישרה אותה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית; חזר בו חבר הכנסת כאמור, לא יוכל לשוב ולהיות מציע הצעת החוק לפי הוראות סעיף קטן (ה); היה חבר הכנסת היוזם הראשון של הצעת החוק, רשאי הוא להודיע בהודעתו על חזרתו מהצעת החוק כי חבר כנסת אחר ששמו מופיע ברשימת היוזמים יהיה היוזם הראשון כאמור בסעיף 75(ג).
(ב)
חבר הכנסת יחזור בו מהצעת חוק בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, והעתק ההודעה יישלח ליושב ראש הוועדה שהצעת החוק הועברה אליה, אם הועברה.
(ג)
עם מסירת ההודעה ליושב ראש הכנסת כאמור בסעיף קטן (ב) יוסר שמו של חבר הכנסת מהצעת החוק, לרבות מנוסחי הצעת החוק בהמשך הליכי החקיקה; נמסרה ההודעה על ידי כל היוזמים, תוסר הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת, אף אם המצטרפים לא חזרו בהם ממנה.
(ד)
פסקה כהונתו של חבר הכנסת, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג) כאילו חזר בו מהצעת החוק; הושעה חבר הכנסת מכהונתו, יחולו הוראות סעיף קטן זה למשך תקופת ההשעיה.
(ה)
(1)
מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), בשינויים המחוייבים, כאילו חזר בו מהצעת החוק; הודעה לפי הסיפה של סעיף קטן (א) תימסר כאמור בסעיף קטן (ב), לפני המינוי לשר או לסגן שר או בתוך שבוע לאחר המינוי.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), היה חבר הכנסת יוזם יחיד של הצעת החוק, הוא רשאי להודיע, כאמור בסעיף קטן (ב), לפני מינויו לשר או לסגן שר או בתוך שבוע לאחר המינוי, כי חבר כנסת אחר, שרשאי להגיש הצעות חוק פרטיות והסכים לכך בכתב, יהיה יוזם במקומו; עם מסירת ההודעה יראו את חבר הכנסת שעליו הודיע כיוזם של הצעת החוק.
(3)
חדל חבר הכנסת לכהן כשר או כסגן שר, רשאי הוא לחזור ולהיות מציע הצעת החוק בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב); עם מסירת ההודעה ליושב ראש הכנסת, יוחזר שמו להצעת החוק והוא יופיע ברשימת היוזמים או המצטרפים לפי סדר שמו לפני מינויו לשר או לסגן שר.
(4)
הוראות פסקה (3) יחולו אף אם חבר הכנסת שחדל לכהן כשר או כסגן שר היה יוזם יחיד של הצעת חוק; הודיע על יוזם אחר במקומו כאמור בפסקה (2), יוחזר שמו להצעת החוק כיוזם לפני חבר הכנסת שעליו הודיע; לא הודיע כאמור, תשוב הצעת החוק לסדר יומה של הכנסת עם מסירת ההודעה כאמור בפסקה (3).
(5)
לעניין הצעת חוק שהוראות חוק הרציפות חלות עליה, רשאי חבר הכנסת שלא כיהן ברציפות בכנסת היוצאת ובכנסת הנכנסת לשוב ולהיות מציע הצעת החוק שהציע בכנסת היוצאת, אף אם היה מציע יחיד, בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב); עם מסירת ההודעה ליושב ראש הכנסת יוחזר שמו של חבר הכנסת להצעת החוק, לרשימת מציעי הצעת החוק לפי סדר הופעתו אילולא נמחק שמו.
(6)
הוראות פסקאות (4) ו־(5) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין חבר הכנסת שמונה לשר או לסגן שר, וחדל לכהן בתפקיד כאמור, בין בכנסת היוצאת ובין בכנסת הנכנסת.
(ו)
מזכיר הכנסת יודיע לכנסת על חזרת חבר הכנסת בו מהצעת חוק ועל הודעות שנמסרו ליושב ראש הכנסת לפי סעיף זה.
[תיקון: תשע״א־5]
סימן ד׳: רציפות הדיון בהצעות חוק לפי חוק הרציפות
רציפות הדיון בהצעות חוק לפי חוק הרציפות [תיקון: תשע״א־5, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ז]
(א)
חבר הכנסת שמכהן בכנסת נכנסת ואינו שר או סגן שר רשאי לתת את הסכמתו להחלת דין רציפות על הצעת חוק שהציע בכנסת היוצאת, כאמור בסעיף 3 לחוק הרציפות בין כיוזם, אף אם אינו היוזם הראשון, ובין כמצטרף; לא מכהנים בכנסת הנכנסת מי שהיו יוזמים של הצעת החוק, יראו את כל המצטרפים כיוזמים.
(ב)
(1)
ועדה שאליה הועברה הצעת חוק פרטית או הצעת חוק מטעם ועדה בכנסת היוצאת, רשאית להציע להחיל עליה דין רציפות.
(2)
החליטה הכנסת להחיל רציפות על הצעת חוק שהועברה לוועדה בכנסת היוצאת, לפי הצעת ועדה או לפי הצעת הממשלה, יימשך הדיון באותה ועדה.
(3)
לא הועברה הצעת חוק בקריאה הראשונה לדיון בוועדה מסוימת בכנסת היוצאת או שהוועדה שאליה הועברה אינה קיימת או שאין היא מוסמכת עוד לאותו עניין, תקבע ועדת הכנסת את הוועדה שהצעת החוק היא בתחום ענייניה, ותודיע על כך לכנסת; נקבעה ועדה כאמור, היא רשאית להציע להחיל דין רציפות על הצעת חוק פרטית או על הצעת חוק מטעם ועדה, ולהמשיך לדון בהצעת החוק אם יוחל דין רציפות.
(4)
הועברה הצעת חוק לוועדה בכנסת היוצאת או קבעה ועדת הכנסת ועדה כאמור בפסקה (3), יחולו הוראות סעיף 83(ג)(1) ו־(3), לעניין העברת הצעת החוק לוועדה אחרת.
(ג)
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות לפי סעיף 1 לחוק הרציפות, תוצג על ידי שר, סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן או סגן שר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת.
(ד)
הודעת ועדה על רצונה להחיל דין רציפות לפי סעיף 2 לחוק הרציפות על הצעת חוק פרטית או על הצעת חוק מטעם ועדה, תוצג על ידי יושב ראש הוועדה.
(ה)
הגישה סיעה או הממשלה התנגדות להחלת דין רציפות כאמור בסעיף 5 לחוק הרציפות, תנומק ההצעה על ידי אחד מחברי הסיעה או על ידי שר או סגן שר כאמור בסעיף קטן (ג), לפי העניין, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות; שר או סגן שר כאמור או יושב ראש הוועדה, לפי העניין, וכן אחד מחברי הכנסת שהציעו את הצעת החוק, ישיבו להתנגדויות, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
(ו)
הכנסת תחליט אם להחיל דין רציפות או לקבל התנגדויות, ככל שהוגשו, והכל בהצבעה אחת.
(ז)
החליטה הכנסת שלא להחיל רציפות על הצעת חוק, לא תימסר בכנסת הודעה נוספת על רצון להחיל דין רציפות על אותה הצעה.
(ח)
החליטה כנסת נכנסת להחיל רציפות על הצעת חוק, תמשיך לדון בהצעת החוק, והיא רשאית לנהוג בדיונים שנתקיימו בכנסת היוצאת כאילו היו אלה דיונים שלה, כאמור בסעיף 6(ב) לחוק הרציפות, והחלטות פיצול שאושרו במליאת הכנסת היוצאת לפי סעיף 84(ב) יהיו בתוקף גם בכנסת הנכנסת.
[תיקון: תשע״א־5]
סימן ה׳: סדרי דיון מיוחדים
סדרי דיון מיוחדים [תיקון: תשע״א־5, תשע״ב־3]
בדיון בהצעת חוק תקציב המדינה ובמקרים אחרים יוצאים מן הכלל, רשאית ועדת הכנסת לקבוע סדרי דיון מיוחדים, לרבות קביעת מסגרת הדיון וזמני הדיבור.
[תיקון: תשע״ב־3]
סימן ו׳: מכסת הצעות חוק והצעות לסדר היום
מכסת הצעות חוק והצעות לסדר היום [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ז]
(א)
ועדת הכנסת תקבע את מכסת הצעות החוק הפרטיות לדיון מוקדם וההצעות לסדר היום (בסעיף זה – הצעות) שכל סיעה רשאית להציע בכל מושב של הכנסת ובכל שבוע, בהתאם לגודלן של הסיעות, ואולם הוועדה תקצה מכסה גדולה יותר לסיעות האופוזיציה, בשיעור שייראה לה; מזכיר הכנסת ינהל רישום של ניצול המכסות.
(ב)
הצעת חוק שיזמו חברי כנסת מכמה סיעות תבוא במניין ההצעות של סיעתו של היוזם הראשון או של סיעתו של יוזם אחר בהסכמת היוזם הראשון.
(ג)
במכסתה למושב ובמכסתה השבועית תקבע הסיעה את ההצעות שיוכלו חבריה להעלות לדיון ואת המועד שבו יוכלו להעלותן, ובלבד שתאפשר לכל אחד מחבריה להעלות לדיון את מספר ההצעות שהוא זכאי להעלות באותו מושב, בפיזור סביר במשך המושב.
(ד)
במניין ההצעות לפי סעיף זה לא יבואו הצעות שלגביהן נקבע כך בתקנון זה, ובכלל זה הצעה דחופה לסדר היום והצעה לסדר היום מאת רוב חברי הכנסת, כאמור בסעיפים 54 ו־55, והצעת חוק שהממשלה הודיעה שהיא תומכת בה או שאין בדעתה לנקוט עמדה ביחס אליה, כאמור בסעיף 77(א).
[תיקון: תשע״ב־3]
חלק ח׳: ועדות הכנסת
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק ראשון: ועדות קבועות, סמכויותיהן והרכבן
הוועדות הקבועות ועניניהן [תיקון: תשל״ז־2, תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ט־4, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשנ״ט־3, תש״ס־2, תשס״ג־2, תשס״ד־6, תשס״ו, תשס״ז־2, תש״ע־2, תשע״ב־3, תשע״ד־4, תשפ״א, תשפ״ג]
ואלו הן הוועדות הקבועות ותחומי עניניהן:
(1)
ועדת הכנסת: תקנון הכנסת וענינים הנובעים ממנו; חסינות חברי הכנסת ובקשות לקביעתה או לנטילתה; סדרי הבית; המלצות על הרכב הוועדות הקבועות והוועדות לענינים מסויימים, ויושבי־ראש שלהן; תיחום ותיאום עבודת הוועדות; העברת בקשות המוגשות לכנסת מן הציבור ליושב־ראש הכנסת או לוועדות המתאימות; דיון בתלונות על חברי הכנסת; תשלומים לחברי הכנסת; דיון בבקשות ובענינים שאינם נוגעים לשום ועדה או שלא נכללו בתפקידי ועדה אחרת.
(2)
ועדת הכספים: תקציב המדינה; מסים לכל סוגיהם; מכס ובלו; מילוות; עניני מטבע ומטבע־חוץ; בנקאות ושטרי כסף; הכנסות והוצאות המדינה.
(3)
(הנוסח הקבוע): ועדת הכלכלה: מסחר ותעשיה; צרכנות; אספקה וקיצוב; חקלאות ודיג; תחבורה על כל ענפיה; איגוד שיתופי; תכנון ותיאום כלכלי; פיתוח; זכיונות המדינה ואפוטרופסות על הרכוש; רכוש הערבים הנעדרים, רכוש היהודים מארצות האויב, רכוש היהודים שאינם בחיים; עבודות ציבוריות.
(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): ועדת הכלכלה: מסחר ותעשיה; צרכנות; אספקה וקיצוב; חקלאות ודיג; תחבורה על כל ענפיה; איגוד שיתופי; תכנון ותיאום כלכלי; פיתוח; זכיונות המדינה ואפוטרופסות על הרכוש; רכוש הערבים הנעדרים, רכוש היהודים מארצות האויב, רכוש היהודים שאינם בחיים.
(4)
ועדת החוץ והבטחון: מדיניות חוץ של המדינה, כוחותיה המזויינים ובטחונה.
(5)
(הנוסח הקבוע): ועדת הפנים והגנת הסביבה: שלטון מקומי; בנין ערים; כניסה לישראל ומרשם האוכלוסין; אזרחות; עתונות ומודיעין; עדות; ארגון הדתות של יהודים ושל לא יהודים; הגנת הסביבה, ובכלל זה מיחזור; בינוי ושיכון, ובכלל זה התחדשות עירונית ורשות מקרקעי ישראל; היערכות לרעידות אדמה; מקרקעין; שכירות.
(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): ועדת הפנים והגנת הסביבה: שלטון מקומי; בנין ערים; כניסה לישראל ומרשם האוכלוסין; אזרחות; עתונות ומודיעין; עדות; ארגון הדתות של יהודים ושל לא יהודים; הגנת הסביבה, ובכלל זה מיחזור; בינוי ושיכון, ובכלל זה התחדשות עירונית ורשות מקרקעי ישראל; היערכות לרעידות אדמה; מקרקעין; שכירות; תשתיות בעלות חשיבות לאומית מיוחדת ובכלל זה המטרו.
(5א)
(פקעה).
(5ב)
(פקעה).
(6)
ועדת החוקה, חוק ומשפט: חוקת המדינה; חוקי־יסוד; חוקים וסדרי משפט.
(7)
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות: עליה; קליטה; הטיפול ביורדים; חינוך יהודי וציוני בגולה; מכלול הנושאים הקשורים בענינים אלה והנמצאים בתחום טיפולו של המוסד לתיאום בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית ובין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל.
(8)
ועדת החינוך, התרבות והספורט: חינוך; תרבות; מדע; אמנות; שידור; קולנוע; ספורט.
(9)
ועדת העבודה והרווחה: עבודה; בטחון סוציאלי כולל מערכת הבטחת הכנסה; המוסד לבטוח לאומי; סעד; שיקום; נכים ושיקומם לרבות נכי צה״ל ומשפחות נפגעי מלחמה וכן נפגעים אחרים; עבריינים צעירים; גימלאות ותגמולים; חוקת התשלומים לחיילים ולמשפחותיהם.
(9א)
(פקעה).
(10)
ועדה לעניני ביקורת המדינה: הקשר עם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור; סמכויות על־פי חוק מבקר המדינה וחוקים אחרים; מעמדם וסמכויותיהם של מבקרים פנימיים.
(11)
ועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי: קידום מעמד האשה לקראת שוויון בייצוג, בחינוך, במעמד האישי ובמניעת אפליה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים; להקטנת פערים בכלכלה ובשוק העבודה; למאבק באלימות כלפי נשים.
(12)
ועדת המדע והטכנולוגיה: מדיניות מחקר ופיתוח אזרחי בישראל; טכנולוגיות מתקדמות; מחקר ופיתוח סביבתי; מחקר מדעי באקדמיה הישראלית למדעים; מחקר מדעי שלא במוסדות להשכלה גבוהה; מכוני מחקר; מדענים ראשיים של כלל משרדי הממשלה; מועצה לאומית למחקר ולפיתוח; קרנות מחקר; מידע ומחשוב; והכל – בתחום האזרחי שאינו בטחוני.
(13)
הוועדה לביטחון לאומי: ביטחון הפנים במדינה; שמירת הסדר הציבורי; ביטחון הציבור והקהילה; ביטחון אישי; מניעת אלימות, עבריינות ופשיעה; מלחמה בפשיעה ובפשיעה המאורגנת ובנזקיה; מוכנות לאירועי חירום אזרחיים; משטרה, שוטרים ומשמר לאומי; בתי סוהר ואסירים, תנאי מעצר ומאסר; כבאות והצלה; כלי ירייה.
(14)
ועדת הבריאות: שירותי הבריאות והרפואה; ביטוח בריאות ממלכתי; הגנה על בריאות הציבור; היערכות להתפרצות מגפות והתמודדות עימן; מקצועות הרפואה והבריאות; אתיקה רפואית; שימוש בטכנולוגיות רפואיות.
(15)
(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): הוועדה למיזמים ציבוריים: עבודות ציבוריות.
סמכויות הוועדות הקבועות [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
סמכויות הוועדות הקבועות במסגרת תחומי ענייניהן כאמור בסעיף 100 הן: דיון בהצעות חוק ובחקיקת משנה, פיקוח על הממשלה ועל רשויות ציבוריות, לרבות גופים המפורטים בסעיף 21(ב) לחוק־יסוד: הכנסת, ודיון ביישום חיקוקים שנדונו בוועדה, בעניינים שהועברו לוועדה ממליאת הכנסת או מנשיאות הכנסת, בנושאים שבסמכות הוועדה לפי חוק ובנושאים שיזמו יושב ראש הוועדה וחברי הכנסת.
(ב)
ועדת הכנסת היא המוסמכת לפסוק בחילוקי דעות בעניין סמכויות הוועדות ולמנוע כפילות בעבודת הוועדות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות ועדת הכנסת לפי תקנון זה.
(ג)
קבעו כמה ועדות דיון בנושא דומה בזמן דומה, רשאית ועדת הכנסת לקבוע את סדר הדיונים בין הוועדות, לפי סמכותה האמורה בסעיף קטן (ב) ובהתאם לפנייה של חבר הכנסת או של מי שזומן ליותר מוועדה אחת כאמור, ולשם כך תתכנס, ככל האפשר, לפחות 24 שעות לפני המועד הראשון שנקבע לדיון; ואולם ועדת הכנסת לא תפעיל את סמכותה האמורה כלפי ועדה שהנושא הועבר אליה על ידי מליאת הכנסת, נשיאות הכנסת או ועדת הכנסת.
הרכב הוועדות הקבועות [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ד]
(א)
הכנסת תקבע את ההרכב הסיעתי של הוועדות הקבועות ותבחר את חברי הוועדות כאמור בסעיף 21(א) לחוק־יסוד: הכנסת, בהתאם להצעת הוועדה המסדרת לפי סעיף 2א(ג) לחוק הכנסת, או להצעת ועדת הכנסת, אם נבחרה, בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות, וכן בהודעת הסיעות לגבי שיבוץ חבריהן בוועדות, אם נמסרה; ואולם, לא מסרה סיעה הודעה כאמור, יהיו חבריה רשאים להשתתף בישיבות ועדה כממלאי מקום לפי סעיף 104, במשך תקופה שלא תעלה על שישים ימים מיום שהכנסת בחרה את חברי הוועדה; בחלוף התקופה, לא יהיו חברי הסיעה רשאים להשתתף כחברי הוועדה בישיבותיה, עד לבחירתם על ידי הכנסת כחברי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן זה.
(ב)
בכפוף להוראות סעיף קטן (א), סיעה הזכאית למנות חבר ועדה מטעמה, רשאית למנותו מבין חבריה של סיעה אחרת.
(ג)
התפנה מקומו של חבר ועדה, תודיע הסיעה שמטעמה הוא מכהן, בכתב, ליושב ראש ועדת הכנסת על החבר שיכהן מטעמה במקומו, ויושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת מיהו חבר הוועדה החדש; חברותו של חבר הוועדה החדש תהיה בתוקף מעת מסירת ההודעה לכנסת; הוראות אלה יחולו גם אם החליטה סיעה על חילופי חבר ועדה מטעמה, ובלבד שאינו יושב ראש הוועדה.
(ד)
שר או סגן שר לא יהיה חבר בוועדה מוועדות הכנסת או ממלא מקום של חבר ועדה.
(ה)
חל שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת, לא יחול שינוי בהרכב הסיעתי של הוועדות, אלא אם כן קבעה הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, הרכב סיעתי חדש של הוועדות.
ממלא מקום קבוע [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
לבקשת סיעה הזכאית למנות חברים מטעמה בוועדה קבועה, רשאית ועדת הכנסת לבחור ממלאי מקום קבועים לאותם חברים, במספר שלא יעלה על מספר חברי הוועדה מטעם הסיעה; ממלאי המקום הקבועים ייבחרו לפי הצעת הסיעה שמטעמה מכהנים חברי הוועדה, ויכול שיהיו חברים בסיעה אחרת.
(ב)
יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת על זהות ממלא מקום קבוע שנבחר, וכהונתו תהיה בתוקף מעת מסירת ההודעה לכנסת; הסיעה שמטעמה מכהן חבר הוועדה רשאית להודיע על חילופי ממלא המקום הקבוע מטעמה, ויחולו הוראות סעיף 102(ג).
(ג)
ממלא מקום קבוע יוזמן לישיבות הוועדה ודינו כדין חבר הוועדה, אלא אם כן נקבעו הוראות מיוחדות לעניין חברי הוועדה הקבועים; ואולם –
(1)
הוא לא ישתתף בהצבעה אם כל חברי הוועדה שאת מקומם הוא רשאי למלא השתתפו בה;
(2)
הוא ינהל ישיבה של הוועדה, כולה או חלקה, רק אם כל חברי הוועדה שאת מקומם הוא רשאי למלא אינם נוכחים בה;
(3)
הוא לא ייבחר לכהן כיושב ראש או כחבר של ועדת משנה או של ועדה משותפת.
(ד)
בהעדר הסכמה בין המבקשים לשמש ממלא מקום קבוע מטעם סיעה בישיבת ועדה, יכריע בדבר יושב ראש הסיעה או ממלא מקומו, ואם אינו נוכח בישיבה ישמש כממלא מקום מי שמקומו ברשימת המועמדים גבוה יותר אם המבקשים נכללו באותה רשימה, ואם הם חברים בסיעות שונות – חבר הסיעה שזכאית למנות את חברי הוועדה.
מילוי מקומו של חבר ועדה שנעדר באופן ארעי [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
נעדר חבר ועדה באופן ארעי מישיבת ועדה, רשאי למלא את מקומו ממלא המקום הקבוע, אם נבחר, ובהעדרו – חבר אחר מסיעתו של חבר הוועדה, ובהעדרם – חבר מהסיעה הזכאית למנות את חבר הוועדה מטעמה לפי סעיף 102(ב).
(ב)
בהעדר הסכמה בין המבקשים לשמש ממלא מקום מטעם סיעה בישיבת ועדה, יכריע בדבר יושב ראש הסיעה או ממלא מקומו, ואם אינו נוכח בישיבה ישמש כממלא מקום חבר הסיעה כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין, שמקומו ברשימת המועמדים גבוה יותר, אם המבקשים נכללו באותה רשימה.
(ג)
דינו של ממלא מקום בוועדה לפי סעיף זה כדין חבר הוועדה שנעדר, אלא אם כן נקבעו הוראות מיוחדות לעניין חברי הוועדה הקבועים, ואולם ממלא המקום לא ינהל את ישיבת הוועדה ולא ימלא את מקומו של היושב ראש.
הוראות מיוחדות לוועדת החוץ והביטחון ולוועדה המשותפת לתקציב הביטחון [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
נעדר חבר ועדת החוץ והביטחון, הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי סעיף 18 לחוק יסודות התקציב, ועדה שנקבע בחוק שישיבותיה חסויות או ועדת משנה של כל אחת מאלה, באופן ארעי מישיבת ועדה, רשאי להחליפו רק ממלא המקום הקבוע, אם נבחר, ולא יחולו הוראות סעיף 104.
(ב)
לא תודיע סיעה על חילופי חבר או ממלא מקום קבוע מטעמה בוועדה כאמור בסעיף קטן (א), אלא בחלוף שלושה חודשים מיום שהחל לכהן בתפקיד, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר הוועדה משום שאינו יכול לכהן עוד כחבר ועדה או בשל שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת.
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל [תיקון: תשפ״ג]
על הוועדה לפיקוח על הקרן שהוקמה לפי הוראות חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע״ד–2014, יחולו הוראות חלק זה בכפוף להוראות החוק האמור ובשינויים המחויבים.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק שני: יושב ראש ועדה קבועה
יושב ראש ועדה קבועה [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ד־3, תשע״ד־5]
(א)
(1)
ועדה קבועה תבחר יושב ראש מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת; המליצה ועדת הכנסת לוועדה לבחור יושב ראש, יכנס יושב ראש ועדת הכנסת את הוועדה כדי שתצביע על המלצת ועדת הכנסת.
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), על מינויו של יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה יחולו הוראות סעיף 6(ב) לחוק מבקר המדינה, הוא יהיה חבר בסיעה מסיעות האופוזיציה וכהונתו תפקע בתום 14 ימים מיום שסיעתו חדלה להיות סיעה כאמור.
(ב)
יושב ראש ועדה רשאי להסמיך אחד מחברי הוועדה או ממלא מקום קבוע בוועדה לעניין סמכות הנתונה לו במליאת הכנסת לפי תקנון זה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה.
(ג)
יושב ראש ועדה רשאי למנות מפעם לפעם אחד מחברי הוועדה למלא את מקומו לניהול ישיבה, כולה או חלקה, או לתקופה שלא תעלה על שבועיים, וכן רשאי הוא למנות ממלא מקום קבוע לניהול ישיבה, כולה או חלקה, בכפוף להוראות סעיף 103(ג)(2).
(ד)
(1)
יצא יושב ראש ועדה את גבולות המדינה או נבצר ממנו למלא את תפקידו מסיבה אחרת, ימנה אחד מחברי הוועדה הקבועים למלא את מקומו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים או – באישור ועדת הכנסת – לתקופה רצופה ארוכה יותר, ורשאי הוא בכל עת להפסיק את המינוי או למנות ממלא מקום אחר כאמור; יושב ראש הוועדה יודיע על מינוי לפי פסקה זו ליושב ראש הכנסת.
(2)
לא מינה יושב ראש ועדה ממלא מקום כאמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הכנסת לכנס את הוועדה; הוועדה תבחר ביושב ראש מבין חבריה או ממלאי מקומם הקבועים בכפוף להוראות סעיף 103(ג)(2), לניהול הישיבה.
(ה)
לממלא מקום של יושב ראש ועדה יהיו, בהעדרו, כל סמכויות היושב ראש.
(ו)
יושב ראש ועדה רשאי להתפטר מכהונתו בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, וכהונתו נפסקת עם מסירת ההודעה ליושב ראש הכנסת או במועד אחר שציין בהודעתו, שלא יהיה מאוחר משלושים ימים מיום מסירת ההודעה; יושב ראש הכנסת יעביר העתק מההודעה ליושב ראש ועדת הכנסת.
(ז)
מונה יושב ראש ועדה לשר או לסגן שר, או חדל לכהן כיושב ראש הוועדה במהלך כהונתה של הכנסת, תבחר הוועדה יושב ראש חדש בדרך האמורה בסעיף קטן (א).
סייגים לכהונה, השעיה והעברה מכהונה של יושב ראש ועדה קבועה [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה – הוועדה המסדרת, רשאית לקבוע כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד לתפקיד יושב ראש ועדה או כי יכהן בתפקיד כאמור בסייגים שתקבע הוועדה, בהתקיים בו האמור בפסקאות (1) רישה או (2) שבסעיף 3(א); הוראות סעיפים קטנים (א)(1) סיפה ו־(ב) עד (ה) שבסעיף 3 יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
(ב)
ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו יושב ראש ועדה או לקבוע סייגים לכהונתו בהתקיים בו האמור בפסקה (1) רישה שבסעיף 3(א); הוראות סעיף 3(ב), (ג) ו־(ה) וסעיף 4(א) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; הושעה יושב ראש ועדה מכהונתו, תבחר הוועדה יושב ראש אחר במקומו לתקופת ההשעיה בדרך האמורה בסעיף 106(א).
(ג)
הורשע יושב ראש ועדה, במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית, יחדל לכהן כיושב ראש ועדה.
(ד)
כל עוד לא הסתיימו ההליכים לפי סעיף קטן (א), לרבות ערעור על החלטה כאמור באותו סעיף קטן, רשאי יושב ראש הכנסת לכנס את הוועדה לצורך בחירת יושב ראש זמני מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת; ליושב ראש הזמני יהיו, עד לבחירת יושב ראש קבוע, כל סמכויות היושב ראש.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק שלישי: ועדות לעניין מסוים, ועדות משנה, ועדות משותפות
ועדה לעניין מסוים [תיקון: תשע״ב־3]
הכנסת רשאית לבחור, לפי הצעת ועדת הכנסת, ועדה לעניין מסוים כאמור בסעיף 21(א) לחוק־יסוד: הכנסת, ולקבוע את תחומי ענייניה וסמכויותיה; דינה של ועדה לעניין מסוים כדין ועדה קבועה לכל דבר, פרט לתקופת כהונתה, ויחולו עליה, במהלך תקופת כהונתה של הכנסת שבה נבחרה או בתקופה שבה קבעה הכנסת כי תפעל, הוראות חלק זה כפי שהן חלות על ועדה קבועה, ככל שהכנסת לא קבעה אחרת.
ועדת משנה [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ז]
(א)
ועדה קבועה רשאית לבחור מזמן לזמן, מבין חבריה הקבועים, ועדת משנה ואת היושב ראש שלה; ועדת המשנה תדון בעניינים כפי שתקבע הוועדה הקבועה, שהם בתחומי ענייניה של הוועדה הקבועה, ואולם לא תועבר לוועדת משנה סמכות הנתונה לוועדה הקבועה לפי כל חיקוק, לרבות סמכות בענייני חקיקה לפי חלק ז׳, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה.
(ב)
ועדה קבועה רשאית לבחור, מבין חבריה וממלאי מקומם הקבועים, ממלא מקום קבוע אחד לכל חבר ועדת משנה, ויחולו עליו הוראות סעיף 103(ג), בשינויים המחויבים; לעניין מילוי מקום באופן ארעי יחולו הוראות סעיף 104.
(ג)
לוועדת משנה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה שבחרה אותה, ככל שזו לא קבעה אחרת, בכל הנוגע לסדרי דיון, לזימון לוועדה ולקבלת מידע.
(ד)
הוראות סעיף 106(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, על יושב ראש ועדת משנה, ובמקום יושב ראש הכנסת יבוא יושב ראש הוועדה שבחרה את ועדת המשנה.
(ה)
ישיבה של ועדת משנה לא תתקיים בשעה שבה מתקיימת ישיבה של הוועדה שבחרה אותה.
ועדה משותפת [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
ניתנה בחיקוק סמכות לוועדה משותפת לכמה ועדות, תבחר ועדת הכנסת את חברי הוועדה המשותפת, במספר שווה מכל אחת מהוועדות, ותקבע את יושב ראש הוועדה המשותפת מבין חברי הוועדה ששמה נזכר ראשון בחיקוק, והכל אלא אם כן נקבע אחרת בחיקוק.
(ב)
(1)
החליטה ועדת הכנסת להעביר הצעת חוק או נושא של הצעה לסדר היום לוועדה משותפת לשתי ועדות, תבחר ועדת הכנסת את חברי הוועדה המשותפת, במספר שווה מכל אחת מהן; ועדת הכנסת תקבע את יושב ראש הוועדה המשותפת מבין חברי הוועדה שלדעת ועדת הכנסת העניין נוגע לה יותר מבחינת תחומי העניין שלה.
(2)
פעילותה של ועדה משותפת כאמור בפסקה (1) תיפסק עם סיום הדיון בהצעת החוק או בנושא ההצעה לסדר היום שהועברו אליה.
(ג)
ועדה משותפת לא תדון אלא בנושא שהוסמכה לדון בו בחיקוק או שהועבר אליה על ידי ועדת הכנסת.
(ד)
בקביעת הרכב ועדה משותפת תתחשב ועדת הכנסת, ככל האפשר, בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות ותתייעץ עם יושבי ראש הוועדות שחבריהן יהיו חברים בוועדה המשותפת.
(ה)
חבר ועדה משותפת, לרבות יושב ראש הוועדה, יחדל לכהן בה עם הפסקת כהונתו בוועדה הקבועה שמטעמה כיהן בוועדה המשותפת.
(ו)
נתפנה מקומו של חבר ועדה משותפת, לרבות יושב ראש הוועדה, ובכלל זה לפי החלטת סיעתו, תבחר ועדת הכנסת חבר אחר במקומו מבין חברי הוועדה שמטעמה כיהן בוועדה המשותפת, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד).
(ז)
ועדת הכנסת רשאית לבחור ממלא מקום קבוע אחד לחבר ועדה משותפת, מבין חברי הוועדה שמטעמה הוא מכהן בוועדה המשותפת, והוא יהיה רשאי לשמש כממלא מקום כאמור כל עוד הוא חבר אותה ועדה.
(ח)
נעדר חבר ועדה משותפת באופן ארעי מישיבת הוועדה, רשאי למלא את מקומו ממלא המקום הקבוע, אם נבחר, ובהעדרו – חבר אחר מסיעתו של חבר הוועדה המשותפת, ובהעדרם – חבר מהסיעה שמטעמה מכהן בוועדה הקבועה, לפי סעיף 102(ב), חבר הוועדה המשותפת שנעדר; לעניין מילוי מקום באופן ארעי לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 104(ב) ו־(ג).
(ט)
יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת על הקמת ועדה משותפת ועל חבריה והיא תכהן מעת מסירת ההודעה לכנסת; הוראה זו תחול גם על שינויים בהרכב הוועדה ועל זהות ממלאי מקום קבועים.
(י)
ועדה משותפת רשאית לקיים את ישיבותיה בשעה שבה מתקיימות ישיבות של הוועדות שמבין חבריהן נבחרו חברי הוועדה המשותפת.
(יא)
הוראות חלק זה יחולו על ועדה משותפת בתקופה שבה היא פועלת, כפי שהן חלות על ועדה קבועה, ככל שלא נקבע אחרת לפי תקנון זה.
(יב)
ועדות רשאיות לקיים ישיבה משותפת לגבי נושא מסוים, הנוגע לתחומי ענייניהן, אף אם לא הוקמה ועדה משותפת, ובלבד שהנושא לא הועבר אליהן על ידי מליאת הכנסת, נשיאות הכנסת או ועדת הכנסת; יושב ראש ועדה לא יזמין חברי ועדה אחרת לישיבה משותפת כאמור שלא באמצעות יושב ראש אותה ועדה.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק רביעי: ישיבות הוועדות
ישיבות הוועדות [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ו־3]
(א)
ישיבותיהן של ועדות הכנסת יתקיימו במשכן הכנסת; ועדה רשאית, באישור מראש של יושב ראש הכנסת ובמקרים מיוחדים, לקיים ישיבות מחוץ למשכן הכנסת.
(ב)
(1)
יושב ראש הוועדה יקבע את סדר יומה של הוועדה ויזמין לישיבותיה את חברי הוועדה וממלאי המקום הקבועים.
(2)
(א)
לפחות רבע מדיוני הוועדה בכל מושב של הכנסת (בפסקה זו – המכסה) יוקדשו לפיקוח על עבודת הממשלה, ובכלל זה –
(1)
דיונים בהצעות לסדר היום ודיונים מהירים שהועברו לוועדה, והכול בנושאים שיש בהם משום פיקוח על עבודת הממשלה;
(2)
דיונים בדיווחים של שרים או של נציגי הממשלה לפי סעיף 123(ז) או לפי חיקוק.
(ב)
במניין הדיונים לפי פסקה זו לא יובאו בחשבון דיונים לאישור חקיקה או חקיקת משנה.
(ג)
חלק מהדיונים לפי פסקה זו יכול שיתקיימו בוועדת משנה של הוועדה.
(ד)
(1)
המכסה לא תחול על ועדת החוקה חוק ומשפט.
(2)
הוראות פסקה זו יחולו על ועדת הכספים, ואולם המכסה לגביה תהיה 12% מדיוניה.
(ה)
הוראות פסקה זו לא יחולו על ועדת הכנסת.
(ג)
ישיבות ועדות הכנסת לא יתקיימו בשעה שבה מתקיימת ישיבה של הכנסת, אלא אם כן אישר זאת מראש יושב ראש הכנסת, מטעמים מיוחדים, וכפי שיקבע; התקיימה ישיבת ועדה בזמן ישיבה של הכנסת, לא תתקיים הצבעה בוועדה בזמן קיום הצבעה בישיבת הכנסת.
(ד)
יושב ראש הוועדה יזמין לדיון חבר כנסת שאינו חבר הוועדה, אם הציע הצעה שהועברה לדיון בוועדה או שנדונה בה, לרבות הסתייגות, כדי שיציגה; היתה הישיבה חסויה, יקבע יושב ראש הוועדה את מידת השתתפותו של המציע בדיון שייערך לאחר הצגת הצעתו.
(ה)
יושב ראש הוועדה יכנס את הוועדה לישיבה על פי דרישה של הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה או של שליש מחברי הוועדה, שבה יפורט נושא הישיבה.
(ו)
סיורי עבודה וביקורת של ועדה ייערכו באישור מראש של יושב ראש הכנסת, מתקציב הכנסת, וככל האפשר בימים שאינם ימי ישיבות הכנסת.
ישיבות ועדות בתקופת הפגרה [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
ועדת הכנסת רשאית להתיר לוועדה לקיים ישיבות בתקופת הפגרה, דרך כלל או במספר שתקבע, ורשאית היא לקבוע תנאים לקיום הישיבות.
(ב)
נוסף על ישיבות לפי סעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הכנסת להתיר לוועדה לקיים ישיבות בתקופת הפגרה, במקרים מיוחדים, על פי בקשה של יושב ראש הוועדה, של הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה או של שליש מחברי הוועדה, שבה יפורט נושא הישיבה.
ניהול הישיבות ואופן ההצבעה [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
ועדה תדון ותחליט בכל מספר חברים, אם אין בחוק או בתקנון זה הוראה אחרת לעניין זה, ובלבד שכל חברי הוועדה הוזמנו.
(ב)
יושב ראש הוועדה רשאי לקבוע את מסגרת הדיון, ורשאי הוא לקצוב את זמן הדיבור, ובלבד שייתן זמן דיבור הולם לכל אחד מחברי הוועדה.
(ג)
(1)
ההצבעה בוועדה תהיה בהרמת ידיים.
(2)
יושב ראש הוועדה רשאי, ביוזמתו או לפי בקשה של חבר הוועדה, לערוך הצבעה שמית; חבר הכנסת שאמר את הצבעתו או שאמר שאינו משתתף בהצבעה, אינו רשאי לשנות את אמירתו לאחר שחבר הכנסת הבא אחריו נקרא להצביע.
התייעצות סיעתית [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
בתום הדיון בנושא מסוים בוועדה ולפני ההצבעה עליו, רשאי חבר הוועדה לבקש את דחיית ההצבעה לצורך התייעצות סיעתית, ומשעשה כן, יפסיק יושב ראש הוועדה את הדיון בנושא וידחה את ההצבעה למועד שיקבע, ובלבד שהדחייה לא תפחת מחמש דקות, אלא אם כן הבקשה היתה לדחייה קצרה יותר; דחיית הצבעה בנושא כאמור תהיה פעם אחת בלבד, אף אם התבקשה על ידי חברי ועדה מסיעות שונות.
(ב)
נקבע בסדר היום כי בנושא מסוים תהיה הצבעה בלבד לאחר שהדיון הסתיים בישיבה קודמת, ולא התקיים דיון מהותי בנושא בישיבה שנקבעה להצבעה, לא תידחה ההצבעה לצורך התייעצות סיעתית.
דיון מחדש [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
החליטה הוועדה בנושא מסוים, רשאים חבר הכנסת וכן שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, לבקש מיושב ראש הוועדה שהוועדה תקיים דיון מחדש באותו נושא, ואם היה הנושא הצעת חוק – דיון מחדש בהצעת החוק כולה או בעניין מסוים שבה.
(ב)
בקשה לדיון מחדש תוגש כל עוד הצעת החוק או החלטת הוועדה לא הונחה על שולחן הכנסת, ואם ההחלטה אינה מונחת על שולחן הכנסת – כל עוד לא נמסרה לכנסת או שההודעה עליה לא נחתמה, לפי העניין; הבקשה תוגש במהלך ישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה, או, בכתב, לאחר מכן.
(ג)
הוגשה בקשה לדיון מחדש, לא תונח הצעת החוק או החלטת הוועדה על שולחן הכנסת, לא תימסר ההחלטה לכנסת או שההודעה עליה לא תיחתם, לפי העניין, וההחלטה לא תהיה בתוקף כל עוד הבקשה לדיון מחדש תלויה ועומדת.
(ד)
הוגשה בקשה לדיון מחדש, יעמיד יושב ראש הוועדה להצבעה את השאלה אם לקבל את הבקשה, במועד שיקבע, ובלבד שהודעה על קיום ההצבעה תימסר לחברי הוועדה לפחות שלושים דקות מראש; הוועדה תקיים הצבעה אחת על הבקשה, אף אם כמה מבקשים הגישו בקשה באותו עניין.
(ה)
החליטה הוועדה לקבל בקשה לדיון מחדש, תהיה החלטתה הקודמת בטלה והיא תקיים דיון מחדש כאמור; דחתה הוועדה בקשה לדיון מחדש, תעמוד החלטתה הקודמת בתוקפה.
(ו)
(1)
מי שהגיש בקשה לדיון מחדש ישתתף בישיבת הוועדה שבה נדונה בקשתו, והוא רשאי לנמק את הבקשה; הגישו כמה מבקשים בקשה באותו עניין, רשאי יושב ראש הוועדה להחליט כי אחד או יותר מהם ינמקה, ובלבד שחבר הכנסת שהגיש ראשון את הבקשה יהיה רשאי לנמקה.
(2)
נעדר המבקש מישיבת הוועדה שנקבעה לדיון בבקשתו, יראו את הבקשה כאילו נדחתה, ואולם רשאי הוא להסמיך חבר כנסת אחר להשתתף בישיבה במקומו, ואם המבקש הוא שר או סגן שר – רשאי הוא להסמיך כאמור שר אחר.
(ז)
(1)
הצבעה בבקשה לדיון מחדש בנושא מסוים תתקיים פעם אחת בלבד; היה הנושא הצעת חוק והבקשה לדיון מחדש היתה בהצעת החוק כולה, לא יצביעו על בקשות נוספות לדיון מחדש לגבי הצעת החוק, ואם הבקשה לדיון מחדש היתה בעניין מסוים שבהצעת החוק – ניתן לבקש דיון מחדש בעניין מסוים אחר שבהצעת החוק או בהצעת החוק כולה.
(2)
החליטה הוועדה לקבל בקשה לדיון מחדש, ובדיון מחדש שינתה את החלטתה הקודמת, ניתן לבקש שהוועדה תקיים דיון מחדש רק לגבי השינויים שנערכו באותו נושא.
סדרי דיון מיוחדים בוועדת הכנסת [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ז]
(א)
סדרי דיון המפורטים בסעיף זה יחולו בעת שוועדת הכנסת דנה באלה:
(1)
קביעת חסינות או נטילתה או נטילת זכות מחבר הכנסת או הטלת סייגים על יכולתו למלא תפקידים מסוימים בכנסת או מטעמה, לרבות השעיה מאותם תפקידים או העברתו מכהונה בהם;
(2)
קביעה כי חבר הכנסת פרש מסיעתו;
(3)
שלילת תשלומים מחבר הכנסת או חבר הכנסת לשעבר;
(4)
הפסקת כהונה של חבר הכנסת.
(ב)
חבר הכנסת שהוא חבר ועדת הכנסת או ממלא מקום בה לא ישתתף כחבר הוועדה בדיונים ובהצבעות בעניינו, ולעניין מילוי מקומו יחולו הוראות סעיפים 103 ו־104.
(ג)
חבר הכנסת שעניינו נדון בוועדה רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין או על ידי חבר כנסת אחר.
(ד)
(1)
רק חבר הכנסת שהשתתף בכל הישיבות שבהן התקיים דיון מהותי בנושא מהנושאים המנויים בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – ישיבה מהותית) רשאי להשתתף בהצבעה; לעניין זה יראו נוכחות לפחות במחצית ממשכה של ישיבה כהשתתפות.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), הודיע חבר הכנסת לפני ישיבה מהותית כי נבצר ממנו להשתתף בה מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, רשאית ועדת הכנסת, במועד קיומה של הישיבה האמורה, לקבוע כי היעדרותו כאמור לא תמנע ממנו להשתתף בהצבעה, ובלבד שהשתתף במחצית לפחות ממספר הישיבות המהותיות באותו נושא.
(3)
החלה ועדת הכנסת לדון בנושא מהנושאים המנויים בסעיף קטן (א), ונבצר מחבר הכנסת להשתתף בהמשך הדיונים מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, שוועדת הכנסת אישרה, רשאי חבר כנסת אחר למלא את מקומו בהמשך הדיונים, לפי הוראות סעיפים 103 ו־104, ויחולו על חבר הכנסת האחר הוראות פסקאות (1) ו־(2) לגבי התקופה שממועד החלטת ועדת הכנסת.
(ה)
יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לחברי הוועדה מראש על מועדי הישיבות; התקיימה יותר מישיבה מהותית אחת, יעמיד יושב ראש ועדת הכנסת את כל הפרוטוקולים של הישיבות המהותיות לעיונם של חברי הכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה.
(ו)
לא תהיה התייעצות סיעתית בדיון לפי סעיף זה.
עיכוב בעבודת ועדה [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ו־4]
(א)
עברו שישה חודשים מיום שהצעת חוק הועברה לדיון בוועדה, והוועדה לא סיימה את דיוניה, לקריאה הראשונה או לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, לפי העניין, רשאי חבר הכנסת היוזם, ולעניין הצעת חוק ממשלתית – הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה, לפנות לוועדת הכנסת ולבקש את התערבותה.
(ב)
עברו 75 ימים מיום שהצעה לסדר היום או הצעה לדיון מהיר הועברה לדיון בוועדה, והוועדה לא סיימה את דיוניה בהצעה, רשאי חבר הכנסת המציע לפנות לוועדת הכנסת ולבקש את התערבותה.
(ג)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו אם היוזם נתן את הסכמתו להימשכות הדיונים, ולעניין הצעת חוק ממשלתית – אם הממשלה נתנה את הסכמתה כאמור או אם מדובר בהצעת חוק רחבת היקף שנדונה בוועדה באופן סדיר.
(ד)
ועדת הכנסת רשאית לקצוב זמן נוסף לוועדה, כדי שתביא את דיוניה לסיום ולהצבעה בתקופה זו, ורשאית היא להעביר את הדיון לוועדה אחרת, לרבות תוך קציבת זמן כאמור.
(ה)
לעניין סעיף זה, תימנה התקופה בסעיפים קטנים (א) או (ב), מיום העברת העניין לוועדה שדנה בו, אף אם ועדת הכנסת היא שקבעה את הוועדה שבה יידון, וימי הפגרה לא יבואו במניין התקופה כאמור.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק חמישי: פומביות הישיבות והפרוטוקולים
פומביות ישיבות הוועדות [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ו, תשע״ו־5]
(א)
ישיבות הוועדות הן פומביות, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת או אם פרוטוקול הישיבה חסוי כמפורט בפרק זה; יושב ראש ועדה רשאי להגביל את הנוכחות באולם הוועדה, כולה או חלקה, הן במהלך הדיון והן בזמן ההצבעה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חבר הכנסת רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של ועדה, אף אם אינו חבר הוועדה או ממלא מקום קבוע בה, וכן רשאים להיות נוכחים כאמור שרים וסגני שרים, והכל למעט בישיבה שהפרוטוקול שלה חסוי.
(ג)
חבר כנסת שרשאי להיות נוכח בישיבה של ועדה, זכאי לקבל מהוועדה, לבקשתו, מסמכים שהונחו מטעם הוועדה על שולחן הוועדה או חולקו לחבריה.
רישום פרוטוקול ותיקונו [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
בישיבות ועדה יירשם פרוטוקול שיכלול את רשימת חברי הכנסת הנוכחים, המוזמנים שנכחו בישיבה, אלא אם כן זהותם חסויה על פי דין, ומהלך הדיונים; כמו כן יצוין בפרוטוקול אם הישיבה לא היתה פומבית או אם הפרוטוקול חסוי.
(ב)
יושב ראש ועדה רשאי לקבוע הפסקה במהלכה של ישיבת ועדה לבקשת דובר שמבקש כי דבריו לא ייכללו בפרוטוקול.
(ג)
כל דובר רשאי לבקש לתקן שיבושים, שגיאות והשמטות בדבריו כפי שנרשמו בפרוטוקול, בפנייה בכתב למחלקת הפרוטוקולים; נוכח רושם הפרוטוקול כי נפלה טעות כאמור ברישום הפרוטוקול, לפי בקשת הדובר או ביוזמתו, יתקן את הרישום ויודיע על כך ליושב ראש הוועדה; התעורר ספק אם נפלה ברישום הפרוטוקול טעות כאמור, תכריע בדבר הוועדה.
(ד)
נאמרו בישיבת ועדה דברים שלא בעברית, יירשמו בפרוטוקול בתרגומם לעברית, ולפי החלטת מזכיר הכנסת – ייכללו בנספח לפרוטוקול גם בשפה שבה נאמרו.
פומביות פרוטוקולים ועיון בהם [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ד־5]
(א)
פרוטוקולים של ישיבות ועדות יהיו פתוחים לעיון הציבור ויפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת, בכפוף להוראות סעיף זה.
(ב)
פרוטוקולים של ישיבות של ועדת החוץ והביטחון, של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי סעיף 18 לחוק יסודות התקציב או של ועדת משנה שלהן יהיו חסויים ולא יועמדו לעיון הציבור; הוראה זו לא תחול על ישיבות אלה:
(1)
ישיבה המשודרת בערוץ הכנסת או מועברת באתר האינטרנט של הכנסת;
(2)
ישיבה שיושב ראש הוועדה הודיע לפני שהחלה כי הפרוטוקול שלה לא יהיה חסוי, והוא רשאי להודיע על כך גם לאחר שהחלה הישיבה, ובלבד שהודעה כזו תינתן רק בהסכמת כל מי שדיבר בישיבה עד למתן ההודעה;
(3)
ישיבה של ועדת החוץ והביטחון במליאתה העוסקת בחקיקה ראשית או חקיקת משנה, אלא אם כן יושב ראש הוועדה הודיע מראש אחרת.
(ג)
פרוטוקולים של ישיבות שנקבע בחוק שיהיו חסויות, ובכלל זה ישיבות של ועדת משנה כאמור בסעיף 5(ה) לחוק הכנסת, של ועדה משותפת כאמור בסעיף 18 לחוק מבקר המדינה ושל ועדת הכנסת לענייני השירות כאמור בסעיף 6 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, יהיו חסויים ולא יועמדו לעיון הציבור לפי כל דין.
(ד)
(1)
יושב ראש ועדה, ולעניין ועדת משנה – יושב ראש הוועדה שבחרה אותה, רשאי לקבוע, במקרים מיוחדים, ביוזמתו או לפי בקשה של חבר הכנסת וכן של שר או סגן שר או נציגם, כי פרוטוקול של ישיבת ועדה שאינה מפורטת בסעיף קטן (ב) רישה או (ג), או חלק ממנו, יהיה חסוי ולא יועמד לעיון הציבור לתקופה שיקבע או לקבוע הוראות והגבלות לעניין העיון בו, בין השאר בשל אחת מאלה:
(א)
הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון המדינה, אינטרסים חיוניים של המדינה או שלום הציבור וביטחונו;
(ב)
הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע;
(ג)
לבקשת מי שהשתתף בישיבה – העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום נזק לו או לזולתו.
(2)
יושב ראש הוועדה יודיע לוועדה על קביעתו כאמור בפסקה (1), ככל האפשר לפני ישיבת הוועדה, והוא רשאי להודיע על כך גם במהלכה, וכן רשאי הוא לשנות את קביעתו בהודעה לוועדה; הודיע יושב ראש ועדה על קביעתו או על שינויה, רשאית הוועדה לשנות את החלטתו.
(3)
שינוי לפי פסקה (2) של קביעה שלפיה פרוטוקול יהיה חסוי לאחר שהחלה הישיבה ייעשה רק בהסכמת כל מי שדיבר בעת שהקביעה כי הפרוטוקול חסוי היתה בתוקף.
(4)
יושב ראש ועדה כאמור בפסקה (1) רשאי, באישור בכתב של יושב ראש הכנסת, לקבוע קביעה כאמור באותה פסקה גם לאחר סיומה של ישיבת הוועדה לגבי חלק מהפרוטוקול, כדי לחסות שם של אדם או דבר העשוי להביא לזיהויו, ובלבד שהתקיימה לדעתו עילה מהעילות המנויות בפסקאות משנה (ב) או (ג) לאותה פסקה; יושב ראש הוועדה יודיע לוועדה על אישור שניתן לפי פסקה זו וכן רשאי הוא לשנות את קביעתו בהודעה ליושב ראש הכנסת ולוועדה.
(ה)
פרוטוקולים חסויים של ישיבות הוועדות לא יועמדו לעיון הציבור, ואולם –
(1)
חבר הכנסת רשאי לעיין בפרוטוקולים חסויים של ישיבת ועדה או ועדת משנה שהוא חבר קבוע או ממלא מקום קבוע בה, לרבות פרוטוקולים כאמור מכנסות קודמות;
(2)
מי שהשתתף בישיבת הוועדה, לרבות חבר הכנסת שאינו חבר הוועדה, רשאי לעיין בפרוטוקול הישיבה שבה השתתף, ואם הוזמן רק לחלק מהישיבה יהיה רשאי לעיין רק באותו חלק של הפרוטוקול; עיון כאמור ייעשה במשרדי הוועדה.
(ו)
על העיון בפרוטוקולים של ישיבות ועדה יחולו תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התש״ע–2010, בשינויים המחויבים וככל שלא נקבע אחרת בתקנון זה; לעניין זה יחולו על ישיבה שהפרוטוקול שלה חסוי הוראות התקנות האמורות לעניין ישיבה חסויה.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק שישי: התנהגות חברי הכנסת בישיבות הוועדות
כללי התנהגות בישיבת ועדה [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
חבר הכנסת המשתתף בישיבת ועדה ימלא אחר הוראות יושב ראש הוועדה.
(ב)
חבר הכנסת ידבר בישיבת ועדה ברשות יושב ראש הוועדה ובמסגרת הזמן שהוקצבה לו.
(ג)
חבר הכנסת ידבר בישיבת ועדה בצורה הולמת, בלשון מקובלת ובאופן השומר על כבוד הכנסת, ולא יעשה בוועדה מעשה שיש בו פגיעה בכבוד הכנסת, בכבוד אחד מחבריה או בסדר דיוני הוועדה.
(ד)
חבר הכנסת המשתתף בישיבת ועדה לא ישוחח במהלך הישיבה בטלפון ויקפיד שמכשיר הטלפון או מכשיר אחר שברשותו לא ירעישו.
(ה)
הוראות פרק זה יחולו גם על שרים וסגני שרים.
קריאה לסדר והוצאה מישיבת ועדה [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
סבר יושב ראש ועדה כי חבר הכנסת התנהג בישיבת ועדה בניגוד להוראות סעיף 121, יקרא לו לסדר.
(ב)
(1)
נקרא חבר הכנסת לסדר שלוש פעמים בישיבה אחת של הוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה לשלול ממנו את רשות הדיבור באותה ישיבה, או להוציאו מהישיבה, ואם היה צורך בכך – להורות על הוצאתו.
(2)
הפר חבר הכנסת את הסדר הפרה חמורה, רשאי יושב ראש הוועדה להוציאו מהישיבה לאלתר, ואם היה צורך בכך – להורות על הוצאתו.
(ג)
הוצא חבר הכנסת מישיבת ועדה, רשאי להשתתף במקומו ממלא מקומו לפי הוראות סעיפים 103 ו־104; חבר הכנסת שהוצא מהישיבה רשאי להיכנס אליה אם הרשה זאת יושב ראש הוועדה או לצורך הצבעה בלבד.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק שביעי: מוזמנים לישיבות הוועדות ומסירת מידע לוועדות
זימון נושאי משרה וממלאי תפקיד ומסירת מידע [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
ועדה רשאית לזמן לישיבותיה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כמפורט בסעיף 21(ב) לחוק־יסוד: הכנסת ובסעיף 42(ג) ו־(ד) לחוק־יסוד: הממשלה; מי שזומן כאמור יתייצב לפני הוועדה וימסור לה את המידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן בקשר לנושא הדיון.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השר הנוגע בדבר או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי להופיע בוועדה במקום מי שזומן, והוא יודיע על כך לוועדה לפני הדיון.
(ג)
ועדה רשאית לדרוש מנושא משרה או מממלא תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), מידע, מסמכים ודוחות (בפרק זה – מידע) שבתחום סמכותו, המצויים בידי הגוף שבו הוא מכהן והדרושים לוועדה למילוי תפקידיה, והוא יעבירם לוועדה.
(ד)
זומן שר לישיבת ועדה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא להודיע כי נציגו יופיע במקומו, אלא אם כן החליטה הוועדה כי השר או סגנו יתייצב לפניה בעצמו; דרשה ועדה מידע משר לפי סעיף קטן (ג), רשאי הוא להעבירו לוועדה באמצעות נציגו.
(ה)
זימון לוועדה לפי סעיף קטן (א) או דרישת מידע לפי סעיף קטן (ג), לגבי עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה ייעשו באמצעות השר הנוגע בדבר או בידיעתו, ולגבי מי שאינו כפוף לשר – באמצעות ראש הגוף שהוא פועל בשירותו או בידיעתו, כמפורט להלן:
(1)
לגבי עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד במשרד מבקר המדינה – מבקר המדינה;
(2)
לגבי חבר מועצה של רשות מקומית, וכן עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד ברשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
(3)
לגבי חבר מועצה דתית וכן עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד במועצה דתית – ראש המועצה הדתית, וכן בידיעת השר הממונה על המועצות הדתיות;
(4)
לגבי עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בחברה ממשלתית – המנהל הכללי של החברה, ולגבי המנהל הכללי או דירקטור בחברה ממשלתית – יושב ראש הדירקטוריון של החברה, והכל גם בידיעת השר הממונה; הוראות אלה יחולו גם על בעלי תפקידים בתאגידים שהוקמו בחוק ובגופים אחרים שהוקמו בחיקוק, הממלאים תפקידים דומים אף אם כינוים שונה ובשינויים המחויבים; בפסקה זו –
”השר הממונה“ – השר שנקבע כאחראי לענייני החברה הממשלתית או השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם התאגיד או הגוף, לפי העניין;
”גופים אחרים שהוקמו בחיקוק“ – כהגדרתם בסעיף 60א(ב)(5) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
(ו)
זימון לוועדה לפי סעיף קטן (א) ייעשה, ככל האפשר, לא יאוחר מהשבוע שקדם לשבוע שבו מתקיימת ישיבת הוועדה; מידע לפי סעיף קטן (ג) לצורך ישיבה של הוועדה, יידרש, ככל האפשר, לא יאוחר מהשבוע הקודם לשבוע שבו מתקיימת ישיבת הוועדה, ויימסר לוועדה, ככל האפשר, 24 שעות לפחות לפני פתיחת הישיבה.
(ז)
(1)
שר שענייני משרדו נדונים בוועדה קבועה המנויה בסעיף 100, יופיע בוועדה לדווח על ענייני משרדו, אחת לכנס של הכנסת; בדיווח כאמור יסקור השר לפני הוועדה את פעולות משרדו, את תכנית העבודה של המשרד ואת אופן ביצוע תקציב המשרד; כמו כן ישיב השר לשאלות של חברי הוועדה, לרבות שאלות שהועברו אליו מראש באמצעות יושב ראש הוועדה.
(2)
ועדת הכנסת תקבע, לגבי כל שר, לאיזו ועדה יימסר הדיווח, ורשאית היא לקבוע יותר מוועדה אחת; יושב ראש הוועדה ימסור לשר הודעה על מועד הדיווח לפחות שלושים ימים מראש.
סייגים לזימון ולמסירת מידע [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד שנדרש למסור מידע לוועדה לפי סעיף 123 ימסור אותו במלואו, אלא אם כן חלים על המידע הסייגים הקבועים בסעיף 21(ב) לחוק־יסוד: הכנסת או בסעיף 42(א) לחוק־יסוד: הממשלה; ואולם חלים סייגים כאמור וניתן להעביר את המידע המבוקש תוך השמטת החלקים שחלים עליהם הסייגים, או להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים, ובכלל זה שישיבת הוועדה לא תהיה פומבית, שפרוטוקול הישיבה יהיה חסוי או שהמידע יימסר רק ליושב ראש הוועדה.
(ב)
הודעה שלפיה לא ניתן למסור לוועדה מידע כמפורט בסעיף קטן (א), או שניתן למסור מידע בחלקו או בתנאים, תימסר, בצירוף נימוקים ובלי לחשוף מידע כאמור, בידי השר או ראש הגוף כאמור בסעיף 123(ה) ליושב ראש הוועדה, ולבקשת מוסר ההודעה היא תהיה חסויה.
הזמנת משתתפים נוספים [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
יושב ראש ועדה רשאי להזמין לישיבה כל מי שיש לו ידע או עניין בנושא שהוועדה דנה בו, לשמוע את דעתו ולבקש ממנו מידע.
(ב)
יושב ראש ועדה רשאי להזמין קטין להשתתף בישיבת הוועדה, ובלבד שהורהו או אפוטרופסו של הקטין לא הודיע על התנגדותו להשתתפות בישיבה.
ייחוד ההופעה [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ו]
יושב ראש ועדה רשאי להתיר למי שזומן להתייצב לפני ועדה או שהוזמן אליה להופיע לפני הוועדה שלא בנוכחות אחרים, שאינם חברי הכנסת, שרים, סגני שרים או נציגי הממשלה, אם ביקש זאת לפני תחילת הישיבה והיושב ראש נוכח כי יש הצדקה לכך, בנסיבות העניין.
אי־
(א)
זומן אדם להתייצב לפני ועדה או נדרש למסור לה מידע לפי הוראות סעיף 123 ולא עשה כן, ולא נמסרה הודעה מראש כי חלים סייגים על מסירת המידע כאמור בסעיף 124, רשאית הוועדה להודיע על כך לשר או לראש הגוף שבאמצעותם או בידיעתם נעשה הזימון או נדרש המידע.
(ב)
לא הודיע מי שזומן, בהתראה הולמת מראש, על אי־התייצבותו או על אי־מסירת המידע, רשאית הוועדה, באישור יושב ראש הכנסת, לפנות לנציבות שירות המדינה או לגורם אחר המוסמך לדון בתלונות בענייני משמעת, בבקשה להפעיל את סמכותם כלפי המוזמן, ואלה יודיעו לוועדה על הפעולות שנקטו בעניין; העתק הפנייה יימסר גם לשר או לראש הגוף כאמור.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק שמיני: ועדת חקירה פרלמנטרית
הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לפי סעיף 22 לחוק־
(א)
חבר הכנסת שאינו שר או סגן שר, כמה חברי כנסת או ועדה מוועדות הכנסת רשאים להציע לכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מסוים; על הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית יחולו הוראות סעיף 52(ב) עד (ד) כפי שהן חלות על הצעות לסדר היום.
(ב)
הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שהציעו חברי הכנסת תהיה במסגרת המכסה הסיעתית לפי סעיף 99.
(ג)
הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית תידון בישיבת הכנסת המוקדשת לדיון בהצעות חוק המובאות לדיון מוקדם ובהצעות לסדר היום.
(ד)
אחד מחברי הכנסת שהציעו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית או יושב ראש הוועדה המציעה, לפי העניין, ינמק את ההצעה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות ויבקש להעבירה לוועדת הכנסת.
(ה)
אחרי ההנמקה לפי סעיף קטן (ד), רשאי שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, להביע את עמדת הממשלה ביחס להצעה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות ולהודיע על הסכמתה או על התנגדותה להעברת ההצעה לוועדת הכנסת.
(ו)
תמכה הממשלה בהעברת ההצעה לוועדת הכנסת או לא נקטה עמדה, כאמור בסעיף קטן (ה), רשאי אחד מחברי הכנסת הנוכח במליאה, כפי שיקבע יושב ראש הישיבה, להציע להסיר את ההצעה מסדר היום ולנמק את התנגדותו להצעה במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות; קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק את התנגדותו להצעה אך בדבריו תמך בה, יפסיקנו יושב ראש הישיבה וייתן רשות דיבור לחבר כנסת אחר המבקש להתנגד להצעה.
(ז)
בתום הדיון תחליט הכנסת אם להעביר את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לוועדת הכנסת או להסירה מסדר היום, ולעניין דחיית ההצבעה יחולו הוראות סעיף 35.
(ח)
החליטה הכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום, לא יתקיים דיון בהצעה זהה או דומה בעיקרה לפני שעבר חודש מיום החלטת הכנסת, אלא אם כן החליט יושב ראש הכנסת, לבקשת חבר הכנסת המציע או הוועדה המציעה, לפי העניין, על קיצור התקופה האמורה אם מצא שחל שינוי של ממש בנסיבות.
הדיון בוועדת הכנסת בהצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית [תיקון: תשע״ב־3, תשע״ז־4]
(א)
(1)
הועברה לוועדת הכנסת הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, תכין הוועדה הצעה מטעמה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, ואולם רשאית היא להביא, בצד הצעתה, המלצה לכנסת להסיר את הנושא מסדר היום; הועברו לוועדת הכנסת כמה הצעות בנושא דומה, תכין הוועדה הצעה אחת מטעמה.
(2)
ועדת הכנסת תכין את ההצעה בתוך שלושים ימים מיום שהועברה אליה, וימי הפגרה לא יבואו במניין.
(ב)
בהצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית יפורטו הרכבה, סמכויותיה ותפקידיה של הוועדה, וניתן לכלול בה הוראה לעניין תקופת כהונתה; בהצעה להקים ועדה כאמור שלא על ידי הסמכת ועדה קבועה יהיה חבר הכנסת שהציע להקימה חבר בהרכב, אם ביקש זאת, ואולם מספר חברי ועדת החקירה לא יעלה על 11.
(ג)
ראתה ועדת הכנסת כי הנושאים שבסמכות ועדת החקירה הפרלמנטרית עלולים לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה, רשאית היא לכלול בהצעתה הוראה כי הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה יהיו חסויים.
חזרה מהצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
חבר הכנסת או ועדה שהציעו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית רשאים לחזור בהם מההצעה, כל עוד ועדת הכנסת לא סיימה את דיוניה כאמור בסעיף 129 או בסעיף 132.
(ב)
הודעה על חזרה מהצעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר בכתב ליושב ראש הכנסת אם הכנסת טרם דנה בהצעה כאמור בסעיף 128, וליושב ראש ועדת הכנסת אם ההצעה הועברה לוועדה כאמור באותו סעיף; נמסרה ההודעה לפני הנמקת ההצעה כאמור בסעיף 128(ד), לא תבוא ההצעה במניין ההצעות לפי סעיף 99.
(ג)
יושב ראש הכנסת או יושב ראש ועדת הכנסת, לפי העניין, יודיע לכנסת על החזרה מההצעה, ועם מסירת ההודעה תרד ההצעה מסדר יומה של הכנסת; היו כמה מציעים, יימחק שמו של המציע שחזר בו מרשימת המציעים.
הנחה על שולחן הכנסת וסדרי הדיון בהצעת ועדת הכנסת [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
מזכיר הכנסת יניח על שולחן הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית; יושב ראש הכנסת יעמיד את ההצעה על סדר יומה של הכנסת, לכל המוקדם למחרת הנחתה על שולחן הכנסת.
(ב)
הדיון האישי בהצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ייפתח בהצגת ההצעה על ידי יושב ראש ועדת הכנסת, ואם המליצה להסיר את הנושא מסדר היום, יציג גם את המלצתה.
(ג)
שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, רשאי להביע את עמדת הממשלה ביחס להצעת ועדת הכנסת.
(ד)
בתום הדיון תצביע הכנסת, בהצבעה אחת, על הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, אף אם הוועדה המליצה להסיר את הנושא מסדר היום.
(ה)
החליטה הכנסת להסיר את הנושא מסדר היום, יחולו הוראות סעיף 128(ח).
חידוש הדיון בוועדת הכנסת לפני תחילת הדיון בכנסת [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
הונחה על שולחן הכנסת הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, רשאית ועדת הכנסת לחדש את דיוניה בהצעה כל עוד לא החל הדיון בה בכנסת; החליטה ועדת הכנסת לחדש את דיוניה, יודיע על כך יושב ראש הוועדה ליושב ראש הכנסת, ומזכיר הכנסת יודיע על כך לכנסת.
(ב)
החליטה ועדת הכנסת לחדש את דיוניה לפי סעיף קטן (א), תכין מחדש הצעה מטעמה להנחה על שולחן הכנסת, בתקופה האמורה בסעיף 129(א)(2).
החזרה לוועדת הכנסת במהלך הדיון בכנסת [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
החל הדיון במליאת הכנסת בהצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית וכל עוד לא החליטה הכנסת, רשאים יושב ראש ועדת הכנסת, וכן שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, בשם הממשלה, להציע לכנסת להחזיר לוועדת הכנסת את ההצעה, כולה או עניין מסוים שבה, והכנסת תחליט על כך בהצבעה שתתקיים מיד.
(ב)
החליטה הכנסת להחזיר את ההצעה לוועדת הכנסת לפי סעיף קטן (א), יופסק הדיון; ועדת הכנסת תדון בהצעה או בעניין, ותכין אותה מחדש להנחה על שולחן הכנסת, בתקופה האמורה בסעיף 129(א)(2).
חילופי חבר ועדת חקירה פרלמנטרית ומילוי מקום [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
נתפנה מקומו של חבר ועדת חקירה פרלמנטרית שאת חבריה בחרה ועדת הכנסת או החליטה סיעה על חילופי חבר מטעמה בוועדת חקירה כאמור, תבחר ועדת הכנסת חבר אחר במקומו; הוראות אלה יחולו גם לעניין יושב ראש ועדת החקירה.
(ב)
יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת מיהו חבר הוועדה החדש, וחברותו תהיה בתוקף מעת מסירת ההודעה לכנסת.
(ג)
סמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית והנחת דוח על שולחן הכנסת [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
לוועדת חקירה פרלמנטרית יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה בכל הנוגע לסדרי דיון, לזימון לוועדה ולקבלת מידע, ככל שהכנסת לא קבעה אחרת.
(ב)
ועדת חקירה פרלמנטרית תניח על שולחן הכנסת דוח המפרט את פעולותיה ומסקנותיה, בצירוף עמדת מיעוט, אם היתה, והיא רשאית להניח דוח ביניים.
(ג)
(1)
יושב ראש הכנסת רשאי להחליט כי הכנסת תקיים דיון אישי בדוח שהניחה ועדת חקירה פרלמנטרית על שולחן הכנסת, לכל המוקדם למחרת הנחתו על שולחן הכנסת.
(2)
החליט יושב ראש הכנסת כאמור בפסקה (1), יפתח יושב ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית את הדיון ורשאי הוא לסכמו, במסגרת הזמן האמורה בסעיף 29(3); הסיעות רשאיות להגיש הצעות החלטה לסיכום הדיון כאמור בסעיף 56(ג), ועל החלטה שהתקבלה יחולו הוראות סעיף 56(ד).
סיום הכהונה של ועדת חקירה פרלמנטרית והארכת כהונה [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
ועדת חקירה פרלמנטרית תחדל לכהן בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הסתיימה תקופת כהונתה של הכנסת שבה מונתה;
(2)
הסתיימה התקופה שקבעה הכנסת לכהונתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית;
(3)
ועדת החקירה הפרלמנטרית הודיעה לכנסת על סיום עבודתה והניחה דוח על שולחן הכנסת כאמור בסעיף 135(ב);
(4)
הכנסת החליטה, לפי הצעת ועדת החקירה הפרלמנטרית או ועדת הכנסת, על סיום כהונתה של ועדת החקירה ובמועד שתקבע.
(ב)
הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת ולפי בקשה של ועדת החקירה הפרלמנטרית, רשאית להאריך את תקופת הכהונה של ועדת החקירה, אם נקבעה, לתקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום כהונתה של אותה כנסת.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק תשיעי: הוראות לעניין ועדת האתיקה
סייגים למינוי, השעיה והעברה מכהונה של חבר ועדת האתיקה לפי סעיף 13ד לחוק החסינות [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
יושב ראש הכנסת לא ימנה לחבר בוועדת האתיקה את מי שהתקיים בו האמור בפסקאות (1) רישה או (2) שבסעיף 3(א).
(ב)
התקיים בחבר ועדת האתיקה האמור בפסקה (1) רישה שבסעיף 3(א), רשאי יושב ראש הכנסת להשעותו מכהונה בוועדת האתיקה; ההשעיה תסתיים עם מתן פסק דין סופי המזכה אותו או שאינו קובע שיש עם העבירה קלון, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי – עם תום תקופת כהונתה של אותה כנסת, והכל אם לא קבע יושב ראש הכנסת תקופה קצרה יותר; יושב ראש הכנסת ימנה חבר כנסת אחר שיכהן בוועדת האתיקה בתקופת ההשעיה, ועם תום תקופת ההשעיה יחליט אם חבר הכנסת שהושעה ימשיך לכהן בוועדה או יוחלף בחבר אחר.
(ג)
הורשע חבר ועדת האתיקה במהלך כהונתה של אותה כנסת בפסק דין סופי בעבירה פלילית, יחדל לכהן בוועדת האתיקה.
[תיקון: תשע״ב־3]
חלק ט׳: שדולות חברי הכנסת וקבוצות ידידות בין־פרלמנטריות
שדולות חברי הכנסת [תיקון: תשע״ב, תשע״ב־3]
(א)
חבר הכנסת שאינו שר או סגן שר רשאי לייסד שדולה של חברי כנסת ולהיות חבר בשדולה כאמור, בהתאם להוראות סעיף זה; שדולות יפעלו בתקופת כהונתה של הכנסת שבה הוקמו.
(ב)
חבר הכנסת שייסד שדולה יודיע למזכיר הכנסת בכתב על הקמת השדולה ועל חברי הכנסת החברים בה; מזכיר הכנסת יפרסם באתר האינטרנט של הכנסת רשימה של השדולות וחבריהן, ויעדכנה מזמן לזמן.
(ג)
שדולה תיקרא ”שדולת חברי הכנסת“ לעניין מסוים, ולא יהיה חבר בה מי שאינו חבר הכנסת.
(ד)
שדולה רשאית לקיים את ישיבותיה במשכן הכנסת.
(ה)
שדולה אינה גוף של הכנסת ולא תציג את עצמה כגוף של הכנסת אלא כשדולה של חברי הכנסת, ובכלל זה –
(1)
במסמכים של השדולה או של אדם הפועל מטעמה שאינו חבר הכנסת לא ייעשה שימוש בסמל הכנסת;
(2)
הזמנת עובד המדינה לישיבות השדולה תיעשה באמצעות השר הממונה או בידיעתו, תוך ציון העובדה שהעובד אינו מחויב להיענות להזמנה;
(3)
השדולה לא תקבל תקציב מהכנסת, ואולם מותר לחבריה לעשות שימוש בתקציב השנתי העומד לרשותם לפי החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001, לצורכי השדולה, בכפוף להוראות ההחלטה האמורה.
(ו)
יושב ראש הכנסת רשאי להורות על שינוי שמה של שדולה אם יש בשם כדי להטעות או כדי לפגוע בכבוד הכנסת.
(ז)
יושב ראש הכנסת רשאי להורות על הפסקת פעילותה של שדולה אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
(1)
שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2)
הסתה לגזענות;
(3)
תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;
(4)
פגיעה בכבוד הכנסת.
קבוצות ידידות בין־
(א)
יושב ראש הכנסת ימנה, מבין חברי הכנסת שאינם שרים או סגני שרים, יושבי ראש קבוצות ידידות בין־פרלמנטריות (בסעיף זה – קבוצות ידידות), והוא רשאי להחליפם בכל עת.
(ב)
קבוצות ידידות יפעלו בתקופת כהונתה של הכנסת שבה הוקמו ויקיימו קשרים עם פרלמנטים, חברי פרלמנט וקבוצות ידידות מקבילות באמצעות אגף קשרי חוץ של הכנסת.
(ג)
חברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים המעוניינים להצטרף לקבוצת ידידות כחברים יודיעו על כך למנהל אגף קשרי חוץ של הכנסת, והוא יפרסם באתר האינטרנט של הכנסת רשימה של קבוצות הידידות וחבריהן, ויעדכנה מזמן לזמן.
ארגונים בין־
יושב ראש הכנסת ימנה את חברי הכנסת שייצגו את הכנסת בארגונים בין־לאומיים שהכנסת חברה או משקיפה בהם, ובמקרים מיוחדים הוא רשאי למנות חבר כנסת המכהן כשר או כסגן שר לנציג כאמור.
[תיקון: תשע״ב־3]
חלק י׳: תקנון הכנסת
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק ראשון: תקדימים ופירושים
קביעת תקדימים [תיקון: תשע״ב־3]
שאלה הנוגעת לדיוני הכנסת שאין לה הוראה בתקנון זה, תחליט בה ועדת הכנסת, והחלטתה תהיה תקדים מחייב כל עוד לא תוקן תקנון זה באותו עניין.
סטייה מהתקנון והתקדימים [תיקון: תשע״ב־3]
הכנסת לא תדון בשום עניין בצורת דיון החורגת מהוראות תקנון זה או מהתקדימים, אלא אם כן דנה ועדת הכנסת והחליטה על כך בהסכמת כל חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה; החלטה כאמור לא תהיה תקדים מחייב.
פירוש התקנון והתקדימים [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
התעורר בשעת הדיון במליאת הכנסת ספק בפירוש הוראה מהוראות תקנון זה או התקדימים, יכריע יושב ראש הישיבה והכרעתו באותה ישיבה תהיה מחייבת.
(ב)
כל חבר כנסת רשאי, בתוך 15 ימים מיום הישיבה, לערער על הפירוש שניתן על ידי יושב ראש הישיבה, לפני ועדת הפירושים, המורכבת מיושב ראש הכנסת ושמונה חברי הכנסת, שאינם שרים או סגני שרים, שתבחר ועדת הכנסת.
(ג)
חבר הכנסת המערער יוזמן להציג את עמדתו לפני ועדת הפירושים; היה המערער חבר בוועדת הפירושים, תבחר ועדת הכנסת חבר אחר במקומו לדיון בערעורו.
(ד)
החלטת ועדת הפירושים תהיה סופית; ההחלטה תונח על שולחן הכנסת.
[תיקון: תשע״ב־3]
פרק שני: תיקון תקנון הכנסת
הדיון בוועדת הכנסת בתיקון התקנון [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
חבר הכנסת שאינו שר או סגן שר רשאי להגיש הצעה לתיקון תקנון זה ליושב ראש ועדת הכנסת.
(ב)
ועדת הכנסת תחליט אם להכין את ההצעה לשם הבאתה לאישור הכנסת או להסירה מסדר יומה.
(ג)
הצעה לתיקון התקנון שהכינה ועדת הכנסת תונח על שולחן הכנסת, בצירוף דברי הסבר, וכל חבר כנסת וכן שר או סגן שר רשאים, בתוך 14 ימים, להגיש ליושב ראש ועדת הכנסת השגה בכתב על התיקון המוצע.
(ד)
ועדת הכנסת תדון בהשגות שהוגשו ובסיום דיוניה, תניח שוב על שולחן הכנסת את ההצעה לתיקון התקנון בנוסח שקיבלה, בצירוף ההשגות שדחתה; ואולם השגה השוללת את ההצעה לתיקון התקנון לא תידון, אך תצורף להצעת התיקון שתונח על שולחן הכנסת.
(ה)
ועדת הכנסת רשאית לחדש את דיוניה בהצעה לתיקון התקנון גם לאחר שהונחה על שולחן הכנסת, וכל עוד לא החל הדיון בה; החליטה ועדת הכנסת לעשות כן, יודיע על כך יושב ראש הוועדה לכנסת; הוועדה תכין מחדש את הצעת התיקון ויחולו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), או תחליט להסירה מסדר יומה.
הדיון במליאה בתיקון התקנון [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
יושב ראש ועדת הכנסת יציג את הצעת הוועדה לתיקון התקנון, ויציין אם הוגשו השגות להצעה.
(ב)
חבר הכנסת שהגיש את ההצעה לתיקון התקנון רשאי לנמקה במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות, ואם היו כמה מציעים – חבר הכנסת שעליו הסכימו המציעים, ובהעדר הסכמה – חבר הכנסת הראשון שהגיש את ההצעה.
(ג)
צורפו להצעה לתיקון התקנון השגות, יחולו לעניין הנמקתן הוראות סעיף 90(ב) ו־(ד), כפי שהן חלות על הסתייגויות להצעת חוק.
(ד)
לא הוגשו או לא צורפו להצעה לתיקון התקנון השגות, תצביע הכנסת, בלא דיון, על ההצעה, בהצבעה אחת; צורפו השגות, יחולו על ההצבעה הוראות סעיף 90(ו)(1) ו־(3) ו־(ז), בשינויים המחויבים.
(ה)
החל הדיון במליאת הכנסת בהצעה לתיקון התקנון וכל עוד לא החליטה הכנסת, רשאים יושב ראש ועדת הכנסת, וכן שר או סגן שר, בשם הממשלה, להציע לכנסת להחזיר לוועדת הכנסת את ההצעה לתיקון התקנון, כולה או עניין מסוים שבה, והכנסת תחליט על כך בהצבעה שתתקיים מיד.
(ו)
החליטה הכנסת להחזיר את ההצעה לוועדת הכנסת כאמור בסעיף קטן (ה), יופסק הדיון; ועדת הכנסת תדון בהצעה או בעניין, ותכין אותה מחדש להנחה על שולחן הכנסת, ואם הוחזרה ההצעה כולה – הוועדה גם רשאית להחליט להסירה מסדר היום.
תחילת תוקף ופרסום [תיקון: תשע״ב־3]
(א)
תחילתו של תיקון תקנון זה עם אישורו על ידי הכנסת, אלא אם כן נקבע בו מועד מאוחר יותר.
(ב)
יושב ראש הכנסת יפרסם ברשומות את נוסח התיקון שהתקבל.
אושר בכנסת ביום י״ז בתמוז תשכ״ז (25 ביולי 1967); תיקוני לשון אושרו בכנסת ביום כ״ה בחשון תשכ״ח (28 בנובמבר 1967).
- קדיש לוז
יושב־ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.