חוק רציפות הדיון בהצעות חוק
מראה
חוק רציפות הדיון בהצעות חוק מתוך
חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ״ג–1993
הצעת הממשלה
הצעת חוק שכנסת יוצאת העבירה לאחר קריאה ראשונה לאחת מועדותיה, רשאית ממשלה שנתכוננה בכנסת הנכנסת, להודיע במליאת הכנסת על רצונה שיחול עליה דין רציפות כאמור בסעיף 6.
הצעת ועדה של הכנסת
הצעת חוק שהציעה ועדה של הכנסת או שהציע חבר הכנסת, ושכנסת יוצאת העבירה לאחר קריאה ראשונה לאחת מועדותיה, רשאית אותה ועדה, ואם אין ועדה כזו או שאין היא מוסמכת עוד לאותו ענין – הועדה שהצעת החוק היא בתחום ענייניה (להלן – הועדה), להודיע במליאת הכנסת הנכנסת על רצונה שיחול עליה דין רציפות כאמור בסעיף 6.
הסכמת חבר הכנסת
(א)
הודעה כאמור בסעיף 1 או 2 לגבי הצעת חוק שהציע חבר הכנסת היוצאת, לא תימסר אלא אם כן אותו חבר הכנסת מכהן בכנסת הנכנסת ונתן את הסכמתו לכך.
(ב)
הצעת חוק שהגישו בכנסת היוצאת כמה חברי הכנסת, די בכך שנתקיימו לגבי אחד מהם התנאים האמורים בסעיף קטן (א).
הדיון בועדה
הודעת הועדה לפי סעיף 2 תימסר לאחר שניתנה לממשלה הודעה על הדיון בועדה, לפחות 21 ימים לפני המועד שנקבע לו; הממשלה רשאית לבקש ארכה של 21 ימים נוספים, וכן רשאית היא להסכים כי הדיון בועדה יתקיים לפני עבור 21 הימים הראשונים או הנוספים.
התנגדות לרציפות
דין רציפות
(א)
לא הוצעה הצעה כאמור בסעיף 5, יודיע יושב ראש הכנסת על כך בכנסת, והכנסת תצביע, ללא דיון, אם להחיל רציפות.
(ב)
החליטה הכנסת להחיל רציפות כאמור בסעיף קטן (א), או שהוצעה הצעה כאמור בסעיף 5, ונדחתה על ידי הכנסת, תמשיך הכנסת הנכנסת, לדון בהצעת החוק ורשאית היא לנהוג בדיונים שנתקיימו בכנסת היוצאת כאילו היו אלה דיונים שלה.
ביטול
חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשכ״ה–1964 – בטל.
נתקבל בכנסת ביום י״ב בשבט התשנ״ג (3 בפברואר 1993).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - חיים הרצוג
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.