תפארת ישראל על נידה ב

משנה נידה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין

משנה א

ובאנשים תקצץ: לטותא שלא יגע כלל. מחשש חימום והוצאות ש"ז לבטלה. מיהו זב שבודק למנות ראיותיו ב' לטומאה וג' לקרבן ולמנות ז"נ ג"כ משובח:

החרשת: שאינה שומעת ואינה מדברת:

והסומא: אינה משנה דקיי"ל בודקת בעצמה ומראת לחברותיה:

מתקנות אותן: לבדקן ולהטבילן:

דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו: אחר תשמיש. ולרמב"ם הכא נקט חיובא אפי' אינה עסוק' בטהרות. ולרש"י ור"ב דוקא בעסוקה בטהרות:

הצנועות מתקנות להן שלישי: לרמב"ם דמתני' בלא עסוקה בטהרות. א"כ בכה"ג שפיר רק צנועות בודקות לפני תשמיש. ולרש"י דבעסוקה בטהרות מיירי. א"כ בכה"ג כל הנשים אפי' לפני תשמיש חייבין. רק קמ"ל דצנועות בודקות בעד נקי שלא בדקה בו עוד. אפי' קודם התשמיש ומכ"ש אחר תשמיש שיש רבוי שכבת זרע. כולן חייבות לבדוק בעד נקי:

לתקן את הבית: ר"ל קודם תשמיש:

משנה ב

נמצא: דם:

על שלו: אפי' שהה מלקנח:

טמאין: טומאת ז':

וחייבין קרבן: חטאת כבועל נדה:

נמצא על שלה אותיום: מיד אחר תשמיש:

טמאים מספק: לתלות תרומה שנגעו ולא לשרפה:

ופטורים מן הקרבן: מחטאת אבל חייבים באשם תלוי:

משנה ג

איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה: ר"ל בכדי שתושיט ידה תחת הכר ליטל העד ותבדק בו:

ואחר כך: בראתה אחר שיעור זה:

מטמאה: רק לטהרות:

מעת לעת: למפרע:

ואינה מטמאה את בועלה: טומ' ז' כבועל נדה. רק טומאת ערב מד"ס. כנוגע בה:

ומודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה: להבא אף דכתם נמי מד"ס. עכ"פ מסתבר טפי דדם נדה הוא. מדלא נתעסקה בדם אחר:

משנה ד

כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן: בנודע לו שטהורה היתה א"צ לשאלה אח"כ. אפי' הגיע וסתה. אם שהה כשיעור שתטבול כיון דוסתות מד"ס. ס' טבילה מוציא מידי ס' ראיי':

הבאין מן הדרך: קמ"ל אף דאין בעלה אצלה. רמיא אנפשה לטבול:

בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש: לפניו ולאחריו. ומחר תעיין בכולם. ולא תבדק בעד א'. דשמא תחפם ש"ז שמבעילות אחרונות טפת הדם שראתה בבדיקות ראשונות:

או תשמש: ר"ל תבדק העד בכל תשמיש:

בית הלל אומרים דיה בשני עדים כל הלילה: א' תחילת הלילה וא' בסוף הכל:

משנה ה

משל משלו חכמים באשה: בית רחם שלה נחלק לג' מקומות:

החדר: הוא בפנים לצד אחוריה והוא המקור:

והפרוזרור: סמוך לחדר לצד פניה:

והעלייה: ע"ג שתיהן ומנוקב לפרוזדור:

טמא: ודם עליי' טהור:

נמצא בפרוזדור ספקו טמא: מספק טמאה טומאה וודאי'. ורק בנמצא מלול העלי' ולפני'. דאל"כ הוה ליה ס' טומאה דשמא מעליה:

משנה ו

וכקרן: כמו כי קרן עור:

וכמזוג: כיין אדום מזוג במים:

בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן: שנשרו במים:

וכמימי בשר צלי: מוחל היוצא ממנו:

ובית הלל מטהרין: ולת"ק תולין:

הירוק: כאתרוג ככל סתם ירוק אם לא סיים ככרתי [כתוס' נדה די"ט]:

אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם: לטמא האשה:

מטמא משום משקה: עכ"פ הו"ל דם להכשיר זרעים לק"ט:

רבי יוסי אומר לא כך ולא כך: דהרי להכשיר בעינן דם שהנפש יוצא בו:

משנה ז

כדם המכה: של תחילת שחיטה. וי"א דהקזה:

שחור כחרת: מין צבע שחור:

עמוק מכן: שחור ביותר מזה:

טמא: וה"ה בכל הדמים. רק כמזוג אפי' עמוק טהור. בלא האדי' יותר ממזוג:

דיהה מכן: חלש בשחרות:

וכקרן כרכום כברור שבו: כעלה הברור והמזהיר באדמימות שבו:

מבקעת בית כרם: שם מקום:

ומציף מים: נותן כ"כ מים עד שיהיו צפין ע"ג העפר וחוזר ומעכירן:

וכמזוג: מזוג שאמרנו כיצד:

בועז

הלכתא גבירתא