תניא מנוקד/חלק א/פרק נ
פרק נ
[עריכה]וְהִנֵּה כָּל בְּחִינוֹת וּמַדְרְגוֹת אַהֲבָה הַנַּ"ל הֵן מִסִּטְרָא דְּיַמִּינָא, וּבְחִינַת כֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד. וְנִקְרָאוֹת "כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים"1, מִלְּשׁוֹן "נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ"2. אַךְ יֵשׁ עוֹד בְּחִינַת אַהֲבָה הָעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה, כְּמַעֲלַת הַזָּהָב עַל הַכֶּסֶף, וְהִיא אַהֲבָה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ, מִבְּחִינַת גְּבוּרוֹת עֶלְיוֹנוֹת דְּבִינָה עִלָּאָה. דְּהַיְינוּ שֶׁעַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא דְּכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ חָשִׁיב, תִּתְלַהֵט וְתִתְלַהֵב הַנֶּפֶשׁ לִיקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ וְלְאִסְתַּכָּלָא בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא, כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת עַזָּה הָעוֹלָה לְמַעְלָה, וְלִפָּרֵד מֵהַפְּתִילָה וְהָעֵצִים שֶׁנֶּאֱחֶזֶת בָּהֶן. וְהַיְינוּ עַל יְדֵי תִּגְבֹּרֶת יְסוֹד הָאֵשׁ אֱלֹהִי שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית. וּמִזֶּה בָּאָה לִידֵי צִמָּאוֹן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי"3. וְאַחַר כָּךְ לִבְחִינַת "חוֹלַת אַהֲבָה"4. וְאַחַר כָּךְ בָּאָה לִידֵי כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם כָּלְתָה נַפְשִׁי"5.
וְהִנֵּה מִכָּאן יָצָא שֹׁרֶשׁ הַלְוִיִּים לְמַטָּה. [וְלֶעָתִיד, שֶׁהָעוֹלָם יִתְעַלֶּה, יִהְיוּ הֵם הַכֹּהֲנִים. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הָאֲרִ"י זַ"ל עַל פָּסוּק "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"6, שֶׁהַלְוִיִּים שֶׁל עַכְשָׁו יִהְיוּ כֹּהֲנִים לֶעָתִיד]. וַעֲבוֹדַת הַלְוִיִּים הָיְתָה לְהָרִים קוֹל רִנָּה וְתוֹדָה בְּשִׁירָה וְזִמְרָה בְּנִגּוּן וּנְעִימָה, בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַהֲבָה עַזָּה זוֹ כְּשַׁלְהֶבֶת הַיּוֹצֵא מִן הַבָּזָק, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא [פרק ב דחגיגה]7.
וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עִנְיָן זֶה הֵיטֵב בְּמִכְתָּב, רַק כָּל אִישׁ נִלְבָּב וְנָבוֹן הַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר וּמַעֲמִיק לְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ וּתְבוּנָתוֹ בַּה', יִמְצָא טוֹב וְאוֹר הַגָּנוּז בְּנַפְשׁוֹ הַמַּשְׂכֶּלֶת, כָּל חָד לְפוּם שִׁעוּרָא דִּילֵיהּ, [יֵשׁ מִתְפַּעֵל וכו' וְיֵשׁ מִתְפַּעֵל וכו'], אַחֲרֵי קְדִימַת יִרְאַת חֵטְא לִהְיוֹת סוּר מֵרָע בְּתַכְלִית, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת עֲווֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים וכו'8 חַס וְשָׁלוֹם.
וְהִנֵּה סֵדֶר הָעֲבוֹדָה בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הַנִּמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת אַהֲבָה עַזָּה זוֹ הִיא בִּבְחִינַת שׁוֹב לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסֵפֶר יְצִירָה9: "וְאִם רָץ לִבְּךָ, שׁוּב לְאֶחָד". פֵּרוּשׁ, "וְאִם רָץ לִבְּךָ", הִיא תְּשֻׁקַּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּלֵּב בֶּחָלָל הַיְּמָנִי, כְּשֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת וּמִתְלַהֶבֶת וּמִתְלַהֶטֶת בִּמְאֹד מְאֹד עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, לְהִשְׁתַּפֵּךְ אֶל חֵיק אָבִיהָ חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא, וְלָצֵאת מִמַּאֲסָרָהּ בַּגּוּף הַגּוּפָנִי וְגַשְׁמִי לְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זֹאת יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ מַאֲמַר רַזַ"ל, כִּי עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי בַּגּוּף הַזֶּה לְהַחֲיוֹתוֹ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים עֶלְיוֹנִים מֵחַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא לְמַטָּה עַל יְדֵי תּוֹרַת חַיִּים, לִהְיוֹת דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים לְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת גִּלּוּי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ10, "לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד", פֵּרוּשׁ, שֶׁהַיִּחוּד הַנֶּעְלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת עָלְמָא דְּאִתְגָּלְיָא. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: "לְכָה דּוֹדִי" וכו'. וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר רַזַ"ל11: "עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי וְעַל כָּרְחֲךָ" וכו'; וְאֶלָּא אֵיךְ יִהְיֶה רְצוֹנוֹ? וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת עַל מִשְׁנָה זוֹ: עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי בְּעֶזְרַת חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא.