ספר יצירה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר יצירה · א · >>

משנה א[עריכה]

בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות (נוסח אחר: אלקי ישראל אלקים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו, וברא) את עולמו בשלשה ספרים, בספר ספר וספור:

משנה ב[עריכה]

בעשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד, שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:

משנה ג[עריכה]

עשר ספירות בלימה (ב)מספר עשר אצבעות, חמש כנגד חמש, וברית יחיד מכוונת באמצע כמלת הלשון וכמילת המעור:

משנה ד[עריכה]

עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו. (נ"א ואית דגרסי ודע וחשוב. ואית דגרסי והשב וחשוב, ואחרים גורסים וחקור ודע וחשוב מהם):

משנה ה[עריכה]

עשר ספירות בלי מה, מדתן עשר שאין להם סוף, עומק ראשי"ת ועומק אחרי"ת, עומק טו"ב ועומק ר"ע, עומק רו"ם ועומק תח"ת, עומק מזר"ח ועומק מער"ב, עומק צפו"ן ועומק דרו"ם. אדון יחיד א"ל מל"ך נאמן מושל בכולם, ממעון קדשו ועד עדי עד:

משנה ו[עריכה]

עשר ספירות בלי מה, צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להם סוף (קץ), ודברו בהן ברצוא ושוב, ולמאמרו כסופה ירדופו, ולפני כסאו הם משתחוים:

משנה ז[עריכה]

עשר ספירות בלי מה, (מדתן עשר שאין להם סוף), נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת. שאדון יחיד ואין שני לו. ולפני אחד מה אתה סופר:

משנה ח[עריכה]

עשר ספירות בלימה, בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר, (נוסח אחר: ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר), ואם רץ לבך שוב למקום (נ.א. שוב לאחד), שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית:

משנה ט[עריכה]

עשר ספירות בלימה, אחת רוח אלקים חיים (חי עולמים נכון כסאו מאז), ברוך ומבורך שמו של חי העולמים, (תמיד לעולם ועד). קול ורוח ודבור וזהו רוח הקדש, (לראשיתו אין חקר לתכליתו אין קצבה):

משנה י[עריכה]

שתים רוח מרוח, חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד, שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות, וחקק וחצב בהן ארבע רוחות מזרח ומערב צפון ודרום, ורוח אחת מהן:

משנה יא[עריכה]

שלש מים מרוח, חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט, חקקן כמין ערוגה, הציבן כמין חומה, סככם כמין מעזיבה. (ויצק מים עליהן ונעשו עפר (נ"א אפר) שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ. ואית דמסיימי, תהו זה קו ירוק שמקיף את העולם, בוהו אלו אבנים מפולמות שממנו המים יוצאים שנאמר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו):

משנה יב[עריכה]

ארבע אש ממים, חקק וחצב בה כסא הכבוד, שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת, (וכל צבא מרום). ומשלשתן יסד מעונו, שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. (ואית דמסיימי הכי - ולא מאשו הגדולה שלא ישוו לאש אוכלה אש):

משנה יג[עריכה]

חמש שלש אותיות מן הפשוטות, חתם רום, בירר (נ"א - בסוד) שלש אמות מן הפשוטות, וקבען בשמו הגדול יה"ו וחתם בהם שש קצוות, ופנה למעלה וחתמו ביה"ו, שש חתם תחת ופנה למטה וחתם ביו"ה, שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בהי"ו, שמנה חתם מערב ופנה לאחוריו בהו"י, תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי"ה, עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בוה"י:

משנה יד[עריכה]

אלו עשר ספירות בלימה, אחת רוח אלקים חיים, שתים רוח מרוח, שלש מים מרוח, ארבע אש ממים, ושש קצוות רום מעלה ותחת מזרח ומערב וצפון ודרום:

(תם פרק ראשון)