תניא מנוקד/חלק א/פרק מט
פרק מט[עריכה]
וְהִנֵּה אַף כִּי פְּרָטֵי בְּחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת, עַד שֶׁנִּבְרָא עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, עָצְמוּ מִסַפֵּר, וּמִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, כַּיָּדוּעַ לַטּוֹעֲמִים מֵעֵץ הַחַיִּים. אַךְ דֶּרֶךְ כְּלָל הֵם שְׁלֹשָׁה מִינֵי צִמְצוּמִים עֲצוּמִים כְּלָלִיִּים, לִשְׁלֹשָׁה מִינֵי עוֹלָמוֹת כְּלָלִיִּים; וּבְכָל כְּלָל יֵשׁ רִבּוֹא רִבְבוֹת פְּרָטִים. וְהֵם שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת, בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. כִּי עוֹלַם הָאֲצִילוּת הוּא אֱלֹהוּת מַמָּשׁ. וּכְדֵי לִבְרֹא עוֹלַם הַבְּרִיאָה, שֶׁהֵן נְשָׁמוֹת וּמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, אֲשֶׁר עֲבוֹדָתָם לַה' בִּבְחִינַת חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת הַמִּתְלַבְּשִׁים בָּהֶם, וְהֵם מַשִּׂיגִים וּמְקַבְּלִים מֵהֶם, הָיָה תְּחִלָּה צִמְצוּם עָצוּם כַּנַּ"ל. וְכֵן מִבְּרִיאָה לִיצִירָה; כִּי אוֹר מְעַט מִזְעֵר הַמִּתְלַבֵּשׁ בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, עֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת אֵין סוֹף לְגַבֵּי עוֹלַם הַיְּצִירָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי צִמְצוּם וְהֶעְלֵם. וְכֵן מִיְּצִירָה לַעֲשִׂיָּה [וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּאוּר שְׁלֹשָׁה צִמְצוּמִים אֵלּוּ בַּאֲרִיכוּת, לְקָרֵב אֶל שִׂכְלֵנוּ הַדַּל]. וְתַכְלִית כָּל הַצִּמְצוּמִים הוּא כְּדֵי לִבְרֹא גּוּף הָאָדָם הַחָמְרִי, וּלְאַכְפְּיָיא לְסִטְרָא אַחֲרָא, וְלִהְיוֹת יִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, בְּהַעֲלוֹת הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְהַחִיּוּנִית וּלְבוּשֶׁיהָ וְכָל כֹּחוֹת הַגּוּף כֻּלָּן לַה' לְבַדּוֹ, כַּנַּ"ל בַּאֲרִיכוּת, כִּי זֶה תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת.
וְהִנֵּה כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים. כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל הִנִּיחַ וְסִלֵּק לְצַד אֶחָד, דֶּרֶךְ מָשָׁל, אֶת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל הַבִּלְתִּי תַּכְלִית, וּגְנָזוֹ וְהִסְתִּירוֹ בִּשְׁלֹשָׁה מִינֵי צִמְצוּמִים שׁוֹנִים, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אַהֲבַת הָאָדָם הַתַּחְתּוֹן, לְהַעֲלוֹתוֹ לַה', כִּי אַהֲבָה דּוֹחֶקֶת הַבָּשָׂר. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם לְאֵין קֵץ, כִּי רָאוּי לָאָדָם גַּם כֵּן לְהַנִּיחַ וְלַעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ, מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר, וּלְהַפְקִיר הַכֹּל, בִּשְׁבִיל לְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְבִיקָה חֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מוֹנֵעַ מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, לֹא גּוּף וְלֹא נֶפֶשׁ וְלֹא מָמוֹן וְלֹא אִשָּׁה וּבָנִים.
וּבָזֶה יוּבַן טוּב טַעַם וָדַעַת לְתַקָּנַת חֲכָמִים, שֶׁתִּקְּנוּ בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ כו'. דְּלִכְאוֹרָה אֵין לָהֶם שַׁיָּכוּת כְּלָל עִם קְרִיאַת שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הָרַשְׁבָּ"א וּשְׁאָר פּוֹסְקִים. וְלָמָּה קָרְאוּ אוֹתָן בִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע? וְלָמָּה תִּקְּנוּ אוֹתָן לְפָנֶיהָ דַּוְקָא? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁעִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע – לְקַיֵּם "בְּכָל לְבָבְךָ" כו' בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ כו'1, דְּהַיְנוּ לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל מוֹנֵעַ מֵאַהֲבַת ה'. וּ"לְבָבְךָ" הֵן הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, שֶׁלְּבָבוֹ שֶׁל אָדָם קְשׁוּרָה בָּהֶן בְּטִבְעוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל2 עַל פָּסוּק3 "הוּא אָמַר וַיֶּהִי", זוֹ אִשָּׁה; "הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד", אֵלּוּ בָּנִים. וְ"נַפְשְׁךָ" וּ"מְאֹדֶךָ" כְּמַשְׁמָעוֹ, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, לְהַפְקִיר הַכֹּל בִּשְׁבִיל אַהֲבַת ה'.
וְאֵיךְ יָבֹא הָאָדָם הַחָמְרִי לְמִדָּה זוֹ? לְכָךְ סִדְּרוּ תְּחִלָּה בִּרְכַּת יוֹצֵר אוֹר. וְשָׁם נֶאֱמַר וְנִשְׁנָה בַּאֲרִיכוּת עִנְיַן וְסֵדֶר הַמַּלְאָכִים, הָעוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵיךְ שֶׁכֻּלָּם בְּטֵלִים לְאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה כו' וּמַקְדִּישִׁים כו' וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה קָדוֹש כו', כְּלוֹמַר, שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶן וְאֵינוֹ מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן בִּבְחִינַת גִּלּוּי, אֶלָּא "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, כַּנַּ"ל. וְכֵן הָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל וכו' "בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ", לְפִי שֶׁאֵין יוֹדְעִים וּמַשִּׂיגִים מְקוֹמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר4: "כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ".
וְאַחַר כָּךְ בְּרָכָה שְׁנִיָּה, "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ". כְּלוֹמַר, שֶׁהִנִּיחַ כָּל צְבָא מַעְלָה הַקְדוֹשִׁים, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עָלֵינוּ, לִהְיוֹת נִקְרָא "אֱלֹהֵינוּ", כְּמוֹ "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם" כו', כַּנַּ"ל. וְהַיְנוּ כִּי אַהֲבָה דּוֹחֶקֶת הַבָּשָׂר. וְלָכֵן נִקְרָא "אַהֲבַת עוֹלָם", שֶׁהִיא בְּחִינַת צִמְצוּם אוֹרוֹ הַגָּדוֹל הַבִּלְתִּי תַּכְלִית, לְהִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת גְּבוּל הַנִּקְרָא "עוֹלָם", בַּעֲבוּר אַהֲבַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְקָרְבָם אֵלָיו לִכָּלֵל בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה", פֵּרוּשׁ, יְתֵרָה עַל קִרְבַת אֱלֹהִים שֶׁבְּכָל צְבָא מַעְלָה. "וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן", הוּא הַגּוּף הַחָמְרִי, הַנִּדְמֶה בְּחָמְרִיּוּתוֹ לְגוּפֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. "וְקֵרַבְתָּנוּ" וכו' "לְהוֹדוֹת" וכו'. וּפֵרוּשׁ הוֹדָאָה יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. "וּלְיַחֶדְךָ" כו', לִכָּלֵל בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל.
וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יָשִׂים הַמַּשְׂכִּיל אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֶל עֻמְקָא דְּלִבָּא וּמֹחָא, אֲזַי מִמֵּילָא כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים תִּתְלַהֵט נַפְשׁוֹ וְתִתְלַבֵּשׁ בְּרוּחַ נְדִיבָה, לְהִתְנַדֵּב לְהַנִּיחַ וְלַעֲזֹב כֹּל אֲשֶׁר לוֹ מִנֶּגֶד, וְרַק לְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִכָּלֵל בְּאוֹרוֹ בִּדְבִיקָה חֲשִׁיקָה וכו', בִּבְחִינַת נְשִׁיקִין וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא כַּנַּ"ל.
אַךְ אֵיךְ הִיא בְּחִינַת אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא? לָזֶה אָמַר5: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" וגו' "עַל לְבָבֶךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" וגו'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים6, שֶׁיִּחוּד הַנְּשִׁיקִין עִקָּרוֹ הוּא יִחוּד חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת בְּחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת. וְהוּא עִיּוּן הַתּוֹרָה; וְהַפֶּה הוּא מוֹצָא הָרוּחַ וְגִלּוּיוֹ בִּבְחִינַת גִּלּוּי, וְהַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. כִּי "עַל מוֹצָא פִּי ה' יִחְיֶה הָאָדָם"7, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּהִרְהוּר וְעִיּוּן לְבַדּוֹ, עַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְמַטָּה, עַד נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַשּׁוֹכֶנֶת בְּדַם הָאָדָם הַמִּתְהַוֶּה מִדּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת כֻּלָּן לַה' עִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּלְכָלְלָן בְּיִחוּדוֹ וְאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר יָאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים בִּבְחִינַת גִּלּוּי, "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר" וגו'8, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, לִהְיוֹת כְּבוֹד ה' מְלֹא כָל הָאָרֶץ הַלֵּזוּ דַּוְקָא בִּבְחִינַת גִּלּוּי, לְאַהְפָּכָא חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא וּמְרִירָא לְמִיתְקָא, כַּנַּ"ל בַּאֲרִיכוּת. וְזֶהוּ תַּכְלִית כַּוָּנַת הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְמַטָּה, רַק שֶׁצָּרִיךְ תְּחִלָּה הַעֲלָאַת מַיִין נוּקְבִין, לִמְסֹר לוֹ נַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ כַּנַּ"ל:
מראי מקומות[עריכה]
4 סוף ברכת "יוצר אור" (מברכות קריאת שמע), ותחילת ברכה שלישית בחזרת הש"ץ לאחר קדושה בחגים וימים נוראים