תהלים נג/הערות נוסח
<< · תהלים · נג/הערות נוסח · >>
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הערות נוסח · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · GitHub · תיקונים ושינויים · דיווח על טעות · מדריך טכני
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים
נג א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
פרשה פתוחה ב אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים
הִֽ֝שְׁﬞחִ֗יתוּ הִֽ֝שְׁﬞחִ֗יתוּ
א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ (חטף חיריק בשי"ן)
בכל מקום אחר, אין תחום שלטונו של רביע מוגרש מתחלק על ידי שום מפסיק. ואילו כאן נראה שיש רביע מוגרש ("הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ") המחלק את תחומו של רביע מוגרש הבא אחריו ("עָ֝וֶל"). ברויאר כתב על הטעמה זו שהיא "חריגה ביותר, ואיננה מובנת כלל" (טעמי המקרא י.19, עמ' 254 הערה 16). והשוו תופעה דומה בפסוק המקביל (תהלים יד,א); שם מדובר על רביע הבא לחלק את שמאלו של אתנחתא (במקום רביע מוגרש!), ובעוד רביע הבא לפניו כדי לחלק את תחום שלטונו. וְהִֽתְﬞעִ֥יבוּ וְהִֽתְﬞעִ֥יבוּ
א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ (חטף חיריק בתי"ו) עָ֗֝וֶל עָ֗֝וֶל
א=עָ֝וֶל (השמטת נקודת הרביע)
אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
ג אֱֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַ֮יִם֮ הִשְׁקִ֢יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם
לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל
דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
ד כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֢ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ
אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב
אֵ֗֝ין אֵ֗֝ין
א=אֵ֝ין (השמטת נקודת הרביע) גַּם־אֶחָֽד׃
ה הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן
אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם
אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
ו שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַ֮חַד֮ לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד
=א?,ל?,ש1,ב1 ובדפוסים
בכתר ובכתי"ל סימן העולה תלוי בין האותיות יו"ד ורי"ש (וכן אצל דותן וברויאר ומג"ה).
כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ
הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃
ז מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֢וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ
יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃
הפרק בלי מספרים
[עריכה]
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
פרשה פתוחהאָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים
הִֽ֝שְׁﬞחִ֗יתוּ הִֽ֝שְׁﬞחִ֗יתוּ
א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ (חטף חיריק בשי"ן)
בכל מקום אחר, אין תחום שלטונו של רביע מוגרש מתחלק על ידי שום מפסיק. ואילו כאן נראה שיש רביע מוגרש ("הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ") המחלק את תחומו של רביע מוגרש הבא אחריו ("עָ֝וֶל"). ברויאר כתב על הטעמה זו שהיא "חריגה ביותר, ואיננה מובנת כלל" (טעמי המקרא י.19, עמ' 254 הערה 16). והשוו תופעה דומה בפסוק המקביל (תהלים יד,א); שם מדובר על רביע הבא לחלק את שמאלו של אתנחתא (במקום רביע מוגרש!), ובעוד רביע הבא לפניו כדי לחלק את תחום שלטונו. וְהִֽתְﬞעִ֥יבוּ וְהִֽתְﬞעִ֥יבוּ
א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ (חטף חיריק בתי"ו) עָ֗֝וֶל עָ֗֝וֶל
א=עָ֝וֶל (השמטת נקודת הרביע)
אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
אֱֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַ֮יִם֮ הִשְׁקִ֢יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם
לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל
דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֢ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ
אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב
אֵ֗֝ין אֵ֗֝ין
א=אֵ֝ין (השמטת נקודת הרביע) גַּם־אֶחָֽד׃
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן
אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם
אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַ֮חַד֮ לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד
=א?,ל?,ש1,ב1 ובדפוסים
בכתר ובכתי"ל סימן העולה תלוי בין האותיות יו"ד ורי"ש (וכן אצל דותן וברויאר ומג"ה).
כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ
הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃
מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֢וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ
יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃