שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/י

שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א

מערכת י'

(א) יאיר נתיב - ספר קדמון על טרפיות מביאו הרב כנה"ג תדיר.^(א)

(ב) יאיר נתיב - מהרב גנת ורדים סדר הגט ע"י שליח וכו' ונדפס בקושטנדינא.

(ג) יאיר נתיב - (עיין מאורי אור).

(ד) יבין שמועה - להרשב"ץ בדיני שחיטה וטרפיות נדפס בליוורנו^(ב) והיה נמצא באיזמיר כ"י בימי הרב כנה"ג.

(ה) יבין שמועה - להרב מהר"ש אלגאזי באור ותוספות על הליכות עולם וכללי הגמרא למרן בפלפול עצום נדפס בויניציא שנת שצ"ט.^(ג)

(ו) יד אבישלום - דרושים להרב מהר"ר שלום עם חדושי בנו הרב מהר"ר מאיר נדפב באופיבאך שנת ת"פ.

(ז) יד אליהו -^(ד) למהר"א גליפאפה מאסף כל דתקון רבנן על סדר הרמב"ם ושקיל וטרי ובסוף קונט' חדושים נפרדים, והיה איזה זמן בעה"ק ירושלים וברזל באה נפשו מתגרת צר והלך לעיר רודיס והיתה מנוחתו כבוד שם. ושמעתי מזקנים שכאשר בא בעיר הקדושה היו אומרים ארי עלה מבבל שהיה מפולפל עמוק.

(ח) יד דוד - (עיין רבינו אליעזר בן נתן בח"א).

(ט) יד יוסף - דרשות ע"פ הפשט להרב מהר"ר יוסף צרפתי מרבני אנדרינופלא.

(י) יד כל בו - (עיין עיר מקלט).

(יא) יד מלאכי - (עי' מ' מלאכי הכהן בח"א).^(ה)

(יב) יד משה - (עיין הלכה למשה).

(יג) ידי אליהו - שו"ת להרב מר קשישא כמהר"ר אליהו מלובלין כמ"ש בנדפס מערכת אל"ף אות ס"ד [ס"ו]^(ו) (עיין מ' אליהו מלובלין בח"א). ושמעתי מזקני רבני עה"ק חברון ת"ו מהפלגת בקיאותו ושהיה הולך בחצות לילה לבית הכנסת וקורא תהלים בבכיה גדולה פלגי מים ירדו עיניו. ובן הרב ז"ל^(ז) חיבר ס' פרחי שושני' ונדפס בקושט' חידושים על הש"ס ודרושים.

(יד) ידי משה - פירוש על מדרש רבה ונדפס כמה פעמים סביב למדרש^(ח). (ועיין רבה).

(טו) ידי משה - (עיין מהר"ר משה הלוי נזיר בח"א).

(טז) ידידות - ספר שחיבר ר' יוסף חזן מטריויס הביאו מנחת יהודה פ' דברים דף ע"ח מס' דעת זקנים.

(יז) יודעי בינה - הוא פירוש על הזהר ועד ל"ג דפים מפ' בראשית פי' כמה"ר יוסף חמיץ והרמ"ז פירש מכאן ואילך לפי דרכו. ונדפס קצהו וכמדומה שנשרף או נאבד כולו. ואני ראיתי ספר אחד יודעי בינה תחלה וסוף בכ"י ובאמצע כמו מאה דפים מודפסות.

(יח) יונת אלם - אחד ממאמרות עיר וקדיש הרמ"ע ז"ל והוא בדפוס. ועתה בא לידי מאמר המילואים של הרמ"ע ז"ל בכ"י וכתב שם וז"ל "מאמר יונת אלם אשר לנו צריך מאד לחזור עליו במהדורות רבות, לא אחת ולא שתים, כי הוא מקובץ מהנפוצות שהתחלתי לסדרם ונגנבו מאתי המהדורות הראשונות ונתפרסמו שלא ברשות. ומה גם עתה ידים עסקניות בתקון המאמר ההוא כהוגן והדברים עתיקים לא יאמנו האומרי' שיש בידם ממנו מהדורא בתרא כי אני מעיד על עצמי שלא הגעתי עדיין אל קצה הגבול מתקונו סדורו והגהתו", עכ"ל. ועתה אין בידי מאמר יונת אלם הנדפס כדי לחזות בנועם אם שם נאמר היותו מהדורא בתרא באמת. גם שמעתי שיש ח"ב בכ"י.

(יט) יוסיף אומץ - ספר מנהגים נדפס בק"ק פפד"מ והרב מחברו היה בזמן הרב בית חדש כמ"ש שם. ועי' בהקדמת נוהג כצאן יוסף.^(ט)

(כ) יוסף דעת - מהרב מה' יוסף תלמיד הגאון מהר"ל מפראג. פירושי' ותקון נסחאות בפירוש רש"י על החומש וקצת על פרפראות רבינו יעקב בעל הטורים נדפס בפראג שנת שס"ח בהסכמת הגאונים.^(י)

(כא) יוסף לקח - להגאון בעל מעשה ה' פי' על מגלת אסתר ונדפס מחדש באופיבאך^(יא) וכתוב שהעיד הרב הגאון בעל פני יהושע שהי' אב"ד בק"ק קראקא אחר סמוך לזמן מור"ם בעל המפה וקדם להרב בית חדש. והיה חכם בכל החכמות וכמעט היה יחיד בדורו שכל גאוני הדור היו מריצים שו"ת אליו חיבר כמה ספרים ולא זכינו לאורם. זהו תורף דברי הגאון מהר"י הנזכר. ועיין בסדר הדורות דף ס"ד ע"ב ושם מבואר דהגאון הנזכר היה בימי הרב שארית יוסף ובימי מהרש"ל. ואין שו"ת שארית יוסף מצויות לחזות בנועם אשר רמז שם.^{(יב) (ש'צ כט)}

(כב) יוסף לקח - ג' חלקים חיבר מופת הדור הרב הגדול מהרח"א בעל עץ החיים וכו' והם דרושים ופירושים כמעט על כל התורה בכמה וכמה דרכים ואופנים ומהם על פי פשט ויש על פי הדין.

(כג) יופי מכלול - הוא תוס' והגהות שהוסיף הרב מה' יחיאל מיכל אב"ד של ק"ק ברלין בס' יפה מראה על הגהות הירושלמי שהדפיס שם בברלין.

(כד) ספר היחוד - (עיין חכמתא רבתי).^(יג)

(כה) יחוס שאר בשר - (עיין רבינו יהודה אלברצלוני בח"א).

(כו) ס' היחס בדקדוק - (עיין ספר אב ואם).

(כז) יין הרקח - פי' רות ושיר השירים לרבינו מהר"א מגרמיזא הזכירו בספר מגדל דוד פי' רות. ^(יד)

(כח) יין הרקח - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

(כט) יכין ובעז - תשובות שחיברו מה' צמח ומה' שמעון דוראן בני הרב מהר"ש בן הרשב"ץ ונדפסו עתה מחדש. ומרן בב"י זימנין דמזכיר איזה דין מתשובות אלו כמו באורח חיים סי' ש"ח על המביא בנו פעם ראשונה לבית הכנסת בשבת ובידו נר שעוה וכו' והיא בח"ב סי' ו'. וגם באורח חיים סי' שכ"ד שרומז תשובות מה' צמח בן הר"ש בן הרשב"ץ בדין להאכיל תולעת המשי ותשובה זו ישנה בס' הנזכר בח"ב בתשו' מה' שמעון סי' י"ח. ועיין בח"א סי' קכ"ו שכתוב שם שהשיב תשובה ההיא דסי' קכ"ו בשנת רכ"ח. ובסי' קכ"ד כתוב שנת רכ"ה. ושמעתי מרב אחד שקיבל דהרשב"ץ נח נפשיה שנת ר"ד ומהר"ש בנו בשנת רכ"ז. ואתנח סימנא: לזכ"ר עולם יהיה צדי"ק. ^{(ש'צ ל)}

(ל) ילמדנו - (עיין מדרש).

(לא) ילקוט - מכמה מאות ספרים (ע' סדר הדורות).

(לב) ילקוט דוד - חיברו הרב מה' דוד בן הרב מה' הירץ פוזנר תושב ק"ק קראטאשין והמחבר נכד החסיד מה' אליה טוביה זצ"ל ונדפס בדיהרנפורט שנת תנ"א והוא ילקוט הקדמות מהמפרשים המפורסמים. ^(טו)

(לג) ילקוט - מהקדמות נוראות מגורי האר"י והמפרשים חיבר הרב הגדול מהר"י דוד הרב המחבר בית דוד על ד' טורים והוא בכ"י.

(לד) ילקוט חדש - כתב בסדר הדורות ששמע שחיברו הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעקב^(טז) שנושא ונותן עם הרב ברכת הזבח דף קכ"ב. ובהקדמת ילקוט חדש כתוב שנמצא כתוב עליו ילקוט ישראלי ומזה משמע קצת שמחבר שמו ישראל. אמנם אפשר דיעקב הוא ישראל ובחר לקרותו ילקוט ישראלי בשקל שמעוני. ואם נמצא דיש ילקוט ראובני שמעוני ישראלי מכירי. וראיתי להרב החסיד הרשב"א הלוי בס' מנות הלוי דף צ"ט ע"ב שכתב ילקוט הנקרא שמעוני ובס' הילקוט הנקרא תלמוד תורה. ועתה ראיתי בסוף פרח לבנון שכתב שדיבר עם בן ר' ישראל בעל ילקוט חדש ע"ש. ועתה תנוח דעתנו במ"ש בהקדמת ילקוט חדש שנקרא ילקוט ישראלי כי מ' ישראל היה המחבר.^(יז)

(לה) ילקוט ישראלי - (עיין ילקוט חדש).

(לו) ילקוט - כ"י ישן נושן בא לידי על סדר פסיקתא רבתי על עניני המועדים ושבעה דנחמתא וכו' והוא מאמרי רז"ל מסודרים ויש חידוש ויש שנוי במאמרים הידועים והועתק בשנת רל"ד בעיר קאואלייר והמעתיק נסים ן' ראש.

(לז) ילקוט המכירי - כתב סדר הדורות ר' מכיר בר אבא בר מכיר חבור גדול על כל פסוקי תהלים וישעיה מחובר קודם הגזרות כ"י. ואני הצעיר ראיתי ילקוט המכירי כ"י על כל משלי קרוב מאד לילקוט השמעוני ושם כתוב דחיברו רבי מכיר בר אבא מרי.^(יח)

(לח) ילקוט ראובני - (עיין ילקוט חדש).^(יט)

(לט) ילקוט שמעוני -^(כ) המפורסם קדמון מאד לפי דברי צמח דוד כמ"ש בנדפס מערכת שי"ן אות כ"ב (עיין הרב שמעון אשכנזי מפראנקפורט בח"א).^(כא)

(מ) ילקוט הנקרא תלמוד תורה - (עיין ילקוט חדש).

(מא) ים יששכר - (עיין תוספתא).^(כב)

(מב) ים של שלמה - למהרש"ל ומשנים קדמוניות הדפיסו קמא חולין ביצה ואחר כך נדפס על יבמות ואחר כמה שנים הדפיסו על גיטין וקדושין. והרב סדר הדורות כתה שהיה בידו על כתובות. והוא חיבר על רוב הש"ס.^(כג)

(מג) ימין ה' עושה חיל - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

(מד) ימין ה' רוממה - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).^(כד)

(מה) יסוד מורא - להרב אברהם ן' עזרא המצות סדר הלימוד.^(כה)

(מו) יסוד עולם - חיבר רבי יצחק הישראלי בתכונה כי היה תוכ"ן הרבה ועשאו הרב הנזכר לבקשת הרא"ש והס' הזה בראשונה היה נטמן אצל גדולי הדור בכ"י ועתה עלה על מזבח הדפוס בברלין שנת תקל"ז. ומשבחים הספר הזה מאד כי הוא יסוד מוסד לתכונה ולעיבור ולפירוש הלכות קדוש החדש מהרמב"ם.^(כו)

(מז) יסוד העמרמי - הכי קרא רבינו בעל המנהיג לסדר רב עמרם גאון.

(מח) יסוד קיום - כ"י מהרב הכולל כמה"ר בנימן איספינוזא ז"ל מקיים נסחאות השגורות ורגילות בפי כל ישראל ומחי אמוחא הרוצה לשנות.

(מט) היסודות - מאמר (עין הרמ"ע מפאנו בח"א).

(נ) יער לבנון - (עיין שלחן עצי שטים).

(נא) יער הלבנון - מהרב יש"ר מקאנדיא והוא על ז' חכמות: הגיון, אלהות, תשבורת, ניגון, פילוסופיא, תכונה, הלצה, ועל שאר חכמות למוריות וטבעיות הפלא ופלא ולא נדפס.

(נב) יערות דבש - שני חלקים מדרושים להגאון מהר"ר יהונתן בתוכחות מוסר.

(נג) יפה לבדיקה - מהגאון מהר"ש יפה ז"ל מורה מקום על אגדות שבספריו -- סדר הדורות דף קס"ח ע"ד. ואינו כן. כי הוא מורה מקום על כל האגדות בערכין וראיתיו כ"י.

(נד) יפה מראה - חיבר מהר"ש יפה הנזכר על אגדות ירושלמי ונדפס בויניציא בחיי הרב ז"ל, ועוד נדפס בברלין בתוספות יופי מכלול להרב יחיאל מיכל רב ברלין , ועוד נדפס באמשטרדם בו בפרק עם קצור כבוד חכמים וחידושי הרב מהר"א בעל זרע אברהם על מדרש רבה, והיו דברי ריבות על ההדפסה כמבואר בהקדמה. ^{(ש'צ לא)}

(נה) יפה עינים - מהרב ז"ל דרושים ח"א. וח"ב לא נדפס.

(נו) יפה ענף - מהרב ז"ל על מדרש אסתר איכה רות רבה ונדפס בפפד"א. ^(כז)

(נז) יפה קול - מהרב ז"ל על מדרש חזית הוא מדרש שיר השירים רבה ונדפס באיזמיר.

(נח) יפה תואר - באור רחב על מדרש רבה מהרב ז"ל ולא נדפס על במדבר ודברים.

(נט) ס' יצירה - (עיין ספרא דאדם קדמאה).^(כח)

(ס) יקוו המים - מאמר. (עיין הרב שמואל ן' תבון בח"א).^(כט)

(סא) יקרא דשכבי - דרושים נפלאים מהרב הגדול מהר"ר יוסף דוד הרב המחבר בית דוד על ד' טורים.

(סב) ס' היראה - (עיין רבינו יונה החסיד מגירונדי ד"ה אך ראיתי וכו' בח"א).^(ל)

(סג) ס' יראים - (עיין רבינו אליעזר ממיץ בח"א).^(לא)

(סד) מס' יראת חטא - מרז"ל. הזכירה הרב מהר"ש בן אלקבץ הלוי בס' שרש ישי פ' אני מלאה הלכתי.^(לב)

(סה) ירושלמי - רבי יוחנן בר פלוגתיה דריש לקיש חיברו^(לג). ודלא כהרב כפתור ופרח פי"ו דף פ"ז שכתב דמי שחיבר ירושלמי אין זה רבי יוחנן בר נפחא בר פלוגתיה דריש לקיש. שהרי בין חבור המשנה לרבי ובין חיבור הירושלמי ר"פ שנה ורבי יוחנן היה תלמיד רבי, עכ"ד. ופוק חזי להראב"ד בספר הקבלה שכתב שהמשנה חיברה רבינו הקדוש ק"כ שנה לחרבן והירושלמי חיברו רבי יוחנן קרוב למאתים שנה אחר החרבן וכ"כ הרב צדה לדרך בהקדמתו וכן מתבאר מתשובות מהר"ש ן' הרשב"ץ סי' רנ"א דרבי יוחנן בר פלוגתיה דריש לקיש שהיה בימי רב ושמואל חיבר ירושלמי, וכן מתבר מדברי הראשונים בכמה דוכתי, וכן משמע מדברי הרמב"ם בהקדמת ס' היד ומס' כריתות בימות עולם שער שני, אך מ"ש בהקדמת הרמב"ם^(לד) ובספר כריתות שהירושלמי חיברו רבי יוחנן בקירוב ש' שנה אחר החרבן -- אינו מכוון ואולי ט"ס הוא. ועיין בס' התרומה סי' קל"ה מ"ש דבסדר תנאים ואמוראים שר"י חי יותר מש' שנה והוא פלא דבפ' הפועלים משמע דתכף אחר ריש לקיש בימי ר' אלעזר בן פדת נח נפשיה ע"ש מלבד מה שהעיר שם. שוב ראיתי מ"ש סה"ד דף קי"ד.

ודע שהתוספות כתבו בכתובות דף ה' דהש"ס לא קאמר על ר' יוחנן תנא הוא ופליג. והקשה מורנו הרב כמהר"א נחום מסוגית כתובות דף ס"ט דכפי זה מאי מספקא ליה לש"ס אי ר' יוחנן פליג עליה דרבי. וכד הוינא טליא תירצתי דיתכן דפליג משום דרבי יוחנן ידע דפליגי ארבי ואיהו סר במחלקותו. ועתה מקרוב נדפסו תשובות הרשב"א ח"ג סי' שס"ט וראיתי לרבינו ז"ל שכתב בההיא דכתובות דף ס"ט כדאמרן ועלץ לבי. ולפי האמור העיקר כתירוץ האמצעי שתירץ הרב מהר"ם הלוי בשו"ת דרכי נועם אבן העזר סי' י"ט ודלא כהרב סדר הדורות דף קי"ד ע"ד שתפס כתירוץ ראשון דפליגי הבבלי וירושלמי במקום שהרב הנזכר תי' עוד ב' תירוצים ע"ש. ואחרי כתבי ראיתי תשובת רבינו האי גאון הביאה מהר"י קולין ריש שרש צ"ד דממרוצת דבריו בההיא דדף ס"ט הנזכר לא משמע הכי. ועמ"ש הרב החסיד הרמ"ך ל ביד מלאכי סי' תקנ"ב והרב משכנות יעקב דף פ"ז והרב מרכבת המשנה למהר"א אלפנדארי פ"ז מהלכות דעות. ובמקומו הארכתי ואכמ"ל.

ירושלמי כתבתי בנדפס דף מ"ח ע"ב (עיין מהר"ר יהודה עבאס בח"א) דנראה מהראב"ד בהשגות פ"ב דבכורים והרב המגיד פכ"ז דמכירה שהי"ל ירושלמי דסדר קדשים וכ"כ הר"מ בהקדמת פי' המשנה שנמצא ירושלמי על חמשה סדרים שלמים, ובריש ס' תקוני הזהר דף ט' ע"א איתא ובגין דא אוקמוה מארי דתלמודא ירושלמי הויות באמצע^(לה). והראב"ד בפירוש ס' יצירה (שאינו הראב"ד בעל השגות הרמב"ם) כתב שהוא ראה בתלמוד ירושלמי מסדר קדשים הויות באמצע^(לו) נראה קצת מהתוספות במנחות דף ס"ד ע"ב ד"ה ועל אותה שעה שהיה להם ירושלמי על מס' עדיות ועי' בירושלמ' פ' תפלת השחר. וכן מטין דברי הרמב"ם הנזכר שכתב שהי"ל ירושלמי בחמש סדרים שלמים^(לז). ירושלמי בתוספות קדושין כ"י ראיתי כתוב בירושלמי בהלכתא רבתי הכתובה אחר מס' ע"א, וכלשון הזה ראיתי שכתב הסמ"ג עשין ע"ה ובירושלמי דהלכות רבתי ראה מורי רבינו יהודה וכו' ודברי הירושלמי שמביאי' תוס' כ"י והסמ"ג הנזכר שתי הלשונות הם בירושלמי דקמן פ"ב(?) דמכות, כנראה שהיה להם סדר אחר בירושלמי. והרב מגדל עז פי"ג ופי"ד דאיסורי ביאה מזכיר ירושלמי דמסכת גרים ואיננו פה עמנו מלבד סדר קדשים ירושלמי שהיה לראשונים וחסר לנו. ועל הרוב כמה קושיות בהרמב"ם בקדשים יתורצו בירושלמי דקדשים חבל על דאבדין ומה גם דהרמב"ם חיבר הלכות מהירושלמי כמו שחיבר הרי"ף הלכות מהבבלי כידוע וכמ"ש בח"א וח"ב (עיין הרמב"ם בח"א). ^{(ש'צ לב)}

(סו) ירח יקר - (עיין אור החמה).

(סז) יריעות שלמה - למהרש"ל על רש"י בחומש והרא"ם ונדפס אך לא זכיתי לראותו. ואחר זמן ראיתיו ביד אחד חכם מאוהבינו הי"ו והוא על קווארט"ו ל"ח דפים והם הגהות מהרש"ל על הרא"ם ורש"י. והביאו לדפוס הרב יחיאל בר משולם מווארניק והוסיף בו הרבה. ובכל דבור בסופו כותב מהרש"ל או כותב נ"ל כלומר שאינו ממהרש"ל אלא מהרב יחיאל הנזכר ונדפס בפראג שנת שס"ט.

(סח) יש נוחלין - היא צוואת הגאון החסיד מה"ר אברהם סג"ל הורוויץ בדברים שבקדושה ויש בה הגהות ותוספות מבנו הרב מהר"י סג"ל.^(לח)

(סט) ישא ברכה - (עיין זובח תודה).

(ע) ישיר משה - (עיין אזהרות ד"ה והנה הרב וכו').^(לט)

(עא) ספר הישר - (עיין רבינו יעקב בר ד"ה ר"ת^(מ) חיבר וכו', ועיין בחכמתא רבתי).

(עב) ספר הישר - של מוסר שמיחסים לר"ת לעיל כתבנו (עיין רבינו יעקב בר מאיר ד"ה ר"ת חיבר כו' בח"א) דס' הישר של ר"ת הוא חידושים בש"ס ותשובות. וס' הישר הזה כתב הרב מנחם די לונזאנו שחיברו רבינו זרחיה מיוני^(מא) ועתה ראיתי להרב סדר הדורות שכתב שהוא לר"ת מאורליאנס אחד מרבותינו בעלי התוספות. ואם קבלה נקבל.

(עג) ספר הישר - הנדפס מספורים ובפרט מלחמת השבטים עם הכנענים דברים מבהילים וכתוב שם דבחרבן נמצא זקן אחד והוא נחבא בתוך הקיר ועמו כמה ספרים יקרים וס' זה בתוכם. ורבים אינם מאמינים בס' הנז' אבל הילקוט מביא ממנו ובעל הילקוט היה בתחלת האלף הששי, וגם רבינו בחיי בספרו פר' וישלח הזכירו בפשיטות. אך הרמב"ן בפירושו נראה כמסתפק שכתב "ואם נאמין בספר מלחמות בני יעקב" ע"ש.^(מב)

(עד) ישרש יעקב - חיבר הרב הגדול מהרח"א בעל עץ החיים וכו' על אגדות הש"ס שלקט בעין יעקב והוא דובב שפתי ישנים שמביא דברי הרבנים מה שפירשו במאמר הן בספריהם הן מה ששמע מרבנן קדישי ועליהם מוסיף והולך ברחב דעתו ורוח מבינתו.^(מג)

(עה) יתר הבז - להרב נהוראי ג' ארמון והיה מופלג בחכמה וזקנה א' מרבני תונס וכתב שיטות וחידושים הרבה, ושללו כל מחמודיו ובכלל כתיבותיו, ואח"כ הוסיף שנית ידו לכתוב חידושים וקרא הס' יתר הבז ונדפס פה ליוורנו.^(מד)

הג"ה מנחם ציון

הערה (א): ועס"ס בית לחם יהודה בשו"ת סי' כ' עי"ש.

הערה (ב): עם קונטרס מאמר חמץ ואפיקומן ופי' משנת איזהו מקומן וברייתא דר"י ותפארת ישראל להרשב"ץ ותקון סופרים לרשב"ש.

הערה (ג): עם מפתח גדול להרב יד מלאכי ליווארנא תקל"ב.

הערה (ד): צ"ל ידי אליהו (קושטא נחל"ת) ומקומו אחר סי"ב.

הערה (ה): נדפס בליווארנא (ש' תבענ"ה) גם עם הגהות הגאון ר"י פיק ברלין (תרי"ב) חי' גם ס' קול תפלה והוא לרבו חולאים ר"ל ולשונו לשון הזהב וההדר"ת ותסמר שערת בשר איש בקראו תפלתיו (ד' ליווארנא).

הערה (ו): ולפי הסדור שלנו הוא בסי' קס"ח והי' מתחלה אבד"ק בריסק וכמש"ש בשער הספר.

הערה (ז): מו"ה משה.

הערה (ח): למו"ה יעקב משה העלין במו"ה אברהם אשכנזי ז"ל מגלוגא (ומ"ש ידידי הרב בס' כלילת יופי ח"ב דנ"ט ע"א משה יעקב במו"ה משה טעות סופר הוא). ובנו הג"מ אברהם בהמ"ס זרע אברהם על הרבות ובעל משנת דר"א הי' חתן אחותו של בעל יד"מ, גם נדפס ממנו חי' על אגדות ירושלמי (א"ד תפ"ז).

הערה (ט): צ"ל יוסף אומץ והוא למו"ה יוזפא האן מו"צ דק' פפד"מ בהחסיד מו"ה פנחס מנוירלינגן ושמ"ך ש' ביר"ח ניס"ן ט' בו.

הערה (י): צ"ל שס"ט בשנת (פ"ה פראג).

הערה (יא): צ"ל וכתוב שם וכו'. והרב גדולת מרדכי העתיק הרבה מהגהותיו שה"ל מדרכי עם הגהות של הג' הר"א אשכנזי (כמש"ש בהקדמתו עי"ש) גם חי' פי' על הרמב"ן עה"ת וע"ל אות ב' ג'.

הערה (יב): וע"ס נובלות חכמה דמ"ו שהאריך בגדולת שבחיו וז"ל גפן ממצרים תסיע וכו' עי"ש. (ועמ"ל בהג"ה ש"ץ בסופו ומש"ל ח"א א' קפ"ח בהג"ה מ"ן וש"ץ שם). ונשא ונתן עם הב"י והשיג עליו אלף השגות. גם מצינו אותו בשו"ת הרמ"א מהרש"ל ושארית יוסף. ושו"ת ב"י לאה"ע וכולם מכבדים אותו ביראת הכבוד.

הערה (יג): וע"ס הפרדס ערך חושך ובשער הצחצחות פ"ד וביסוד מורא להראב"ע סוף שער א' מיחסים ס' היחוד לרב חמאי גאון וכן בחלקת מחוקק אה"ע סי' א' ע"ש. ובספר עבודת הקודש ח' היחוד כתב בזה"ל: וכתב הרא"ש בס' היחוד עי"ש.

הערה (יד): נדפס בקראקא (שמ"ח) ובלובלין שס"ח ובעקד ספרי הגאון מוהר"ד אופנהיים הי' נמצא ממנו, גם על חמש מגלות בכת"י ובל"ס הוא כעת באוצר הספרים במינכן.

הערה (טו): ואולם נמצא בו כמה דברים מבהילים וזרים, בתחלת העיון אינם ישרים, ואינם נובעים ממעין טהורים, ורק ממקורות נשברים וה' הטוב יכפר.

הערה (טז): והי' נקרא ר"י טאמשיור אבד"ק סלוצק שהובא בברה"ז ונהרג בעו"ה בש' ת"ח הי"ד. ומו"ה נתן מפפד"מ בר' יעקב בון עשה בו נוספות.

הערה (יז): והוא הרב מו"ה ישראל אבד"ק בעלזיץ ובתוך גנזי אקספורד נמצא ממנו ס' כת"י תפארת ישראל עה"ת.

הערה (יח): ורש"י פ' מקץ הביא ס' א"ב של רבינו מכיר ואולי הוא בהמ"ס אבקת רוכל כולל מוסר ונחמת הגאולה וכ' שם בשער הס' דהוא לרבינו מכיר רבו דרש"י וכעת נדפס ס' ילקוט המכירי על תהלים וישעיה (ונדפס אודותיו קונטרס אגרת בקורת לח"א).

הערה (יט): והוא עה"ת נדפס כ"פ ובסופו ספר שכחת לקט ע"פ ערכין (ווילמרשדרף אמ"ת וא"ד ת"ס) גם נדפס ילקוט הראובני ע"פ ערכין כסדר א"ב ונמצא אצלי בכ"י.

הערה (כ): ועמ"ש הגאון בריש ס' נקודות הכסף יו"ד דילקוט שבידינו הוא בחזקת משובש ע"ש, וכבר הראתי לדעת גם אני העני בדעת איך נלקה הספ' היקר הזה בחסר וביתר והעיקר על ידי שמיטת כתבי"ם בהעתקתו מב' התלמודים והג"ה מדרשים, ועי"ז שאולי"ם הלכו בו, זה אל זה שואלים בכמה מקומות התמוהין שקשים להולמן בריש כל מראי"ן ולדוגמא ע' מ"ש בספרי הקטן זכר לפסח פי' הגדה של פסח ע"ד הילקוט ע"פ "ויאמינו בד' ובמשה עבדו אם במשה האמינו בה' לא כל שכן. אם כן מה תלמוד לומר ובמשה" ע"ש. דצ"ל "וכו'" אחר תיבת "לא כל שכן", והאי "מה תלמוד לומר ובמשה" קאי אמש"ה "וידבר העם בה' ובמשה - אם בה' דברו במשה לא כל שכן, אם כן מה תלמוד לומר ובמשה". ועי' הקדמת המקנה וצ"ע.

הערה (כא): ונדפס גם עם פי' ברית אברהם לר"א בר"ש גדליא (ליווארנא ת"י) ועם פי' זית רענן לבעל מגן אברהם ז"ל וע"ל חבר הקני.

הערה (כב): למו"ה ישכר בער מראפשוור ובסופו קונטרס מצודת יששכר מיץ תקכ"ט.

הערה (כג): וזה לא כביר נדפס גם כן על מסכת כתובות והמ"א סי' תקי"ד סק"ה כתב דאף על פי שהב"ח כתב בשם מהרש"ל לאיסור, עם כל זאת בתר ספרו (יש"ש) אזלינן ובתרא הוא ועמ"ש הרב המגי' מוהר"י קאפל בס"ס יש"ש בהוצאה שני' סוף חולין בענין נס הנרות עי"ש.

ברם דא באתי לעורר את המעיין בס' יש"ש יבמות פ"א ס"ג שהביא שם את חמיו הג"מ קלמן הברקשטן (אבי הרבנית מ' ליפקא ע' טיב גיטין שמות נשים למ"ד סק"ג) ר"י דק"ק לבוב, ונסע לאה"ק והרתאה פנים שם עם האר"י ז"ל וכמ"ש בספ' לק"ת פ' בהעלותך ע"ש (ובעל דו"ד ודורשיו כ' שנפטר ש' רצ"ה). וראיתי בס' יד שאול יו"ד סי' רס"ב שהקשה על היש"ש של"ה דברי הב"י ע"ש וצ"ע והלא שניהם בזמן א' היו, ורק עם הרמ"א ה"ל חליפות מכתבים מחמת קרבות עירים ושאר בשרים.

הערה (כד): ובסדר הדורות כתב בזה"ל: ספר ימין ה' רוממה להרמ"ע ועוד הפעם הביא ספר ימין ה' רוממה הובא במ"א ע"ש כאילו שנים המה, והוא באחד, וצ"ע.

הערה (כה): קושטא ר"ל והמבורג תק"ל, ועם פי' לוית חן לח"א פראג תקצ"ג ופפד"מ ת"ר.

הערה (כו): נפטר בטלטולה ש' ע"ב ובין ציוני הנפשות שם נמצא גם מצבת בנו וכתוב עליו משכיל בכל חכמה הבחור נחמד ונעים ר' יוסף בר"י הישראלי ש' צ"א ליצירה, (וברשימת הרנ"ר מצאתי שנמצא תח"י ביאור ע"ס יסוד עולם מר' שלמה בר"א קורקס בכת"י) ובפאר הדור מצינו עוד חכם אחד בשם זה עי"ש.

הערה (כז): ש' תנ"ז, ומ"ש בסה"ד דהוא על מדרש רבה וה' מגילות -- צ"ל מדרש רבה ה' מגילות.

הערה (כח): וע' ספר הכריתות בהקדמה לח"ג נקרא נתיבות עולם ובכוזרי מאמר ד' ובפסק הגאון ר"י דלטאש בהקדמת הזוהר ובספר אור ה' להר' חסדאי ז"ל ונדפס בק"ק ווארשא בד' נסחאות שונות ועם עשרה פירושים ובהוראדנא תקס"ו ובלבוב עם פי' הר"א מגרמיזא ובברלין עם פי' ר"י ברזיליה מברצלוני, ובק"ק קאריץ (תקל"ה) עם פי' נחמד מבעל אוצר ה', ופי' הראב"ד ע"ס יצירה הפליג האר"י ז"ל בשבח חכמתו (ומש"ש בהקדמתו ש' הק"ץ הוא טעות סופר) ובספר הכונות מחליט דאינו להראב"ד עי"ש, וכן פי' המיוחס לרבינו סעדיא ע"כ אין זה רבינו סעדיא גאון שהרי נזכר בו האבן עזרא ור"ת ותלמידי ריב"א ע"ש. סנהדרין ס"ה וחגיגה י"ג. ובכוזרי מאמר ד' סכ"ה וס' ציוני פ' לך ע"פ ואת הנפש וכו'.

הערה (כט): נדפס בק"ק פרשבורג.

הערה (ל): נדפס בווילנא עם פי' לח"א ועמש"ל ערך ח' אות כ"ב ע"ש.

הערה (לא): דו"ו שכ"ו, וגם עם פי' שם חד"ש לחכם ספרדי מו"ה חיים דניאל שלמה פינסו ז"ל (ד' ירושת"ו תר"ג) וזה מקרוב נדפס בווילנא מכ"י, ועם ביאור לח"א נקרא תועפות ראם. ומכונה בשם ס' יראים השלם.

הערה (לב): ואולי הוא ס' יורה חטאים המיוחס לר"א מגרמיזא ונקרא גם בשם ספר הכפרות בספרי מוסר.

הערה (לג): רבים תמהו על קריאת שם התלמוד ירושלמי, והרי ישיבת ר' יוחנן ותלמידיו בטבריה היה ובימיו לא היה שום ישיבה בעזרה (עה"ק ירושלים), ויותר הו"ל לכנותו בשם "תלמודא דבני מערבא" או "תלמוד ארץ ישראל" כמו תלמוד בבלי. ואל"ק משום דהאי לישנא קלילא כלשון ירושלמי וכמו שאמרו ז"ל (בבא קמא ו, ב) "האי תנא ירושלמאה הוא דתני לישנא קלילא".

הערה (לד): לפי' המשנה, וא"ל דהי' כתוב רי"ש במילואה ונמחק ר"י ונשאר השי"ן עומד.

הערה (לה): ואולי לזה נתכוין בעל מגדל עוז הל' תפלין פ"ג שכתב בזה"ל: וכבר העיר עלינו רוח ממרום ומצאנו מדרש נסתר ונעלם והוצרכנו לשנות מה שהורגלנו ותפסנו והחזקנו בכסדרן עי"ש.

הערה (לו): וכן הרוקח בס' נ"ט מביא ירושלמי מנחות ע"ש, ואך מה שהביאו ראיה מדברי הערוך ערך גם ע"ש אינו ראיה כלל, דהני ב' תיבות "תלמוד ירולשמי" שכתב שם קאי אלמעלה ולא למטה כמבואר להדיא להמעיין. גם בתוס' נדה ס"ו הביא הירושלמי מפ' דם הנדה ולא נמצא לפנינו רק עד פ"ג. וכן בס' הפרדס לרש"י הביא לשון ירושלמי נדה מה דלא נמצא אתנו כלל ע"ש. ובפפד"מ נדפס ז' מסכתות קטנות ירושלמיות עם ביאור לח"א, וזה מקרוב נדפס במדינת הגר ירושלמי קדשים מכ"י וכבר יצא עליו עוררין שהוא בדוי ומזויף ויש שהעידו על אמיתתו.

הערה (לז): ובקראקא שס"ט נדפס הירושלמי עם פי' הקצר בהסתרת שם מחברו, ואח"ז נדפס עם פי' פני משה ומראה הפנים קרבן העדה ושיורי קרבן שדה יהושע ושלום ירושלים והג"ה נר המערבי, וכעת נדפס בווארשא פי' ירושלמי בשם הרידב"ז ותוס' רי"ד לח"א ושם הראה עוצם גבורתו ובפרט למס' יבמות כאשר שמעתי ממנו בעצמי ועח"א אות שי"ן נ"ה.

הערה (לח): ובאמת הג"ה לס' יש נוחלין הוא לבעל השל"ה ועם אחיו מו"ה יעקב משברשין נדפס בפראג שע"ה עם הסכמת הב"ח וסמ"ע ועוללות אפרים והעלים שמו בשביל כבוד אחיו הגדול ממנו, ונדפס גם בא"ד תנ"א עם צואת נכדו בעל ווי העמודים ז"ל. ובדפוס לבוב תר"ז כתוב על שער הספר יש נוחלין דהוא לשל"ה והוא טעות.

הערה (לט): והוא פי' על אזהרות ר"י בר ראובן ונדפס עם פי' זוהר הרקיע להרשב"ץ על אזהרות רשב"ג (א"ד תצ"ה).

הערה (מ): נדפס בוויען ש' תקע"א עם הג"ה לח"א, ובם(?) הג"ה מהרא"ז מרגליות ור' פייוש ראזנטאל (ברלין תרנ"ח).

הערה (מא): צ"ל היוני דהרי גם הוא היה מכונה בשם הרז"ה, ראשי תיבות: רבינו זרחיה היוני, ועח"א ז' סי"ג ע"ש. ואולי נצמח הטעות ממ"ש בהשגות הרז"ה על ס' בעל הנפש להראב"ד שער תקון הווסתות וז"ל ואין לי להאריך בזה הלא הוא כתובה על ס' הישר ואמנם הדברים מגיעים לספר הישר לרבינו תם הגדול.

הערה (מב): והגאון בעל סה"ד לא זז מחבבו והעתיק דבריו פעמים אין מספר ונדפס גם עם הג"ה לר' יוסף בר שמואל הקטן ומתרץ שם כמה דברים הצריכין עיון.

הערה (מג): נדפס באזמיר ש' יצי"ץ פר"ח ובסופו קונטרס באר לחי רואי וע"ל ב' כ"ב.

הערה (מד): ש' תקמ"ז והוא על מס' סנהדרין וזבחים ובסופו צדקה לחיים חי' קצת סוגיית לבנו הר' חיים נהוראי גארמון.

שארית ציון

הערה (ש'צ כט): סי' כ"א. יוסף לקח. ועיין הג"ה מ"ץ שם גפן מצרים תסיע וכו' וסיבת יציאתו משם אנא מעשה ידענא כי הגאון בעל מעשה ה' היה מקדם עתיר נכסין ואהוב מאוד למושל פחת מצרים והיה עומד לימינו תמיד בהלוואת כסף ולבטחון ניתן לו כלים מכלים שונים ואשר לזהב ולכסף והכל בסתר ומרוב קנאת הישמעאלים העלילו עליו שמשתמש בכליו של מושל כי בליל פסח הי' מנהגו להדר ביתו ושלחנו בכלי זהב וכסף יקרי הערך בשביל כבוד המועד וקרה מקרה כי בקר אותו א' מהשרים בליל א' של פסח, וע"כ מיד פתאום בקר אותו המושל בליל ב' ומצא כי אמת הדברים וכדי בזיון וקצף, וכראות הגאון כי כלתה אליו הרעה ברח משם מיד למחרתו בעוד מועד ובא לק"ק וויניציא להקביל פני כלתו בת הג"מ ש"י קצנאלבוגן בהג' מהר"ם פאדווה זצ"ל והיה זה בשנת שכ"ב כשהיה בן חמשים.

הערה (ש'צ ל): סי' כ"א. יכין ובועז. לזכר עולם יהיה צדי"ק עכ"ל. ולפי"ז מ"ש אני עני בח"א מערכת שי"ן בהג"ה מ"ץ סי' צ"ל שנפטר ה"א רי"ש טעות סופר הוא וצ"ל ר"ד וע"ס נשמת חיים מאמר ג' עי"ש.

הערה (ש'צ לא): סי' נ"ד. יפה מראה. נדפס בחיי הרב בשנת ש"פ והג"מ יוסף סאמינא היה המגיה.

הערה (ש'צ לב): סי' ס"ה. ירושלמי. ונראה מהראב"ד וכו' שה"ל להרמב"ם ירשולמי סדר קדשים וכו' וכן נראה קצת מתוס' מנחות ס"ד דהו"ל ירושלמי על מסכת עדיות עי"ש. ועוד הראתי לדעת והבאתי סמוכות לזה בהג"ה מ"ץ שם ומאוד צ"ע לפי זה על הגאון הרד"ל במ"ש בס' קדמות הזוהר והוכיח מלשון הראשונים שהביאו דברים בשם הירושלמי מה דלא נמצא שם כלל, והוא אך במקובלים כמו בזוהר מדרש הנעלם ספרא דצניעותא וספר הבהיר ובל"ס נתכוון רק להם עי"ש. ונותן טעם לשבח על שמכנים אותם בשם "ירושלמי" עי"ש. ולפי מ"ש מנ"ל כל זה? ואולי כשהיינו זוכין להירושלמי הנ"ל הי' מוצאין שם כל אותן הדברים, ולא ראינו אינו ראיה.

פליטת ספרים

א) - יגל יעקב, שטמ"ק על מסכת סוטה.

ב) - יד רמ"ה, חידושי בבא בתרא וסנהדרין לרמ"ה שאלוניקו תקנ"ח, ועל מסכת ב"ב לבד ושיורי שטמ"ק לב"ב שאלוניקו תק"ן.

ג) - יד אהרן, לר"א בש"ם אלפנדרי על שו"ע או"ח אזמיר תצ"ה ומדו"ב שאלוניקו תקנ"א ועל ש"ע אה"ע אזמיר תקט"ז ועיין שיורי ברכה אה"ע סימן קכ"ט, ועיין ח"א א' קי"ט ויו"ד ג' עי"ש.

ד) - יד אבשלום, פירוש משלי לבעל העקידה קושטא שכ"ה.

ה) - יד המלך, על מג"א לר' שלמה וואלירייו (דו"ו שמ"ו).

ו) - יד דוד, זינצהיים ש"ס סדר מועד ועיין ח"א סוף סימן קצ"ט ד"ה ר"א וכו' עי"ש.

ז) - יד יהודה, חי' בבא בתרא לבעל מחנה יהודה.

ח) - יד יהודה, פי' ה' מאמרים מעשרה מאמרות ועיין ח"א מ' נ"ט.

ט) - יורה חטאים, או ספר הכפרות, יסוד התשובה ודרכי התשובה לר"א מגרמייזא מלוקט מס' הרוקח (דו"ו ש"ג), ועיין ח"א א' רי"ט. וזכיתי להשתטח ולנשק עפרות קדשו בעיר ווירמייזא כי שם מנוחתו כבוד בשנת תתקצ"ח.

י) - ספר יוחסין השלם, עם הוספות עד הרמ"א קראקא ש"ם ועם הגה יעב"ץ לונדון תרי"ז, והיה מכונה זכותא (זאקוטו) ומ"ש בספר הכונות יאקוטו טעות סופר.

יא) - ספר יוסיפין, לר"י בן גוריון הכהן קראקא שמ"ט ועם שארית ישראל לחכם אחד א"ד תקל"א.

יב) - יוסף חן, עה"ת, לר"י קורקום ליווארנא תק"ץ.

יג) - יושר לבב, על סוד הצמצום לבעל משנת חסידים א"ד תק"ב ועיין ח"א ע' י"ח.

יד) - יחוסי תו"א, לא' מגדולי אשכנז נדפס מכ"י על ידי הרב מוהר"ן נטע ראבינאוויץ (ליק תרל"ד).

טו) - יחוס הצדיקים, (מנטובה שכ"א) למו"ה גרשון במו"ה אשר.

טז) - יין לבנון, פי' על מסכת ר"ה להרמב"ם נדפס מכ"י פאריז תרכ"ו.

יז) - יין המשומר, למוהר"ן שפירא הירושלמי על איסור סתם יינם והשחתת הזקן (דו"ו ת"ך).

יח) - יין הרקח, רמזים על שה"ש ורות לבעל הרוקח.

יט) - ימי דוד, להג"מ יוסף דוד (שאלוניקו תו"ר).

כ) - יסוד התשובה, לר"י יעב"ץ (פירארה שי"ד).

כא) - יסוד משנה, להרלב"ג.

כב) - יסוד מספר, להראב"ע (וויען תרכ"ג).

כג) - יסוד עולם, להרמ"ז משל ומליצה וע"ד שיחה בין אברהם ותרח אביו ונמרוד, אלטונה תרל"ד.

כד) - יעיר אוזן, להגאון המחבר ז"ל. חלק א' נקרא עין זוכר - כללי ש"ס על פי סדר א"ב, ומה שמצא בכ"י בשם רס"ג רמב"ם ור"ב אשכנזי. וחלק ב' נקרא מדבר קדמות - הקדמות יקרות מחז"ל ומפורשים גם כן על פי סדר א"ב ובסופו השמטות ותיקונים לעין זוכר בשם קילורית לעין והשמטות למדבר קדמות ולמראית העין בשם אחר המדבר. (ליווארנא תקמ"ט).

כה) יפה נוף, שירים למו"ה בנימין איספנוזא (ליווארנא תקל"ג) ועיין ח"א ב' ח'. בסופו פרק שירה לר"א הבחור נדפס על ידי ר"י סאלומאן מליווארנא והמחבר העלים שמו והטמין ברמ"ז מלת נב"א, והיא סופי תיבות בנימן יעקב איספנוזא ועיין שם בהקדמה.

כו) - יציב פתגם, ליעב"ץ הספד על אביו הגאון בעל הח"ץ אלטונא ת"ק.

כז)*) - יקרא דחיי, לר"א ליזר דמשק חד מבד"ר דק"ק קראקא. אופיבאך תקפ"ג.

כח) - יקרא דשכבי, הספדים להג"מ יוסף דוד שאלוניקו תקל"ד.

כט) - יקוו המים, לר"ש אבן תבון כולל עניני חקירה פ"ב תקצ"ז.

ל) - יקר תפארת, להרדב"ז על הרמב"ם על הלכות שלא פירש המגיד משנה והמה סדר ההפלאה וזרעים (אזמיר תקי"ז). ועל סדר קדושה ושופטים (ווארשא תרמ"ב). ועל הנשאר נמצא בכת"י וכמ"ש בתשובותיו דברי דוד סי' ס"ה וע"ד עיי"ש.

לא) - ירושת נפתלי, ביאורי דברי תוס' התמוהים וקצת מזה בספר מלא רצון פפד"מ.

לב) - ישן מאין, הג"ה על הזוהר להגאון חיד"א וכעת נדפס מחדש בווילנא עם הזוהר בשם ניצוצי אורות.

לג) - יש סדר למשנה, להג"מ ר"י פיק נדפס במשניות (ווילנא תרמ"ז).

לד) - ישמח ישראל, למו"ה ישראל שמואל בר' שלמה קאליהארי חכם ורופא מומחה מקראקא דינים מכל ד' חלקי שו"ע על דרך א"ב בדרך קצה הובא כ"פ בסדר הנקור למוהרי"ץ מקראקא (נדפס שם שפ"ו) ואח"כ נדפס עם פירוש לר' משה יקותיאל קופמן חתן המג"א וחלקו בד"ח ולכ"א בשם יקרא -- חקי חיים, וחקי דעת, חקי משפט, וחקי דרך. (ברלין ת"ס ודורנפורט תס"א). ועיין ח"א ק' בהג"ה מ"ץ שם.

לה) - ישועות משיחו, לר"י אברבנאל קארלסרוא תקפ"ח.

לו) - ישע אלקי"ם, פירוש הושענות, תיקון הגשם ופיוטים לשמח"ת לר"ס פיזאנטו (שאלוניקו שכ"ט ועי"ל ס' נר מצוה.

לז) - ספר הישר, על התורה וקצת מספר יהושע ושופטים, כולל סיפורים נוראים וגם ממדרשי חז"ל הובא בראשונים (קראקא שפ"ח).

לח) - יוסף אומץ, שו"ת והשמטות בסופו נקראו בשם קשר אמיץ להגאון המחבר (ליווארנא תקנ"ט).

לט) - יוסף בסדר, עניני לימוד ותפלות ותיקונים להגאון המחבר.

מ) - יוסף לחק, למודים לכ"י כעין ספר חק לישראל והדפיסם אח"כ בתוך חק לישראל ואתו עמו הלכה פסוקה ודינים דבר יום ביומו, נדפס פעמים הרבה ונתפשטו בכל תפוצות ישראל אשריו ואשרי חלקו שזכה וזיכה את הרבים בנועם מוסריו מוסר יקר וגם נעים (ליווארנא תקנ"ד).

מא) - יוסף תהלות, פי' על תהלים ובסופו סדר פדיון נפש ולימוד ליאהרצייט נקרא בשם בית מנוחה, והשמטות בסופו בשם תהלה בארץ, נדפס בס"ס חיים שאל ח"ב (ומתחלה עלה במחשבה לפניו לקרותו בשם תהלה בארץ ושוב קרא אותו מטעם הכמוס עמדו בשם יוסף תהלות).