לדלג לתוכן

שיטה מקובצת על הש"ס/בבא מציעא/פרק י/דף קיז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

הבית והעליה פרק עשירי

מתניתין. וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע:    פירש רש"י ז"ל דמיירי בשותפין דומיא דרבי יהודה ורבנן דלעיל מיניה. ואף על גב דמייתי עלה בגמרא פלוגתא דרב ושמואל דמיירי בשוכר ומשכיר ומצריך להו. היינו משום דאין לחלק ביניהם. אבל הריב"ן מוקי לה בשוכר ומשכיר וקאי אפלוגתא דלעיל דרבי יוסי ורבנן. ואם תאמר ולמה הפסיק בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן. ויש לומר לפי שרוצה לשנות תחלה כל המחלוקות ואיידי דאיירי בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן נקט נמי פלוגתא דרבי יהודה ורבנן.

ואם תאמר וליתני ברישא פלוגתא דרבי יהודה ורבנן ובתר הכי דרבי יוסי ורבנן וקאי וכן עלה. ויש לומר דפלוגתא דרבי יוסי ורבנן נשנית תחלה ומשנה לא זזה ממקומה. ועל פירוש רש"י קשה כיון דהך דהכא מיירי בשותפין אם כן מנה ליה לתלמודא לעיל דהבית והעליה שנפחתה מיירי בשוכר ומשכיר אימא דמיירי בשותפין כדמשמע לכאורה. ויש לומר דפשיטא ליה דמיירי בשוכר ומשכיר דאי בשותפין פשיטא שלא יוכל בעל העליה לומר לבעל הבית וכו' ככתוב בפסקים. הרא"ש.

נתנו לו זמן וכו':    כתב הרמ"ך לענין פסק וזה לשונו: היה כותלו גבוה ועומד ליפול חתתיו בו בית דין לסותרו וכן באילן ואמר להם הניחו לו ואם יפול ויזיק עלי לשלם נזקיו לא כל הימנו לעכבו וכופין אותו לסתרו משום ולא תשים דמים בביתך. ואם לא רצה לסתרו שוכרין פועלים מדמי אבניו בבית דין וסותרים כתלו על כרחו כיון שהוא ניכר לבנאין שקרוב הוא ליפול והוא הדין שאם הוא גבוה הרבה וקרוב מיד ליפול שאין קובעים לו זמן שלשים יום כיון שיש סכנה לעוברים. כן נראה וצריך עיון. עד כאן.

וכן כתב ה"ר יהונתן וזה לשונו: זמן בית דין שלשים עם כלומר אין מאריכין עתי מסתמא לדבר המוטל עליו לעשות אבל בדבר של סכנה כגון כותל הגבוה הרבה שיש לאמוד אותו באומדנא שיפול לחמשה עשר יום או פחות או יותר יכולין ליתן לו זמן מועט ולסתור אותו מיד וכפי הזמן שיתנו לו אם יעבור המועד יתחייב לשלם ואם נפלו תוך הזמן פטור דאנוס הוא. עד כאן.