שולחן ערוך אורח חיים ל ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ל · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
אסור להניח תפילין בלילהגג שמא ישכחםא ויישן בהםגבאדד. אם הניחםד קודםה שתשקע החמהב וחשכה עליוה אפילו הם עליו כל הלילהו מותרז ואין מורין כןגגבח.
אם לא חלץה תפילין מששקעה חמה* מפני שלא היה לו מקום לשמרן ונמצאו עליודט כדי לשמרןד* מותר ומורין כןד*ז:
מפרשים
(ג) אסור להניח תפילין בלילה — מנחות לו א.
(ד) אם הניחם — הרמב"ם פרק ד מהלכות תפילין ורא"ש בפירוש הגמרא.
(ה) אם לא חלץ — שם במנחות לו ב גירסת הרי"ף.
(ג) וישן בהם — וחיישינן שמא יפיח בשינתו:
(ד) ונמצאו עליו — אבל לכתחילה ודאי אין מורין להניחם בשביל השמירה:
(א) שמא ישכחם: אבל מדאוריי' מותר להניחם:
(ב) שתשקע החמה: היינו צאת הכוכבים [ב"י בשם מרדכי] ובסי' כ"ה כ' בשם הג"מ שחולצן כשמגיע בק"ש של ערבית לכימי השמים על הארץ והיינו כשמתפלל ערבית מבע"י:
(ג) ואין מורין כן: ואם כן ברבים צריך לחלצן כמ"ש סי' י"ח:
(ד) כדי לשומרן: וצריך שיאמר שעושה כדי לשומרן [כ"מ בגמ']:
סעיף ב: אסור כו' שמא כו' — רוצה לומר, דקיימא לן לילה זמן תפילין כר' עקיבא, דהלכה כר' עקיבא מחבירו, וכן סבירא להו לר' יעקב וחכמים, וכמו שכתבו תוס' שם ד"ה ר' יעקב כו', וכן פסק ר"ל[3] ללישנא קמא, וכן סבירא להו לרב חסדא ורבה בר רב הונא, וכן סבירא ליה לרב אשי כמו שכתוב שם, "וקסבר" כו', ועיין רש"י שם. ודלא כהרמב"ם דסבירא ליה לאו זמן תפילין, כר"א ור"י, ופסק גם לדרב אשי דסובר דאין איסור אלא להניחן. וכן הוא בירושלמי פרק ב דברכות, ר' אבהו בשם ר' אלעזר: הנותן תפילין בלילה עובר בעשה כו', אית דבעי מימר לא אמר אלא הנותן, אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר. וכמו לשומרן דמותר בעודן עליו ומורין כן, כמו שכתוב שם: ואמר רבי אלעזר כו'[4]; ואף למאן דאמר לאו זמן תפילין הוא, דהא איהו גופא אמר דעובר בעשה. אבל כל הפוסקים פירשו דרב אשי סבירא ליה דזמן תפילין, ואפילו הכי אסור להניחן, כמו שכתוב: ומודים חכמים כו', וכמו שכתבו תוס' שם ד"ה ר' יעקב כו'. והא דאמרינן בעירובין צ"ו א': אלא האי כו' הניעור בלילה כו', רוצה לומר מניחן עליו וכגירסת הרי"ף בעובדא דרב אשי, וחשך ולא סלק תפילין, וזהו שכתב: אם הניחם כו', וכחכמים, דרב אשי סבירא ליה כוותייהו:
אם לא חלץ כו' — הרמב"ם, ומפרש מה שאמרו: ואם לשמרם מותר, אחליצה קאי, דלא כרש"י. ואף על גב דכהאי גוונא אף שלא לשומרן מותר, שם אין מורין כן, מה שאין כן כאן; וזהו שאמר: ומורין כן. וכן משמע בעובדא דרב אשי דאמר לשמרן:
(ב) בהם: וחיישינן שמא יפיח בשנתו אבל מדאורייתא מותר להניחם בלילה דאנן קיי"ל לילה זמן תפילין.
(ג) מורין כן: וא"כ ברבים צריף לחולצן מ"א. כ' השכנה"ג מנהגי שביום צום תענית שאחר המנחה אני עומד בקהל עד ערבית שלא להסיר תפילין וטלית עד אחר תפלת ערבית דכיון דלילה זמן תפילין אלא שלכתחלה אין להניחם ומאחר שכבר הם עלי משעת המנחה טוב שלא לחלצן עד אחר תפלת ערבית לפיכף בתשעה באב שמניחין תפילין בתפלת המנחה אין לחלוץ אותם קודם תפלת ערבית ומה שהעם נוהגים לחלוץ אותם היינו טעמא דלאו כ"ע דיני גמירי וחכמי הדור אין להם להורות דהא אין מורין כן ע"כ וכ"כ בל"ח הלכות תפילין אות ע"ט וכ' ע"ת שדבריו נכונים ע"ש וכן פסק בהלק"ט ח"א סי' רצ"ח ע"ש. אבל מהרי"ל בהלכות ט"ב כ' שהיה חולץ תפילין שלו מיד אחר קדושה למנחה וכן נראה דעת המ"א שכתב ברבים צריף לחולצן. וכן הכריע בתשו' שבות יעקב ח"ב סי' כ"ד ע"ש.
(ד) ומורין כן: וצריך שיאמר שעושה כן כדי לשומרן אבל לכתחלה אין מורין להניחם בשביל השמירה. ט"ז.
(א) בהם — עיין באר היטב. וכתבו האחרונים: רמז פסוק "אדם ביקר" כו', לפי שרש"י פירש שמא יפיח בהם, שהוא מעשה בהמה ואינו כבוד לתפילין, ותפילין נקראו "יקר" כדאמרינן במגילה: "ויקר אלו תפילין". וזהו שאמר: אדם ביקר, רוצה לומר בתפילין לא ילין וצריך להסירם, כיון שבעת השינה נמשל כבהמות כו'. והוא רמז נאה:
(ב) מורין כן — עיין באר היטב. ועיין מה שכתבנו בהלכות ציצית, שהאר"י היה נזהר מאד לחולצן אחר שקיעת החמה, עיין שם:
(ג) בלילה — ובין השמשות מדברי המג"א משמע דמותר לכתחלה להניח אבל בפמ"ג מסתפק בזה אם לא שלא קיים עדיין מצות תפילין באותו יום דאז יניחם בין השמשות:
(ד) ויישן בהם — וחיישינן שמא יפיח בשינתו אבל מדאורייתא מותר להניחם בלילה דקי"ל לילה זמן תפילין:
(ה) קודם וכו' — ר"ל דלא אסרו רבנן רק להניחם לכתחלה בלילה אבל מכיון שכבר מונחין עליו מבעוד יום לא הצריכום לחלצן:
(ו) כל הלילה — פי' כל זמן שאין חולצן דאלו חולצן פ"א שוב אסור להניחן:
(ז) מותר — ר"ל עד זמן שרוצה לישן דאז בהכרח מסירן שאסור לישן שינת קבע בהן וכדלקמן בסימן מ"ד. ואפשר דבלילה דזמן שינה הוא אפילו שינת עראי אסור מדינא:
(ח) ואין מורין כן — הלכה למעשה לאחרים שמא יבואו להניחן לכתחלה וע"כ לא יעשה כן אלא בינו לבין עצמו אבל לא ברבים דהוא ג"כ כהוראה וע"כ אין להתפלל בהם תפילת ערבית בתענית צבור ברבים:
(ט) ונמצאו עליו — דוקא נמצאו מקילינן ומורין שבשביל השמירה אין צריך לחלוץ אפילו כל הלילה כ"ז שלא ישן אבל להניחם לכתחלה אסור בשביל השמירה ויש מקילין בזה [ע"ת והגר"א]:
(*) אם לא חלץ תפילין מששקעה חמה: ר"ל גמר שקיעה דהוא צאת הכוכבים דאז הוא זמן חליצת תפילין מדינא דאלו בין השמשות אפילו אם היה לו מקום לשמרן אין צריך לחלצן כן מוכח במנחות ל"ו ע"ב אפילו למאן דאית ליה לילה לאו זמן תפילין וכ"ש לדידן דפסקינן לילה זמן תפילין וכן כתב הלבוש והפמ"ג דמורין כן לכתחילה:.
(*) ונמצאו עליו כדי לשמרן: עיין במ"א שכתב דצריך שיאמר להם כן שעושה כדי לשמרן וכן מוכח בגמרא ונלאו כל המפרשים [הפמ"ג והמחה"ש והארה"ח] דבגמרא משמע להיפך במעשה דרב אשי עי"ש ולענ"ד נראה פשוט דהוא בא להוסיף על דברי המחבר דאפילו אם באמת אין כונתו בשביל השמירה רק שהוא אומר להם כן שעושה בשביל השמירה כדי שלא יבואו להתיר להניח לכתחילה בלילה ג"כ די בכך וכן מוכח בהדיא שם בגמרא במעשה דרב אשי:.
(*) מותר ומורין כן: עיין במ"ב במ"ש דיש מקילין אפילו להניח לכתחילה בשביל השמירה ונ"ל פשוט דאף דמותר לכוין אז במחשבתו שלובשן לשם מצוה וכדמוכח במעשה דר"א הנ"ל אעפ"כ לא יברך אז על התפילין וראיה לדברינו דעיקר ראיית הע"ת והגר"א הוא ממה דאיתא שם בברייתא ומתיירא שמא יאבדו וכו' והרי שם ג"כ פסק הברייתא דאין לברך עד שיגיע הזמן וכמו שפסק הטור ושו"ע כהרא"ש ודלא כרבינו פרץ וכמו שכתב הגר"א:.
(ד) סעיף ב: אסור להניח תפילין בלילה שמא ישכחם ויישן בהם — משמע מכאן בהדיא שנתן טעם שמא ישכחם ויישן בהם, דדעת מרן ז"ל כמאן דאמר לילה זמן תפילין הוא ומותר להניחם מדאורייתא, אלא דחכמים אסרו שלא להניחם שמא ישכחם ויישן בהם. וכן כתב מגן אברהם ס"ק א, והיא סברת התוס' והרא"ש והטור ושאר פוסקים, רק הרמב"ם ז"ל סבירא ליה בפרק ד דין יו"ד מהלכות תפילין דלילה לאו זמן, ועיין שם בכסף משנה, ומה שכתב הברכי יוסף אות א' והמחזיק ברכה על דברי הרמב"ם ז"ל הנזכרים והכסף משנה יעו"ש, ועיין מה שכתבתי לעיל אות א' ובסימן כ"ט אות א':
(ה) שם: אם הניחם קודם שתשקע החמה וחשכה עליו וכו' — כתב הרב שיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור, שמנהגו ביום צום תענית שלא להסיר תפילין וטלית עד אחר תפילת ערבית. ונסתייע מדברי לחם חמודות הלכות תפילין אות ע"ט יעו"ש. ועיין מה שכתבתי לעיל בס"ד סימן ח"י אות י"א ואות י"ב, שהאר"י ז"ל היה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה וכו' יעו"ש. וכן כתבו האחרונים, יד אהרן בהגהת הטור, ברכי יוסף אות ב', ש"ץ דף ט' ע"א ודף מ"א ע"א, סידור בי"ע בדיני זמן הנחת תפילין אות ב', שערי תשובה אות ג', יפה ללב ז"ל אות ב', וכן עיקר וכמו שכתבתי לעיל:
(ו) שם: ואין מורין כן — עיין מה שהקשה הב"ח על דברי מרן ז"ל, ומה שתירץ המאמר מרדכי אות ב' והפרי מגדים באשל אברהם אות ג':
(ז) שם: אם לא חלץ תפילין מששקעה חמה מפני שלא היה לו מקום לשומרן ונמצא עליו וכו' מותר ומורין כן — פירוש, אם כבר הניחם קודם ששקעה החמה ואין לו מקום לשומרן, מותר לישאר עליו, ומורין כן גם כן שלא לסלקם, אבל אסור להניחם לכתחילה בלילה בשביל השמירה. בית יוסף, ר' זלמן אות ב'. וכאשר ישארו עליו בשביל השמירה, צריך שיאמר לרואים שעושה כדי לשומרן. מגן אברהם ס"ק ד, ר' זלמן שם, שתילי זיתים אות ו'. ואם רוצה לישן צריך לחולצן, דאסור לישן בהם כמו שכתוב בסימן מ"ד. ועיין פרי מגדים אשל אברהם אות ד'. ואם מניחם עליו מבעוד יום בשביל שיהיו עליו בלילה כדי לשומרן מותר, ואין מורין כן להניחם לכתחילה בשביל כך, ר' זלמן שם בשם הט"ז ס"ק ד. וכבר כתבנו לעיל אות ה' דהאר"י זלה"ה היה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה, על כן שומר נפשו ירחק מכל אלו הדברים וישתדל לעשות להם שמירה אחרת לבל יהיו התפילין עליו אחר שקיעת החמה ותבוא עליו ברכה: