באר היטב על אורח חיים ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים ל |

סעיף א[עריכה]


(א) קצת:    דאלו הרבה יכירנו אפי' מרחוק ואינו רגיל כלל לא יכיר אפי' בקרוב מאוד.

סעיף ב[עריכה]


(ב) בהם:    וחיישינן שמא יפיח בשנתו אבל מדאורייתא מותר להניחם בלילה דאנן קיי"ל לילה זמן תפילין.


(ג) מורין כן:    וא"כ ברבים צריף לחולצן מ"א. כ' השכנה"ג מנהגי שביום צום תענית שאחר המנחה אני עומד בקהל עד ערבית שלא להסיר תפילין וטלית עד אחר תפלת ערבית דכיון דלילה זמן תפילין אלא שלכתחלה אין להניחם ומאחר שכבר הם עלי משעת המנחה טוב שלא לחלצן עד אחר תפלת ערבית לפיכף בתשעה באב שמניחין תפילין בתפלת המנחה אין לחלוץ אותם קודם תפלת ערבית ומה שהעם נוהגים לחלוץ אותם היינו טעמא דלאו כ"ע דיני גמירי וחכמי הדור אין להם להורות דהא אין מורין כן ע"כ וכ"כ בל"ח הלכות תפילין אות ע"ט וכ' ע"ת שדבריו נכונים ע"ש וכן פסק בהלק"ט ח"א סי' רצ"ח ע"ש. אבל מהרי"ל בהלכות ט"ב כ' שהיה חולץ תפילין שלו מיד אחר קדושה למנחה וכן נראה דעת המ"א שכתב ברבים צריף לחולצן. וכן הכריע בתשו' שבות יעקב ח"ב סי' כ"ד ע"ש.


(ד) ומורין כן:    וצריך שיאמר שעושה כן כדי לשומרן אבל לכתחלה אין מורין להניחם בשביל השמירה. ט"ז.

סעיף ג[עריכה]


(ה) לדרך:    ודוקא הולך ברגליו או רוכב אבל יושב בעגלה אסור להניחן שמא ישן בהם כ"כ לבוש.

סעיף ד[עריכה]


(ו) חמה:    מיירי בחול ואף ע"ג דאמרינן בסמוך דא"צ לחולצן דלילה זמן תפילין שאני הכא דיש לחוש למי שיפגע בו יטעה לומר שמותר להניח אז תפילין אבל בסמוך מיירי שיושב בביתו. וכן מ"ש אח"ז קידש עליו היום. ר"ל קדושת שבת עליו וצריך לחולצם אבל בחול א"צ היינו מאחר שהוא בבית המדרש וליכא חשש טועין. ט"ז והע"ת לא כ"כ ע"ש.

סעיף ה[עריכה]


(ז) תפלת ערבית:    אבל אם הוא לא התפלל אעפ"י שהציבור התפללו מותר להניח תפילין. מ"א.