באר היטב על אורח חיים לא
סעיף א
[עריכה](א) אסור: היינו אם מניחן לשם מצוה ואז עובר משום בל תוסיף. מ"א ועיין ע"ת.
סעיף ב
[עריכה](ב) אסור: עיין בכסף משנה שכ' ונחלקו מפרשים בחה"מ יש מהם אומרים דבכלל י"ט הם ואין מניחין בהם תפילין וי"א שמניחין וכן נראה מדברי רבינו שכ' בפ"י משביתות יו"ט כותב אדם תפילין לעצמו וכו' ע"ש. וצ"ע שהוא ז"ל כ' להיפך שם בפ"י משביתות י"ט וז"ל אין לו מה יאכל נראה שטעמו מפני שהוא סובר שאין מניחין תפילין בח"ה דבכלל י"ט הוא עכ"ל. הרי שכ' בדעת הרמב"ם שאין מניחין תפילין בח"ה הפך מ"ש כאן בהלכות תפילין וצ"ע יד אהרן. ועיין ע"ת.
(ג) בקול רם: וכ' ט"ז תמוה הוא כלפי שמיא מי מחלקינן בין סתר לגלוי ע"כ שפיר להניחם בלא ברכה. וכ"פ בספר תמים דעים סי' מ' שלא יברך עליהם ובל"ח כתב הטעם שרבים חולקים שלא לברך בחה"מ ואותן שראו להעמיד על הדין ולברך הנהיגו לברך בחשאי כדי שלא יבואו לידי מחלוקת זכר לדבר בשכמל"ו: וכתב המ"א שלא ילך בהם ברשות הרבים רק יניחם בבה"כ (ובספר אליהו רבה חולק עליו דכיון דמניחין בב"ה ברבים מה לי בהליכתן ברה"ר) כ' בכתבי מהרא"י סימן ק"ז וב"י הביאו סי' כ"ה דאותו המניח תפילין בח"ה בלא ברכה אפ"ה אסור לדבר ולהשיח בין תפילין לתפילין ע"ש והיינו שיחת חולין. אבל קדיש או קדושה מותר לאותן המניחין בחה"מ בלא ברכה ועיין מ"א בסי' כ"ה ס"ק ט"ו וס"ק י"ח ודו"ק. והמחבר יד אהרן כ' דאשתמיט להרב מ"א דברי מהאר"י אלו הואיל וכ' דהמניח בחול המועד בלא ברכה רשאי לענות ע"ש ולא דק דחילוק יש בין להשיח שיחת חולין או לענות קדיש וקדושה. ותמוה בעיני האיך עלה על דעתו שאשתמיט מהמחבר מ"א דברי מהרא"י הא המ"א הביאו בס"ק ט"ו ע"ש ואדרבה ממנו אישתמיט מ"ש מ"א בס"ק ט"ו וק"ל. וע"ל סימן כ"ה ס"ק י"א.