מגן אברהם על אורח חיים ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף ב[עריכה]

(א) שמא ישכחם:    אבל מדאוריי' מותר להניחם:

(ב) שתשקע החמה:    היינו צאת הכוכבים [ב"י בשם מרדכי] ובסי' כ"ה כ' בשם הג"מ שחולצן כשמגיע בק"ש של ערבית לכימי השמים על הארץ והיינו כשמתפלל ערבית מבע"י:

(ג) ואין מורין כן:    ואם כן ברבים צריך לחלצן כמ"ש סי' י"ח:

(ד) כדי לשומרן:    וצריך שיאמר שעושה כדי לשומרן [כ"מ בגמ']:

סעיף ג[עריכה]

(ה) כיון שהשכים ויצא לדרך:    ודוקא שהולך ברגליו אבל רוכב או יושב בקרון אסור להניחן דחיישי' שמא ישן בהם (לבוש) ועמ"ש סי' כ"ו:

סעיף ד[עריכה]

(ו) יניח ידו עליהן:    אף על גב דלילה זמן תפילין הוא מ"מ הרוא' סבור שמותר להניחן בלילה (ב"י) ואף על גב דכתב בס"ב שא"צ לחלצן היינו בינו לבין עצמו אבל לא ברבים עמ"ש סי' י"ח:

סעיף ה[עריכה]

(ז) התפלל תפלת ערבית:    אבל אם הוא לא התפלל ערבית אף על פי שהציבור התפללו מותר להניח תפילין כ"מ ביורה דעה בסוף סימן שע"ה דהא תפילין בלילה נמי אינן אלא דרבנן ע"ש בש"כ ובאבן העזר ססי' קכ"ג: