לדלג לתוכן

רש"ש על המשנה/יומא/ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת יומא פרק ה

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת יומא · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

תוי"ט ד"ה נטל כו' וגדולה מזו כו' דלא איתמר אלא בתר כו'. כוונתו למה דשאל שם הני חמשה ענויין כנגד מי ע"ש. ואישתמיטתיה מש"כ התוס' שם דר"ח גופיה שאלה: שם במשנה החיצונה היתה פרופה מן הדרום. עתוי"ט. וא"י איך יפרנס לפי פירושו מש"כ רש"י להיות פתוחה ועומדת. ול"נ לפרש דלא היה רוחב הפרוכת אלא כנגד רוחב ההיכל והחיצונה היתה נכפלת על עצמה בקצה הדרום לצד ההיכל וזהו לצד חוץ שכתב רש"י והיתה שם פרופה בקרס ונמצא שהיתה שם פתוחה ועומדת. וכן תפרש עד"ז והפנימית מן הצפון: בתוי"ט ד"ה שלא להבעית את ישראל כו' כי הרבה כה"ג היו מתים בקה"ק כו'. וזהו תימה שבמקום הקדוש ביותר יארע טומאת מת החמורה עי' שלהי עירובין. ולעיל (י"ט ב') איתא וי"א ביציאתו ניגף:


במשנה משניטל ארון אבן היתה שם. ק"ל מדוע לא עשו ארון אחר בבית שני. ואי משום דכתיב ונתת אל הארון את העדות. דמשמע דעיקרו אינו אלא לצורך העדות הלא גם בחשן כתיב ונתת אל חה"מ את האורים וגו' ואפ"ה לדעת הראב"ד הבאתיו לעיל בספ"ק לא היו בב"ש ומ"מ עשו את החשן לתשלום הח' בגדים [ועי' לעיל (ה' ב') וברש"י שם בד"ה דלא כתיב]. ואולי משום דכפל הש"י בצווי נתינת העדות אליו בפרשת תרומה בפסוק ט"ז וכ"א משמע דלעכב שנה עלייהו (ורש"י נדחק שם על כפילתו). וכן בפ' תשא (ל"א ז') כתיב ואת הארון לעדות דמשמע דאינו אלא לצורך העדות. ועי' רמב"ן בפ' עקב בפסוק בעת ההיא. ולשון המ"ר נשא פי"ב בדרשת אפריון זה הארון כך התורה נאה כו' אמר הקב"ה עשו לה ארון כו'. ולמ"ד שגלה לבבל ל"י מדוע לא החזירו כורש כשאר כלי בית ה'. מה שתמה התוי"ט על הרמב"ם ועל הריצב"א במקום עמידת ארון עמש"כ בב"ב (כ"ה) בס"ד:


ברע"ב ד"ה נטל דם הפר. מסקנא דמילתיה דר"י כו' וכ"ה ברש"י. וכ"מ בגמ' לקמן (נ"ו ב') בההוא דנחית קמיה דרבא. ונ"ל דלקמן דתני נטל דם השעיר והניח דם הפר מצי אתיא כרבנן ופירושו והניח וכבר הניח ואתי לאפוקי דלא היה מערה כמו בסוף מתני'. אבל הכא כבר תני והניחו על כן הזהב השני ודלא כהתוי"ט: