לדלג לתוכן

רש"ש על המשנה/חלה/ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת חלה פרק ד

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת חלה · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

בתוי"ט ד"ה ואסורה לזבים כו'. ועוד קשיא לי עפ"י הר"ב כו' דא"ה א"כ לפלוג וליתני כו'. ולי קשה גם לחכמים דהא גם לדידהו יש אוכלין מרובין לחלת ח"ל משל א"י דנאכלת לטמאי מגע ולטבו"י ובתירוצו יתיישב. וכן יובן מה שכתב הרע"ב בטעמא דא' לאור שהיא טמאה כו' דלכאורה תמוה דהא אם יש כהן שטבל לקריו נאכלת א"כ אין החסרון מצדה שהיא טמאה. אבל למש"ך התוי"ט א"ש:


ברע"ב ד"ה ולא קבלו ממנו. דלאכלן אי אפשר כו' [כ"ה בפי' הרמב"ם ע"ש וברא"ש]. ולכאורה תמוה דהרי נאכלת שמה לטבו"י ולטמאי מגע וכ"ש לטהורים כדלעיל ולק"מ דכוונת הירושלמי דכשבאה לארץ דוקא. דגזרינן שמה אטו חלת א"י עצמה: