המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ויאמר אדם" - אז יאמר כל אדם אך סוף הדבר הוא אשר יש פרי ותשלום גמול לצדיק ויש אלהים שופטים לשפוט את הרשע כרשעתו ואם ייטיב לו בראשיתו אך סוף הדבר לקבל גמול
"ויאמר", והנקם יאמר אל הצדיק ובני אדם העומדים שם, יאמר להם "אדם" אתה אדם, ראה כי "אך פרי לצדיק", שיש שכר טוב לצדיק, וכן ראה כי "יש אלהים שופטים בארץ" לשלם לעושי רע כרעתו, כי ממה שיראו עונש הרשע ואיך ה' רב ריב הצדיק מידו, יכירו כולם שיש אלהים משגיח, ושיש שכר ועונש:
ביאור המילות
"ויאמר אדם". הוא שם הקריאה, הנקם יאמר אתה אדם! כי כשידבר עצם שאינו אדם אל האדם קוראהו בשם אדם, כמו שקרא ליחזקאל בן אדם:
