קטגוריה:תהלים קכו ה

הפסוק כשלעצמו הוא פתגם שמטרתו לעודד את עובדי האדמה, העובדים קשה בעת הזריעה, שיזכו לקצור את היבול בשמחה.

אולם הפסוק נמצא בפרק העוסק כולו בשיבת ציון מגלות בבל . מדוע נכנס כאן פתגם חקלאי?

1. זריעה היא גם משל לכל התחלת פעולה, והפסוק נועד לעודד כל אדם המתחיל בפרויקט חדש, שיתגבר על קשיי ההתחלה ויזכה לשמוח בהשלמת הפרויקט. הפרק שלנו נכתב בשנים הראשונות של שיבת ציון, כשהעולים סבלו מקשיים רבים. הוא נועד לעודד אותם, שיתחזקו וימשיכו לבנות את הארץ, עד שיזכו לראות בפריחתה ושגשוגה.

2. שבי ציון סבלו במיוחד מקשיים בתחום הכלכלי, בצרות ופגיעה ביבול, כמו שנראה למשל מ (חגי ב יט): "הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא, מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ". לכן פתגם עידוד חקלאי מתאים להם במיוחד  (ע"פ יוסף ברסלבי , "הידעת את הארץ") .

3. הפסוק ממשיך את התפילה מהפסוק הקודם, תהלים קכו ד: "שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו[שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב " ( פירוט ). שבי ציון מתפללים, שה' ישפיע עליהם שפע ברכה כמו שיטפון של מים בנגב; כמו אנשים הזורעים במקום יבש, "אשר הזורעים במקום הנגוב ההוא הלא זרעו בדמעה, בחשבם פן לא תצמח ויפסידו הזרע... כשבא שם אפיקי המים והצמיחה הנה יקצורו התבואה ברנה" ( מצודות . וכן הרב אלחנן סמט, "עיונים במזמורי תהלים", מזמור קכו) .

שמחת הקציר נזכרה גם בפסוקים נוספים, כגון ב ישעיהו ט ב: "הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לא[לוֹ] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל", וגם שם היא משל לשמחה על גאולה.

מתוך קישור לדברי מאמרי "בית ספר לנזירים"

https://tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_nzr1_0.html

בתגובה מתאריך זה

2019-09-16 04:35:23

DAIAN SHEM

ספר זכריה פרק ז כתוב:

(ג) לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְהוָה צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים

הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי = לאמור כי הנזיר בוכה

הסיבה שהנזיר בוכה כי הוא נותן את זרעו=הונו=דעתו לאלהים וככה הנזיר שופך נפשו לאלהים

שמות כב כח: "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי"

והנזיר נותן בדמעתו את בכורו לאלהים כי הנזיר מתנזר מתענוגות בשרים

ולא בא על אשה לתת בה את זרעו ולא מושך בשרו ביין לשמח לבבו

כי שמחת הנזיר הקדוש מאת יהוה לבדו ומתירוש -אלהים אשר לא יחדל

זאת היא: "שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן" ככתוב בספר משלי כא טו

כשהנזיר בוכה מאהבה לאלהים הוא זורע בדמעה וקוצר ברינה

תהלים קכו ה: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"

-- DAIAN SHEM, 2024-05-24 19:26:55